ג'ק אנטונוף
.jpg) | |
| אנטונוף, 2014 | |
| לידה |
31 במרץ 1984 (בן 40) ברגנפילד, ניו ג'רזי, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה | ג'ק מייקל אנטונוף |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית  |
| תקופת הפעילות | מ-2000 |
| מקום לימודים |
Solomon Schechter Day School of Bergen County, בית ספר המקצועי לילדים |
| סוגה | |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| בן או בת זוג |
מרגרט קוואלי (2023–?) לינה דנהאם (?–2018) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ק מייקל אנטונוף (באנגלית: Jack Michael Antonoff; נולד ב-31 במרץ 1984) הוא זמר, כותב שירים ומפיק אמריקאי-יהודי. אנטונוף הוא הסולן של להקת האינדי בליצ'רס והגיטריסט והמתופף של להקת פאן. בעברו גם היה הסולן של להקת האינדי רוק סטיל טריין. בנוסף לעבודתו עם להקות אלו אנטונוף גם שימש ככותב שירים ומפיק של אמנים רבים ביניהם טיילור סוויפט, לורד, לנה דל ריי, הצ'יקס ועוד. במהלך הקריירה שלו היה מועמד לפרס גלובוס הזהב וזכה ב-8 פרסי גראמי, ביניהם פעמיים בפרס "מפיק השנה".[1]
בנוסף לכך, הוא הקים פסטיבל מוזיקה בשם Shadow of The City אשר מתקיים בניו ג'רזי.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטונוף נולד ב-31 במרץ 1984 בניו ג'רזי כילד השני במשפחה בת 3 ילדים של שירה (וול) וריק אנטונוף. הוא אחיה הצעיר של מעצבת האופנה רייצ'ל אנטונוף ובנוסף הייתה לו אחות בשם שרה אך היא נפטרה מסרטן המוח, בגיל 13 כשאנטונוף היה בתיכון. אנטונוף אמר שהקריירה שלו הושפעה רבות ממנה בדרכים שונות.
אנטונוף הוא יהודי. הוא גדל בניו מילפורד בניו ג'רזי ובוודקליף לייק, ניו ג'רזי ולמד בבית הספר היסודי על שם סולומון שכטר.
בתיכון הוא ואחותו נסעו למנהטן כדי ללמוד בבית הספר המקצועי לילדים. במהלך שנת הלימודים השנייה שלו בתיכון הוא הקים להקת פאנק רוק עם כמה ילדים מבית הספר בשם "Outline" והם אף הוציאו מיני-אלבום על ידי חברת תקליטים של חבר בשנת 2000.
קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטיל טריין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 אנטונוף וחברו סקוט אירבי רניאר הקימו את הלהקה כאשר אנטונוף מונה להיות הסולן שלה. בהמשך הם צירפו את מטיאס גרובר בתור מתופף. בנוסף הם שכנעו שניים מחבריהם מלהקה אחרת לעזוב את הקולג' ולחבור אליהם. הלהקה השיגה חוזה עם חברת התקליטים "Drive-Thru Records". בעקבות כך הלהקה החלה להיות פופולרית בפסטיבלים.
פאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 נייט רוס החל בהקמת להקת פאן כאשר רוס הציע לאנטונוף להצטרף ללהקה. בעקבות כך הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה בשנת 2009, Aim and Ignite. בהמשך היא הוציאה את אלבומה השני Some Nights, אשר היווה את הפריצה שלה. האלבום הגיע למעמד של פלטינה משולשת בארצות הברית ולמעמד זהב ומעלה בעוד 9 מדינות נוספות. מתוך האלבום יצא להיט הענק "We Are Young" אשר הגיע למעמד פלטינה או יותר ב-12 מדינות שונות (כולל מעמד יהלום בארצות הברית) ודורג כשיר ה-29 המצליח ביותר בארצות הברית בעשור השני של המאה ה-21 וכשיר ה-112 המצליח ביותר בהיסטוריית המדינה. שיר הנושא של האלבום גם הפך ללהיט ענק כאשר דורג בעשרים העליונים של מדינות רבות בעולם ובמצעדי סוף שנה של מדינות רבות ובנוסף גם הוכתר כשיר ה-396 מצליח ביותר בארצות הברית, שם הגיע למעמד של 7 פלטינות. השיר "Carry On" גם יצא כסינגל מתוך אותו אלבום והגיע למעמד פלטינה כפולה במדינה. זהו גם היה אלבומם האחרון של הלהקה.
בליצ'רס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2014, הכריז אנטונוף כי הוא מקים להקה חדשה בשם בליצ'רס אשר הוא יהיה הסולן שלה. אנטונוף אמר כי ההחלטה על הקמת ההרכב הגיע אחרי 10 שנים היה בהשראת חייהם של בני נוער בפרברים ובסרטיו של ג'ון יוז. שירי האלבום נכתבו בעיקר במחשב נייד בחדר המלון של אנטונוף בזמן שהיה בסיבות הופעות עולמי עם להקת פאן. השיר הראשון עם ההרכב היה השיר "I Wanna Get Better" אשר זכה לשבחים רבים.
רד הירס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2016, הקים הרכב חדש בשם "רד הירס" ביחד עם ביחד עם היוצרים סאם דיו וסונווייב. ללהקה יצא לאור אלבום בכורה תחת שמם ב-16 באוגוסט אותה בהוצאת RCA.
עבודתו בפרויקטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיילור סוויפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטונוף היה שותף לכתיבה ולהפקה של שיר בשם "Sweeter than Fiction" שנכתב עבור הסרט "צ'אנס אחרון" ואותו ביצעה במקור טיילור סוויפט. את השיר כתב אנטונוף בדירה שלו לאחר ששאב השראה משיחה שהייתה לו עם סוויפט על מוזיקה שהם אהבו מסרט מסוים. אנטונוף החל להתכתב עם סוויפט באי-מייל והשניים החליפו רעיונות לגבי כתיבת השיר.
בנוסף השניים כתבו והפיקו את השירים "Out of the Woods", "I Wish You Would" ו-"You Are in Love" שנכנסו לאלבומה 1989. השיר "Out of the Woods" נכנס למקום ה-20 במצעד האמריקאי הרשמי והגיע למעמד פלטינה במדינה. האלבום עצמו הפך לאלבום המצליח ביותר של סוויפט ולאלבום הנמכר ביותר בארצות הברית בשנת 2014. סוויפט אמרה כי "You Are in Love" נכתב בהשראת קטע גיטרה אותו הקליט אנטונוף בטלפון שלו. סוויפט ששמעה את הקטע שאלה אותו אם היא יכולה לפתח את זה לשיר ובכך השניים החלו לעבוד על השיר עד שסיימו להכין אותו בשלמותו.
ב-2016 אנטונוף וסוויפט, ביחד עם סאם דיוו כתבו את השיר "I Don't Wanna Live Forever" שימש לפסקול של הסרט "חמישים גוונים של אופל", אותו בצעה סוויפט עם הזמר זאין מאליק ואותו הפיק אנטונוף עצמו. השיר הפך ללהיט ענק כאשר נכנס לעשרים העליונים של 35 מדינות שונות והגיע למעמד פלטינה או יותר ב-15 מדינות שונות.
בשנת 2017 יצא השיר "Look What You Made Me Do" אותו הפיקו וכתבו ביחד עם מספר אנשים נוספים. השיר זכה להצלחה רבה כאשר הגיע לעשרים העליונים ב-42 מדינות שונות, הגיע למעמד פלטינה או יותר ב-10 מדינות שונות ולמעמד זהב ב-4 מדינות נוספות והתברג במצעדי סוף שנה של 14 מדינות שונות. הוא שימש בסופו של דבר כסינגל הראשון מתוך אלבומה השישי Reputation. בנוסף לשיר הזה אנטונוף וסוויפט כתבו והפיקו את השירים: "Getaway Car", "Dress", "This Is Why We Can't Have Nice Things", "Call It What You Want" ו-"New Year's Day" שנכנסו גם הם לאלבומה השישי. "Call It What You Want" הגיע למעמד זהב בארצות הברית. באופן כללי האלבום זכה להצלחה רבה כאשר מכר 4.5 מיליון עותקים נקיים, הגיע למעמד פלטינה או יותר ב-9 מדינות ולמעמד זהב בעוד 6 מדינות נוספות והוכתר כאלבום ה-62 המצליח ביותר בארצות הברית בעשור השני של המאה ה-21.
בשנת 2019 יצא אלבומה השביעי Lover, אשר אנטונוף היה שותף לכתיבה של 8 שירים מהאלבום והיה שותף להפקת 11 מהם (כולל שיר הנושא של האלבום שהתברג בעשרים העליונים של 19 מדינות והגיע למעמד פלטינה כפולה בארצות הברית והשיר "The Archer").
ב-2020 אנטונוף עבד עם סוויפט על אלבומה השמיני Folklore, ביחד עם ארון דסנר וסוויפט עצמה. אנטונוף היה שותף לכתיבה של 4 שירים באלבום ולהפקת 6 משירי מהאלבום. האלבום זכה להצלחה מסחררת כאשר נכון ל-5 באוקטובר 2020 מכירותיו עומדות על 4 מיליון עותקים ברחבי העולם (במכירות משולבות). בין שירי האלבום עליהם עבד אנטונוף ישנו השיר "Betty" שיצא כסינגל השלישי מהאלבום. באותה השנה יצא אלבומה התשיעי Evermore ובו היה שותף לכתיבה ולהפקת שניים משירי האלבום. האלבום זכה להצלחה כאשר מכר שבוע הבכורה שלו 329 אלף עותקים בארצות הברית במכירות משולבות.
בשנת 2024 היה שותף לכתיבה ולהפקת האלבום The Tortured Poets Department.
לורד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2017 יצא אלבומה השני של הזמרת לורד Melodrama אשר אנטונוף היה שותף לכתיבה ולהפקה של כמעט כל שירי האלבום, בין היתר גם את השיר "Green Light" אשר הגיע לעשרים העלונים ב-17 מדינות שונות והגיע למעמד זהב או יותר ב-9 מדינות שונות. האלבום זכה לשבחים כאשר דורג ברשימות סוף שנה רבות ובנוסף גם ברשימות סוף עשור בין היתר במקומות כמו ABC News, AllMusic, BBC, בילבורד, אנטרטיינמנט ויקלי, NME ועוד. בנוסף האלבום קיבל מועמדות לפרס גראמי בקטגוריית אלבום השנה והגיע למעמד פלטינה כפולה בניו זילנד. בנוסף, אנטונוף גם הופיע בקליפ לשיר "Green Light" וליווה את לורד בהופעה שלה עם שיר נוסף באלבום.
באהבה, סיימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לעבודתו עם אמנים אחרים, אנטונוף שימש כמפיק של הפסקול לסרט ב"באהבה, סיימון". להקתו בליצ'רס עבדו איתו על ארבעה שירים באלבום.
לנה דל ריי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטונוף היה שותף להפקת אלבומה השישי של הזמרת לנה דל ריי, Norman Fucking Rockwell!. בין היתר הוא היה שותף להפקת השירים "Mariners Apartment Complex" ו-"Venice Bitch" שיצאו כסינגלים מתוך האלבום. האלבום זכה לשבחים ודורג ברשימות סוף שנה רבות ואף במספר רשימות סוף עשור. בנוסף גם היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי ה-VMA ובטקס פרסי הגראמי וזכה בפרס זה בטקס פרסי ה-NME.
פרויקטים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לעבודתו עם אומנים אלו, אנטונוף היה שותף לכתיבת השיר "Brave" של הזמרת שרה ברליס, אשר הגיע למעמד פלטינה משולשת בארצות הברית. השניים הכירו דרך חברה משותפת. בריאיון לבילבורד סיפרה ברליס כי הם ישבו ביחד לארוחת בוקר יום אחד ובעקבות כך הם כתבו את השיר שעוסק באדם הנאבק בלהסתיר את זהותו המינית. השיר בנוסף גם שימש לקמפיין של חברת ווינדוז.
בשנת 2015 פרסם דרך גוגל פליי סדרת דוקו אודות להקת בליצ'רס. הסדרה כללה 6 פרקים שכל פרק היה 15 דקות. הסדרה כללה גם הופעות אורח של אנשים כמו לינה דנהאם, רוזי פרז, אוליביה ויילד ועוד.
בשנת 2017 יצא השיר "Beautiful Trauma", אשר שימש כסינגל השני של האלבום בעל באותו השם של הזמרת פינק. אנטונוף כתב את השיר ביחד עם פינק והפיק אותו. בנוסף באותה שנה יצא האלבום Masseduction של הזמר St. Vincent's אשר אנטונוף היה שותף לכתיבת אחד השירים באלבום.
בשנת 2019 הוא השתתף בכתיבה ובהפקה של האלבום Arizona Baby, של הראפר קווין אבסטרקט.
שבחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקריירה שלו זכה אנטונוף ב-8 פרסי גראמי והיה מועמד לפרס גלובוס הזהב.
גלובוס הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטונוף היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בשנת 2014 על כתיבת והפקת השיר "Sweeter than Fiction" ששימש עבור הסרט "צ'אנס אחרון". אנטונוף היה מועמד לפרס "השיר המקורי הטוב ביותר".
גראמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקריירה שלו היה מועמד אנטונוף ל-20 פרסי גראמי מתוכם זכה ב-8, כולל פעמיים בפרס "מפיק השנה".
| שנה | מועמד | פרס | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 2013 | פאן | האמן החדש הטוב ביותר | זכייה[2] |
| "We Are Young" | תקליט השנה | מועמדות[3] | |
| שיר השנה | זכייה | ||
| הביצוע הטוב ביותר בשיר פופ לצמד או הרכב | מועמדות | ||
| Some Nights | אלבום הפופ עם הביצועים הווקאלים הטובים ביותר | מועמדות | |
| אלבום השנה | מועמדות | ||
| 2016 | 1989 | זכייה[4] | |
| 2018 | Melodrama | מועמדות[5] | |
| "I Don't Wanna Live Forever" | השיר הטוב ביותר שנכתב עבור פלטפורמת מדיה | מועמדות | |
| 2019 | Masseduction | האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר | מועמדות[6] |
| "Masseduction" | שיר הרוק הטוב ביותר | זכייה | |
| 2020 | Norman Fucking Rockwell! | אלבום השנה | מועמדות[7] |
| "Norman Fucking Rockwell" | שיר השנה | מועמדות | |
| ג'ק אנטונוף | מפיק השנה של מוזיקה לא קלאסית | מועמדות | |
| 2021 | Folklore | אלבום השנה | זכייה |
| ג'ק אנטונוף | מפיק השנה של מוזיקה לא קלאסית | מועמדות | |
| 2022 | Evermore | אלבום השנה | מועמדות |
| Daddy's Home | פרס גראמי לאלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר | זכייה | |
| ג'ק אנטונוף | מפיק השנה של מוזיקה לא קלאסית | זכייה | |
| 2023 | ג'ק אנטונוף | מפיק השנה של מוזיקה לא קלאסית | זכייה |
| 2024 | "Anti-Hero" (בתור מפיק, טכנאי ומיקסר) | הקלטת השנה | מועמדות |
| Did You Know That There's a Tunnel Under Ocean Blvd (בתור מפיק, טכנאי, מיקסר ופזמונאי) | אלבום השנה | זכייה | |
| Midnights (בתור מפיק, טכנאי, מיקסר ופזמונאי) | מועמדות | ||
| "A&W" (בתור פזמונאי) | שיר השנה | מועמדות | |
| "Anti-Hero" (בתור פזמונאי) | מועמדות | ||
| ג'ק אנטונוף | מפיק השנה, לא קלאסי | זכייה |
פרס סטלייט[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס אשר ניתן על ידי האקדמיה לעיתונות. אנטונוף היה מועמד עד היום לשני פרסים: "השיר המקורי הטוב" ביותר בשנים 2018 ו-2019, כאשר בשנת 2018 זה היה על השיר "I Don't Wanna Live Forever" ובשנת 2019 על השיר "Strawberries & Cigarettes".
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 עזב את בית הוריו ועבר להתגורר עם אחותו בניו יורק. לאחר מכן הוא עבר להתגורר עם לנה דנהאם בברוקלין בתקופה בה השניים היו יחד. לאחר מכן דנהאם עזבה את הבית. נכון לדצמבר 2019 אנטונוף עדיין מתגורר בבית, שם גם יש לו אולפן להקלטת מוזיקה.
אנטונוף ודנהאם החלו לצאת יחד מאפריל 2012 ועד דצמבר 2017. לאחר מכן הם נפרדו והצהירו כי הפרידה הייתה "ידידותית". כשהיה בתיכון ניהל מערכת יחסים עם השחקנית סקרלט ג'והנסון אשר איתה למד באותו תיכון.
בשנת 2014 הוא דיבר על הרצון שלו להביא ילדים לעולם: "זה פשוט נראה כמו הדבר הכי כיף בעולם. מעולם לא פגשתי אנשים שיש להם ילדים והם לא הסתכלו עליי במבט של זה הדבר הכי גדול שקרה לי אי פעם. אני כבר בן 30, אני לא בן 24 או 22, אני לא בשלב שאני יכול לדבר על זה כאילו זה יהיה בעתיד, אני עכשיו כבר בעתיד."
אנטונוף התחיל לצאת עם השחקנית מרגרט קוואלי ב-2021. הם התחתנו בלונג ביץ' איילנד שבניו ג'רזי ב-19 באוגוסט 2023.
בנוסף אנטונוף דיבר על ההתמודדות שלו עם דיכאון, חרדה והפרעה טורדנית-כפייתית. הוא אמר שבשביל להתמודד עם הדיכאון הוא פגש אנשים אחרים שסבלו מדיכאון, וזה גרם לו לרגיש פחות מפוחד ולבד. בנוסף הוא לוקח תרופות שמסייעות לו להתמודד נגד חרדה. הוא גם סובל ממיזופוביה בעקבות דלקת ריאות שחלה בה ב-2011. אנטונוף טען כי הרופא שלו אמר לו לעשות ריצה באופן יומי על מנת להתמודד עם הבעיה, אך הוא סירב לכך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ק אנטונוף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ק אנטונוף, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ק אנטונוף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר אייטונס (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר ספוטיפיי
ג'ק אנטונוף, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ק אנטונוף, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ק אנטונוף, באתר Genius
- ג'ק אנטונוף, באתר SecondHandSongs
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jack Antonoff, באתר פרסי גראמי
- ^ "Winners—55th Annual Grammy Awards (2012)". grammy.com. 28 בנובמבר 2017. נבדק ב-4 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Nessif, Bruna (5 בדצמבר 2012). "55th Annual Grammy Awards: Complete List of Nominees". E! Online. ארכיון מ-29 במאי 2013. נבדק ב-4 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Winners—58th Annual Grammy Awards (2015)". grammy.com. נבדק ב-4 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Grammy Nominations 2018: Complete List". Variety. 28 בנובמבר 2017. ארכיון מ-22 בנובמבר 2018. נבדק ב-4 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Winners & Nominees—61st Annual Grammy Awards (2018)". grammy.com. נבדק ב-4 במרץ 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2020 Grammy Nominees". grammy.com. נבדק ב-20 בנובמבר 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
| הקודם: 2021: אנדרו ואט |
פרס גראמי למפיק השנה, לא קלאסי 2022–2024: ג'ק אנטונוף |
הבא: |
| פאן | ||
|---|---|---|
| נייט רוס • אנדרו דוסט • ג'ק אנטונוף דיסקוגרפיה של פאן | ||
| אלבומים | Aim and Ignite • Some Nights | |
| אלבומי הופעה | Fun. Live At Fingerprints • iTunes Session • Before Shane Went To Bangkok: Live in The USA | |
| מסעי הופעות | Most Nights Tour | |
| סינגלים | At Least I'm Not as Sad (As I Used to Be) • All the Pretty Girls • Walking the Dog We Are Young • Some Nights • Carry On • Why Am I the One • Sight of the Sun | |