גאדיס אריביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאדיס אריביה
Gadis Arivia
לידה 8 בספטמבר 1964 (בת 59)
ניו דלהי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה
ידועה בשל הקמת כתב העת הפמיניסטי הראשון באינדונזיה, Jurnal Perempuan.
השכלה אוניברסיטת אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995
מקצוע פרופסור לפילוסופיה ותאוריה פמיניסטית
מעסיק אוניברסיטת אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
Gadis Arivia (באינדונזית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאדיס אריביהאינדונזית: Gadis Arivia; נולדה 8 בספטמבר 1964) היא פילוסופית, מרצה, חוקרת ופעילה פמיניסטית. אריביה מרצה לפמיניזם ופילוסופיה באוניברסיטת אינדונזיה, והיא המייסדת של  "ג'ורנאל פרמפואן", כתב העת לתאוריה פמיניסטית הראשון באינדונזיה, ב-1996. היא נעצרה על ידי ממשלת סוהארטו כשמחתה נגד עליית מחירי החלב בשנת 1998.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריביה נולדה בניו דלהי, שבהודו, בשנת 1964. היא בתו של דיפלומט אינדונזי, ובילתה את רוב ילדותה במחוזות זרים - מלבד הודו, היא גם חייתה באתיופיה ובהונגריה, שם למדה בבית הספר של השגרירות הבריטית בבודפשט. היא התחילה את לימודי התיכון שלה באינדונזיה, אך השלימה אותם במקליין, וירג'יניה, כשאביה היה מוצב בוושינגטון.[1]

אריביה השלימה תואר בוגר בפילוסופיה באוניברסיטת אינדונזיה. בעת לימודיה התחילה להתעניין בפמיניזם. השפיעו עליה במיוחד כתביה של אחת ממרצותיה, טואטי הראטי, וכן האנתולוגיה בעריכתן של הפמיניסטיות השחורות, ברברה סמית, אקאשה האל, ופטרישה בל-סקוטAll the Women Are White, All the Blacks Are Men, But Some of Us Are Brave: Black Women's Studies (כל הנשים לבנות, כל השחורים הם גברים, אבל חלק מאיתנו אמיצות), שנחשב כטקסט המכונן של תחום לימודי נשים שחורות[1] היא החלה ללמד באוניברסיטת אינדונזיה ב-1991, והייתה אחראית על הגשת הקורס "פרדיגמות פמיניסטיות" בפעם הראשונה, לפני שהיא נרשמה בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז ב-1992. אריביה קיבלה את התואר השני שלה בפסיכולוגיה חברתית כעבור שנתיים.[2]

עם חזרתה לאינדונזיה, אריביה חזרה ללמד באוניברסיטה. והיא התקשתה במציאת חומרים פמיניסטיים באינדונזיה, אז מתוך תקווה לקדם דמוקרטיזציה להגן על זכויות מיעוטים, היא יסדה את כתב העת הפמיניסטי הראשון של אינדונזיה, בעזרתן של אידה אסיקין, דהאני עריף, וטואטי הראטי.[3] קודם הנשים הקימו ב-1995 את הקרן התומכת - Jurnal Perempuan Foundation, או קרן ג'ורנאל הנשים, כשמו של כתב העת, וכעבור שנה, ב-1996, יצא גיליון הבכורה. הקרן פעלה תמיד במחסור כספי, ובשמונה שנותיה כמנכ"לית, אריביה לא קיבלה משכורת.[3] לאחר שסיימה תפקיד זה, היא נשארה במועצת המנהלים של הג'ורנאל. [4]

במהלך המשבר הפיננסי באסיה, ב-1997, אריביה – שכבר הוכרה כאחת החוקרות הפמיניסטיות המובילות בג'קרטה[5] – מחאה על עליית מחירי החלב. ב-23 בפברואר 1998, הצטרפה לכעשרים נשים אחרות במלון אינדונזיה לאירוע מחאה שאורגן על ידי ג'ורנאל הנשים. המפגינות התפללו, שרו, חילקו פרחים, והקריאו הצהרה שקראה למספר גדול יותר של נשים להשתתף בפתרון המשבר. אריביה נעצרה יחד עם שתי נשים נוספות, האסטרונומית קרלינה לסקונו סופלי, והפעילה וילאסי נוביאנה. לאחר קבלת תמיכה ציבורית נרחבת, השלוש שוחררו.[6]

בשנת 2002, השלימה אריביה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת אינדונזיה, בחוג לפילוסופיה. עבודת הדוקטורט שלה, "Dekonstruksi Filsafat Barat, Menuju Filsafat Berperspektif Feminis" ("דה-קונסטרוקציית הפילוסופיה המערבית, התקדמות לעבר פילוסופיה פמיניסטית") פורסמה ב-2003.[2]

בשנת 2009, אריביה פרסמה אוסף שירה שכותרתו Yang Sakral dan yang Sekuler (הקדוש והטמא), בשנת 2009. האוסף פורסם שנה לאחר שעבר באינדונזיה חוק שנוי במחלוקת – "החוק נגד פורנוגרפיה ופורנו-אקשן", מילה שהומצאה לצורך החוק, שמטרתה למנוע כל מעשה שיכול להיחשב "לא צנוע", כולל סגנון לבוש, ואשר מתמקד במיוחד על נשים – והוא התפרש כגינוי נגד הכוח המופעל על ידי ממשלת אינדונזיה על גופן של נשים ומיניותן.[7]

אריביה מלמדת בפקולטה לידע ותרבות באוניברסיטת אינדונזיה קורסים בפילוסופיה מודרנית ותאוריה פמיניסטית. היא נשואה לריצ'רד פולארד, איתו יש לה שני ילדים.[1]

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Arivia, Gadis (2003). Filsafat Berperspektif Feminis [Feminist Perspective Philosophy]. Jakarta: Jurnal Perempuan Foundation. ISBN 9789793520001.
  • Arivia, Gadis (2003). Menggalang Perubahan: Perlunya Perspektif Gender dalam Otonomi Daerah [Pushing for Change: The Need for Gender Perspectives in Regional Autonomy]. Jakarta: Jurnal Perempuan Foundation. ISBN 9789793520001.
  • Arivia, Gadis (2006). Feminisme: Sebuah Kata Hati [Feminism: A Word from the Heart]. Jakarta: Kompas. ISBN 9789797092443.
  • Adian, Donny Gahral; Arivia, Gadis (2009). Relations between Religions and Cultures in Southeast Asia. Washington, D.C.: Council for Research in Values and Philosophy. ISBN 9789797092443.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאדיס אריביה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Gadis Arivia, Rica Naza Qimala, Merdeka.com, 27 September 2016.
  2. ^ 1 2 Dr. Gadis Arivia, SS, DEA, Gadis Arivia, filsafatgadisarivia.com.
  3. ^ 1 2 Smart Woman: Dr. Gadis Arivia, Ariyani, Cyberindo Aditama.
  4. ^ Profile of the Jurnal Perempuan Foundation, Jurnal Perempuan.
  5. ^ Gendered Citizens in the New Indonesian Democracy, Krishna Sen, Review of Indonesian and Malaysian Affairs, 36:1, 2002.
  6. ^ Reflecting on the Meaning of the Women's Movement, Kompas, 7 March 2003.
  7. ^ The Sacred and the Profane: Challenging Power over Bodies and Sexuality, Wiyatmi, Proceedings of the National Seminar on Literature at the Language Center of Bandung, regarding Regional Literature moving towards Global Literature, 2013.