ג'רג' לוקאץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גֶ'רג' לוקאץ'
עמנואל לוינס
תאריך לידה 13 באפריל 1885
תאריך פטירה 4 ביוני 1971 (בגיל 86)
זרם מרקסיזם
תחומי עניין אסתטיקה, פילוסופיה מדינית, ביקורת ספרות
הושפע מ קאנט, הגל, קרל מרקס, לנין, רוזה לוקסמבורג, סרן קירקגור
השפיע על קרל מאנהיים רודי דוצ'קה פרדריק ג'יימסון, אסכולת פרנקפורט, ולטר בנימין
ארצות מגורים הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גֶ'רג' לוקאץ' או גיירג' לוקאץ'הונגרית: Lukács György; ‏13 באפריל 1885 - 4 ביוני 1971) היה פילוסוף מרקסיסטי ומבקר ספרות יהודי-הונגרי. נחשב למייסד אסכולת המרקסיזם המערבי.

לוקאץ' נולד ב-13 באפריל 1885 בבודפשט, שהייתה אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר השלמת לימודיו לתואר דוקטור באוניברסיטת ברלין בשנת 1906, ערך מספר מסעות לאיטליה, ולאחר מכן שהה ארבע שנים בהיידלברג, שם למד אצל הפילוסוף היינריך ריקרט והסוציולוג מקס ובר. בגרמניה גם הושפע מתפיסות קומוניסטיות-מרקסיסטיות.

ב-1919 היה קומיסר לענייני תרבות וחינוך בממשלת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית קצרת החיים של הקומוניסט (ממוצא יהודי) בלה קון. ב-1923 לאחר חזרתו להונגריה, פרסם את ספרו החשוב ביותר, "היסטוריה ותודעה מעמדית", שסתר מספר עקרונות מהתפיסה המרקסיסטית הלניניסטית, ולכן הוחרם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות.

לוקאץ' תרם את רעיונות החפצון (ראיפיקציה) והתודעה המעמדית לפילוסופיה המרקסיסטית. בחיבורו "חזיון הראיפיקציה" (1923), הוא מבקר את הפטישיזם הנעוץ בקפיטליזם המודרני, ההופך את העובד לחפץ ולסחורה.

בתחום ביקורת הספרות פרסם לוקאץ' את הספרים "הריאליזם בספרות" (1951) ו"הרומן ההיסטורי" (1955), שהשפיעו על המחשבה הריאליסטית בספרות.

בזמן המרד ההונגרי ב-1956 היה לוקאץ' תקופה קצרה כשר התרבות בממשלתו האנטי סובייטית של אימרה נאגי. עם פלישת הרוסים ודיכוי המרד הוא הוגלה, זמנית, כשאר חברי הצמרת המהפכנית לסנגוב, ברומניה. ב-1957 הוא חזר להונגריה, הצליח לשרוד את הטיהורים של יאנוש קאדאר, ונפטר בשיבה טובה בבודפשט ב-1971.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רג' לוקאץ' בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.