גארי פייטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גארי פייטון
PaytonHeat.jpg
תאריך לידה 23 ביולי 1968
מקום לידה אוקלנד שבקליפורניה
עמדה רכז
כינוי הכפפה
גובה 1.93 מטר
מכללה אוניברסיטת אורגון סטייט
דראפט בחירה מספר 2, 1990
סיאטל סופרסוניקס
קבוצות
1990-2003
2003
2003-2004
2004-2005
2005-2007
סיאטל סופרסוניקס
מילווקי באקס
לוס אנג'לס לייקרס
בוסטון סלטיקס
מיאמי היט
הישגים אליפות (2005 - 2006)
9 משחקי אולסטאר
שחקן ההגנה של העונה ב-NBA (‏1996)
9 בחירות לחמישיית העונה ב-NBA
9 בחירות לחמישיית ההגנה
חמישיית הרוקיז השנייה (1990)
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב אטלנטה 1996 ארצות הברית
זהב סידני 2000 ארצות הברית

גארי דווין פייטוןאנגלית: Gary Dwayne Payton; נולד ב-23 ביולי 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז. ידוע בעיקר בשל תקופתו בסיאטל סופרסוניקס מליגת ה-NBA שם שיחק במשך 13 עונות. ידוע בכינויו הכפפה (THE GLOVE) בשל משחק ההגנה הבלתי מתפשר שלו מול רכזי הקבוצה היריבה.

פייטון שיחק גם במשך שתי עונות בקבוצת מיאמי היט איתה זכה באליפות בעונת 2005/2006. הוא הרכז היחיד שנבחרת לתואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA, ונחשב לאחד מהרכזים הטובים ביותר בתולדות המשחק‏[1][2]. הוא מחזיק בשיא NBA בבחירות לחמישיית ההגנה של העונה, כאשר נבחר 9 פעמים בקטגוריה, הישג אותו הוא חולק עם מייקל ג'ורדן[3][4], ובשנת 2013 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

גייל גודריך, חבר היכל התהילה של הכדורסל הגדיר אותו במילים:"ככל הנראה הכי קרוב לשלמות שגארד יכול להגיע, הוא שחקן נהדר"[5].

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייטון גדל באוקלנד, קליפורניה שם שיחק כדורסל בתיכון סקייליין, ביחד עם גרג פוסטר. לאחר התיכון שיחק פייטון באוניברסיטת אורגון סטייט. בעונתו השנייה באוניברסיטה צנחו ציוניו, והוא הוכרז כלא כשיר אקדמאית. בעקבות עידודו של אביו שיתרכז בלימודיו, הורשה פייטון לשוב ולשחק. במהלך ארבע שנותיו באוניברסיטה הפך פייטון לשחקן המעוטר ביותר בתולדות המוסד. באפריל 1990 הוא הופיע על שער המגזין ספורטס אילוסטרייטד כשחקן המכללות הטוב ביותר, הוא נבחר לחמישיית השחקנים הטובה ביותר במכללות של שנת 1990, שלוש פעמים נבחר גם לחמישיית השחקנים הטובה ביותר בבית הפסיפי של המכללות (נקרא Pac-10), ובשנת 1987 נבחר כ"פרשמן" הטוב ביותר ב-Pac-10. בנוסף, נבחר פייטון לחמישיית העשור של ה-Pac-10. ועד הזמן בו סיים את לימודיו, שבר את שיאי המכללה בקליעות שדה, קליעות ל-3, אסיסטים וחטיפות כדור - שיא שטרם נשבר מאז.

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייטון נבחר במקום השני בדראפט 1990 על ידי קבוצת סיאטל סופרסוניקס במדיה שיחק במשך 12.5 עונות. במהלך השנתיים הראשונות נאבק פייטון להשתלב בליגה, וקלע במהלך התקופה רק 8.2 נקודות בממוצע. אולם, לאחר הפתיחה המאכזבת חל שינוי לטובה ביכולתו, וביחד עם שון קמפ יצרו את ה"סוניק-בום", מההתקפות החזקות ביותר בשנות ה-90 בליגה. הוא נבחר לחמישיית העונה השלישית בשנים 1994 ו-2001, לחמישייה השנייה ב-1995, 1996, 1997, 1999 ו-2002 ולחמישייה הראשונה ב-1998 ו-2000. פייטון נבחר גם לחמישיית ההגנה במשך 9 שנים רצופות (1994-2002), ולשחקן ההגנה של העונה ב-NBA בשנת 1996. הוא נבחר 9 פעמים למשחק האולסטאר ופתח פעמיים בהרכב (בשנים 1997 ו-1998), והיה שותף לשתי זכיות במדליית זהב במשחקים האולימפיים עם נבחרת החלומות של ארצות הברית.

בשנת 1996, תחת הדרכת המאמן ג'ורג' קארל, העפילה סיאטל עד לסדרת הגמר של ה-NBA, אך הפסידה את האליפות לשיקגו בולס בשישה משחקים. במהלך עונת 2002/2003 בחלון ההעברות, עבר פייטון בעסקת חליפין למילווקי באקס ביחד עם דזמונד מייסון בתמורה לריי אלן, רונלד מוריי וקווין אולי. פייטון שיחק את 28 המשחקים שנותרו בעונה במדי מילווקי, אך בסיום העונה הפך לשחקן חופשי, וחתם ביחד עם קארל מאלון בלוס אנג'לס לייקרס לקראת עונת 2003/2004. למרות פציעות רבות של מאלון, שאקיל אוניל וקובי בריאנט במהלך העונה, ניצחו הלייקרס 56 משחקים במהלך העונה, וגברו בפלייאוף על יוסטון רוקטס, סן אנטוניו ספרס ומינסוטה טימברוולבס בדרך לגמר ה-NBA, בו הפסידו לדטרויט פיסטונס בחמישה משחקים.

לפני עונת 2004/2005 הועבר פייטון בעסקת חליפין מלוס אנג'לס לבוסטון סלטיקס עם ריק פוקס בתמורה לכריס מיהם, ג'ואמיין ג'ונס וצ'אקי אטקינס. ב-24 בפברואר 2005, עבר פייטון לאטלנטה הוקס בעסקת חליפין שמטרתה הייתה להחזיר את אנטואן ווקר בחזרה לבוסטון, אך מאחר שאטלנטה ויתרו עליו באופן מיידי, חזר פייטון לבוסטון כשחקן חופשי. פייטון פתח בכל 77 המשחקים בהם שותף באותה העונה בבוסטון ואף סיים עם קבוצתו במקום הראשון בבית האטלנטי, אך בוסטון הודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף כשהפסידה לאינדיאנה פייסרס.

ב-22 בספטמבר 2005 חתם פייטון על חוזה לשנה אחת תמורת 1.1 מיליון דולר בקבוצת מיאמי היט, שם חבר לשותפו לקבוצה בלייקרס, שאקיל אוניל. פייטון זכה לבסוף באליפות בעונתו ה-16 בליגה, כאשר ניצח עם מיאמי את דאלאס מבריקס בגמר של עונת 2005/2006 בשישה משחקים. פייטון קלע סל ניצחון במשחק מספר 3 אשר החל את המהפך של מיאמי מפיגור 2-0 לניצחון 4-2, ואת הסל האחרון של מיאמי במשחק מספר 5, שנסתיים בניצחון של מיאמי בנקודה אחת.

ב-6 בספטמבר 2006 חתם פייטון בן ה-38 על חוזה לעונה אחת נוספת במיאמי תמורת 1.2 מיליון דולר. במהלך עונת 2006/2007, אשר הייתה למעשה עונת הפרישה שלו מכדורסל פעיל, טיפס פייטון עד למקום השמיני בכל הזמנים במספר המשחקים בהם שותף בליגה ולמקום ה-21 בכל הזמנים בקליעת נקודות בקריירה.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1990/1991 סיאטל 82 82 27.4 .450 .077 .711 3.0 6.4 2.0 0.2 7.2
1991/1992 סיאטל 81 79 31.5 .451 .130 .669 3.6 6.2 1.8 0.3 9.4
1992/1993 סיאטל 82 78 31.1 .494 .206 .770 3.4 4.9 2.2 0.3 13.5
1993/1994 סיאטל 82 82 35.1 .504 .278 .595 3.3 6.0 2.3 0.2 16.5
1994/1995 סיאטל 82 82 36.8 .509 .302 .716 3.4 7.1 2.5 0.2 20.6
1995/1996 סיאטל 81 81 39.0 .484 .328 .748 4.2 7.5 2.8 0.2 19.3
1996/1997 סיאטל 82 82 39.2 .476 .313 .715 4.6 7.1 2.4 0.2 21.8
1997/1998 סיאטל 82 82 38.4 .453 .338 .744 4.6 8.3 2.3 0.2 19.2
1998/1999[א] סיאטל 50 50 40.2 .434 .295 .721 4.9 8.7 2.2 0.2 21.7
1999/2000 סיאטל 82 82 41.8 .448 .340 .735 6.5 8.9 1.9 0.2 24.2
2000/2001 סיאטל 79 79 41.1 .456 .375 .766 4.6 8.1 1.6 0.3 23.1
2001/2002 סיאטל 82 82 40.3 .467 .314 .797 4.8 9.0 1.6 0.3 22.1
2002/2003 סיאטל 52 52 40.8 .448 .298 .692 4.8 8.8 1.8 0.2 20.8
2002/2003 מילווקי 28 28 38.8 .466 .294 .746 3.1 7.4 1.4 0.3 19.6
2003/2004 לייקרס 82 82 34.5 .471 .333 .714 4.2 5.5 1.2 0.2 14.6
2004/2005 בוסטון 77 77 33.0 .468 .326 .761 3.1 6.1 1.1 0.2 11.3
2005/2006 מיאמי 81 25 28.5 .420 .287 .794 2.9 3.2 0.9 0.1 7.7
2006/2007 מיאמי 68 28 22.1 .393 .260 .667 1.9 3.0 0.6 0.0 5.3
קריירה 1335 1233 35.3 .466 .317 .729 3.9 6.7 1.8 .2 16.3

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1990/1991 סיאטל 5 5 27.0 .407 .000 1.000 2.6 6.4 1.6 0.2 4.8
1991/1992 סיאטל 8 8 27.6 .466 .000 .583 2.6 4.8 1.0 0.2 7.6
1992/1993 סיאטל 19 19 31.8 .443 .167 .676 3.3 3.7 1.8 0.2 12.3
1993/1994 סיאטל 5 5 36.2 .493 .333 .421 3.4 5.6 1.6 0.4 15.8
1994/1995 סיאטל 4 4 43.0 .478 .200 .417 2.5 5.3 1.2 0.0 17.8
1995/1996 סיאטל 21 21 43.4 .485 .410 .633 5.1 6.8 1.8 0.3 20.7
1996/1997 סיאטל 12 12 45.5 .412 .333 .820 5.4 8.7 2.2 0.3 23.8
1997/1998 סיאטל 10 10 42.8 .475 .380 .940 3.4 7.0 1.8 0.1 24.0
1999/2000 סיאטל 5 5 44.2 .442 .391 .769 7.6 7.4 1.8 0.2 25.8
2001/2002 סיאטל 5 5 41.4 .425 .267 .586 8.6 5.8 0.6 0.4 22.2
2003/2004 לייקרס 22 22 35.1 .366 .250 .750 3.3 5.3 1.0 0.2 7.8
2004/2005 בוסטון 7 7 34.1 .446 .071 .833 4.1 4.6 0.9 0.1 10.3
2005/2006 מיאמי 23 0 24.3 .422 .293 .720 1.7 1.6 1.0 0.1 5.8
2006/2007 מיאמי 2 0 16.0 .000 .000 .000 2.0 1.5 0.0 0.0 0.0
קריירה 154 129 35.6 .441 .315 .706 3.7 5.3 1.4 .2 14.0
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gary payton z.jpg

בנם של אלפרד ואנני פייטון. נישא למוניק ב-1997 ולהם שני בנים ובת.‏[6]. לפייטון יש גם בן נוסף, מאם אחרת[7] אחיו של פייטון, ברנדון, שיחק כדורסל בליגת העל הניו זילנדית. לאחר שפרש ממשחק, שימש פייטון כפרשן בעונת 2008/2009 בערוץ NBA TV.

פייטון אף הופיע במספר סרטי קולנוע כגברים לבנים אינם יכולים (1992), אדי (1996) ובסרט שחק אותה כמו מייקל (2002). הוא אף תרם את קולו לקומדיה "The Breaks"‏ (1999).

מעורבות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הקים פייטון את "הקרן ע"ש גארי פייטון" ששמה לה למטרה לעזור לנוער בסיכון לא לנשור מבתי הספר בעיר הולדתו אוקלנד. פייטון ואשתו גם לקחו חלק באירועים לקידום המודעות להתפשטות מחלת האיידס, והוא השקיע מאמצים רבים בקרן "Boys & Girls Club of America and the Make-a-Wish".‏[6]

בשנת 1999 פרסם פייטון ספר ילדים אוטוביוגרפי אשר נשא את הכותרת "Confidence Counts", כחלק מסדרת הספרים "Positively for Kids" (בתרגום חופשי: חיוביות לילדים), המתאר את חשיבות הביטחון העצמי באירועים שונים בחייו‏[6]. בשנת 1998 שידר בהתנדבות תוכנית ברדיו של סיאטל בה ניגן שירי היפ-הופ בזמן שביתת השחקנים ב-NBA.‏[8]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים

אליפות ה-NBA: ‏ 2006
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 1996
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2000
מדליית זהב באליפות אמריקה בכדורסל עם נבחרת ארצות הברית: 1999
מדליית כסף באליפות אמריקה בכדורסל עם נבחרת ארצות הברית: 1989

אישיים
  • 9 הופעות במשחק האולסטאר של ה-NBA:‏
    1994, 1995, 1996, 1997, 1998, 2000, 2001, 2002, 2003
  • בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
    • החמישייה הראשונה: 1997/1998, 1999/2000
    • החמישייה השנייה: 1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 1998/1999, 2001/2002
    • החמישייה השלישית: 1993/1994, 2000/2001
  • בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
    • החמישייה הראשונה: 1993/1994, 1994/1995, 1995/1996, 1996/1997, 1997/1998, 1998/1999, 1999/2000, 2000/2001, 2001/2002
  • שחקן ההגנה של העונה ב-NBA: ‏ 1995/1996
  • החוטף המצטיין בליגה: 1995/1996 (231 חטיפות)
  • המוסר המצטיין בליגה: 1999/2000 (732 אסיסטים)
ציוני דרך של הקריירה בכל הזמנים
  • מקום 21 בכל הזמנים בקליעת נקודות (21,813)
  • מקום 7 בכל הזמנים באסיסטים (8,966)
  • מקום 3 בכל הזמנים בחטיפות (2,445)
  • מקום 7 בכל הזמנים בדקות משחק (47,117)
  • מקום 8 בכל הזמנים במספר המשחקים בהם השתתף (1,335)
שיאי מועדון של סיאל סופרסוניקס
  • מדורג ראשון בהיסטוריית המועדון ב:
    • נקודות (18,207)
    • אסיסטים (7,384)
    • חטיפות (2,107)
    • משחקים (999)
    • טריפל דאבל (14)
  • מדורג שני בהיסטוריית המועדון בקליעת זריקות ל-3 (917)
  • מדורג שלישי בהיסטוריית המועדון בריבאונדים (4,240) ובקליעת זריקות עונשין (2,706)


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה באתר DimeMagazine
  2. ^ 10 greatest point guards ever באתר ESPN.com
  3. ^ כל הבחירות לחמישיית ההגנה
  4. ^ כתבה באתר USAToday
  5. ^ Gold Glove, גייל גודריך
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 ביוגרפיה באתר NBA.com
  7. ^ Hoops Baby באתר בולטימור סיטי
  8. ^ כתבה באתר SeattlePI.com


שחקן ההגנה של העונה ב-NBA

1983: מונקריף | 1984: מונקריף | 1985: איטון | 1986: רוברטסון | 1987: קופר | 1988: ג'ורדן | 1989: איטון | 1990: רודמן | 1991: רודמן | 1992: רובינסון | 1993: אולאג'ואן | 1994: אולאג'ואן | 1995: מוטומבו | 1996: פייטון | 1997: מוטומבו | 1998: מוטומבו | 1999: מורנינג | 2000: מורנינג | 2001: מוטומבו | 2002: וולאס | 2003: וולאס | 2004: ארטסט | 2005: וולאס | 2006: וולאס | 2007: קמבי | 2008: גארנט | 2009: הווארד | 2010: הווארד | 2011: הווארד | 2012: צ'נדלר | 2013: גאסול