גביון
גביון (מאיטלקית: gabbione; "כלוב גדול"; מכונה גם שכפ"ץ אבנים[1]) הוא כלוב, צילינדר או קופסה הממולא בסלעים, בטון, חול או אדמה בו נעשה שימוש לצרכים שונים בהנדסה אזרחית, בבניית כבישים, באחזור קרקע, בעיצוב נוף ובמשימות צבאיות.
השימוש המתועד בגביונים החל במצרים העתיקה. עד שלהי המאה ה-19 חומר הגלם ששימש לבניית גביונים היה צמחי, מה שהגביל את משך השימוש של גביונים. בשנת 1879 החל השימוש בגביונים מבוססי רשתות תיל.[2]
שימושים בהנדסה אזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גביונים משמשים בהנדסה אזרחית למטרות שונות, בהן ייצוב קווי חוף וגדות נהר כנגד סחיפה, כקיר תומך, כמחסום קול (אנג'), כמחסום מפני שיטפונות, כקירות סכר ועוד.
שני תתי-סוגים של גביון בהם נעשה שימוש רב הם באסטיון, שהוא גביון אשר תוכו מצופה בממברנה העשויה, בדרך כלל, מבד מסוג גיאוטקסטיל (אנג') אשר מאפשרת מילוי באמצעות חומר גרגירי כמו חול או אדמה ומזרן, שהוא גביון שטוח ונמוך שנועד לשמור על משטחים (כמו קרקעית נהר) מסחיפה.
במצרים העתיקה שימשו גביונים עשויים דום וקנה מצוי ממולאים בסלעים להתמודדות עם שיטפונות שפקדו את הנילוס וכן לבניית תעלות השקיה; ביפן במאה ה-16 שימשו גביונים עשויי חזרן ממולאים בסלעים להגנה על גדות הנהרות.[3]
בסביבות שנת 1879 החלה החברה האיטלקית Maccaferri לייצר ולהשתמש בגביונים עשויים רשתות תיל, מה שנחשב לגרסה המודרנית הראשונה של גביונים.[4]
באדריכלות, גביונים יכולים לשמש לחיפוי בחזית המבנה.[5] באדריכלות נוף גביונים משמשים לרוב כאלמנט עיצובי.[6] בספרייה הלאומית של ישראל נעשה שימוש בגביונים למטרות מיזוג אוויר.[7]
גביונים מול בטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]גביונים יכולים לשמש כתחליף לבטון מזוין, אך קיימים כמה הבדלים בולטים:[8]
- במילוי גביונים ניתן לעשות שימוש במגוון רחב של חומרי גלם. כתוצאה מכך, עלות השימוש בגביונים קטנה בשליש עד שני שלישים מעלות השימוש בבטון; ההבדל תלוי במקומיות חומר המילוי. שימוש בחומר שנכרה באזור המבנה מצמצם את עלויות ההובלה והחומר כמעט לחלוטין.
- גביונים חדירים יותר למים, מה שמשפר את פיזור הלחץ ההידרוסטטי במבנים עשויי גביונים.
- לגביונים גמישות רבה בהרבה מלבטון.
- משך השימוש של גביונים משתנה, אך לרוב קצר מזה של בטון.
- בנייה באמצעות גביונים מצמצמת את פליטת הפחמן הדו-חמצני ביחס לבנייה זהה באמצעות בטון מזוין.
שימושים בהנדסה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]גביונים משמשים בהנדסה צבאית (אנג') להקמת ביצורים. עד המאה ה-19 נעשה שימוש בגביונים קלועים וממולאים באדמה להגנה על עמדות תותחים וכן על פלסים. בעקבות מחסור בעצים במהלך מלחמת קרים החל שימוש בגביונים מברזל לצורך זה. בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20 המציא היזם האנגלי ג'ימי הסלדן (אנג') גביונים הכוללים כיסוי בד הנפרסים בקלות, בהם נעשה שימוש רב בהקמת מחנות ארעיים, ומכונים באסטיוני הסקו (Hesco bastion).
לגביונים יתרון על שקי חול כאמצעי להקמת ביצורים כיוון שקל למלאם באמצעות כלי ציוד מכני הנדסי.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהנדסים צבאיים מצי ארצות הברית ממלאים גביוני "הסקו" באפגניסטן, 2010
חיילי חיל ההנדסה המלכותי קולעים גביונים
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ יגאל לב, הקו הסגול זז מזרחה, מעריב, 23 בינואר 1976
- ↑ Guo-Lin Yang; Zhe-Zhe Liu; Gui-Lin Xu; Xiang-Jing Huang. "Protection Technology and Applications of Gabion". Advances in Environmental Geotechnics. Berlin, Heidelberg: Springer: 915. doi:10.1007/978-3-642-04460-1_120.
- ↑ Suresh Laudari; Tadashi Hara; Hiroshi Nakazawa (2024). "Stability Analysis of Low-Cost Gabion Revetments for Adoption in Developing Countries: Insights from Field Investigations and Laboratory Experiments" (PDF). Journal of Civil Engineering and Architecture. 18: 565. doi:10.17265/1934-7359/2024.12.001.
- ↑ Gary E. Freeman; J. Craig Fischenich (2000). "Gabions for Streambank Erosion Control" (PDF).
{{cite journal}}: Cite journal requires|journal=(עזרה) - ↑ Rishi Raj Kapoor; Ruchi Kapoor (2023). "Use of Gabion Construction for Architectural applications" (PDF). Journal of Emerging Technologies and Innovative Research. 10 (4): g477. ISSN 2349-5162.
- ↑ Ian Ritchie (2003). "Architecture—design in need of a compass". City. 7 (3): 292–296. doi:10.1080/1360481032000157487.
- ↑ שני אשכנזי, קירור ללא מזגן, אור ללא חשמל: הספרייה הלאומית הפכה למודל עולמי לבנייה ירוקה, באתר כלכליסט, 5 בפברואר 2025
- ↑ Saleem Yousuf Shah; Zahoor Ul Islam; Shakeel Ahmad Rather (2018). "Engineering Feasability of Gabion Structures Over Reinforced Concrete Structures" (PDF). International Research Journal of Engineering and Technology. 5 (10): 990–994.
