גנדלף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גאנדאלף)
גנדלף
גנדלף בהתגלמותו הלבנה, כפי שגולם על ידי איאן מקלן
גנדלף בהתגלמותו הלבנה, כפי שגולם על ידי איאן מקלן
שם ספר ההוביט, שר הטבעות
הופעה ראשונה ההוביט
הופעה אחרונה שר הטבעות
יוצרים ג'ון רונלד רעואל טולקין
גילום הדמות איאן מקלן
דיבוב ג'ון יוסטון (ההוביט 1977), ויליאם סקווייר (שר הטבעות 1978)
מידע
שם אמיתי אולורין (Olorin)
כינויים הצליין האפור, הקוסם האפור, הקוסם הלבן, גנדלף האפור, גנדלף הלבן, מית'רנד'יר, אולורין
סטטוס חי
גזע מיאר
מין זכר
מקצוע מכשף
נטייה טוב
מומחיות חוכמה, כישוף ולחימה
כוחות קסם
כלי נשק החרב גלמדרינג, מטה קסמים
סגנון לחימה קסם
דמויות קשורות
חברים בילבו בגינס, פרודו בגינס, גלדריאל, אלטר, פלאדנו, טוק הזקן, ביאורן.
אויבים גובלינים, סאורון, סרומן (חבר לשעבר).

גַּנְדָלְףאנגלית: Gandalf) הוא דמות בדיונית של קוסם (איסטרי) המופיע בלגנדריום של טולקין.

שמותיו/אודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדלף האפור

גנדלף הוא המוכר ביותר מבין המיאר והאיסטרי שבולינור. הוא היה ידוע כאולורין אשר היה תלמידה של ניינה ושכן בגנים של אירמו. כאשר הולאר החליטו לשלוח את האיסטרי לארץ התיכונה אולורין הוצע בידי מנווה כדי ליעץ ולסייע ליושבי הארץ התיכונה במאבקם נגד סאורון. נאמר עליו שהוא היה החכם במסדר, ואף החכם מקרב המיאר. עם הגיעו של גנדלף לארץ התיכונה קיבל לידיו מידי קירדן חרש הספינות, את נאריה - טבעת האש, אחת משלש טבעות הכוח של האלפים. מאחר שהיה לבוש בגלימה אפורה, היה כינויו בקרב בני האדם "גנדלף האפור" (בין הקוסמים מתחלקים השמות לפי צבע גלימתם וחשיבותם במסדר כאשר "לבן" היא הדרגה הגבוה ביותר). כינויים נוספים לגנדלף הם - "מית'רנדיר" או "הצליין האפור" בשפת האלפים, "ת'ארקון" בשפת הגמדים ו"אינקנוס" אצל ההרדרים.

תפקידו בספר ההוביט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר ההוביט, גנדלף מארגן את מסעם של בילבו בגינס ו-13 גמדים, ובראשם תורין צנת-אלון, לכבוש את ההר הבודד מהדרקון סמאוג, ואף מצטרף לחלק מהמסע. במסע הזה גנדלף מוצא את חרבו, גלמדרינג, ובילבו מוצא את הטבעת האחת (אך בזמן הזה כולם חושבים שמדובר בטבעת לא חשובה). בסיפורים שלא נשלמו אנו למדים כי גנדלף חשש פן יצרף סאורון את סמאוג לכוחותיו והחליט להקדים רפואה למכה. באותה עת הוא פגש את תוֹריִן צִנַּת-אַלּוֹן בברי שם שמע על כיסופיו להר הבודד והחליט לעזור לגמדים. לאורך רוב הדרך גנדלף מלווה את החבורה בדרכה המסוכנת ומציל אותם פעמים רבות: מהטרולים, בהרי הערפל ובמלחמת ההר הבודד.

תפקידו בספר שר הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שר הטבעות, דואג גנדלף שבילבו יעביר את הטבעת לפרודו, אותו הוא משכנע לקחת את הטבעת לריבנדל, שם ייוועצו מה לעשות בה. בתחילת הדרך, גנדלף לא יכול להצטרף לפרודו וסם (הגנן של פרודו, אשר מצטרף כשומר ראשו), אך הוא מצטרף אליהם בריבנדל. כאשר פרודו מתנדב לקחת את הטבעת ולהרוס אותה בהר האבדון, גנדלף הוא השני להתלוות אליו (אחרי סם), ואחריו באים אראגורן, לגולס, גימלי, בורומיר, מרי ופיפין. בגלל חוכמתו הרבה וניסיונו העשיר גנדלף נהפך באופן טבעי למנהיג של אחוות הטבעת. הוא ואראגורן מובילים את ההוביטים ושאר החבורה בניסיון כושל לחצות את הר קרדרס בחורף ולא ללכת בתחילה דרך מכרות מוריה בגלל חשדותיו של גנדלף שישנו באלרוג (שד עתיק) ששוכן שם. כשניסיון זה נכשל, גימלי מציע את "הדרך החשוכה הסודית" של מכרות מוריה אותה הדרך שגנדלף רצה להימנע מלעבור בה אך בלית ברירה גנדלף נאלץ להסכים לעצתו. במכרות מוריה הם מותקפים על ידי אורקים ועל ידי הבאלרוג (שד עתיק) שגנדלף חשד ששוכן שם, בסופו של דבר, לאחר ניסיון בריחה גנדלף מנסה לחסום את הבאלרוג באמירת משפטו האלמותי ”עבור לא תעבור... אני משרת האש הסודית, נושא להבת אנור. אש האופל לא תעזור לך, להבת אודון. עבור לא תעבור!” וממוטט את הגשר שעליו הבאלרוג עומד, אך השוט של הבלרוג תופס את רגלו של גנדלף ושניהם נופלים לתהום.

גנדלף הורג את הבאלרוג ומת, ולאחר מכן "מוקם לתחייה" בתור דמות יותר סמכותית ובעלת עוצמה, גנדלף הלבן. ביער פנגורן הוא פוגש את גימלי, לגולס ואראגורן, בחיפושיהם אחר פיפין ומרי. הם ממשיכים משם למלחמה נגד אייזנגארד ובאראד דור.

כשהוא רכוב על שאדופקס הסוס המהיר, גנדלף מגייס את אאומר וחיל פרשיו שמגיעים בדיוק בזמן לסייע למלך תאודן לנצח את הקרב על נקרת הלם. אחרי הקרב גנדלף רוכב עם אחוות הטבעת לאייזנגארד שם האנטים בהנהגת זקן-עץ הביסו את חילות האורוק-האי של סארומן וכעת הטילו מצור על מגדל האורת'נק. גנדלף מנשל את סארומן ממעמדו וכולא אותו במגדל. כמו כן, גנדלף לוקח ממנו את הפלנטיר, מעין "כדור בדולח" המאפשר תקשור ויצירת קשר מרחוק. פיפין מציץ בפלנטיר ורואה עץ לבן עולה באש. מכך גנדלף מסיק שהמטרה הבאה של סאורון היא מינאס טירית שבלב גונדור. הוא לוקח איתו את פיפין לעיר כדי לסייע בהגנתה בזמן שארגורן, לגולס וגימלי נשארים עם תאודן ומפצירים בו לסייע לגונדור. גנדלף נלחם בקרב שדות הפלנור ועודד את מגיני העיר אל מול הנאזגול וצבא האורקים העצום. לבסוף, בעזרת פרשי רוהן וצבא המתים, הקרב מסתיים בניצחונה של גונדור וצבא האורקים מובס. גנדלף השתתף גם בקרב בשער השחור של מורדור במטרה להסיח את דעתם של סאורון וצבאו בזמן שפרודו וסם מתקדמים להר האבדון.

אחרי שהטבעת האחת הושמדה בהר האבדון וסאורון הובס, גנדלף מסייע בחילוצם של פרודו וסם ובשיקומם. לבסוף, הוא מצטרף לבילבו ופרודו במסע מערבה לארצות האלמוות, ובכך מסתיימת תקופתו בארץ התיכונה.

מראהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר ההוביט מופיע גנדלף כאיש זקן עם זקן לבן, גלימה אפורה, צעיף וכובע כחול מחודד. אחרי שגנדלף "חוזר לתחייה" בספר "שני הצריחים", משתנה צבעו מאפור ללבן; זהו שינוי חשוב, שמשמעותו היא שגנדלף למעשה נשלח להחליף את סארומן בתפקיד ראש מסדר המכשפים. לכן בספר, גנדלף אומר שהוא הפך למה שסארומן אמור היה להיות (ראש מסדר המכשפים).

לעומת זאת, בסרטי ההוביט (טרילוגיית סרטים) ו שר הטבעות: אחוות הטבעת מופיע גנדלף כאיש זקן עם זקן אפור, מטה מעץ, כובע אפור מחודד וגלימה אפורה. ובסרטי שר הטבעות: שני הצריחים ו שר הטבעות: שיבת המלך משתנה מראהו והוא מופיע ללא כובע, עם זקן לבן, גלימה לבנה ומטה לבן.

חרבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרבו של גנדלף נקראת גלמדרינג (בסינדרין: "פטיש האויבים"). היא נוצרה על ידי אלפים בצורת חרב ארוכה, בשימוש במתכתם המיוחדת. היא מתוארת כבעלת נדן מפואר וידית משובצת, וצבעיה זהב ולבן. היא נגנבה או נמצאה על ידי טרולים שהתיישבו באזור הקרוב לעמק ריבנדל. גנדלף מצא את החרב מכוסה חול ואבנים במערתם של שלושת הטרולים. החרב שרדה עם גנדלף אפילו עד אחרי הקרב עם הבאלרוג במכרות מוריה.

סמלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלו של גנדלף

סמלו של גנדלף הוא בעצם האות ג' בטנגוואר האלפי. סמלו של גנדלף מופיע לראשונה בתחילת הספר "ההוביט" כאשר הוא חורט אות על דלת ביתו של בילבו בגינס (מעון בג) כסימן הנחיה לגמדים לדעת לאיזה בית להגיע באותו הלילה. הוא משתמש בו גם בספר "שר הטבעות" כאשר הוא מסמן להוביטים ולמנטר שהגיע לפסגת הרוחות ב-3 באוקטובר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוסם גנדלף, קיפול אוריגמי מאת האמן אריק ג'ואזל.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גנדלף בוויקישיתוף