גאורגי גרצ'קו

גאורגי גרצ'קו

לידה	25 במאי 1931 לנינגרד ברית המועצות
פטירה	8 באפריל 2017 (בגיל 85) מוסקבה
מקום קבורה	בית הקברות טרויקורובסקויה
מדינה	ברית המועצות
לאום	/
השכלה	האוניברסיטה הטכנית הבלטית (1955)
עיסוק	מהנדס
תארים	דוקטור למדעים בפיזיקה ומתמטיקה
בשירות	קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	עיטור לנין (12 בפברואר 1975) Badge of honor "For Merit to the Taymyr" (9 בדצמבר 2005) Kirti Chakra (1984) גיבור הרפובליקה הסוציאליסטית הצ'כוסלובקית (16 במרץ 1978) עיטור לנין (1985) Ivan Efremov Prize (1989) מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה אזרחות כבוד של פראג (1978) מדליית ותיק העמל מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג עיטור לנין (16 במרץ 1978) גיבור ברית המועצות (16 במרץ 1978) מדליה על ההצטיינות בעמל (1961) מסדר קלמנט גוטוולד (16 במרץ 1978) גיבור ברית המועצות (12 בפברואר 1975) כוכב הזהב (16 במרץ 1978) מדליה על הכשרת קרקעות בתולות (1970) מדליה על הישגים בכיבוש החלל טייס חלל של ברית המועצות כוכב הזהב (12 בפברואר 1975) מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
זמן שהייה בחלל	134 יממות 20 שעות ו-32 דקות
משימות
סויוז 17,סויוז 26, סויוז T-14
עיטורים
(פעמיים) (3 פעמים)

גאורגי מיכאלוביץ' גרצ'קו (ברוסית: Георгий Михайлович Гречко;‏ 25 במאי 1931, לנינגרד - 8 באפריל 2017) היה קוסמונאוט סובייטי שהשתתף בשלוש טיסות לחלל.

קורות חיים

גאורגי גרצ'קו נולד בלנינגרד שבברית המועצות. בקיץ 1941 הוא נשלח לסבתו בכפר באוקראינה הסובייטית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה השטח נכבש על ידי הנאצים וגאורגי הצעיר לא יכול היה לחזור להוריו. הוא חזר רק כעבור שנתיים, בשנת 1943. לאחר סיום לימודי הנדסה וקבלת תואר מהנדס מכונות בהצטיינות, גרצ'קו החל לעבוד במשרד לתכנון מערכות חלל בראשותו של סרגיי קורוליוב.

בשנת 1966 הוא התקבל ליחידה להכנת קוסמונאוטים הסובייטית. בין השנים 1968–1969 השתתף בתוכנית הירח הסובייטית במהלכה היה מתוכנן להנחית אדם על הירח. התוכנית בוטלה לאחר שהתברר שברית המועצות לא תצליח להשיג את ארצות הברית במרוץ.

ב-11 בינואר 1975 גרצ'קו טס לראשונה לחלל בחללית סויוז 17 (אלכסיי גוברב היה מפקד צוות). הצוות התחבר לתחנת חלל סאליוט 4 וחזרו לכדור הארץ ב-9 בפברואר 1975. המשימה העיקרית של הצוות היה תיקון טלסקופ שהיה מותקן בתחנת חלל והצוות ביצע זאת בהצלחה.

ב-10 בדצמבר 1977 גרצ'קו טס לחלל בפעם השנייה בחללית סויוז 26 (יורי רומננקו היה מפקד צוות). הצוות התחבר לתחנת חלל סאליוט 6 וגרצ'קו שהה בחלל מעל 96 יממות. במהלך טיסה זו גרצ'קו יצאה לחלל הפתוח. הוא חזר לכדור הארץ על חללית סויוז 27.

ב-17 בספטמבר 1985 גרצ'קו טס לחלל בפעם השלישית בחללית סויוז T-14 (ולדימיר ואסיוטין היה מפקד צוות). הצוות התחבר לתחנת חלל סאליוט 7 וגרצ'קו שהה בחלל כ-9 יממות. הוא חזר לכדור הארץ על חללית סויוז T-13 ב-26 בספטמבר (ולדימיר דז'ניבקוב היה מפקד צוות).

בשנת 1985 גרצ'קו סיים את עבודת הדוקטורט. לאחר פרישתו מתוכנית החלל גרצ'קו המשיך לעבוד במכוני מחקר בתחום הפיזיקה.

בשנים 1977–1990 גרצ'קו היה מנחה של תוכנית מדע בטלוויזיה הסובייטית. בשנת 2011 הוא הצטלם בסרט תיעודי על חייו "אני גאורגי גרצ'קו, הייתי בחלל ומאמין באלוהים".

בשנת 2006 הוא השתתף במשלחת שיצאה לסיני במטרה למצוא שרידים של חללית שזוהו על ידי זכריה סיטשין. הממצאים הראו שזיהוי היה שגוי.

ב-8 באפריל 2017 הוא נפטר וב-11 באפריל נקבר בשדרת הקוסמונאוטים בבית העלמין טרויקורובסקויה (Троекуровское кладбище) שבמוסקבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גאורגי גרצ'קו בוויקישיתוף

• תקציר נתונים באתר ספייספאקטס
• נתונים מאנציקלפדיית החלל
• ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
• ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
• תיאור פעילות משלחת מס' 1 סאליוט 6
• גאורגי גרצ'קו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• גאורגי גרצ'קו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• גאורגי גרצ'קו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)