גאורגי זכרוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאורגי פדורוביץ' זכרוב
Гео́ргий Фёдорович Заха́ров
זכרוב על גבי מדליית כסף
זכרוב על גבי מדליית כסף
לידה 23 באפריל 1897
מחוז סאראטוב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 26 בינואר 1957 (בגיל 59)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Russian coa 1825.png צבא האימפריה הרוסית
הצבא האדוםהצבא האדום  הצבא האדום
תקופת שירות 19151917
19191957
דרגה גנרל ארמייה גנרל ארמייה
תפקידים צבאיים
מפקד חזית בריאנסק
מפקד הארמייה ה-51
מפקד ארמיית המשמר השנייה
מפקד החזית הבלארוסית השנייה
מפקד ארמיית המשמר הרביעית
מפקד המחוז הצבאי דרום אורל
מפקד המחוז הצבאי הסיבירי
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים ברוסיה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
עיטור לנין עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור סובורוב מדרגה שנייה עיטור קוטוזוב מדרגה ראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גאורגי פדורוביץ' זכרוברוסית: Гео́ргий Фёдорович Заха́ров; 23 באפריל 1897 - 26 בינואר 1957) היה מפקד בכיר בצבא האדום אשר פיקד על ארמיות במהלך מלחמת העולם השנייה

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכרוב נולד ב-23 באפריל 1897 במחוז סאראטוב שבאימפריה הרוסית. ב-1915 התגייס לצבא האימפריה הרוסית בדרגת לייטננט. הוא לחם במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית, וב-1916 סיים קורס קצינים. באוקטובר 1917 מונה למפקד גדוד, ובאוגוסט 1919 התגייס לצבא האדום, ולחם במלחמת האזרחים הרוסית כמפקד פלוגה. ב-1923 סיים את קורס הקצינים ויסטראל, וב-1933 החל לשמש כמורה באקדמיה הצבאית פרונזה. ב-1936 מונה לראש מטה הקורפוס הראשון, ובמרץ 1937 מונה לסגן ראש מטה הקורפוס ה-19. ב-28 באפריל 1939 מונה לראש מטה המחוז הצבאי אורל, וב-4 בנובמבר של אותה שנה הועלה לדרגת פולקובניק, וב-4 ביוני 1940 הועלה לדרגת גנרל מיור.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

ב-22 ביוני 1941, יום הפלישה הגרמנית לרוסיה, הועבר זכרוב להיות ראש מטה הארמייה ה-22 והשתתף עמה בקרבות שונים כנגד הגרמנים ובין היתר בקרב סמולנסק. ב-16 באוגוסט של אותה שנה מונה לראש מטה חזית בריאנסק בפיקודו של אנדריי יריומנקו. במסגרת זו המשיך להילחם בקרבות סביב סמולנסק, ובמבצע טייפון. ב-7 באוקטובר 1941 נפצע יריומנקו ומיכאיל פטרוב מונה למפקד החזית. פטרוב נהרג ב-10 באוקטובר, וזכרוב מונה למפקד החזית, אשר הייתה כעת אוסף של יחידות שנחלצו אך בקושי מהכיתור הגרמני במבצע טייפון, ונמלטו לכיוון מוסקבה. ב-10 בנובמבר של אותה שנה הורה הסטאבקה על פירוק החזית. בדצמבר מונה זכרוב לסגן מפקד החזית המערבית והשתתף בקרב מוסקבה. במאי 1942 מונה לראש מטה חזית צפון הקווקז, וב-7 באוגוסט של אותה שנה מונה לראש מטה החזית הדרום-מערבית עד 30 בספטמבר. הוא השתתף בקרב סטלינגרד בתחילה כראש מטה חזית סטלינגרד, ובהמשך כסגן מפקד החזית. ב-20 בדצמבר 1942 הוא הועלה לדרגת לייטננט גנרל.

בינואר 1943 מונה זכרוב לסגן מפקד החזית הדרומית, וב-11 בפברואר של אותה שנה מונה למפקד הארמייה ה-51. ב-31 ביולי 1943 מונה למפקד ארמיית המשמר השנייה, אשר הייתה חלק מהחזית האוקראינית הרביעית. תחת הנהגתו הארמייה חדרה את ההגנות הגרמניות על הנהרות מיוס ומולוחניא, ופרצה את הקווים הגרמניים במצר פרקופ. בין אפריל למאי 1944 לקח זכרוב חלק במתקפת קרים, והארמייה שלו שחררה את העיר סבסטופול. ב-16 במאי 1944 הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק, וב-28 ביולי הועלה לדרגת גנרל ארמייה. במהלך מבצע בגרטיון בין יוני לאוגוסט של אותה שנה, קיבל זכרוב את הפיקוד על החזית הבלארוסית השנייה. תפקוד החזית במהלך המבצע נחשב ללא מספק, וזכרוב הועבר לפקד על ארמיית המשמר הרביעית שלחמה בגרמנים בקרבות על הדנובה ובמצור על בודפשט. באפריל 1945 מונה לסגן מפקד החזית האוקראינית הרביעית.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביולי 1945 מונה זכרוב למפקד המחוז הצבאי דרום אורל, ובמקביל מונה ב-19 בפברואר 1946 למפקד המחוז הצבאי הסיבירי. ב-7 באפריל 1950 מונה לראש קורס הקצינים ויסטראל, ובספטמבר 1954 מונה לראש אגף ההדרכה הראשי. זכרוב נפטר במוסקבה ב-26 בינואר 1957 בגיל 59.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורגי זכרוב בוויקישיתוף