גאורגי השמיני, מלך גאורגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורגי השמיני
გიორგი VIII
לידה 1417
גאורגיהגאורגיה גאורגיה
פטירה 1476 (בגיל 59 בערך)
שם מלא גאורגי השמיני מלך גאורגיה
מדינה ממלכת גאורגיה
מקום קבורה סווטיצחובלי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג תמר (1445)
נסטן-דריג'אן (1456)
שושלת בגרטיוני
תואר מלך ממלכת גאורגיה
אב אלכסנדר הראשון, מלך קאחתי
אם תמר בגרטיוני
צאצאים אלכסנדר הראשון עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך הממלכה הגאורגית
14461465
(כ־19 שנים)
אחרון ←
מלך ממלכת קאחתי
1465–1476
(כ־11 שנים)
→ ראשון
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאורגי השמיניגאורגית: გიორგი VIII) מבית בגרטיוני היה מלך ממלכת גאורגיה משנת 1446 ועד לשנת 1465, שהובס בידי יריביו ונותר כשליט המחוז המזרחי של גאורגיה, קאחתי, שם הוא שלט כגאורגי הראשון, מלך קאחתי משנת 1465 ועד למותו בשנת 1476, והוא ייסד ענף מלכותי מקומי לבית בגרטיוני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגי היה בנו השלישי של אלכסנדר הראשון הגדול מאשתו תמר. אף על פי שדמטרה, בנו השני של אלכסנדרה היה בעל הזכות לרשת את השלטון מאחיו הבכור, וחטנג הרביעי, השתלט גאורגי על השלטון עם מותו של אחיו הבכור בדצמבר 1446. בשלב זה כבר החל תהליך התפוררות הממלכה, והיה קרוב להגיע לשיאו. המדאיג מכולם היה מרד אצילי מערב גאורגיה ואטבאגות סאמצחה. האטבאגות אף ייסדה כנסייה נפרדת משלה לנסיכות שלה. אולם מהלך זה לא נשא פרי ומאמצי הפטריארך הקתולי, דוד הרביעי, מנע פיצול הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית-אפוסטלית.

תקופת שלטונו של גאורגי חפף לנקודת מפנה חשובה בהיסטוריה של המזרח הקרוב, כאשר בשנת 1453 כבשו העות'מאנים את קונסטנטינופול ושמו קץ לשלטונה של האימפריה הביזנטית. הקיסר שאליו הייתה מאורסת ביתו של גאורגי, קונסטנטינוס האחד עשר, נהרג בקרב. המדינאים הגאורגים שהיו שקועים במאבקי כוח משלהם, לא העריכו בצורה נכונה את ההתפתחויות שהובילו את הממלכה הגאורגית מבודדת מאירופה הנוצרית במשך שלוש המאות שבאו לאחר מכן.

עדיין, נחשבו הגאורגים כמשתתפים אפשריים למסע צלב אנטי-עות'מאני שתוכנן על ידי האפיפיור פיוס השני וכוחות מערב אירופאיים. מסיבה זו נשלח לודוביסוז בולוגנינוס לקיים שיחות בגאורגיה. גאורגי מצידו הסכים להפסקת אש מול אויביו הפנימיים. הגאורגים רצו לשלוח 120,000 חייל והציעו אף להמשיך את מסע הצלב עד לירושלים. בסופו של דבר לא התגבשה קואליציה והמלחמות הפנימיות חזרו במהרה לגאורגיה.

בשנת 1462 הפקיע גיאוגי את סאמוֹכַּלאכּוֹ (גאו')[1] מבעליו, שהיה קרוב של המשפחה המלכותית, בגרט החמישי, כיוון שתמך בנסיך המורד, ק'ווארק'ווארה השני ג'אק'לי (אנ'), אטבאג רב עוצמה של סאמצחה. בשנת 1463, כרת בגרט ברית עם מתנגדים אחרים לשלטון, דוכסים (אריסתווים) של מגרליה, גוריה, סוואנתי ואבחזיה, והם הביסו את המלך בקרב צ'יחורי. בסופו של דבר, איבד המלך את כל המחוזות המערביים של גאורגיה ובגרט הוכרז כמלך ממלכת אימרתי. בשנת 1465 ניסה גאורגי להכניע את ק'ווארק'ווארה השני אולם הוא הותקף על ידי האחרון, ונשבה בידו באגם פרוואני. בגרט מלך אימרתי ניצל את המצב באופן מיידי, הוא השתלט על טביליסי והכריז על עצמו כמלך גאורגיה. בעקבות זאת, החל ק'ווארק'ווארה השני להחשיב את בגרט כמתחרה עיקרי שלו ושחרר את גאורגי לחופשי.

גאורגי ניסה להשיב לעצמו את הכתר כמלך גאורגיה אולם ללא הצלחה. לכן ייסד את במחוז קאחתי ממלכה נפרדת בשם ממלכת קאחתי והכריז על עצמו כמלך הראשון שלה. הוא ערך ארגון מחדש של האדמיניסטרציה והחלוקה למחוזות הפנימיים. הוא חילק את ממלכתו לתת-מחוזות קטנים, שהיו קלות לשליטה, בשם סַמוֹאוּראבוֹ, במקום דוכסויות עצמאיות שנקראו סאֶריסתַבוֹ. בראש המחוזות הוא הציב, שלא כמו בממלכות הגאורגיות האחרות, לורד שהוא כומר (הבישופים של בודבה, אלאוורדי, רוסתווי ונקרסי), שהיו באופן כללי נאמנים יותר לשלטון מאשר אצילים חילוניים, והיו אחראים על מחוזות צבאיים מיוחדים שנקראו סאדרוֹשוֹ.

גאורגי נפטר בשנת 1476 וירש אותו בנו אלכסנדר הראשון.

משפחה וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגי היה נשוי פעמיים:

  • תמר - בשנת 1445 לערך
  • נסטאן-דארג'ן - 1456 לערך שילדה לו לפחות שני ילדים (יש אומרים חמישה ילדים):

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סאמוֹכַּלאכּוֹ (גאו') - הוא מונח פאודלי גאורגי המתייחס לשטח המנהלי והכלכלי של העיר כותאיסי וסביבתה.