גאולה נוני
 | |
| גאולה נוני ויוני המנחם בסרט "מבעד לעיניים", 2011 | |
| לידה |
9 ביוני 1942 רמת גן, ארץ ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 2014 (בגיל 72) בית החולים איכילוב, תל אביב-יפו, ישראל  |
| מדינה |
ישראל |
| שנות הפעילות | 1957–2011 |
| שפה מועדפת |
עברית |
| עיסוק |
מדבבת, זמרת, שחקנית תיאטרון |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
גאולה נוּני (9 ביוני 1942 – 10 בנובמבר 2014) הייתה שחקנית וזמרת ישראלית. שימשה חברת הוועד של האקדמיה הישראלית לקולנוע ונציגת אגודת אמני ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוני נולדה ברמת גן לפני קום המדינה, לאב שעלה מתימן ולאם שעלתה מאוסטריה. גדלה בעיר הולדתה במשפחה בת שלוש בנות. החלה להופיע כשחקנית כבר בגיל 15, תחילה ב"סמבטיון" ולאחר מכן במועדון התיאטרון בחיפה. קודם לשירותה הצבאי שיחקה בסרט "איי לייק מייק" (1960), מהסרטים הראשונים שזכו להצלחה בקופות. בשנת 1961 הצטרפה ללהקת הנח"ל, והשתתפה בתוכניתה של הלהקה "היאחזות בחלל"[1].
בתום שירותה הצבאי שהתה באירופה ולמדה, בין היתר ריקוד אצל מרי ויגמן. עם שובה לישראל הצטרפה לתיאטרון "הבימה" וב-1962 שיחקה בתפקיד הראשי במחזמר "אירמה לה דוס", ליהוק שהקנה לה מעמד של כוכבת עולה.
בשנת 1964 שיחקה בסרט שובר הקופות "סאלח שבתי" של אפרים קישון את חבובה, בתו של סאלח. בסרט גם שרה את השיר "לי ולך" יחד עם אריק איינשטיין.
בהמשך הקריירה שיחקה בסרטים נוספים: "רק לא בשבת" (1964), "פיצוץ בחצות" (1965), "האם תל אביב בוערת?" (1967), "צ'רלי וחצי" (1974), "משפחת צנעני" (1976), "לא לעלות יותר" (1979), "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" (1989) "אבא גנוב 3" (1991), "פעמיים בוסקילה" (1998) ו"סימה וקנין - מכשפה" (2003).
בתיאטרון הופיעה במחזמר "ירושלים שלי" וכן בקומדיה המצליחה "אמי הגנרלית". ב-1988 השתתפה במחזמר "סאלח שבתי" בתיאטרון הבימה, בתור אשתו של סאלח (שגולם על ידי זאב רווח), ושרה את "העריסה נשארה לי שם".
בשנות השמונים שהתה נוני בווינה שבאוסטריה, למדה חינוך לתיאטרון והשתתפה בהפקות מקומיות כגון "אמי הגנרלית", ו"פרשת דרייפוס".
בשנת 1994 שבה לישראל ושיחקה בסדרה "פאפא" לצדו של זאב רווח. בשנת 2001 שיחקה בטלנובלה הישראלית "לגעת באושר". בשנת 2010 שיחקה בסדרה "בלו נטלי", לצד צביקה הדר ודפנה דקל.
בעשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה בכמה הצגות של התיאטרון הקאמרי: "הצמה של אבא" (2004), "ג'וני הלך" (2009), "ינטל" (2009) ו"חורף מתחת לשולחן" ב-2010.
ב-10 בנובמבר 2014 נפטרה ממחלת הסרטן בבית החולים איכילוב בתל אביב, בת 72 הייתה במותה. נטמנה בבית הקברות נחלת יצחק והותירה אחריה בת, העיתונאית שרון נוני, ונכדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאולה נוני, באתר Discogs (באנגלית)
- גאולה נוני, באתר בית לזמר העברי
- גאולה נוני, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
גאולה נוני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- גאולה נוני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ערן אלדר, לה פמיליה: אחרי 33 שנה, משפחת צנעני מתאחדת, באתר nrg, 7 באוקטובר 2009
- גאולה נוני הלכה לעולמה בגיל 72, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2014
- מערכת ערוץ התרבות, השחקנית גאולה נוני הלכה לעולמה בגיל 72, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2014
- אורי קליין, גאולה נוני: הפנטזיה האשכנזית על הנשיות המזרחית, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2014
- גאולה נוני 1942–2014 באתר התיאטרון הקאמרי
- נירית אנדרמן, מתה השחקנית גאולה נוני, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2014
- nrg תרבות, השחקנית והזמרת גאולה נוני הלכה לעולמה, באתר nrg, 10 בנובמבר 2014
- השחקנית גאולה נוני הלכה לעולמה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2014
- התפקידים הגדולים של גאולה נוני ז"ל, באתר nrg, 10 בנובמבר 2014
- וואלה, זאב רווח: "לפני חודשיים גאולה נוני אמרה לאשתי 'ניצחתי את הסרטן!' היא היתה סמל החיים", באתר וואלה! NEWS, 10 בנובמבר 2014
- מערכת וואלה!, השחקנית והזמרת גאולה נוני הובאה למנוחות, באתר וואלה! NEWS, 10 בנובמבר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ היאחזות בחלל באתר "שרים במדים"
