גאו-דזו, קיסר סין (שושלת טאנג)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקיסר גאו-דזו
唐高祖
TangGaozu.jpg
לידה 7 באפריל 566
צ'אנג-אן, השושלות הדרומיות והצפוניות
פטירה 25 ביוני 635 (בגיל 69)
צ'אנג-אן, שושלת טאנג
מדינה Flag of Tang Dynasty (China).png שושלת טאנג
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג הקיסרית טאימו
שושלת טאנג
אב לי בינג
אם הגברת דוגו
צאצאים Li Jiancheng
Jiu​jiang
Qian​jin
Nanchang
Anping
Danyang
Li Lingkui
Li Feng
Li Xuanba
Li Zhiyun
Changle
Gui​yang
Zhending
Linhai
Luling
Wanchun
Fangling
Gaomi
Li Chengxia​
Changsha
Li Yuangui
Li Yuanli
Xiang​yang
Li Yuanxiang
Li Yuanheng
Li Yuanze
Hengyang
Li Yuanji
Princess Pingyang
טאי-דזונג, קיסר סין
Li Yuanyu
Li Yuanming​
Li Yuanying
Li Yuanjing
Li Yuanxiao
Li Yuanjia
Li Yuanchang
Li Yuanyi
Li Yuanfang
Li Yuanqing
Guantao עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר סין
18 ביוני 6184 בספטמבר 626
(8 שנים ו־11 שבועות)
קיסר סין הפורש
4 בספטמבר 62625 ביוני 635
(8 שנים ו־42 שבועות)
מונרך בתקופה טאי-דזונג, קיסר סין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גַּאו-דְזוּ, קיסר סיןמנדרינית: 唐高祖, בפין-יין Táng Gāozǔ; טַאנְג גַּאו-דְזוּ) היה מצביא סיני, אשר שירת כמושל מחוזי תחת שלטון שושלת סווי. בעת קריסת השושלת במאה ה-7 המוקדמת, הקים ביחד עם בנו לי שימין את שושלת טאנג והפך לקיסר סין הראשון מהשושלת החדשה. שלט על האימפריה הסינית בשנים 618626.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כלי יואן (Lǐ Yuān) בשנת 566 לספירה, בתקופת השושלות הדרומיות והצפוניות בהיסטוריה של סין. הוא ירש מאביו את התואר דוכס (公‏, gōng) טאנג עם קשרים משפחתיים לשושלת סווי העולה כשאימו הייתה ממוצא מונגולי מעם השְׂייֵנְבֵּיי (鲜卑). בעליית שושלת סווי לשלטון החל לי לעלות במהרה בדרגות השירות האזרחי. הוא החל את דרכו כאחד משומרי הראש של אבי השושלת, ון, קיסר סין, ועד מהרה הפך למקורב של הקיסר ובת זוגו.

לי מונה לכמה תפקידים בממשל סווי, בהם מפקד צבאי ומושל בכמה ערים ואזורים, ורכש תפקידים טקסיים נוספים בחצר המלכות. מונה לסגן נשיא מחלקת משק הבית הקיסרית בתקופת שלטונו של יורשו של ון, הקיסר יאנג. בשנת 613 לספירה מונה לי לסגן נשיא בית המשפט הקיסרי. באותו הזמן הייתה שושלת סווי במלחמה נגד ממלכת קוֹגוּריוֹ, אחת משלוש הממלכות של קוריאה, ולי היה אחראי לאשר מעבר נשק לכוחות הנלחמים בחצי האי הקוריאני.

עלייה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטפונות, גיוס לצבא בכפייה ועבודות כפייה בתשתיות של האימפריה גבו את מחירם מאוכלוסיית האיכרים. תשע מרידות התחוללו בממלכה בין השנים 613 ל-614, ואף על פי שכולן דוכאו ללא רחמים, עדיין הסתובבו מורדים כרצונם וסמכות הסווי הייתה חלשה מאוד בכמה אזורים.

לי קיבל בשנים 615616 את התפקיד לנקות את מחוז שאנשי מכל המורדים והשודדים. לי, כעת מצביא, הצליח בנוסף על תפקידו, לחסום פשיטות נוודים של גקטורקים, עם ממוצא טורקי מהערבה האסייתית בצפון. לאחר ניצחונו בשאנשי זכה לי ביוקרה רבה, הוא הפך למפקד הראשי של המוצב הצבאי בטאי-יואן וביסס את מרכז כוחו בצָ'אנְג-אָן.

למרות פועלו הרב הממלכה התפרקה תחת מרידות רבות נגד שלטון סווי, לבסוף בתמיכת שותפיו ובניו, יצא לי מהמוצב הצבאי הגדול בטאי-יואן ונע לכבוש את הבירה צ'אנג-אן, תחילה במסווה להשיב את סדר השלטון של שושלת סווי בעוד דה פקטו אחז ברוב הכוח ותכנן לכבוש את סין גם מידי שושלת סווי.

כיבוש סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאו-דזו כפי שנודע בשמו המלכותי, הסדיר תחילה את הגבול הצפוני של ממלכתו בעזרת עסקה עם הגקטורקים המזרחיים, עסקה של נשק מצד הטורקים בתמורה לשלל כסף וזהב שיינתן מהסינים. עסקה זאת במסגרתה ניתן לצבאו של גאו-דזו 2,000 סוסים ו-500 חיילים חיזקה את צבאו וחיזקה את טענתו לשלטון ויכולתו לאכוף טענתו.

לאחר הגעת הכוחות הטורקים, יצא גאו-דזו עם 30,000 איש לכבוש את צ'נג-סינג, הבירה המשנית של שושלת סווי המתפרקת. בדרך הביס צבאו כוחות הנאמנים לשושלת סווי וגדל הודות לגיוס נרחב של שודדים ואיכרים כאחד. עם ההגעה לבירה המשנית של סווי מנה צבאו כ-200,000 חיילים, והבירה הייתה נצורה במשך חמישה שבועות עד אשר נכבשה בנובמבר 617. הקיסר יאנג ברח כשהעיר נכבשה, וגאו-דזו העמיד את יאנג-יו משושלת סווי כקיסר בובה. רבים מחסידיו של גאו-דזו התנגדו לכך וקראו למנהיגם להפוך את עצמו לקיסר של שושלת חדשה. כאשר גאו-דזו כבש את הבירה המזרחית לוו-יאנג הוא עשה בדיוק את זה, והכריז על עצמו כקיסר בשנת 618 ועל ממלכתו החדשה שושלת טאנג.

המשימה הבאה של גאו-דזו הייתה להתחיל לבטל את כל המחלוקות נגד שלטונו ברחבי הארץ בכל דרך שתתאים; בריתות, חנינות, תגמולים, תארים בחצר המלכות, ולעיתים נדירות, תוך שימוש בכוח אכזרי, שימשו עד 624 לכיבוש כל סין עד אשר ביסס גאו-דזו את השליטה בה. תחת משטרו החדש קבע גאו-דזו את צ'אנג-אן כבירה.

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש סדר העדיפויות של גאו-דזו היה הסדר בגבול הצפוני ומניעת פשיטות מצפון אשר היה בכוחם להרוס את כל ממלכתו בעוד התייצבה. אחר כך נקט בצעדים חשובים לריכוז השלטון ולהגברת היעילות של הממשל, והותיר מספר רב של נאמנים לשעבר לשלטון שושלת סווי בכוח כיועצי ממשל לשושלתו החדשה, הדבר סיפק המשכיות נחוצה וניסיון ממשלתי לשושלת החדשה, אך גם הבטיח כי לאליטה הישנה יש עדיין כוח ויכולה להיות גם אהדה לשלטון הקודם.

גאו-דזו הקל את קודס החוקים הנוקשה של שושלת סווי, והחל בתהליך החלפתם במערכת רשומות מקודדת ומפורטת יותר, במיוחד עבור ממשל המדינה. רפורמות בקרקעות נעשו להגדלת הכנסות המס, שהפכו אחידות יותר ברחבי הארץ. הוא המשיך במדיניות שושלת סווי של שיפור רשתות ההשקיה וההובלה במדינה. המדינה קידמה באופן פעיל חינוך והכנה לבחינות הכניסה לשירות האזרחי המדיני החדש. מטבע חדש של שושלת טאנג החל מונפק מאז שנת 621 במטרה להילחם בשיטות הזיוף שהתרחשו תחת הסווי. כל השווקים ברחבי סין היו בפיקוח של גורם רשמי שמונה על סמך יכולתו.

בתחום הדת היה לא חלו שינויים, כאשר הבודהיזם, הטאואיזם והקונפוציאניזם שלטו בתור דתות המדינה הרשמיות. מספר המקדשים הבודהיסטים היה מוגבל מכיוון שדת "לא-סינית" זו נחשבה בעיני רבים מהפקידים כפוגעת בעבודתם. גם המקדשים הטאואיסטים הוסדרו תחת השפעה ממשלתית ומספרם הוגבל. רוב הצעדים הללו נגד המנזרים הוחלו על ידי ממשיכיו של גאו-דזו, טאי-דזונג. לבסוף, אומצה מדיניות שלווה יותר כלפי מדינת קוֹגוּריוֹ הקוריאנית שנלחמה בסינים, כשהאחרונה הציעה מחווה ושבויים סינים ממערכות המלחמה נגד שושלת סווי וקודמותיה.

ירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקיסר גאו-דזו היו 22 ילדים אשר עוד בשנים המוקדמות לשלטונו החל מאבק ירושה בין המבוגרים שביניהם אשר בסופו האח השני, לי שימין הפך ליורש עצר. ללי היה כוח רב הודות ליוקרה על הניצחונות נגד הסווי וההשפעה על המשפט המדיני. בסופו של דבר, בשנת 626, רוב כוחו של לי שימין בחצר המלוכה גבר על כוחו של אביו הקיסר וגאו-דזו פרש מהכס עבור בנו והפך לקיסר הפורש. לי שימין, או בתוארו הקיסרי טאי-דזונג, יהפוך לאחד הקיסרים הנערצים ביותר בסין. אביו גאו-דזו לא סמך לגמרי על בנו היורש, ועל כן נותר כבעל כוח שלטוני מסוים עד למותו בשנת 635.

היסטוריונים סינים לא חסכו ביקורת מגאו-דזו על בגידתו בשלטון שושלת סווי, ועל צמצום כוחם של מוסדות הדת במדינה, ולמרות זאת הוא נודע כאחד מהחשובים שבקיסרי סין. השושלת הקיסרית שהקים תישאר השלטת בסין עד שנת 907, תקופה של כמעט 300 שנים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאו-דזו, קיסר סין בוויקישיתוף