גאון הירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל ממחסור בהפניות למקורות ובתמונות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך סובל ממחסור בהפניות למקורות ובתמונות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גאון הירדןערבית: זוּר)[1] הוא המדרגה התחתונה בבקעת הירדן המהווה את מישור ההצפה של הירדן. גאון הירדן הוא החלק בירדן שנמצא דרומית לכנרת והוא מועשר בצמחייה רבה ושופעת לצד המדבר. בגאון הירדן האדמה היא אדמת חיוור רכה.

הצירוף מופיע בתנ"ך:

הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי

ירמיהו פרק מ"ט, יט

טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי 'גאון ירדן' משמש בהוראת: 'מקום גיאות הירדן' זאת בעת שהנהר מלא על גדותיו בחורף. בעוד הביטוי: 'גאות הירדן' מתייחס ל'מקום שבו גדל היער העבות של הירדן', ביער זה צומחים עצי אשל, ערבה, צפצפה, הרדוף, קנה וסוף.

החי והצומח העשירים של האזור מוגנים בצידו הישראלי של גאון הירדן בחמש השמורות המרכיבות את שמורת גאון הירדן. באזורים רבים הציבה מדינת ישראל את גדר הגבול מאות מטרים מהגבול הבין-לאומי העובר במרכז הנהר. אזורים אלו אסורים בכניסה לאזרחים, למעט חקלאים וחוקרים, והתפתחו בהם שטחים של פארקים לא מתוכננים.

טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוחבו הממוצע של השטח הוא כ-1,200 מטר אך במקומות רבים הוא מצטמצם ל-500 מטר ואף פחות. גאון הירדן ממוקם למרגלות המצוק של המדרגה העליונה בבקעת הירדן היא "ככר הירדן" (ע'ור) שבה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, ובה עובר כביש הבקעה (מס' 90). מבנה זה קיים בשני צידי הירדן, אלא שבצד המזרחי (הירדני) לרוב השטח רחב יותר כי הנחלים ממזרח גדולים יותר ונושאים סחף רב אל הירדן. בין הע'ור לזור ישנם מדרונות תלולים שגובהם 15–25 מ' בצפון ועד 40 מטר ויותר בדרום, ובתוכם ישנו אזור של בִּתְרוֹנוֹת (ה"כתרות") שרוחבו מ-1 ק"מ בצפון עד 3 ק"מ במרכז הבקעה, באזור שפכו של נחל יבוק ממזרח, ומשם ודרומה הוא הולך וצר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חגי ארליך, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, ספר ב, יחידה 3, עמ' 187.
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.