גאון הירדן

כיכר הירדן וגאון הירדן בציורו של ון דה ולדה (1857)

נפתולי נהר הירדן בגאון הירדן (תצלום: זולטן קלוגר, 1937)

מצפה גאון הירדן

גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן (בערבית: זוּר) הוא המדרגה התחתונה בבקעת הירדן המהווה את מישור ההצפה של הירדן. גאון הירדן מצוי בחלקו הדרומי של הירדן, מדרום לכנרת. השילוב של זמינות מים עם קרקע סחף פוריה, תורם ליצירת אזור עשיר בצמחייה שבו שוכנים בתי גידול לחים וסבוכים והוא מתאים לעיבוד חקלאי.

הצירופים המופיע בתנ"ך:

הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן אֶל נְוֵה אֵיתָן, כִּי אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד, כִּי מִי כָמוֹנִי וּמִי יֹעִידֶנִּי וּמִי זֶה רֹעֶה אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי?

— ספר ירמיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ט

קוֹל יִלְלַת הָרֹעִים כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם, קוֹל שַׁאֲגַת כְּפִירִים כִּי שֻׁדַּד גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן.

— ספר זכריה, פרק י"א, פסוק ג'

מקור השם

בתנ"ך גאון הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. המילה המקראית גאון קרובה למילה גאות ולפועל גאה, וכמותם היא משמשת בין השאר לציון עליית גלי הים. סבך הצמחייה שעל גדות נהר הירדן נקרא גאון הירד, אולי על שם גאות המים באזור ואולי על שם גובהם הרב של הצמחים שבו. בערבית נקרא ז'ור.

מראה גשר אלנבי

טבע

הביטוי 'גאון ירדן' משמש בהוראת 'מקום גאות הירדן', שבו הנהר מלא על גדותיו בחורף. הביטוי 'גאות הירדן', לעומת זאת, מתייחס למקום שבו גדל היער העבות של הירדן. ביער זה צומחים עצי אשל, ערבה, צפצפה, הרדוף, קנה וסוף.

החי והצומח העשירים של האזור מוגנים בצידו הישראלי של גאון הירדן בחמש השמורות המרכיבות את שמורת גאון הירדן. באזורים רבים הציבה מדינת ישראל את גדר הגבול מאות מטרים מהגבול הבין-לאומי העובר במרכז הנהר. אזורים אלו אסורים בכניסה לאזרחים, למעט חקלאים וחוקרים, והתפתחו בהם שטחים של פארקים לא מתוכננים.

שמורת גאון הירדן

ערך מורחב – שמורת גאון הירדן

שמורת גאון הירדן הוא שם כולל לחמש שמורות טבע מוכרזות הנמצאות בחלקו הצפוני של גאון הירדן בעמק בית שאן. השמורות משתרעות משער קיבוץ חמדיה שבצפון העמק, עד קיבוץ טירת צבי שבדרום העמק.

טופוגרפיה

רוחבו הממוצע של השטח הוא כ-1,200 מטר אך במקומות רבים הוא מצטמצם ל-500 מטר ואף פחות. גאון הירדן משתרע למרגלות המצוק של המדרגה העליונה בבקעת הירדן, היא "ככר הירדן" (ע'ור), שבה ממוקמים היישובים ושטחי החקלאות, ובה עובר כביש הבקעה (כביש 90). מבנה זה קיים בשני צִדי הירדן, אלא שבצד המזרחי (הירדני) השטח לרוב רחב יותר כי הנחלים ממזרח גדולים יותר ונושאים סחף רב אל הירדן. בין הע'ור לזור ישנם מדרונות תלולים שגובהם 15–25 מ' בצפון ועד 40 מטר ויותר בדרום ובתוכם יש אזור של בִּתְרוֹנוֹת (ה"כתרות") שרוחבו מ-1 ק"מ בצפון עד 3 ק"מ במרכז הבקעה, באזור שפכו של נחל יבוק ממזרח. משם ודרומה הוא הולך וצר.

טיילת גאון הירדן

הירידה לטיילת גאון הירדן מותנית בתיאום צבאי וניתן לעשות אותה רק עם מדריך מהאתר. הטיילת נמצאת בשטח שבין גדר המערכת עד לגבול העובר במימי הירדן באזור שכמעט אינו מופרע על ידי האדם ובו ניתן לחוות ולהנות מהטבע במלואו. בסיור מודרך במקום, יש לעבור את הגדר אל השטח הנקרא גאון הירדן ששימש כנקודה חשובה לאורך ההיסטוריה של האזור. מגדת הנהר ניתן לצפות בשלושת הגשרים ההיסטוריים הנטויים מעליו ובחאן דרכים ממלוכי מן המאה ה-14 שבו רחבת אבן יפהפייה מוקפת חדרים, 'מיחרב' ומגדל שמירה.

ראו גם

• נהר הירדן
• בקעת הירדן
• שמורת גאון הירדן

לקריאה נוספת

• עמיחי סנה, יוסי יחיאלי – מיקומה הגאוגרפי של ככר הירדן המקראית, המכון הגאולוגי ירושלים
• מנשה הראל – קדמוניות נופי ארץ ישראל, זמורה ביתן מוציאים לאור

קישורים חיצוניים

• מגאון הירדן לגאונת הכיתה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2 באפריל 2012

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.