ג'רי רובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ג'רי רובין
Jerry Rubin
Jerry Rubin (edit) - Spectrum 13Mar1970.jpg
לידה 14 ביולי 1938
סינסינטי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 28 בנובמבר 1994 (בגיל 56)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סינסינטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע יזם, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת השלום והחופש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'רי רוביןאנגלית: Jerry Rubin;‏ 14 ביולי 193828 בנובמבר 1994) היה פעיל חברתי יהודי אמריקני בשנות השישים ושבעים. רובין הוא דוגמה לשינוי שהתחולל בארצות הברית ממהפכנות להולדת השמרנות החדשה משנות השמונים ואילך. היה חלק מהשבעה משיקגו אשר הועמדו לדין במשפט המפורסם משנת 1968 בעקבות המחאה נגד מלחמת וייטנאם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רי רובין היה בין השבעה שפוצצו את הוועידה הדמוקרטית הכלל-ארצית (1968) ונחשב לאחד ממנהיגי ההיפים ביחד עם האקטיביסט אבי הופמן ואחרים. בצעירותו, הגיע עם אחיו לישראל, ואף שהה זמן מה בקיבוץ.

ג'רי רובין החל בצעדי המחאה שלו אחרי שעזב את הלימודים באוניברסיטת ברקלי. המחאה הראשונה בברקלי התרחשה בעקבות סירוב של מוכר מכולת מקומי להעסיק אפריקאי-אמריקאי. לאחר מכן רובין הוביל ויזם מאבקים משלו. רובין ארגן את וי"ו – ועדת יום וייטנאם (VDC – Vietnam Day Committee) והיה אחד המייסדים של תנועת הייפיס – התנועה הבינלאומית של הנוער (Yippies – Youth International Party). יחד עם מייסדים אחרים של התנועה ובהם אבי הופמן (Abbie Hoffman) הם הציעו כמועמדות-לנשיאות חזיר שמן בשם פיגסוס בן האלמוות (Pigasus the Immortal) – שהיה אמור להתמודד נגד ריצ'רד ניקסון ומועמדים אחרים. רובין שיחק תפקיד מרכזי בשיבוש הכנס הכלל-ארצי של המפלגה הדמוקרטית בשיקגו בשנת 1968. ביחד עם שבעה חברים אחרים (אבי הופמן, רני דייוויס, ג'ון פרוינאס, דייוויד דילינג'ר, לי ווינר, טום היידן ובובי סיל – מנהיג הפנתרים השחורים). רובין הועמד למשפט ביחד עם השבעה בהאשמה של קשירת קשר בין-מדינתי במטרה להסית למהומות. השופט במשפט היה ג'וליוס הופמן. הנאשמים כונו "השבעה משיקגו" (Chicago Seven) וזאת לאחר שמשפטו של בובי סיל נערך בנפרד, מכיוון שסיל הפריע לדיונים ונאשם בביזיון בית המשפט. הנאשמים הפכו את אולם בית המשפט למופע-קרקסי ולמרות שחמישה מתוך השבעה נמצאו אשמים ביצירת מהומות, הם זוכו לאחר מכן בבית משפט לערעורים. על סיפורם מבוסס הסרט "משפט השבעה משיקגו". את דמותו של רובין בסרט מגלם השחקן ג'רמי סטרונג.

בשנות השמונים הפך רובין לאיש עסקים והיה בין הראשונים שהשקיעו בחברת "אפל". הוא הקים חברות שיווק, עבד כיועץ בשוק ההון והגדיר מחדש את אוכלוסיית היאפים בניו יורק. הוא הצהיר, כי הוא מעוניין "להישאר חלק מן השיטה", אך לשנות אותה מבפנים. השינוי הפרטי שחל אצלו מייצג גם שינוי כללי בחשיבה המהפכנית ובאקטיביזם החברתי שהתחולל בארצות הברית במחנה של השמאל הרדיקלי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמונות האנטי ממסדיות של ג'רי רובין כונסו בספרו "עשו זאת!: תרחישים של המהפכה" (Do It!: Scenarios of the Revolution) בהוצאת סימון ושוסטר, 1970 ([1]). את ההקדמה לספר כתב אלדריג' קליבר (Eldridge Cleaver) מנהיג הפנתרים השחורים, וקוונטין פיורי (Quentin Fiore) היה אחראי לעיצוב הלא קונבנציונלי של העטיפה. הספר מביא את נקודת מבטו האישית של רובין על המשפט של השבעה משיקגו ובו בזמן גם סוקר תופעות כמו: "מחתרת מזג האוויר" (Weatherman Underground - שביקשה למוטט את המשטר בארצות הברית באמצעות פגיעה ישירה במוסדותיו), תנועת הפנתרים השחורים, השימוש ב-LSD, התנועה לשחרור האישה וכן במהפכה שלא התרחשה.

בשנת 1976 רובין כתב את הספר "להתבגר (מחדש) בגיל 37" (Growing (Up) at Thirty-Seven) שכלל פרק אשר תיאר את הההתנסות שלו במסגרת הסמינרים של ארהרד (Erhard Seminar Training) כחלק מספיריטואליזם אמריקאי. הספר מתאר את האודיסיאה הפרטית של רובין במסעו מהאקטיביזם הרדיקלי של שנות השישים אל הפרקטיקות שבהם התעצב המאבק בשנות השבעים.

שינוי דעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום מלחמת וייטנאם, רובין שינה את עמדותיו הפוליטיות והפך יזם ואיש עסקים. הוא היה אחד המשקיעים הראשונים של חברת המחשבים "אפל". בשנות השמונים השתתף במסע דיונים, ביחד עם אבי הופמן שכונה "היפי נגד יאפי" (Yippie Versus Yuppie). טענתו המרכזית של רובין שאקטיביזם כלל עבודה קשה ושימוש בסמים, סקס ויציאה נגד קניין פרטי הפך את תנועת ההתנגדות ל"תנועה מפחידה משל עצמה" ו"יצירת עושר ורווחה היא המהפכה האמריקאית האמתית – ומה שצריך הוא הזרקת מימון לתוך האזורים המדוכאים של המדינה". מה שהפריד בין הופמן לבין רובין היו דעות פוליטיות שונות ולא אישיות. כשהופמן התאבד במפתיע בשנת 1989, רובין היה אחד משני חברי "השבעה משיקגו" שנכחו בהלוויתו. השני היה הסנטור מטעם מדינת קליפורניה, טום היידן).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]