גאיוס ולריוס פלאקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גאיוס ולריוס פלאקוס (Gaius Valerius Flaccus; מת בסביבות 90 לספירה) היה משורר רומי מהמאה ה-1, שפרח ב"עידן הכסף" תחת השושלת הפלאבית, וכתב "ארגונאוטיקה" (Argonautica) בלטינית, החבה את חובה לארגונאוטיקה המפורסמת יותר של אפולוניוס מרודוס.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור המקובל היחיד של גאיוס ולריוס פלאקוס על ידי בני זמנו, מופיע אצל קווינטיליאנוס,[1] שמתאבל על מותו לאחרונה של "ולריוס פלאקוס" כאבדה גדולה; מאחר שחיבורו של קווינטיליאנוס נשלם בסביבות 90 לספירה, פרט זה מציב בדרך כלל תאריך סף למותו של פלאקוס. עם זאת, חוקרים מציבים לאחרונה תאריך אלטרנטיבי של סביבות שנת 95, אך לכל היותר לפני מותו של דומיטיאנוס בשנת 96.

אזכור שנוי במחלוקת של משורר בשם "ולריוס פלאקוס" נמצא אצל מרטיאליס,[2] המתייחס אל איש יליד פדובה. חתימה בכתב היד של ספריית הוותיקן מוסיפה את השם Setinus Balbus, שם שמצביע על כך שבעליו היה יליד סטיה בלאטיום, אולם אין זה ברור אם כיתוב זה מתייחס ל"ולריוס פלאקוס" או למישהו אחר. הקשר של "ולריוס פלאקוס" זה לגאיוס ולריוס פלאקוס שנוי במחלוקת בשל ההנחה שמרטיאליס התייחס למצוקתו הכלכלית של החבר, ושגאיוס ולריוס פלאקוס היה חבר בקולגיום של החמישה עשר (Quindecimviri sacris faciundis) ולכן ככל הנראה היה אמיד.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו היחיד ששרד של גאיוס ולריוס פלאקוס, האגרונאוטיקה, הוקדש לאספסיאנוס ביציאתו לבריטניה. הוא נכתב בזמן המצור, או מעט לאחר כיבוש ירושלים על ידי טיטוס בשנת 70 לספירה. מאחר שישנה התייחסות להתפרצותו של וזוב בשנת 79, נראה שכתיבתו העסיקה אותו במשך הרבה זמן. האגרונאוטיקה היא שירה אפית שככל הנראה יועדה להתכנס בשמונה ספרים, הכתובה בהקסמטר דקטילי מסורתי, המספר על מסע חיפושו של יאסון אחר גיזת הזהב.

האגרונאוטיקה אבדה עד שנת 1411, כאשר ארבעה וחצי הכרכים הראשונים נמצאו בסנט גאל (אנ') בשנת 1417 ופורסמו בבולוניה בשנת 1474.

הטקסט כפי ששרד נמצא במצב גרוע מאד; הוא מסתיים בכזו פתאומיות עם בקשתה של מדיאה להתלוות אל יאסון במסעו הביתה, שרוב החוקרים המודרניים משערים שהוא מעולם לא הושלם. זהו חיקוי חופשי ובחלקיו תרגום של האגרונאוטיקה של אפולוניוס מרודוס. על הנושא המוכר כבר נכתב קודם לכן בשירה הלטינית בגרסה הפופולרית של וארו אטאקינוס (אנ'). מטרת היצירה תוארה כגלוריפיקציה של הישגיו של אספסיאנוס בהבטחת השלטון הרומי בבריטניה ופתיחת האוקיינוס לשיט (כפי שהים השחור נפתח על ידי ארגו (אנ')).

ולריוס פלאקוס מאזכר בפואמה את כיבוש ירושלים על ידי טיטוס ומשתמש בשם "אידומיאה" (אדום) לציון ארץ יהודה.[3] ייתכן והמשפט על השלכת הלפידים רומז על שריפת בית המקדש על ידי טיטוס.[4]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאיוס ולריוס פלאקוס מופיע כדמות חוזרת בסדרת הספרים לילדים "The Roman Mysteries" (אנ') מאת קרוליין לורנס (אנ'). בעיבודים הטלוויזיוניים (אנ'), הדמות משוחקת על ידי השחקן הבריטי בן לויד-היוז (אנ').

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קווינטיליאנוס, תורת הנאום, ספר 10, פרק 1, 90.
  2. ^ מרטיאליס, מכתמים, ספר 1, 76.
  3. ^ Argonautica, I, 1-20
  4. ^ מנחם שטרן - Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LXXIX. Valerius Flaccus, p. 502, 505