ג'רג' דנש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' דנש
Dénes György
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 בספטמבר 1923
אורושהזה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 2015 (בגיל 91) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (2010)
  • Herman Ottó award (1967)
  • Ottokár Kadić award (1995)
  • Pro Natura award (2008)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'רג' דנשהונגרית: Dénes György; אורושהזה, 3 בספטמבר 192330 באפריל 2015 ) היה עורך דין, היסטוריון, גאוגרף, יועץ מדעי, לשונאי, ספלאולוג יהודי-הונגרי ניצול השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רג' דנש נולד במשפחה יהודית והשלים את לימודיו בבית הספר התיכון טאנצ'יץ' מיהאי בעיר הולדתו בשנת 1942, הוא התקבל לפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פץ', שם קיבל תואר דוקטורט במשפטים רק לאחר המלחמה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא נלקח לגטו אורושהזה בגלל מוצאו היהודי ולאחר מכן כמה ימים לפני גירוש תושבי הגטו למחנות ההשמדה נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), תחילה במוהאץ', משם הועבר מאוחר יותר לקבניה עם פלוגת העבודה שלו וכאשר הם גורשו ברגל לגרמניה בנובמבר 1944 באחת מצעדות המוות בודפשט-הדיישהאלום (סתיו 1944), הוא נמלט עם כמה אחרים והסתתר בפשט עם תעודת חסות שווייצרית (שוצפס) מזויפת. עם זאת, אנשי מפלגת צלב החץ תפסו אותו והעלו אותו על רכבת למחנה הריכוז ברגן בלזן בדצמבר. באפריל 1945 העבירו אותו הגרמנים לגטו טרזיינשטט, שם שוחרר לבסוף על ידי הכוחות הסובייטים (הצבא האדום). לאחר המלחמה הקים מחדש בפץ' את קבוצת הצופים היהודים "עמוס" ונבחר לנשיאות הקהילה היהודית של פץ' כנציג הסטודנטים היהודים באוניברסיטה.[1]

הוא לימד היסטוריה באוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה (היום אוניברסיטת קורווינוס). דנש היה היועץ המשפטי התאגידי של (OKISZ, ÁFOR), אחר כך לימד הידרו-גאולוגיה באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. הוא עבד עם הידרולוגית איזוטופים וחקר מים קארסטי ב"מכון המחקר המדעי לניהול מים", ולבסוף לימד גאוגרפיה קארסטית באוניברסיטת פץ'.

כחוקר המערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דנש היה אחד מהמייסדים מחדש של "החברה ההונגרית לחקר קרסט ומערות" (Magyar Karszt- és Barlangkutató Társulat)
  • לאחר מכן הפך למזכיר החברה (1958)
  • מאוחר יותר המזכיר הכללי
  • לאחר מכן נשיא הכבוד שלו.
  • הוא המייסד של שירות ההצלה ההונגרי במערות (Barlangi Mentőszolgálat - 1961) ונשיא הכבוד הקבוע שלו.
  • דנש היה גם נשיא הכבוד של "הארגון הבינלאומי של הצלה במערות" עד מותו.
  • הוא היה חבר מועצת המנהלים של החברה הגיאוגרפית ההונגרית
  • של האגודה ההונגרית של ידידי הטבע,
  • נשיא ועדת המערות של
  • בשנת 1957, הוא ארגן את קבוצת מערות המטאור האדום, וארגן את משלחותיה המוצלחות בבית ומחוצה לה במשך עשרות שנים.
  • מיוחסת לו חפירת מערת מטאור (Meteor-barlang)
  • וכן גילוי אחד מהאתריםהפליאונטולוגיים באסטרמוס (Esztramos-hegy)
  • מחקר מוצלח במערכת המיערות באראדלה (Baradla–Domica-barlangrendszer)
  • מערת הר מתיאש (Mátyás-hegyi-barlang)
  • מערת הר סמלה (Szemlő-hegyi-barlang)
  • הוא השתתף בגילוי מערת הר יוז'ף ( József-hegyi-barlang)
  • וכן בחקר מערות אחרות.

יצירתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנש היה העורך הראשי של כמה כתבי עת בנושא חקר מערות וכן ספרי תיירות רבים בנושאי מערות בכלל ומערות קרסט בפרט. אלה הופיעו גם בחו"ל. מספר עבודותיו שראה אור יותר מ-300.

עבודותיו החשובות ביותר (מדריכי תיירים לאזורים למערות וכדומה:

  • Vártúrák kalauza. I. [társszerzőkkel] (Budapest, Sport Kiadó, 1969., II. javított kiadás ugyanott, 1975.)
  • Cserhát. Turistakalauz. [írták Dénes György et al.] (Budapest, Sport Kiadó, 1970.)
  • Aggteleki-karsztvidék. Útikalauz. [írták Dénes György, Jakucs László, Jakucs Pál] (Budapest, Sport Kiadó, 1975.)
  • Börzsöny, Cserhát. Útikalauz. [írták Dénes György, Havas Péter] (Bp. Sport Kiadó, 1982.)
  • Budai-hegység útikalauz. [írták Pápa Miklós, Dénes György] (Bp. Sport Kiadó, 1982.)
  • A Bódvaszilasi-medence 700 éves története. (Miskolc, Herman Ottó Múzeum, 1983 [!1984].)
  • A Pilis és a Visegrádi-hegység. [írták Dénes György, Sánta Antal] (Bp. Sport Kiadó, 1991.)
  • Budai barlangok. [írták Adamkó Péter, Dénes György, Leél-Őssy Szabolcs] (Bp. Budapest Főváros Önkormányzata Főpolgármesteri Hivatala kiadása, 1992.)
  • Budapest és a Dunakanyar. (Bp. Cartographia Kiadó, 2001.)
  • Aggtelek. A magyar állam alapításának ezredik évében. [írták Bódis Istvánné, Dénes György, Jakucs László] (Aggtelek, Aggtelek község önkormányzata, 2001.)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר מתוך אותות ההוקרה והפרסים שלו:

  • מדליית זיכרון למצילי חיים (קיבל שלוש פעמים)
  • עיטור ההצטיינות על שירות למדינה דרג זהב (פעמיים)
  • מדליית אוטו הרמן (1967)
  • מדליית אמיל רקוביצה (1968)
  • פרס MTESZ (על עבודתו במדעי הקארסט וחקר המערות -1970)
  • דרגת זהב של מדליית בטיחות הציבור ( 1971 )
  • מדליית אימרה ואש (1978)
  • פרס אזשטגרגיי (Ezüstgerely - 1983) (על יצירתו הספרותית בתיירות)
  • מסדר הכוכב של הרפובליקה של הונגריה (1990) (לארגון שירות הצלת המערות)
  • מדליית אוטוקר קאדיץ' (1995)
  • מדליית טלקי שמואל (2001)
  • מדליית גוסטאב טירינג ( 2002 )
  • אזרח כבוד של Aggtelek (2002)
  • מדליית דנש באלאז' (2003)
  • Pro Natura Award (2008)
  • צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (2010)
  • אזרח כבוד של Bódvasilas (2011)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל 2017 נחנך לוח לכבודו במעונו האחרון, בבודפשט רובע 13. בכניסה לבית מספר 5 ב-Borbély utca.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רג' דנש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Deutsch Gábor: Egy csoda nem lett volna elég. Beszélgetés Dénes György professzorral. (2005) Mai világunk, Online elérhető