לדלג לתוכן

ג'רג' אדם (רופא)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' אדם
Ádám György
לידה 25 באוגוסט 1922
אוראדיה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בפברואר 2013 (בגיל 90)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס יוז'ף אטווש (2002)
  • פרס סצ'ני (2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קברו של ג'רג' אדם בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
לוח זיכרון על ביתו מאז 1949 ברובע 13 בבודפשט

ג'רג' אדםהונגרית: Ádám György; נאג'ווארד, 25 באוגוסט 1922בודפשט, 3 בפברואר 2013) היה רופא יהודי-הונגרי זוכה פרס המדינה ופרס סצ'ני, פסיכופיזיולוג, פרופסור באוניברסיטה, חבר מן המניין של האקדמיה ההונגרית למדעים. חוקר בעל שם בפיזיולוגיה השוואתית של בני אדם ובעלי חיים. בין השנים 19671992 היה ראש המחלקה לפיזיולוגיה השוואתית באוניברסיטת אטווש לוראנד, בין השנים 19701972 היה מנהל המכון לפסיכולוגיה של האקדמיה ההונגרית למדעים, ובין 1972–1978 היה רקטור אוניברסיטת אטווש לוראנד.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו הפך תחילה לשוליית שען (1940-1943) אף קיבל תואר שען מומחה (החוקים היהודיים לא איפשרו לו להתקבל לאוניברסיטה ובמיוחד בגלל החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי בהונגריה) הוא נלקח לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) בין השנים 1943-1944.[1] לאחר מלחמת העולם השנייה נרשם לאוניברסיטת פרנץ יוזף המלכותית ההונגרית בקולוז'וואר ולאחר מכן לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פזמני פטר (כיום: אוניברסיטת זמלווייס), שם קיבל את התואר דוקטור לרפואה ב-1949. לאחר סיום לימודיו עבד כשנה בהתמחות כרופא בבית חולים, ומשנת 1950 הפך לעובד המכון לפיזיולוגיה באוניברסיטת בודפשט לרפואה. בין 1952 לבין 1955 היה חוקר במכון פאבלוב בלנינגרד, ולאחר מכן חזר למכון לפיזיולוגיה באוניברסיטת זמלווייס לרפואה (SOTE), שם ארגן והוביל קבוצת עבודה עצמאית של נוירופיזיולוגיה. בשנת 1966 הוזמן לאוניברסיטת אטווש לוראנד, שם מונה כפרופסור בסגל האקדמי בפקולטה למדעים. שנה לאחר מכן הפך לראש המחלקה לפיזיולוגיה השוואתית שהקים. ב-1970, בנוסף לתפקידו באוניברסיטה, מונה למנהל המכון לפסיכולוגיה של האקדמיה ההונגרית למדעים, תפקיד שמילא עד 1972, השנה שבה נבחר לרקטור אוניברסיטת אטווש לוראנד ולמועצת המנהלים של האקדמיה ההונגרית למדעים. הוא כיהן כרקטור עד 1978 ובמועצת המנהלים עד 1977. הוא קובל תואר אמריטוס בשנת 1992 והוסמך לפרופסור מחקר.

ג'רג' אדם הגן על עבודת הדוקטורט שלו במדעי הביולוגיה ב-1955 ועל עבודת הדוקטור האקדמית שלו ב-1965. הוא הפך לנשיא ולאחר מכן חבר בוועדת הפסיכולוגיה ובוועדת הנוירוביולוגיה של האקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 1970 נבחר כחבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים ובשנת 1979 כחבר מן המניין. לאחר בחירתו היה חבר בוועדה ליחסים חברתיים ויו"ר "למידה לאורך החיים" של הוועדה האקדמית. בין 1990 לבין 2000, הוא עמד בראש "מועדון המדענים" של האקדמיה ההונגרית למדעים. בנוסף לתפקידיו האקדמיים, הוא היה פעיל בהפצת ידע מדעי: בין השנים 1978–1990 היה הנשיא הלאומי של האגודה להפצת מדעים, ובין השנים 1990–1992 היה יו"ר ועדת האתיקה. בשנת 1994 נבחר לנשיא החברה הפדגוגית ההונגרית. הוא כתב מספר חיבורים על חשיבות הפצת הידע המדעי. אדם כיהן במועצות המערכת של מספר כתבי עת מדעיים, כולל:

  • Acta Physiologica
  • Magyar Tudomány (Hungarian Science)
  • Természet Világa (World of Nature)
  • יו"ר המערכת של Magyar Pszichológiai Szemle (Hungarian Psychological Review)

אדם היה חבר כבוד במספר אגודות מדעיות זרות (בין היתר):

  • אגודת הפיזיולוגים (פריז)
  • אגודת פאבלוב של רוסיה
  • Pavlovian Society of America
  • Collegium Internationale Activitatis Nervosae Supoerioris

תחומי המחקר שלו כוללים פיזיולוגיה השוואתית של בני אדם ובעלי חיים, חקר מוח ופסיכופיזיולוגיה. בתחילת הקריירה המדעית שלו חקר את הקשר בין קליפת המוח לתפקוד הכלייתי. הוא השיג תוצאות מתמשכות בשני תחומי המחקר הללו, תוצאות הניסויים שלו הפכו לנתוני ספרי לימוד והוא הפך למדען מצוטט בינלאומי.

ג'רג' אדם היה נשוי, רעייתו הייתה קטלין דויטש, מורה בתיכון. בתם אגנש (1953), רופאת משפחה, רופאה פנימית ומרצה באוניברסיטה. נכדם טמאש היידו (1975) הוא מהנדס IT. ג'רג' אדם הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומיו העיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור:

  • Az élettan tankönyve (társszerző, 1963, 1965 és 1968)
  • Lehrbuch der Physiologie (az előző könyv német nyelven, 1963)
  • Élettan pszichológusoknak (egyetemi tankönyv, 1966)
  • Interoception and Behaviour (monográfia, 1967)
  • Érzékelés, tudat, emlékezés (ismeretterjesztő könyv 1969, négy nyelven)
  • Összehasonlító élettan (tankönyv, Fehér Ottóval, 1975)
  • A megismerés csapdái (Gyorsuló Idő sorozat, 1987)
  • Élettan biológusoknak (szerkesztő és társszerző, 1988)
  • Visceral Perception, Understanding Internal Cognition (monográfia, 1998)
  • Az emberi elme színe és fonákja (tanulmánygyűjtemény, 2002)
  • A rejtőzködő elme (tudományos esszé, 2004)

בתרגום:

  • ספר לימוד לפיזיולוגיה (מחבר שותף, 1963, 1965 ו-1968)
  • Lehrbuch der Physiologie (ספר קודם בגרמנית, 1963)
  • פיזיולוגיה לפסיכולוגים (ספר לימוד של האוניברסיטה, 1966)
  • Interoception and Behaviour (מונוגרפיה, 1967)
  • תפיסה, תודעה, זיכרון (ספר חינוכי 1969, בארבע שפות)
  • פיזיולוגיה השוואתית (ספר לימוד עם אוטו פהר, 1975)
  • מלכודות הקוגניציה (Accelerating Time Series, 1987)
  • פיזיולוגיה לביולוגים (עורך ומחבר שותף, 1988)
  • Visceral Perception, Understanding Internal Cognition (monográfia, 1998)
  • הצבע והרקע של המוח האנושי (אוסף מחקרים, 2002)
  • המוח המסתתר (מסה מדעית, 2004)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רג' אדם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ּ