גאורגי פליורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורגי פליורוב

גאורגי ניקולייביץ' פליורוברוסית: Гео́ргий Никола́евич Флёров; ‏ 2 במרץ 1913 - 19 בנובמבר 1990) היה מדען גרעין סובייטי. אבי המאמץ הגרעיני הסובייטי. על שמו נקרא היסוד פלרוביום.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולב בעיר רוסטוב על הדון. למד באוניברסיטה הטכנולוגית של לנינגרד (סנקט פטרבורג) והתמחה בפיזיקה גרעינית. מורו היה איגור קורצ'טוב עמו חלק את גילוי העקרונות הבסיסיים של תגובת השרשרת של האורניום ואת עקרונות הפעולה של כור גרעיני. בשנת 1942 הבחין פליורוב כי מאמרים בכתבי עת מדעיים שהתייחסו לביקוע גרעיני מאת מדענים בארצות הברית, בריטניה וגרמניה הפסיקו להופיע. פליורוב הסיק נכונה כי הדבר אירע בשל הפיכת התחום לסוד מדינה. סיבת הדבר יכולה להיות אחת בלבד - פיתוח נשק גרעיני. פליורוב כתב לסטלין את תובנתו והפציר בו להתרכז בבניית "פצצת אורניום" בהקדם האפשרי, כעין תמונת-מראה למכתב איינשטיין-סילארד ששיגרו אלברט איינשטיין ולאו סילארד לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט, אשר הניע את פרויקט מנהטן.

לאחר שהנ.ק.ו.ד. יירט מסמכים בריטיים שדנו בנושא הציב סטלין בראש המשימה את איגור קורצ'טוב. בפרויקט היו מעורבים גם אברם יופה, יולי חריטון, יעקב זלדוביץ' ולב ארצימוביץ'.

לאחר עבודה בפרויקט הגרעין, תחילה במסגרת הצבא האדום ולאחר מכן כחבר צוות המכון לאנרגיה אטומית ב"עיר האטום" ארזמאס-16 ובדובנה, פרש פליורוב ב-1960 וייסד בדובנה את המעבדה לחקר ריאקציות גרעיניות, כיום חלק מן המכון המאוחד למחקר גרעיני. במעבדה זו עסק פליורוב בעיקר בחקר יסודות על-כבדים וגילויים. הוא גילה והסביר את תופעת הדעיכה הרדואקטיבית של גרעיני יסודות אלה ויצר שני יסודות חדשים, סיבורגיום (1974, במקביל לצוות של גלן תיאודור סיבורג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי) ובוהריום (1976). פליורוב כיהן בראש המעבדה עד לפרישתו ב-1989, במקביל כיהן כיו"ר הוועדה המדעית של האקדמיה הרוסית למדעים.

פרסים ואותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]