לדלג לתוכן

גאוגרפיה כלכלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גאוגרפיה כלכלית תחום בגאוגרפיה, העוסק בקשר שבין הפעילות הכלכלית של האדם לבין האזור הגאוגרפי בו הוא פועל. התחום חוקר, בין השאר, את ההשפעה הכלכלית של ניצול משאבי הטבע (מחצבים, מים ועוד), את השינויים הגאוגרפיים שמקורם בפעילות בני האדם ואת האופן בו משפיעות עסקאות ופעולות כלכליות על הגאוגרפיה. גאוגרפיה כלכלית עוסקת גם בהערכה של ההשפעה של מגמות ותהליכים כגון גלובליזציה[1], עוני, הגירה, התפשטות מחלות, ועוד, על האוכלוסייה.

האדם בגאוגרפיה הכלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאוגרפיה הכלכלית נכללת בתחום הגאוגרפיה האנושית, שעוסקת בנושאים כמו צפיפות האוכלוסייה, שיעורי הגדילה והצמיחה הטבעיים שלה, הפריסה הגאוגרפית ותוחלת החיים. מחקר בתחום זה עשוי לבדוק, למשל, את ההשפעה של שיפור רמת התזונה על קצב גידול האוכלוסייה, כתוצאה מהקטנת התמותה.

עוד לפני התפתחותו של תחום הגאוגרפיה הכלכלית, ניסו חוקרים לצפות כיצד ישפיעו שינויים גאוגרפיים על האוכלוסייה האנושית. לדוגמה, תומאס מלתוס שהיה כלכלן אנגלי, פרסם בשנת 1798 חיבור, בו העלה השערה כי הקצב המהיר של גידול האוכלוסייה, לעומת הקצב האיטי יותר של התפתחות של ייצור המזון, יגרום לתקופה של רעב בעולם, ולצמצום האוכלוסייה.

החקלאות בגאוגרפיה הכלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה חקלאי

חקלאות היא ענף כלכלי חשוב, אשר מספק לאוכלוסייה האנושית מזון וביגוד. בעבר כ-90% מהאוכלוסייה עסקה בחקלאות לעומת כ-50% כיום.

הסיבות לתעסוקה נרחבת בענף החקלאות בעבר:

  • שימוש בבהמות ככח עיקרי בעיבוד השדות, הצריך אספקת מזון ושטח גידול לבהמות.
  • שיטות ישנות ופרימיטיביות, כגון שימוש בזבל הבהמות כדישון.
  • חוסר בכלי תחבורה להסעת הסחורה ממקום למקום חוץ מהבהמה.

דברים אלו השפיעו לרעה על החקלאות בימים ההם ועודפי המזון היו קטנים ולכן אנשים רבים עסקו בחקלאות.

החקלאות בגאוגרפיה הכלכלית כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי המהפכה התעשייתית החלה מהפכה בענף החקלאות, החלו לייצר מכונות אשר עוזרות לחקלאים לעבד את האדמה ולנוע ממקום למקום והחל גם שימוש בדשנים.

מהפכה זו הביאה לירידה בצורך בידיים עובדות וגם לתפוקה גדולה יותר, מכיוון שחקלאים יכלו לגדל על שטח אדמה גדול יותר בזמן קצר יותר בגלל שימוש במכונות. הדשנים שיפרו את התוצרת החקלאית (מכילים חומרים שתרמו לצמיחה כמו זרחן ואשלגן) והאוניברסיטאות התחילו להכשיר אנשים במקצועות העוסקים בתחום, לדוגמה, אגרונומים.

במהלך הזמן, הומצאו גם החממות שבהם משתמשים עד היום ואותה תקופה נקראה "המהפכה הלבנה"[2].

התעשייה בגאוגרפיה הכלכלית כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם התעשייה הגאוגרפיה הכלכלית מראה לנו את הגורמים המשפיעים על הסטנדרטים על התעשייה באזור, לדוגמה: מפעל לא יצליח להרוויח באזור לא מיושב (חוסר עובדים). גאוגרפיה כלכלית זו מתארת את השפעת הגאוגרפיה על הרווחים בתעשייה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה כלכלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ישראל האדם והמרחב, תל אביב: מט"ח, 2002, עמ' 72-75
  2. ^ המהפכה החקלאית השלישית, באתר school.kotar.cet.ac.il