לדלג לתוכן

ג'רג' לוקאץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בפילוסוף. אם התכוונתם למפיק ובמאי הקולנוע, ראו ג'ורג' לוקאס.
גֶ'רג' לוקאץ'
Lukács György
ג'רג' לוקאץ'
ג'רג' לוקאץ'
לידה 13 באפריל 1885
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביוני 1971 (בגיל 86)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Löwinger György Bernát עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט Mikhail Ovsyannikov עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מרקסיזם
תחומי עניין אסתטיקה, פילוסופיה מדינית, ביקורת ספרות
עיסוק פילוסוף, מבקר ספרות, היסטוריון אמנות, philosopher of culture, היסטוריון של הספרות, סוציולוג, סופר, מרצה באוניברסיטה, פוליטיקאי, מומחה ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ קאנט, הגל, מרקס, לנין, לוקסמבורג, קירקגור, ובר, זימל
השפיע על קרל מאנהיים, רודי דוצ'קה, פרדריק ג'יימסון, אסכולת פרנקפורט, ולטר בנימין, לשק קולקובסקי, אימרה לקטוש, קרל פולאני, גי דבור, סנדרה הארדינג
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1948)
עיטור הדגל האדום (מרץ 1969)
פרס קושוט (1955)
פרס גתה (1970)
מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Ferenc Jánossy, Lajos Jánossy עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גֶ'רג' לוקאץ' או גיירג' לוקאץ' (בהונגרית: György Lukács; בודפשט, ‏13 באפריל 1885 – בודפשט, 4 ביוני 1971), נולד בשם לוינגר (Löwinger), היה קומוניסט, פילוסוף מרקסיסטי ומבקר ספרות הונגרי-יהודי. נחשב למייסד אסכולת המרקסיזם המערבי. הוא היה ממייסדי חוג יום ראשון ומשתתפי חוג גלילאו ולמעשה מייסד אסכולת בודפשט שחבריה התרכזו סביבו.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוקאץ' בשנת 1919 כקומיסר העם
לוקאץ ב-1971

לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, במשפחה יהודית. אביו היה יוז'ף לוקאץ' (במקור לווינגר), המנכ"ל של הבנק האנגלו-אוסטרי בבודפשט ובעל תואר אצולה שהוענק לו בשנת 1899 על ידי פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה שהיה גם מלך הונגריה. אמו הייתה אדל ורטהיימר.

לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1906, ערך לוקאץ' מספר מסעות לאיטליה, ולאחר מכן שהה ארבע שנים בהיידלברג, שם למד אצל הפילוסוף היינריך ריקרט והסוציולוג והפילוסוף מקס ובר. בגרמניה גם הושפע מתפיסות קומוניסטיות-מרקסיסטיות. ב-1919 היה קומיסר העם לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת הימים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון. ב-1923, עם שובו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

לוקאץ' תרם את רעיונות החפצון (ראיפיקציה) והתודעה המעמדית לפילוסופיה המרקסיסטית. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923), הוא מבקר את הפטישיזם הנעוץ בקפיטליזם המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה. בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" (1951) ו"הרומן ההיסטורי" (1955), שהשפיעו על המחשבה הריאליסטית בספרות.

בזמן המרד ההונגרי ב-1956 כיהן לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי-סובייטית של אימרה נוג'. עם פלישת הכוחות הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. בשנת 1957 הוא שב להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה בבודפשט ב-1971.

ביבליוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גיאורג לוקאץ', הריאליזם בספרות, 1951
  • גיאורג לוקאץ', אכזיסטנציאליזם או מארכסיזם?, תרגום: א. ראובני, הוצאת הקיבוץ המאוחד, בשנת 1950
  • גיאורג לוקאץ', הרומן ההיסטורי - התפתחות המגמות והצורות בענפי הספרות, תרגום: אריה סולה, הוצאת ספרית הפועלים, מדע-לכל, 1955

עד 1945

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ifjúkori művek (1902–1908) (Bp., 1977)
  • A lélek és a formák. Kísérletek; Franklin, Bp., 1910 (Die Seele und die Formen, 1911)
  • A modern dráma fejlődésének története, 1-2.; Kisfaludy Társaság, Bp., 1911
  • Esztétikai kultúra. Tanulmányok; Athenaeum, Bp., 1913 (Modern könyvtár)
  • Balázs Béla és akiknek nem kell. Összegyűjtött tanulmányok; Kner, Gyoma, 1918
  • Taktika és ethika; Közoktatásügyi Népbizottság, Bp., 1919
  • Die Theorie des Romans. Ein geschichtsphilosophischer Versuch über die Formen der grossen Epik; Cassirer, Berlin, 1920
  • Geschichte und Klassenbewusstsein. Studien über marxistische Dialektik; Der Malik, Berlin, 1923 (Kleine revolutionäre Bibliothek)
  • Lenin. Studie über den Zusammenhang seiner Gedanken; Malik, Wien, 1924 (Wissenschaft und Gesellschaft)
  • Lenin. Tanulmány Lenin gondolatainak összefüggéséről; németből ford. Gábor Andor; Ama, Wien, 1924
  • Georg Lukács: Lityeraturnije tyeorii XIX veka i markszizm; Goszlitizdat, Moszkva, 1937
  • Georg Lukács: K isztorii realizma; Goszlitizdat, Moszkva, 1939
  • Írástudók felelőssége; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1944

ספרים בתרגום לאנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1950. Studies in European Realism. London: Hillway.
  • 1962. [1937, Rus.; 1947, Hun.] The Historical Novel. London: Merlin.
  • 1963. [1958, Ger.] The Meaning of Contemporary Realism. London: Merlin.
  • 1964. [1947, Hun.] Essays on Thomas Mann. London: Merlin.
  • 1968. [1947, Ger.] Goethe and His Age. London: Merlin.
  • 1970. [1924, Ger.] Lenin: A Study on the Unity of his Thought. London: New Left Books.
  • 1970. [1969, Ger.] Solzhenitsyn. London: Merlin.
  • 1970. Writer and Critic, and Other Essays. Edited by Arthur Kahn. London: Merlin.
  • 1971. [1923, Ger.] History and Class Consciousness. London: Merlin.
  • 1971. [1916/1920, Ger.: Die Theorie des Romans.] The Theory of the Novel. London: Merlin.
  • 1972. [1919, Hun.] Tactics and Ethics. Edited by Rodney Livingstone. London: New Left Books.
  • 1973. Marxism and Human Liberation. Edited by E. San Juan, Jr. New York: Dell.
  • 1974. Conversations with Lukács. Edited by Theo Pinkus. London: Merlin.
  • 1974. [1910, Hun.] Soul and Form. London: Merlin.
  • 1975. [1948, Ger.] The Young Hegel. London: Merlin.
  • 1978. The Ontology of Social Being. 1, Hegel's False and His Genuine Ontology. London: Merlin.
  • 1978. The Ontology of Social Being. 2, Marx's Basic Ontological Premises. London: Merlin.
  • 1980. [1954, Ger.] The Destruction of Reason. London: Merlin.
  • 1980. [1948, Ger.] Essays on Realism. Edited by Rodney Livingstone. London: Lawrence and Wishart.
  • 1980. The Ontology of Social Being. 3, Labour. London: Merlin.
  • 1983. Record of a Life. Edited by István Eörsi. London: Verso.
  • 1983. Reviews and Articles from "Die Rote Fahne". London: Merlin.
  • 1986. Selected Correspondence, 1902–1920. Edited by Judith Marcus and Zoltán Tar. New York: Columbia University Press.
  • 1991. The Process of Democratization. Albany: State University of New York Press.
  • 1993. [1951, Ger.] German Realists in the Nineteenth Century. Edited by Rodney Livingstone. London: Libris.
  • 1995. The Lukács Reader. Edited by Arpad Kadarkay. Oxford: Blackwell.
  • 2002. [1996, Ger.] A Defence of "History and Class Consciousness." London: Verso.
  • 2010. [1910, Hun.] Soul and Form. New ed. Edited by John T. Sanders and Katie Terezakis. New York: Columbia University Press.
  • 2012. The Culture of People's Democracy. Edited by Tyrus Miller. Leiden: Brill.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רג' לוקאץ' בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27רג%27_לוקאץ%27&oldid=38461049"