ג'רג' נאג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רג' נאג'
Nagy György
אין תמונה חופשית
לידה 5 במרץ 1905
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בינואר 1945 (בגיל 39)
הרקה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'רג' נאג'הונגרית: Nagy György; בודפשט, 5 במרץ 1905 - הארקה, 8 בינואר 1945) היה שחקן, סופר, מאייר יהודי-הונגרי, שנספה בשואה.

ציטוט מפרי עטו: "אני תוהה לפעמים מה אני באמת? [...] אני פשוט מתנדנד בין שלוש אומנויות, מחכה, רועד ותוהה מתי ועם איזה מהן אוכל להרוויח מספיק כדי לחיות?"

שנתון יהודי 1932-1933, עמוד 319

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, הפך לצייר ולמד בבית הספר הפרטי של הצייר היהודי לאיוש צ'אבאי אקש (מקודם: אנגל). משנת 1923 היה כתב של כתב העת "חיי תיאטרון" (Színházi Élet). בשנים 1924 עד 1927 סיים את לימודיו באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע ולעיתים קרובות שיחק בתפקידים קטנים בתיאטרון הלאומי של בודפשט. כשחקן שסיים את לימודיו הופיע בתיאטרון הקומדיה של בודפשט בתפקיד מישקה בסרט הקומדיה "השעון המנגן" של ז'ולט הרשאני. משנת 1928 היה חבר בלהקת "התיאטרון הלאומי של סגד" (Szegedi Nemzeti Színház) ואחר כך בתיאטראות של בודפשט: שיחק בתיאטרון הקומדיה של בודפשט (1931-1932), ב"תיאטרון מרכז העיר" וב"תיאטרון האמנים" (1932-1939). נאג' כתב גם כעשרים וחמישה מחזות בני מערכה אחת וכמה רומני נוער.

נאג' הופיע לראשונה כשחקן קולנוע בשנת 1934 בסרטו של הבמאי היהודי אישטוואן סקיי (שמוכר מחוץ להונגריה בשם סטיב סקיי). הוא שיחק בסך הכל בתשעה סרטים, בדרך כלל גילם דמויות משנה. לאחר כניסתו לתוקף של מה שמכונה החוק היהודי השני, שהתקבל בשנת 1939, כבר לא יכול היה לשחק בקולנוע ובתיאטרון. משנת 1940 מדי פעם הופיע בתיאטרון גולדמארק רק בפני קהל יהודי במסגרת אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. זו הייתה המסגרת היחידה שאמנים יהודים יכלו להופיע בשנים 1940–1944. הוא גם לימד משחק באופן פרטי (לתלמידים יהודים וביניהם למשל יוז'ף ז'ודי).

באביב 1943 נדרש נאג' להתייצב לשירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודיים עבור הצבא ההונגרי). בדצמבר 1944 הוא היה בין עובדי הכפייה שעבדו על הגבול המערבי של הונגריה (גבול הונגריה-אוסטריה) בבניית מערכת ביצורים עבור הצבא הגרמני, הוורמכט, לבלימת ההתקדמות הצבא האדום שדהר מערבה לכיוון אוסטריה וגרמניה. הוא נפטר שם בתחילת 1945.

ספריו שראו אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני מהצופים (רומן, בודפשט, 1924)
  • הרובינזונים של יער הקוצים (רומן, בודפשט, 1926)
  • שליחים (תמונת חיים, סגד, 1929)
  • נפילת השמיים, רעידת אדמה (בודפשט, 1941)
  • יש ללכת בדרך עד הסוף (רומן, בודפשט, 1942).

תפקידיו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1938: קשה להיות אבא
  • 1938 זרקו את מגדה - אישטוואן הורבאי
  • 1938 שני אסירים
  • 1937 התחתנתי מתוך אהבה
  • 1937 עוזר הדו-קרב של ויקי - פרי
  • 1937 מלון קיקלט - ד"ר הורוואט
  • 1937 באש צולבת! - הסגן אישטוואן בנה
  • 1934 פרח החיטה - בלה הרשאני
  • 1934 עץ השיטה הסגול - פאל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מי זה מי? לקסיקון בני דורנו. 1937
  • לקסיקון הקולנוע ההונגרי. ארכיון הסרטים הלאומי ההונגרי, 2005.
  • לקסיקון הסרטים הונגריים המדברים 1931–1944. 2006
  • לקסיקון הדרמה. 1930.
  • הלקסיקון החדש של רוואי. 1996
  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. מועדון ספרים הונגרי.
  • לקסיקון חדש של הספרות ההונגרית. 1994.
  • (Szerk. Schöpflin Aladár (1929–1931). Magyar színművészeti lexikon. Budapest. 
  • Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969 לקסיקון ביוגרפי הונגרי
  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]