גאליה (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גאליה
פסל הדוגרת במושב גאליה.jpg
פסל הדוגרת במושב גאליה כמחווה לראשוני המתיישבים אשר עסקו בענף הלול. פסל: ישראל פרימו
מחוז המרכז
מועצה אזורית גן רווה
גובה ממוצע[1] ‎22 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 990 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.0% בשנה עד סוף 2018
www.gealya.co.il

גְּאַלְיָה הוא מושב במישור החוף התיכון, באזור רחובות. גאליה משתייך לתנועת המושבים ושטחו כ-2,000 דונם. המושב משתייך למועצה האזורית גן רווה ופעיל בתנועת הצופים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד בדצמבר 1948 על ידי עולים חדשים מבולגריה אל אדמות הכפר הערבי הנטוש אלקוביבה[2]. תחילה קיבל המושב את השם "יבנה א'" וב-1952 קיבל את שמו הנוכחי "גאליה"[3]. ב-1954 חובר לראשונה לרשת החשמל ונמסר למושב שטח פרדס לעיבוד[4]. בשנים הראשונות היו במושב כ-100 משפחות שעסקו בעיקר בגידולי ירקות[5], אחר כך היה ענף הלול מקור הפרנסה העיקרי של המושב[6][7].

במאי 1992 קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל, אז בראשות שר השיכון אריאל שרון, את החלטה 533, החלטה שנועדה לעודד הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים למען העולים ממדינות חבר העמים. על פי החלטה זו, ניתן היתר למושבים ליזום תוכניות בנייה על קרקעות מינהל שאותן חכרו לצורך מטרות חקלאיות. ההחלטה בוטלה אחר כך, אך מושב גאליה, היה בין המושבים היחידים שהצליחו לנצל את ההחלטה. בשנת 1998 רכש המושב מהמינהל מאות דונמים של מקרקעות פרדסים שלו, שהופשרו לבניית כ־1,700 יחידות דיור, עבור 51% בלבד משוויין[8][9]. בהמשך חבר המושב לחברות בנייה שונות, לצורך הקמת שכונה במקום, "רחובות ההולנדית" שבמערב העיר רחובות[10]. על פי ההסכם, זכו חברי המושב בכ־30% מכלל התמורות, שהוערכו ב־400 מיליון דולר לפי ערכי אותן שנים. חלק ניכר מחברי המושב העדיפו לקבל את חלקם בצורת דירות בשכונה, שכללו גם דירות בבנייה רוויה וגם קוטג'ים, על מנת שישמשו את הזוגות הצעירים יוצאי המושב[11].

בשנות ה-2000 שינה המושב את אופיו, רבים מהתושבים הפסיקו לעסוק בחקלאות, הוקמה תחנת דלק ומסעדה ובחלק מהמשקים הוקמו מחסנים ובתי מלאכה[12][13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948, Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1992, עמ' 408, ISBN 0-88728-224-5
  3. ^ שמות ליישובים חדשים, דבר, 16 במאי 1952
  4. ^ מושב גאליה בן שש, דבר, 27 בדצמבר 1954
  5. ^ מרדכי ארציאלי, הירקות ושכר החקלאי, הארץ, 1 בפברואר 1954
  6. ^ נגד הגבלות מועצת הלול, מעריב, 27 בדצמבר 1960
  7. ^ אהרן פריאל, אריק שרון יוצא להילחם בעודפי הביצים, מעריב, 31 ביולי 1977
  8. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏מושב גאליה העביר למינהל את התשלום על הפשרת קרקע ל-1,700 יח"ד, באתר גלובס, 21 ביולי 1998
  9. ^ מגור - חילוקי הדעות עם גאליה הסתיימו, באתר גלובס, 20 ביולי 1998
  10. ^ אלעזר לוין, ‏99 דירות נמכרו ב"רחובות ההולנדית" ביום אחד, באתר גלובס, 17 ביולי 2000
  11. ^ נמרוד בוסו, כשהחקלאים מצאו זהב בקרקע, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2014
  12. ^ שירה חורש, ‏סולארפאוור סיימה התקנת מערכת סולארית על גג תחנת דלק, באתר גלובס, 17 בספטמבר 2009
  13. ^ ORO - אורו - מושב גאליה, באתר הארץ