ג'ק טווימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ק טווימן
Jack Twyman
Jack Twyman.jpg
לידה 21 במאי 1934
פיטסבורג שבפנסילבניה
פטירה 30 במאי 2012 (בגיל 78)
סינסינטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סמול פורוורד
גובה 1.98 מטר
מספר 10, 27, 21
מכללה אוניברסיטת סינסינטי
דראפט בחירה שמינית, 1955
רוצ'סטר רויאלס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1983
קבוצות כשחקן
1955–1966 רוצ'סטר/סינסינטי רויאלס
הישגים כשחקן
6 הופעות במשחק האולסטאר (1957-1960, 1962-1963)
שתי בחירות לחמישיית העונה השנייה (1960, 1962)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ון קנדי "ג'ק" טווימןאנגלית: John Kennedy "Jack" Twyman; ‏21 במאי 193430 במאי 2012) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA, כולן במדי הרוצ'סטר/סינסינטי רויאלס.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווימן נבחר על ידי הרוצ'סטר רויאלס בבחירה השמינית בדראפט 1955, ושיחק בקבוצה שעברה בעונת 1958 לסינסינטי, במשך 11 עונות[1]. עונת 1960 הייתה עונת השיא בקריירה של טווימן, במהלכה העמיד ממוצעים של 31.2 נקודות, 8.9 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים למשחק[2]. במשחקה של סינסינטי מול מיניאפוליס לייקרס ב-15 בינואר 1960, קלע טווימן שיא קריירה של 59 נקודות[3]. הוא נבחר לחמישיית העונה השנייה בעונות 1960 ו-1962, ולמשחק האולסטאר בעונות 1957 עד 1960, 1962 ו-1963. לאורך הקריירה קלע טווימן 15,840 נקודות, שבעת פרישתו בשנת 1966 הציבו אותו במקום ה-20 בטבלת קלעי כל הזמנים ב-NBA. בשנת 1983 הוצג כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל כשחקן. ממוצעי הקריירה של טווימן הם 19.2 נקודות, 6.6 ריבאונדים ו-2.3 אסיסטים למשחק.[2]

פעילות הומניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טווימן היה האפוטרופוס החוקי של חברו לקבוצה מוריס סטוקס, ששותק עקב פגיעת ראש שספג במהלך משחק, כדי לדאוג להוצאות הרפואיות שלו. הוא ארגן את "משחק ההוכרה השנתי למוריס סטוקס" כדי לאסוף תרומות עבור סטוקס ועבור שחקני עבר נוספים שנזקקו לטיפולים רפואיים. משחק הצדקה משך לאורך השנים את כוכבי ה-NBA הגדולים ביותר, כגון ביל ראסל, וילט צ'מברליין, אוסקר רוברטסון, כרים עבדול-ג'באר, נייט ארצ'יבלד ופיט מרוויץ'. בסך הכל, גויסו במשחקים הללו למעלה מ-750 אלף דולר. כמו כן דאג טווימן שסטוקס ייקבל את הפיצויים המגיעים לו ולימד אותו לתקשר בעזרת מיצמוצי עיניים[4][5]. טווימן המשיך לשמש כאפוטרופוס עד מותו של סטוקס ב-1970.

בשנת 2004, כשהוצג סטוקס כחבר היכל התהילה, קיבל טווימן בשמו את הפרס. בשנת 2013 הציגה ליגת ה-NBA את פרס השחקן הקבוצתי על שם טווימן-סטוקס, שמחולק לשחקנים המייצגים את "החבר האידיאלי לקבוצה".

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 שידר טווימן משחקי NBA עבור רשת הטלוויזיה ESPN. מאוחר יותר הפך למנהל רשת מזון, אותה מכר בשנת 1996 ברווח של מעל ל-3 מיליון דולר. ב-30 במאי 2012 מת טווימן בסינסינטי עקב סיבוכים במחלת הלוקמיה ממנה סבל[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]