גאורגי פליורוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאורגי פליורוב
Георгий Николаевич Флёров
RUSMARKA-1660.jpg
לידה 17 בפברואר 1913 (יוליאני) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1990 (בגיל 77)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה גרעינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים רוסיה הסובייטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיקאי, ממציא, מדען גרעיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות המכון המאוחד למחקר גרעיני עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט יורי אוגאנסיאן, Sergey Polikanov עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גאורגי פליורוב

גאורגי ניקולייביץ' פליורוברוסית: Гео́ргий Никола́евич Флёров; ‏ 2 במרץ 1913 - 19 בנובמבר 1990) היה מדען גרעין יהודי סובייטי. אבי המאמץ הגרעיני הסובייטי. על שמו נקרא היסוד פלרוביום.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר רוסטוב על הדון לאב רוסי ולאם יהודיה. למד באוניברסיטה הטכנולוגית של לנינגרד (סנקט פטרבורג) והתמחה בפיזיקה גרעינית. מורו היה איגור קורצ'טוב, עמו חלק את גילוי העקרונות הבסיסיים של תגובת השרשרת של האורניום ואת עקרונות הפעולה של כור גרעיני. בשנת 1942 הבחין פליורוב כי מאמרים בכתבי עת מדעיים שהתייחסו לביקוע גרעיני מאת מדענים בארצות הברית, בריטניה וגרמניה הפסיקו להופיע. פליורוב הסיק נכונה כי הדבר אירע בשל הפיכת התחום לסוד מדינה. סיבת הדבר יכולה להיות אחת בלבד - פיתוח נשק גרעיני. פליורוב כתב לסטלין את תובנתו והפציר בו להתרכז בבניית "פצצת אורניום" בהקדם האפשרי, כעין תמונת-מראה למכתב איינשטיין-סילארד ששיגרו אלברט איינשטיין ולאו סילארד לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר הניע את פרויקט מנהטן.

לאחר שהנ.ק.ו.ד. יירט מסמכים בריטיים שדנו בנושא הציב סטלין בראש המשימה את איגור קורצ'טוב. בפרויקט היו מעורבים גם אברם יופה, יולי חריטון, יעקב זלדוביץ' ולב ארצימוביץ'.

לאחר עבודה בפרויקט הגרעין, תחילה במסגרת הצבא האדום ולאחר מכן כחבר צוות המכון לאנרגיה אטומית ב"עיר האטום" ארזמאס-16 ובדובנה, פרש פליורוב ב-1960 וייסד בדובנה את המעבדה לחקר ריאקציות גרעיניות, כיום חלק מן המכון המאוחד למחקר גרעיני. במעבדה זו עסק פליורוב בעיקר בחקר יסודות על-כבדים וגילויים. הוא גילה והסביר את תופעת הדעיכה הרדיואקטיבית של גרעיני יסודות אלה ויצר שני יסודות חדשים, סיבורגיום (1974, במקביל לצוות של גלן תיאודור סיבורג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי) ובוהריום (1976). פליורוב כיהן בראש המעבדה עד לפרישתו ב-1989, במקביל כיהן כיו"ר הוועדה המדעית של האקדמיה הרוסית למדעים.

פרסים ואותות הצטיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורגי פליורוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]