גארי בארלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גארי בארלו
Take That (3604213897) (cropped).jpg
לידה 20 בינואר 1971 (בן 48)
פרודשם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול טנור עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר-יוצר, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים סוני מיוזיק עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.garybarlow.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גארי בארלו, 2012

גארי בארלואנגלית: Gary Barlow; נולד ב-20 בינואר 1971) הוא זמר-יוצר, פסנתרן ומפיק מוזיקלי בריטי. נודע בעיקר כזמר המוביל בלהקת הבנים המצליחה "טייק ד'את", שזכתה לפופולריות בשנות ה-90, והתאחדה בשנת 2005. מאז פירוקה הקליט אלבומים והופיע גם במסגרת קריירת סולו. בנוסף הופיע ב-2011 כשופט בתוכנית הכשרונות הבריטית המצליחה "אקס פקטור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארלו נולד בפרודשם, צ'שייר שבבריטניה. בילדותו למד בעצמו לנגן בקלידים, וכנער שר והופיע במועדונים קטנים.

ב-1990 החל את פעילותו במסגרת להקת הבנים "טייק ד'את", לצד רובי ויליאמס, ג'ייסון אורנג', מארק אואן והווארד דונלד. בארלו היה הזמר המוביל בלהקה ושר את מרבית השירים באלבומים ובהופעות. הוא גם כתב את רוב השירים שהוקלטו באלבומי הלהקה. הלהקה הקליטה שלושה אלבומים, שזכו להצלחה במכירות ובמצעדים, והופיעה ברחבי העולם. הלהקה התפרקה ב-1996, מספר חודשים לאחר עזיבתו של ויליאמס.

לאחר הפירוק פנה בארלו לקריירת סולו, וב-1996 יצא אלבומו "Open Road", שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי ולמכירות של שני מיליון עותקים ברחבי העולם. לעומת זאת, אלבומו השני "Twelve Months, Eleven Days", שיצא ב-1999, נחל כישלון במכירות והגיע רק למקום ה-34 במצעד. בארלו גם כתב לאורך השנים שירים רבים לאמנים אחרים.

ב-2005 התאחדה להקת "טייק ד'את", והחלה לצאת לסיבובי הופעות ולהקליט אלבומים נוספים. בארלו ממשיך לכתוב ולהוביל בה כזמר, לצד רובי ויליאמס, שזכה לקריירת סולו מוצלחת מאוד לאחר הפירוק. במקביל החלו השניים לשתף פעולה גם מחוץ ללהקה, וב-2011 הקליטו דואט בשם "Shame", שזכה להצלחה בבריטניה וברחבי העולם. בהמשך הופיע בארלו במספר הופעות סולו.

ב-2006 יצאה אוטוביוגרפיה שכתב, "My Take". ב-2007 יצאה מהדורה מעודכנת של האוטוביוגרפיה, העוסקת גם באיחוד של "טייק ד'את" מנקודת מבטו.

ב-2009 נבחר בסקר שנערך בבריטניה לכותב השירים הטוב ביותר.[1][2]

ב-2011 החליף בארלו את סיימון קאוול כשופט בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "אקס פקטור", וזכה לביקורות חיוביות.

ב-2012 נבחר על ידי אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, לארגן את חגיגות יובל היהלום (60 שנה) למלכותה. בארלו נסע ברחבי ממלכות חבר העמים הבריטי בעולם כדי להרכיב את שיר החגיגות הרשמי, "Sing", וארגן את הקונצרט החגיגי שהתקיים לפני ארמון בקינגהאם ה-4 ביוני 2012 בהשתתפות מיטב האמנים. בעקבות תרומתו לחגיגות ועבודת הצדקה בה הוא עוסק, הוענק לבארלו באותה שנה התואר OBE (מסדר האימפריה הבריטית) על ידי המלכה.

בארלו הופיע עם חבריו ללהקת טייק ד'את באחד משירי טקס הנעילה של אולימפיאדת לונדון בשנת 2012. לקראת סוף אותה שנה יצא למסע הופעות מצליח ברחבי בריטניה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארלו נישא בשנת 2000 לרקדנית דון, שהופיעה עם להקת "טייק ד'את" בהופעותיה. לזוג שלושה ילדים (בתו הרביעית מתה בלידה ב-2012).

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גארי בארלו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל פרי, ‏הבריטים השתגעו: גרי בארלו עקף את לנון ומקרטני, באתר ‏mako‏‏, ‏3 בפברואר 2009‏
  2. ^ עינב שיף‏, גארי בארלו עוקף את ג'ון לנון, באתר וואלה! NEWS‏, 2 בפברואר 2009