גאודנציו פרארי

גאודנציו פרארי
Gaudenzio Ferrari

"יֵשׁוּ קָם מִן הַקֶּבֶר", ציור שמן על עץ המוצג בגלריה הלאומית בלונדון.
לידה	1475 Valduggia, איטליה
פטירה	31 בינואר 1546 (בגיל 71 בערך) מילאנו, דוכסות מילאנו
מקום מגורים	house of Gaudenzio Ferrari
יצירות ידועות	מדונה וילד, Life and Passion of Jesus Christ, Madonna degli Aranci, Saint Anne Polyptych, Christ rising from the Tomb, Assumption of the Virgin
תחום יצירה	ציור, פיסול
תקופת פעילות	1495–1546 (כ־51 שנים)

גָּאוּדֶנְצְיוֹ פֶרָארִי (באיטלקית: Gaudenzio Ferrari; 1475 – 31 בינואר 1546) היה צייר ופסל איטלקי מתקופת הרנסאנס.

ביוגרפיה

ילדותו ונעוריו

גאודנציו נולד לפרנקינו פרארי בוואלדוג'ה שבוואלסזיה , בדוכסות מילאנו. ואלדוג'ה נמצאת כיום בנפת ורצ'לי בפיימונטה. נאמר עליו כי למד לראשונה את אמנות הציור בוורצ'לי אצל ג'רולמו ג'ובנונה . הוא כנראה קיבל את הכשרתו בווראלו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-15, תקופה תוססת בחייה האמנותיים של העיירה, כאשר בוצעו עבודות נרחבות בסאקרו מונטה . מורו היה ג'ובאני סטפנו סקוטי, שלא זוהתה אף אחת מיצירותיו, אך אם לשפוט על פי עבודותיו המוקדמות של תלמידו, ייתכן שהושפע מאמנים לומברדים, ובראשם ברנרדינו לואיני .

עבודותיו המוקדמות של גאודנציו, כמו ציור על לוח של הצליבה (וראלו, Museo Civico Pietro Calderini), הושפעו מהאמנות הפואטית של ברמנטינו ומהסגנון הקלאסי של צפון איטליה של הצייר המילאנזי ברנרדו צנאלה . יצירתו המוקדמת, אך מלאת הביטחון, "מלאך הבשורה" (בסביבות 1500; ורצ'לי, Museo Civico Borgogna), שצוירה עבור מנזר דלה גרציה בוורצ'לי, מרמזת כי מקורות אלו הועשרו במהרה בעקבות תגובתו לסגנון הרנסאנס העדין של פייטרו פרוג'ינו (אשר פעל בצ'רטוזה די פאביה בין השנים 1496–1499).

גאודנציו מתועד בוורצ'לי גם באזכור התיעודי הידוע הראשון שלו, חוזה לפוליפטיכון שהוזמן על ידי אחוות אנה הקדושה בשנת 1508, כאשר אוזביו פרארי שימש כערב. מאותה הזמנה נותרו ארבעה ציורים של סצנות מתוך "חיי אנה הקדושה" ו"האל האב" (טורינו, גלריה סבאודה ) ושניים של "הבשורה" (לונדון, הגלריה הלאומית). ביצירות אלו סגנונו של גאודנציו מבוקר יותר, כנראה כתוצאה ממסע למרכז איטליה בסביבות 1505.

בשנת 1513 צייר גאודנציו מחזור של ציורי פרסקו המציג סצנות מתוך הפסיון על הקיר המפריד בכנסיית סנטה מריה דלה גרציה שבווראלו. ג'ובאני מרטינו ספנצוטי צייר מחזור דומה בכנסיית סן ברנרדינו באיווריאה, מאה שנים קודם לכן. ציורי הפרסקו עשירים בפרטים מציאותיים להפליא ומעבירים רגש בעוצמה עזה; כאן יצר גאודנציו צורות חדשות כדי לבטא רגשות ועמדות אנושיות.

ניתן לראות את סגנון הציור הראשוני של גאודנציו ככזה שנגזר בעיקר מהאסכולה המילאנזית הישנה, שספגה את ההשפעה הקלאסית של לאונרדו ותלמידיו כגון ברמנטינו. עם זאת, הדחף הפרובינציאלי היה חזק אף הוא, כפי שבא לידי ביטוי ביצירתו הרגשית בסאקרו מונטה די וראלו.

יצירתו הבשלה

בעשור השני של המאה ה-16 צייר גאודנציו סדרה של פוליפטיכונים גדולים באזור שסביב נוברה. פוליפטיכון בארונה שבפיימונטה מציג, ברגיסטר (שכבה) העליון, את "האל מברך את אמברוזיוס הקדוש, פלינוס הקדוש, הירונימוס הקדוש וגרטיאנוס הקדוש", ובתחתון, את "הולדת ישו עם קתרינה הקדושה, ברברה הקדושה, גאודנטיוס הקדוש ופטרוס ורונה", כאשר ישו והשליחים מופיעים על הפרדלה (1511; ארונה, סנטה מריה). מזבח (1514–1521) בבזיליקת סן גאודנציו מציג את סצנת "הולדת ישו" ברגיסטר העליון עם "הבשורה" מפוצלת משני צדדיה, ו"הבתולה והילד עם קדושים" למטה, ולצידם פטרוס הקדוש, יוחנן המטביל, אגבוס הקדוש ופאולוס. הפרדלה מוקדשת ל"אגדות גאודנטיוס הקדוש". במזבח השני גאודנציו מעביר רגש בקלות ובחן, בעיקר באמצעות צבעים עשירים ומלאי הבעה רגשית. בין השנים 1514 ל-1516 הוא תרם לאנקונה דל'אסונטה.

חיי ישו, 1513, פרסקו, כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, וראלו ססיה

קשה יותר להתחקות אחר הקריירה של גאודנציו בעשור שלאחר מכן. הוא חזר לעבוד בקפלות של סאקרו מונטה די וראלו עד 1524. הקפלות פזורות על פני מתחם קדוש בראש גבעה, מחוברות בשביל מתפתל, ומכילות שילוב של דיורמה ומוזיאון שעווה עם דמויות טרקוטה בגודל טבעי. הוא ביצע את עבודתו הבלתי נשכחת ביותר, פרסקו של ה"צליבה", עם המון דמויות, כשלא פחות מעשרים ושש מהן מעוצבות בתבליט ממשי וצבועות. הוא שילב ציור עם פסלי טרקוטה פוליכרומיים בגודל טבעי ויצר עיבוד חדש וקיצוני לסצנות מתוך הפסיון. הפסלים, שהם מציאותיים להפליא, מסודרים כאילו על במה ומשתלבים עם ציורי פרסקו אשלייתיים ובעלי ביטוי דרמטי.

באותו זמן החל גאודנציו לצייר ולהזהיב את קישוט המזבח הגדול מעץ שיצר ג'ובאני אנג'לו דל מאינו עבור מקדש עליית מרים במורבניו , עם סצנות מתוך "חיי הבתולה וישו". הפוליפטיכון היפהפה של "הסקרמנט הקדוש" (איזולה בלה, מוזיאון בורומאו) צויר כנראה עד 1531. עבודתו של גאודנציו נעשתה על פני אזור גאוגרפי רחב, אך בוורצ'לי הוא נחל את הצלחתו הגדולה ביותר. בין השנים 1529 ל-1532 הוא צייר מזבח, "בתולת התפוזים", וצייר בפרסקו סצנות מתוך "חיי מרים המגדלית", "צליבה" וסצנות מתוך "חיי הבתולה" בכנסיית סן קריסטופורו בוורצ'לי. ה"צליבה" העוצמתית, או "עליית מרים" ההרמונית והמלאת רוח חיים, מוכיחות את רמת ההישג הגבוהה של גאודנציו בתיאור נושאים קדושים. הכוח הפסיכולוגי של הגיבורים הוא יוצא דופן, ומוצלח כאן לא פחות מאשר בציוריו הקטנים יותר.

קריירה מאוחרת

בשלב זה החל גאודנציו לעבוד באופן קבוע יותר בלומברדיה, החל מציורי הפרסקו השמימיים ובעלי החזון שלו, "מלאכים מוזיקאים" (1534–1536) עבור כיפת המקדש של סנטה מריה דלה גרציה בסארונו, שם החליף את ברנרדינו לואיני שנפטר זמן קצר קודם לכן. החוזה נחתם במילאנו, שם חי גאודנציו משנת 1539 ועד מותו, ושם פתח סדנה שביצעה את ההזמנות הפרטיות המרכזיות בעיר. בפרסקאות בסארונו, ובעבודתו המאוחרת יותר במילאנו, פנתה האמנות של גאודנציו לכיוון חדש; הוא שם דגש רב יותר על שפה תיאטרלית יותר של מחוות והבעה, והתקרב לסגנון השולט של המנייריזם המילאנזי. דגש זה על דרמה מתפתח ביצירות כמו "מות הקדושים של קתרינה הקדושה" (מילאנו, פינקוטקה די בררה ) וציורי הפרסקו עבור סנטה מריה דלה פאצ'ה , שהועברו כעת לבד ציור, ומתארים סצנות מתוך "חיי אנה הקדושה" וסצנות מתוך "חיי הבתולה" (1545; מילאנו, פינקוטקה די בררה), שהן מהיצירות המרשימות ביותר של שנותיו האחרונות.

גאודנציו היה אמן משפיע וסדרה של מתווי הכנה (קרטונים) (טורינו, האקדמיה) מצביעה על קיומה של אסכולת אמנים ששמרה על סגנונו בחיים לאורך שאר המאה. פרארי היה צייר פורה מאוד, שהתאפיין בהנפשה עזה ביצירותיו. באופייה הכללי, עבודתו מזכירה יותר את המאה ה-15 מאשר את המאה ה-16. נושאיו היו תמיד דתיים. אנדראה סולארי , ג'ובאן בטיסטה דלה צ'רבה , ג'אן פאולו לומאצו ופרמו סטלה היו תלמידיו העיקריים.

עבודות נבחרות

אנדראס הקדוש, לונדון, הגלריה הלאומית

• מזבח אנה הקדושה (גלריה סבאודה ובגלריה הלאומית (לונדון))
• פייטה, בגלריה סבאודה, טורינו
• קתרינה הקדושה ניצלת באורח פלא מעינוי הגלגל, פינקוטקה די בררה , מילאנו
• פרסקאות בכנסיית סנטה מריה דלה פאצ'ה , מילאנו
• הבתולה עם מלאכים וקדושים תחת עץ תפוז, קתדרלת ורצ'לי
• הסעודה האחרונה, חדר האוכל של סן פאולו
• הולדת הבתולה, הבשורה, הביקור, סגידת הרועים והמלכים, צליבה, עליית מרים (1532–1535), כנסיית סן קריסטופורו
• פאולוס הקדוש במדיטציה, הלובר, פריז
• תצוגה במקדש, ישו בין המורים, ההיסטוריה של ישו (1507), מנזר המינוריטים, וראלו
• סגידה (אחרי 1527), סנטה מריה די לורטו, ליד וראלו
• תהילת המלאכים (1535), כיפת סנטה מריה דיי מיראקולי, סארונו
• הלקאת ישו, אקה הומו וצליבה (1542), כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, מילאנו
• אנדראס הקדוש, לונדון, הגלריה הלאומית
• ישו קם מן הקבר, לונדון, הגלריה הלאומית
• קינת ישו, בסביבות 1527–1529, המוזיאון לאמנות יפה, בודפשט
• צ'צ'יליה הקדושה עם התורם ומרגריטה הקדושה, מוזיאון פושקין, מוסקבה
• עריפת ראשו של קדוש, בסביבות 1540, בונופנטנמוזיאום , מאסטריכט

גלריה

• 
  "הקינה על ישו", בסביבות 1527–1529, המוזיאון לאמנות יפה, בודפשט
• 
  "עריפת ראשו של קדוש", בסביבות 1540, מוזיאון בונפאנטן , מאסטריכט
• 
  הפוליפטיכון של נוברה
• 
  "המרטיריום של קתרינה הקדושה מאלכסנדריה", פינקוטקה די בררה, מילאנו
• 
  הולדת הבתולה (פרט), בסביבות 1541–1543, פינקוטקה די בררה, מילאנו
• 
  "צ'צ'יליה הקדושה עם התורם ומרגריטה הקדושה", מוזיאון פושקין, מוסקבה
• 
  "הבשורה" (פרט), לונדון, הגלריה הלאומית

לקריאה נוספת

• Freedberg, Sydney J. (1993). Painting in Italy, 1500–1600. Pelican History of Art. Penguin Books Ltd. pp. 392–397.
• Carlone, Mariagrazia (1999). "Gaudenzio Ferrari and the Musical Statues in Varallo". Music in Art: International Journal for Music Iconography. 24 (1–2): 89–100. ISSN 1522-7464.
• Tononi, Fabio, “Intermediality and Immersion in Gaudenzio Ferrari’s Adoration of the Magi in Chapel V of the Sacred Mountain of Varallo”, PsicoArt: Rivista di Arte e Psicologia, Vol. 10 (2020), pp. 1–18.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאודנציו פרארי בוויקישיתוף

• גאודנציו פרארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• FERRARI, Gaudenzio, Dizionario Biografico degli Italiani
• Gaudenzio Ferrari at www.wga.hu, Web Gallery of Art

הערות שוליים

ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהערך Ferrari, Gaudenzio מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל