גאוגרפיה כלכלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גאוגרפיה כלכלית הוא ענף בתחום הגאוגרפיה, העוסק בקשר בין הפעילות הכלכלית של האדם לבין "מקום" על פני כדור הארץ. הקשר יכול לבוא לידי ביטוי בהשפעה הכלכלית של ניצול משאבי הטבע (מחצבים, מים ועוד), בחקר השינויים הגאוגרפיים הנגרמים עקב פעילות האדם, כגון צריכת שירותים מסוימים, הבנת תופעות /השפעות של עסקאות ופעולות כלכליות שנעשות על ידי מדינה, חברה או אדם פרטי, וכן להעריך מגמות ותהליכים ומידת השפעתם על האוכלוסייה, כמו גלובליזציה[1], עוני, הגירה, התפשטות מחלות, ועוד. גאוגרף כלכלי יסתמך על תיאוריות כלכליות במרחב על מנת לשער היכן כדאי למקם חברה.

האדם בגאוגרפיה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאוגרפיה הכלכלית נכללת בתחום הגאוגרפיה האנתרופוגאוגרפי העוסק באדם (אנתרופוס = אדם) המתארים את הצפיפות, שיעורי הגדילה והצמיחה הטבעי, תפרוסת ותוחלת חיים רלוונטית לגאוגרפיה הכלכלית, דוגמה לאדם בגאוגרפיה כלכלית: קצב גידול האוכלוסייה גדל בעקבות שיפור רמת התזונה (רמת התמותה קטנה כתוצאה).

לפני הגאוגרפים הכלכלים אנשים הצליחו לשער ולחזות אירועים שיתקיימו בעתיד, לדוגמה מלטוס שהיה כלכלן אנגלי שפרסם חיבור ב-1798 בו אמר שבעקבות גידול האוכלוסייה וענף המזון שאינו מתפתח תהיה תקופה של רעב בעולם, השערה זו לא התקיימה בגלל תמותה של תינוקות אחרי תקופתו והתפתחות ענף המזון בארצות מסוימות שהתפיעו בכלל העולם.

החקלאות בגאוגרפיה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה חקלאי

חקלאות הוא ענף עיקרי בחיינו, הוא מספק לנו מזון וביגוד ובעבר כ-90% מהאוכלוסייה עסקו בו וכיום כ-50%.

במהלך הזמן מספר האנשים שעוסקים בענף זה הלך וירד והוא עדיין ממשיך לרדת בגלל מספר סיבות, בעבר הסיבות היו:

  • שימוש בבהמה בשביל תוספת כוח ובשביל זה צריך לספק מזון רב לבהמות, שטח וצורך בגידול.
  • שיטות ישנות ופרימיטיביות, כגון שימוש בזבל הבהמות כדישון.
  • חוסר בכלי תחבורה להסעת הסחורה ממקום למקום חוץ מהבהמה.

דברים אלו השפיעו לרעה על החקלאות בימים ההם ועודפי המזון היו קטנים ולכן אנשים רבים עסקו בחקלאות.

החקלאות בגאוגרפיה הכלכלית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי המהפכה התעשייתית החלה מהפכה בענף החקלאות, החלו לייצר מכונות העוזרות לחקלאים לעבד את האדמה ולנוע ממקום למקום וגם שימוש בדשנים החל.

מהפכה זו גרמה לחיסכון בידיים עובדות וגם התפוקה גדלה בגלל שחקלאים יכלו לגדל על יותר אדמה מעובדת, המכונות עזרו לחקלאים גם לחסוך בזמן בגלל שמהר יותר לעבד את האדמה במכונה מאשר ביד. בדשנים היו חומרים שתרמו לצמחים כמו זרחן ואשלגן והאוניברסיטאות התחילו להכשיר אנשים במקצועות העוסקים זאת כמו אגרונומים.

במהלך הזמן הומצאו גם החממות שבהם משתמשים עד היום ואותה תקופה נקראה "המהפכה הלבנה".

המהפכה החקלאית עמדה בשלב מסוים במצב שיש לה הרבה עודפים שצריך לשוויק אבל עמדה השאלה מה לייצר ואיך ? הרי היו תנאי טבע מסוימים שהיו חיים בהם, מדענים חשבו ומצאו דרך "לשנות" את תנאי הטבע על ידי שימוש בהשקיה מלאכותית, שינוי הטמפרטורה, ניקוז, דישון, הצללה וגורמים נוספים.

התעשייה בגאוגרפיה הכלכלית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם התעשייה הגאוגרפיה הכלכלית מראה לנו את הגורמים המשפיעים על הסטנדרטים על התעשייה באזור, לדוגמה: מפעל לא יצליח להרוויח עם האזור לא מיושב (חוסר עובדים). גאוגרפיה זו מתארת את הרווחים שתוכל לקבל חברת התעשייה וממה זה מושפע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה כלכלית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישראל האדם והמרחב, תל אביב: מט"ח, 2002, עמ' 72-75