ג'רארד באטלר
.jpg) |
|
| ג'רארד באטלר, 2008 | |
| תאריך לידה | 13 בנובמבר 1969 (בן 46) |
|---|---|
| מקום לידה | גלזגו, סקוטלנד |
| דמות ידועה | מלך ליאונידס (300) |
| http://www.gerardbutler.net | |
| פרופיל ב-IMDb | |
ג'רארד ג'יימס באטלר (באנגלית: Gerard James Butler; נולד ב-13 בנובמבר 1969), הוא שחקן קולנוע ותיאטרון סקוטי.
באטלר התפרסם לראשונה בתפקידו הראשי בסרט "פנטום האופרה" שמבוסס על המחזמר המפורסם שהביא לו הצלחה רבה, אבל תפקידו הבולט מכולם היה בסרט שובר הקופות, "300" שבמבוסס על רומן גרפי המפורסם של פרנק מילר. בנוסף, באטלר מוכר בתפקידו בסרטים מצליחים כמו: "נ.ב אני אוהב אותך", "האמת המכוערת", "אזרח שומר חוק" ו"המטרה: הבית הלבן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באטלר נולד בגלזגו שבסקוטלנד למרגרט ואדוארד בטלר, שניהם ממוצא אירי. ג'ררד באטלר הוא קתולי.[1] הוא הצעיר מבין שלושה אחים, אח ואחות. בגיל צעיר עבר יחד עם משפחתו להתגורר בקנדה, אך הוריו התגרשו כאשר היה בן שנתיים והוא חזר יחד עם אמו, אחיו ואחותו לפייזלי בסקוטלנד. אמו נישאה מחדש מאוחר יותר והוא לא היה בקשר עם אביו עד גיל 16. אביו נפטר כאשר ג'ררד היה בשנות העשרים לחייו.
לפני השנה האחרונה שלו בבית הספר למשפטים, באטלר לקח הפסקה של שנה וחי בקליפורניה. הוא עבד בעבודות שונות, טייל ברחבי ארצות הברית, ולדבריו, שתה הרבה אלכוהול. בשלב מסוים נעצר על התנהגות פרועה בעקבות השתייה המופרזת.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת המשחק של באטלר החלה בזכות השחקן והבמאי סטיבן ברקוף שניגש אליו בבית קפה לונדוני והציע לו תפקיד במחזות "קוריולנוס" וטריינספוטינג.
תפקידו הקולנועי הראשון היה בסרט "הוד מעלתה, הגברת בראון" לצד ג'ודי דנץ', פריצת הדרך שלו בקולנוע הייתה בתפקיד הראשי בסרט טלוויזיה "אטילה". משחקו בסרטו של ג'ואל שומכר, המבוסס על המחזמר המצליח של אנדרו לויד וובר, "פנטום האופרה", נחשב לתפקידו הראשון הגדול ביותר. למרות היעדר רקע אופראי, הוא שר בעצמו בסרט, ולדברי אנדרו לויד וובר, יש לבאטלר הקול ה"רוקנרולי" שהוא רצה תמיד שיהיה לפנטום. בשנת 2007, יצא הסרט "300" בכיכובו של באטלר. הסרט, שנחשב לאחד הסרטים המצליחים ביותר בסוגת האקשן, מבחינה הכנסות (למעלה מ-456 מיליון דולר), וזיכה על כך בפרס "שחקן האקשן של השנה" בטקס פרסי הטאורוס לפעלולנים, מכיוון שהוא ביצע את כל הפעלולים בעצמו.
בשנת 2010 דובב בסרט "הדרקון הראשון שלי" את אביו של היקאפ, סטויק העצום. הבמאי כריס סנדרס תיאר את סטויק כאדם שמייצג ויקינג אמיתי. באטלר אמר על תפקיד זה "שמחצית מקריירת המשחק שלי הובילה אותי אליו. לדמות יש רבדים עמוקים יותר. הוא לא רק גדול וקשוח, אלא גם דמות שאפשר להתחבר אליה, במיוחד לאחר שאיבד את אשתו והוא מחויב לגדל את בנו לבד." ב-2014 באטלר חזר לדובב את הדמות שלו בסרט ההמשך "הדרקון הראשון שלי 2".
בנובמבר 2014 החלו הצילומים לסרט ההמשך "המטרה: הבית הלבן" בלונדון. הסרט "המטרה: לונדון נופלת" אמור לצאת במרץ 2016.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באטלר למד משפטים באוניברסיטת גלזגו והיה נשיא אגודת בית-הספר למשפטים של האוניברסיטה. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון אך לא סיים את ההתמחות שלו כי פוטר בדיוק שבוע לפני שהוכשר להיות עורך דין. במהלך התקופה שבה עבד כעורך דין, היה מדוכדך ושתה לשוכרה. כשהתחיל לשחק, נגמל מהשתייה. האמרגנית שלו הודיעה בפברואר 2012 שבאטלר עבר גמילה ולא חזר לשתות יותר אלכוהול. הוא ניסה להפסיק לעשן על ידי היפנוזה, מדבקות ושיטות נוספות. הוא הפסיק במשך שישה חודשים בעת צילומי הסרט 300, אבל התחיל שוב לקראת סוף הצילומים.
באטלר מתגורר כיום רוב הזמן בלונדון אך מעביר חלק מזמנו בניו יורק ובלוס אנג'לס.
היה בשעתו סולן להקת רוק סקוטית בשם Speed, אבל לבסוף מוזיקה הפכה להיות האהבה השנייה שלו אחרי המשחק. הלהקה פעלה בזמן שהתמחה בעריכת דין.
בשנת 2014 החל לצאת עם מעצבת הפנים מורגן בראון.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2017: Hunter Killer - סרט עתידי
- 2017: Geostrom - סרט עתידי
- 2016: מלחמת האלים
- 2015: המטרה: לונדון
- 2014: הדרקון הראשון שלי 2
- 2013: המטרה: הבית הלבן
- 2013: סרט 43
- 2012: לשחק עם הלב
- 2012: הגלישה הגדולה במאווריקס
- 2011: נשק של תקווה
- 2011: קוריולאנוס
- 2010: אקסית במצור
- 2010: הדרקון הראשון שלי
- 2009: אזרח שומר חוק
- 2009: גיימר
- 2009: האמת המכוערת
- 2008: רוקנרולה
- 2008: האי של נים
- 2007: התנפצות
- 2007: נ.ב. אני אוהב אותך
- 2007: פרפר על ההגה
- 2007: 300
- 2006: חברת הצללים
- 2005: ביאוולף וגרנדל
- 2005: המשחק המכריע
- 2005: פרנקי היקר
- 2004: פנטום האופרה
- 2004: פרנקי היקר
- 2003: טיים ליין
- 2003: טומב ריידר 2: סוד החיים
- 2002: שלטון האש
- 2000: דרקולה 2000
- 1999: עוד נשיקה אחת
- 1997: מחר לנצח
- 1997: הוד מעלתה, הגברת בראון
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ררד באטלר |
- ג'ררד באטלר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אביהו קדוש, אני כלבלב קטנטן, באתר ynet, 14 באוקטובר 2009
- מיכל הניג, הזרקור: ג'רארד באטלר, באתר nrg, 15 באוקטובר 2009
- דודי כספי, לוס אנג'לס, ג'רארד באטלר: "הייתי משוכנע שאני עומד למות", באתר וואלה! NEWS, 29 באוקטובר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Gerard Butler". Hello magazine. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2010.
As a youngster the star grew up in a strict Catholic household where a good education was considered paramount to success, however, he failed horribly.
