גארת' בייל

גארת' בייל
Gareth Bale
	בייל במדי ריאל מדריד 2018
מידע אישי
לידה	16 ביולי 1989 (בן 34); קארדיף, ויילס
שם מלא	גארת' פרנק בייל
גובה	1.85 מטר
עמדה	קיצוני, חלוץ שני
מועדוני נוער
1999–2006	סאות'המפטון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

גארת פרנק בייל (באנגלית: Gareth Frank Bale; נולד ב-16 ביולי 1989) הוא כדורגלן עבר וולשי אשר שיחק בעמדת הקיצוני הימני. וכיום שחקן גולף מקצועי.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייל התגלה בטורניר כדורגל מקומי במקום הולדתו, קארדיף, וכבר בגיל תשע צד את עינם של הצוות המקצועי של מועדון הכדורגל סאות'המפטון. במהלך לימודיו בבית ספר תיכון הוא שיחק בנוסף לכדורגל, גם הוקי קרח ורוגבי, ואף התאמן בריצה למרחקים. הוא החל להתאמן בשלוחה של סאות'המפטון הנמצאת בעיר באת' בתקופת לימודיו. בגיל 16 שנים ו-275 ימים, בייל הפך לשחקן השני בצעירותו בהיסטוריה של סאות'המפטון שמשחק עבור הקבוצה (הראשון בשיא הוא ת'יאו וולקוט), כאשר שיחק לראשונה את כל 90 הדקות בהפסדה של סאות'המפטון 0–2 למילוול, ב-17 באפריל 2006.

ב-6 באוגוסט 2006 כבש בייל את שער הליגה הראשון שלו בקריירה, מבעיטה חופשית, שהשוותה את תוצאת המשחק לתיקו 1-1, במשחק נגד דרבי קאונטי שהסתיים בתיקו 2-2. בייל כבש עוד שער מבעיטה חופשית נגד קובנטרי סיטי, במשחק השני של הקבוצה לעונת 2006/2007. בהמשך הקריירה, בייל פיתח לעצמו מוניטין של מומחה לבעיטות חופשיות, לאחר בעיטה יוצאת דופן שלו לקורה במשחק נגד וסט ברומיץ' אלביון. ב-16 בדצמבר 2006 מאזן השערים של בייל עלה לחמישה שערים, אחרי שהשווה במשחק נגד סנדרלנד, וכבש שער ממצב נייח במשחק החוץ נגד האל סיטי ובמשחק הבית נגד נוריץ' סיטי. כבר אחרי עונתו הראשונה בבוגרים, בייל זכה בתואר "שחקן העונה הצעיר", של ליגת הפוטבול ליג, ב-4 במרץ 2007. משחקו האחרון עבור סאות'המפטון היה המשחק הראשון בחצי גמר פלייאוף העלייה לפרמייר ליג, נגד דרבי קאונטי ב-12 במאי 2007. בייל סבל מפציעה במהלך המחצית השנייה, שמנעה ממנו לשחק במשחק הגומלין של השלב.

ב-25 במאי 2007 השלים בייל את מעברו לטוטנהאם, לאחר שחתם על חוזה לארבע שנים, ששילמה עבורו חמישה מיליון פאונד, והתחייבה על הגדלת הסכום לעשרה מיליון פאונד בהתחשב בכמות ההופעות שלו בקבוצה ובנבחרת ויילס. הוא שיחק את משחקו הראשון בטוטנהאם במשחק קדם עונה ידידותי נגד סנט פטריק אתלטיק, ב-12 ביולי 2007. הופעת הבכורה הרשמית שלו בקבוצה הייתה ב-26 באוגוסט 2007, במשחק חוץ נגד מנצ'סטר יונייטד. כבר בהופעתו השנייה בטוטנהאם, הוא כבש את שערו הראשון עבור קבוצתו החדשה בתיקו 3-3 נגד פולהאם אחרי בישול של רובי קין, ב-1 בספטמבר 2007. בייל כבש שוב נגד ארסנל בדרבי של צפון לונדון, מבעיטה חופשית. גם במשחקו הבא בקבוצה המשיך במסכת הכיבושים, לאחר שכבש נגד מידלסברו במשחק גביע הפוטבול ליג, והבקיע שלושה שערים בארבעה משחקים בקבוצתו החדשה כבר בגיל 18.

ב-2 בדצמבר 2007 נפצע בייל במשחק נגד ברמינגהאם סיטי כתוצאה מתיקול חזק של פבריס מואמבה. הוא נעדר מהמגרשים במשך כמה חודשים, עד שבפברואר 2008 הודיע המנהל הספורטיבי של טוטנהאם דמיאן קומולי לתקשורת שבייל ייעדר עד סוף העונה בשל הפציעה. באוגוסט 2008 חתם בייל על חוזה חדש בקבוצה לארבע שנים. בעונת ליגת האלופות 2010/2011 כבש בייל שלושער בהפסדה של טוטנהאם 4–3 לאינטר מילאנו. בייל תרם רבות להגעתה של טוטנהאם לרבע גמר ליגת האלופות, אך נפצע ולא שיחק בצמד המשחקים מול מילאן במסגרת שמינית הגמר.

בעונת 2010/2011 זכה בייל בפרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית מטעם התאחדות שחקני הכדורגל. בעונת 2012/2013 זכה בפעם השנייה בפרס זה, וכן בפרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית.

ב-1 בספטמבר 2013 נמכר בייל לריאל מדריד תמורת סכום המוערך בין 91 מיליון אירו (על פי התקשורת הספרדית) לבין 100 מיליון אירו (על פי התקשורת הבריטית). בייל חתם לשש שנים במועדון וקיבל את חולצה מספר 11. ב-14 בספטמבר 2013 ערך בייל את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, במשחק נגד ויאריאל, ואף כבש באותו משחק את שער הבכורה שלו מבישול של דניאל קרבחאל לפני שהוחלף בדקה ה-62. את שערו הראשון בליגת האלופות במדי ריאל מדריד הבקיע ב-5 בנובמבר נגד יובנטוס. ב-30 בנובמבר כבש את השלושער הראשון שלו במדי ריאל מדריד, בניצחון 0–4 על ריאל ואיאדוליד. ב-16 באפריל 2014 כבש בייל את שער הניצחון לטובת ריאל מדריד נגד ברצלונה בגמר גביע המלך הספרדי, וזכה בתואר הראשון שלו בקריירה. לאחר מכן זכה עם הקבוצה גם בליגת האלופות, לאחר שכבש שער במשחק הגמר מול אתלטיקו מדריד.

בעונת 2015/2016 הועמד לתואר שחקן השנה של אופ"א והגיע למקום השלישי מיד אחרי אנטואן גריזמן וכריסטיאנו רונאלדו שזכה. זאת הפעם הראשונה ששחקן בריטי כלשהו הועמד לתואר והגיע למקום השלישי.

בעונת 2016/2017 איבד את מקומו בהרכב הפותח של ריאל מדריד ובאותה עונה כבש רק שבעה שערי ליגה. בעונת 2017/2018 חל שיפור ביכולתו של בייל והוא כבש 16 שערי ליגה, אך מעמדו עדיין היה מעורער והוא הרבה לשחק כמחליף. ב-26 במאי 2018 כבש צמד בגמר ליגת האלופות מול ליברפול, כולל שער בבעיטת מספריים. ריאל מדריד ניצחה בגמר 3–1 וזכתה בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות ובפעם ה-13 בסך הכל.

לאחר שמיעט לשחק בריאל מדריד תחת המאמן זינדין זידאן, עבר בייל בהשאלה ב-19 בספטמבר 2020 לטוטנהאם הוטספר, שבע שנים לאחר שעזב את המועדון הלונדוני.^[1]

בסוף עונת 2021/2022, לאחר זכייה בליגה הספרדית ובליגת האלופות עזב בייל את ריאל מדריד.^[2] ב-26 ביוני 2022 חתם במועדון הכדורגל לוס אנג'לס.^[3] ב-6 בנובמבר הבקיע את שער השוויון בהארכה מול פילדלפיה יוניון בגמר הפלייאוף של ה-MLS. ההארכה הסתיימה בתוצאה 3–3 ולוס אנג'לס זכו באליפות לאחר ניצחון בבעיטות הכרעה.^[4]

ב-9 בינואר 2023 הודיע בייל על פרישה ממשחק פעיל.^[5]

נבחרת ויילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייל ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת של ויילס בסוף עונת 2005/06, ב-27 במאי 2006, כמחליף בניצחון 1–2 על טרינידד וטובגו. במשחק זה הפך לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה שייצג את ויילס, בגיל 16 שנים ו-315 ימים, ושבר את שיאו הטרי בן השלושה חודשים של לווין ניאטנגה. במהלך המשחק, בייל בישל את שער הניצחון לרוברט ארנשו.

ב-7 באוקטובר 2006 שבר בייל שיא לאומי נוסף, לאחר שהפך לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה שכובש שער רשמי עבור הנבחרת, לאחר שכבש בבעיטה חופשית האופיינית לו במשחק מוקדמות יורו 2008 נגד נבחרת סלובקיה.

בשנת 2015 הוביל את נבחרתו לראשונה לטורניר אליפות אירופה כאשר עלה עם ויילס ליורו 2016 לאחר שהנבחרת סיימה שנייה בבית המוקדם. בשלב הבתים של היורו סיימה ויילס במקום הראשון ובייל כבש שלושה שערים, אחד בכל משחק - נגד סלובקיה, אנגליה ורוסיה.

בשנת 2018 שבר בייל את שיא השערים בנבחרת ויילס, אחרי ששבר את שיאו של איאן ראש שעמד על 28 כיבושים.

נכלל בסגל נבחרת ויילס לטורניר מונדיאל 2022.^[6] עם סיום שלב הבתים של המונדיאל סיימו בייל ונבחרתו את דרכם בטורניר במקום הרביעי בבית.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוטנהאם

גביע הליגה: 2007/8

ריאל מדריד

אליפות ספרד (3): 2016/2017, 2019/2020, 2021/2022
גביע המלך הספרדי: 2013/14
ליגת האלופות (5): 2013/2014, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2021/2022
הסופר קאפ האירופי (3): 2014, 2016, 2017
הסופר קאפ הספרדי: 2017, 2021/2022
אליפות העולם לקבוצות (4): 2014, 2016, 2017, 2018

לוס אנג'לס FC

אליפות ליגת ה-MLS‏: 2022

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת השנה של הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ (התאחדות השחקנים): 2006/07
הכדורגלן הצעיר של השנה בטוטנהאם הוטספר (2): 2009/10, 2010/11
שחקן השנה של טוטנהאם: 2012/2013
נבחרת השנה של אופ"א: 2011, 2013
נבחרת העונה של ליגת האלופות: 2015/2016
כדורגלן השנה בוויילס: 2010, 2011, 2013, 2014, 2015, 2016
שחקן החודש בפרמייר ליג: אפריל 2010, ינואר 2012, פברואר 2013
נבחרת השנה של הפרמייר ליג (התאחדות השחקנים) (3): 2010/11, 2011/12, 2012/13
כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל) (2): 2010/11, 2012/13
כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל): 2012/13
הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית: 2012/13
כדור הזהב של גביע העולם למועדונים: 2018

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא גארת' בייל בוויקישיתוף

גארת' בייל, ברשת החברתית פייסבוק
גארת' בייל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
גארת' בייל, ברשת החברתית אינסטגרם
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר Soccerway
פרופיל, באתר BDFutbol
פרופיל, באתר WorldFootball.net
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל, באתר ESPN
גארת' בייל, באתר הרשמי של ריאל מדריד
מיכאל יוכין, ‏בית הדרקון: גארת' בייל מפנטז על עוד היסטוריה, באתר ONE‏, 16 בנובמבר 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Transfer Centre (Sky Sports), SkySports (באנגלית)
^ גארת' בייל נפרד מריאל מדריד: "יצרנו רגעים שייזכרו לנצח", באתר וואלה!‏, 1 ביוני 2022
^ גארת' בייל הודיע רשמית שחתם בלוס אנג'לס FC, באתר ONE‏, 26 ביוני 2022
^ גארת' בייל נכנס וכבש שער אליפות בהארכה: "המשחק הגדול בתולדות ארה"ב", באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2022
^ בגיל 33: גארת' בייל פרש מכדורגל, באתר ערוץ הספורט, 9 בינואר 2023
^ Squad Announcement בחשבון הטוויטר הרשמי של נבחרת ויילס, 9 בנובמבר 2022 (באנגלית)

נבחרת ויילס – יורו 2016
1 הנסי • 2 גאנטר • 3 טיילור • 4 דייוויס • 5 צ'סטר • 6 א. ויליאמס • 7 אלן • 8 קינג • 9 רובסון-קאנו • 10 ראמזי • 11 בייל • 12 פון ויליאמס • 13 ויליאמס • 14 אדורארדס • 15 ריצ'רדס • 16 לדלי • 17 קוטריל • 18 ווקס • 19 קולינס • 20 ג'. ויליאמס • 21 וורד • 22 ווהן • 23 קראוץ' • מאמן: קולמן		ויילס

נבחרת ויילס – יורו 2020
1 הנסי • 2 גאנטר • 3 ב. דייוויס • 4 {{{p4}}} • 5 לוקייר • 6 רודון • 7 אלן • 8 וילסון • 9 ט. רוברטס • 10 ראמזי • 11 בייל • 12 וורד • 13 מור • 14 ק. רוברטס • 15 אמפאדו • 16 מורל • 17 נורינגטון-דייוויס • 18 ג'. ויליאמס • 19 ברוקס • 20 ג'יימס • 21 א. דייוויס • 22 מפאם • 23 לוויט • 24 קבאנגו • 25 קולוויל • 26 סמית' • מאמן: פייג'		ויילס

נבחרת ויילס – מונדיאל 2022
1 הנסי • 2 גאנטר • 3 נ. ויליאמס • 4 ב. דייוויס • 5 מפאם • 6 רודון • 7 אלן • 8 וילסון • 9 ג'ונסון • 10 ראמזי • 11 בייל • 12 וורד • 13 מור • 14 רוברטס • 15 אמפאדו • 16 מורל • 17 לוקייר • 18 ג'. ויליאמס • 19 האריס • 20 ג'יימס • 21 א. דייוויס • 22 תומאס • 23 לוויט • 24 קבאנגו • 25 קולוויל • 26 סמית' • מאמן: פייג'		ויילס

[1] Transfer Centre (Sky Sports), SkySports (באנגלית)

[2] גארת' בייל נפרד מריאל מדריד: "יצרנו רגעים שייזכרו לנצח", באתר וואלה!‏, 1 ביוני 2022

[3] גארת' בייל הודיע רשמית שחתם בלוס אנג'לס FC, באתר ONE‏, 26 ביוני 2022

[4] גארת' בייל נכנס וכבש שער אליפות בהארכה: "המשחק הגדול בתולדות ארה"ב", באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2022

[5] בגיל 33: גארת' בייל פרש מכדורגל, באתר ערוץ הספורט, 9 בינואר 2023

[6] Squad Announcement בחשבון הטוויטר הרשמי של נבחרת ויילס, 9 בנובמבר 2022 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]