לדלג לתוכן

ג'קי קופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'קי קופר
Jackie Cooper
לידה 15 בספטמבר 1922
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במאי 2011 (בגיל 88)
בוורלי הילס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון בוורלי הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1929–1990 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Hildy Parks (1950 – 1951) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קופר, אדוארד ברופי וואלאס בירי ב"האלוף" (1931)

ג'קי קופר (באנגלית: Jackie Cooper; נולד ב-15 בספטמבר 1922 – 3 במאי 2011) היה שחקן ובמאי אמריקאי. הוא החל את קריירת המשחק שלו כילד בקולנוע, והצליח לעבור בהצלחה לתפקידים בוגרים ולבימוי בקולנוע ובטלוויזיה. בגיל תשע הפך לילד היחיד ולהמועמד הצעיר ביותר לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, עבור הסרט סקיפי משנת 1931.[1][2] הוא היה חבר בולט בקבוצת החבורה שלנו בשנים 1929–1931, כיכב בסדרות הטלוויזיה בחירת העם (1955–1958) והנסי (1959–1962), וגילם את העיתונאי פרי וייט בסדרת הסרטים בשנים 1978–1987.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קופר הבן נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה.[3] אביו, ג'ון קופר, עזב את המשפחה כשג'קי היה בן שנתיים.[4][5][6] אמו, מייבל ליאונרד ביגלו (לבית פוליטו), הייתה פסנתרנית במה.[7] דודו מצד אמו, ג'ק ליאונרד, היה תסריטאי, ודודתו מצד אמו, ג'ולי ליאונרד, הייתה שחקנית שנישאה לבמאי נורמן טאורוג. אביו החורג היה סי. ג'יי. ביגלו, מנהל הפקות באולפן.[4] אמו הייתה ממוצא איטלקי-אמריקאי (שם משפחתה שונה מ"פוליטו" ל"ליאונרד"); קופר סיפר כי משפחתו אמרה לו שאביו היה יהודי. השניים מעולם לא התאחדו לאחר שהאב עזב את המשפחה.[4][8][9]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופר הופיע לראשונה בסרטים כניצב לצד סבתו, שלקחה אותו לאודישנים שלה בתקווה שזה יסייע לה לקבל עבודות נוספות. בגיל שלוש הופיע ג'קי בקומדיות של לויד המילטון תחת השם "ליאונרד".

קופר התקדם לתפקידים קטנים בסרטים כגון פוקס מוביטון פוליס של 1929 וצד שטוף שמש. הבמאי שלו בסרטים אלה, דוד באטלר, המליץ עליו לבמאי לאו מקארי, שארגן לו אודישן לסדרת הקומדיה החבורה שלנו שהופקה על ידי האל רואץ'. ב-1929 חתם קופר על חוזה לשלוש שנים לאחר שהצטרף לסדרה בסרט הקצר כפפות אגרוף. בתחילה לוהק כדמות משנה, אך בתחילת 1930 הצלחתו במעבר לסרטים מדברים אפשרה לו להפוך לאחת הדמויות הראשיות בסדרה, בשם ג'קי, במקום הארי ספיר, שעזב לאחר תום חוזהו. הוא היה הדמות הראשית בסרטים שבע השנים הראשונות וכשהרוח נושבת משנת 1930. הופעותיו הבולטות ביותר חקרו את התאהבותו במורה, מיס קרבטרי (בגילומה של ג'ון מרלו), בטרילוגיה חיית המחמד של המורה, בית הספר נגמר ועסקי אהבה.[4]

בזמן שהיה תחת חוזה עם אולפני האל רואץ', ב-1931 הושאל קופר לסרטי פרמאונט כדי לככב בסקיפי, בבימויו של דודו, נורמן טאורוג. בגיל תשע, קופר היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, המועמד הצעיר ביותר בקטגוריה זו. אף על פי שפרמאונט שילמה לרואץ' 25,000 דולר עבור שירותיו של קופר, רואץ' שילם לקופר משכורת סטנדרטית של 50 דולר לשבוע.[4]

קופר היה מבוקש מאוד, מה שהוביל לכך שרואץ' מכר את חוזהו למטרו-גולדווין-מאייר ב-1931. קופר שיחק לצד וולאס בירי בהאלוף (1931 – תפקיד שזיכה את בירי באוסקר); בקומדיה שנונה בשם הבאוורי (1933) עם ג'ורג' ראפט, פיי ריי ופרט קלטון; באי המטמון של רוברט לואיס סטיבנסון (1934) עם ליונל ברימור, לואיס סטון ונייג'ל ברוס; ובסיפור אב ובן בקרקס על מאלף בעלי חיים חד-זרוע בשם הבן של אושונסי (1935). באוטוביוגרפיה שלו, קופר כתב כי בירי היה מאכזב והאשים אותו בניסיון לגנוב את ההצגה ולהחליש את הופעותיו מתוך קנאה.[4]

קופר גילם את התפקיד הראשי בשני הסרטים הראשונים של משפחת אולדריץ', מה חיים (1939) וחיים עם הנרי (1941), וכיכב לצד הדי לאמאר, לנה טרנר וג'יימס סטיוארט במוזיקל של MGM משנת 1941 נערת זיגפלד בכיכובה של ג'ודי גרלנד.

קופר שירת בצי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, והמשיך לשרת במילואים עד 1982, כאשר פרש בדרגת קפטן וקיבל את לגיון ההצטיינות.[10] הוא כיכב בשתי סיטקומים טלוויזיוניים, בחירת העם של NBC וכדמות הראשית בהנסי של CBS. ב-1954, הוא התארח בסדרת הדרמה המשפטית של NBC צדק. הוא הופיע בתוכנית המופע של פט בון שברולט של ABC, התארח עם טנסי ארני פורד בתוכנית המופע של פורד של NBC בתור מלך האורניום של אמריקה, וכן בתור צ'ארלס א. סטין בפרק "מצאתי 60 מיליון דולר" בתוכנית תיאטרון מעגל ארמסטרונג.

ב-1950, קופר לוהק להפקה של מר רוברטס בבוסטון, מסצ'וסטס, בתפקיד המלח אניסן פולבר. בין 1964 ל-1969, שימש קופר כסגן נשיא לפיתוח תוכניות בחטיבת הטלוויזיה של Columbia Pictures סקרין ג'מס. הוא היה אחראי על אריזת סדרות כגון מכושפת ומכירתן לרשתות. ב-1964, הופיע קופר בפרק קיסר ואני של אזור הדמדומים של רוד סרלינג, וב-1968 כיכב בסרט טלוויזיה בשם צל על הארץ.

קופר עזב את קולומביה ב-1969. הוא הופיע בעונה הרביעית של הוואי חמש-אפס בפרק בשם "הקרח הבוער". הוא הופיע במועמד לפשע בכיכובו של פיטר פאלק כקולומבו ב-1973, בפרק הראשון של העונה הראשונה של קוג'אק, "טקסי אשכבה לכומר מת", בכיכובו של טלי סוואלס ב-1974, ובסדרת ABC משנת 1975 מובייל וואן, הפקה של ג'ק ווב/מארק VII לימיטד. הוא התארח בפרק כפול משנת 1978 של קובצי הרוקפורד, "הבית בשדרת וויליס". עבודתו של קופר כבמאי בפרקים של מ.א.ש והצל הלבן זיכתה אותו בפרסי אמי.[11]

בשנות ה-70 וה-80, גילם קופר את עורך הדיילי פלאנט פרי וייט בסדרת הסרטים סופרמן, תפקיד שקיבל לאחר שקינן ווין, שלוהק בתחילה כוייט, הפך ללא זמין לאחר שלקה בהתקף לב.[12]

תפקידו האחרון של קופר בסרט היה בתור אייס מורגן בסרט כניעה משנת 1987, בכיכובם של סאלי פילד, מייקל קיין וסטיב גוטנברג. קופר הכריז על פרישתו ב-1989, כאשר הופעתו הטלוויזיונית האחרונה הייתה בתור ג'ון סי. דוד בשני פרקים של חדשות הבירה ב-1992.[13]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופר שירת בצי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה והמשיך להיות פעיל במילואים של הצי במשך כמה עשורים, עד שפרש בדרגת קפטן.[6] הוא היה נשוי לג'ון הורן מ-1944 עד 1949, ולהם נולד בן, ג'ון "ג'ק" קופר השלישי, שנולד ב-1946. ג'ון הייתה בתו של הבמאי ג'יימס וו. הורן והשחקנית קליאו רידג'לי. קופר היה נשוי להילדי פארקס מ-1950 עד 1951, ולברברה ריי קראוס מ-1954 עד מותה ב-2009. לקופר וקראוס היו שלושה ילדים: ראסל, שנולד ב-1956, ג'ולי, שנולדה ב-1957, וקריסטינה, שנולדה ב-1959. ג'ולי וקריסטינה נפטרו ב-1997 וב-2009, בהתאמה.[7]

קופר תמך במועמדים רפובליקניים לנשיאות והופיע בעצרות עבור הרברט הובר ב-1932[14] ודווייט אייזנהאואר ב-1952.[15]

קופר השתתף במספר אירועי מרוצי מכוניות, כולל מרוצי מכוניות מסוג D ששברו שיאים במישורי המלח של בונוויל ביוטה. הוא התחרה במספר תחרויות מרוצי כביש של SCCA. קופר נבחר לשמש כמזניק הכבוד למרוץ ווינסטון 500 ב-1976 במסלול המרוצים הבינלאומי של אלבמה, הידוע כיום כמסלול טלדגה.[16]

אוטוביוגרפייתו של קופר, Please Don't Shoot My Dog, פורסמה ב-1982. הכותרת מתייחסת לאירוע במהלך צילומי סקיפי, כאשר הבמאי נורמן טאורוג נזקק לכך שקופר יבכה מספר פעמים מול המצלמה. כדי להשיג זאת, טאורוג השתמש בתכסיסים שונים שנועדו להרגיז את קופר. לדוגמה, פעם אחת הורה טאורוג לשומר מאחורי הקלעים להעמיד פנים שהוא יורה בכלבו של קופר. התכסיס הוביל לדמעות אמיתיות; לאחר מכן גילה קופר שהכלב שלו בסדר. מאוחר יותר באותו יום, אמו של קופר הגיעה לסט והראתה לו דרך טובה יותר עבור שחקן לחוות רגשות בסצנה – על ידי לימוד התסריט והזדהות עם הדמות שהוא מגלם.[4] הספר גם מפרט את הרומן שהיה לקופר בנערותו עם ג'ואן קרופורד.[4]

קופר הכריז על פרישתו ב-1989, אף שהמשיך לביים פרקים של הסדרה הסינדיקטית סופרבוי. הוא החל להקדיש זמן רב יותר לאימון ומרוצי סוסים בהוליווד פארק ומחוץ לסן דייגו בעונת המרוצים בדל מאר. קופר התגורר בבוורלי הילס, קליפורניה, מ-1955 עד מותו.

על תרומתו לתעשיית הקולנוע, קופר זכה לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד הממוקם ב-1507 רחוב ויין.[17]

מוות

קופר נפטר ב-3 במאי 2011, בגיל 88, בסנטה מוניקה, קליפורניה. הוא הותיר אחריו את שני בניו. הוא שרד את שתי בנותיו ואשתו, ברברה ריי קראוס.[7][18] הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון במחוז ארלינגטון, וירג'יניה, לכבוד שירותו הצבאי.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'קי קופר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Knolle, Sharon. "Former Child Star Jackie Cooper Dies at Age 88". Moviefone. אורכב מ-המקור ב-ינואר 27, 2012. נבדק ב-מאי 5, 2011.
  2. ^ "Jackie Cooper". The Daily Telegraph. London. 5 במאי 2011. ארכיון מ-12 בינואר 2022. נבדק ב-2 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ California Birth Index, 1905–1995. Center for Health Statistics, California Department of Health Services, Sacramento, California; accessed January 22, 2015.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Cooper, Jackie (1982). Please Don't Shoot My Dog. Penguin Group. pp. 9, 32, 35-38 (explanation of the title), 40–42, 44, 54–61. ISBN 978-0-3945-2886-1.
  5. ^ Harmetz, Aljean (1983). Rolling Breaks and Other Movie Business. Knopf. p. 108. ISBN 978-0-3945-2886-1.
  6. ^ 1 2 3 Matus, Victorino (22 בנובמבר 2011). "Jackie Cooper, USN". The Weekly Standard. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2011. נבדק ב-2 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 McFadden, Robert (4 במאי 2011). "Jackie Cooper, Film and Television Actor, Dies at 88". The New York Times. נבדק ב-5 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Harmetz, Aljean (1983). Rolling Breaks and Other Movie Business. Knopf. p. 108. ISBN 978-0-3945-2886-1.
  9. ^ Dennis, Jeffrey P. "Love Laughs at Andy Hardy: The Adolescent Arcadia, 1880-1940". Invention of the Teenager. אורכב מ-המקור ב-26 בנובמבר 2012. נבדק ב-23 באפריל 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Cooper, John, CAPT". TogetherWeServed.
  11. ^ "6 Facts About Jackie Cooper". The Hollywood Reporter. May 5, 2011; accessed May 5, 2011.
  12. ^ Mankiewicz, Tom; Crane, Robert (14 במאי 2012). My Life as a Mankiewicz: An Insider's Journey through Hollywood. University Press of Kentucky. p. 198. ISBN 978-0-8131-4057-5. נבדק ב-2 באוקטובר 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  13. ^ "Capital News (TV Series 1990)". IMDb.
  14. ^ "Editorial". The Napa Daily Register. 2 בנובמבר 1932. p. 6. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "20,000 Attend Big Eisenhower Rally". Ventura County Star-Free Press. 9 בפברואר 1952. p. 1. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Lists honorary race officials". The Gadsden Times. 26 באפריל 1976. p. 11. נבדק ב-20 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Jackie Cooper". Hollywood Walk of Fame. נבדק ב-14 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ McLellan, Dennis (5 במאי 2011). "Jackie Cooper dies at 88; child star in the 1930s". Los Angeles Times. נבדק ב-4 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27קי_קופר&oldid=41446099"