ליגת האלופות של CONCACAF

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע האלופות של CONCACAF
CONCACAF Champions League
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1962
ארגון מפעיל CONCACAF עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר תחרות 52 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 24
מספר משחקים 30 עריכת הנתון בוויקינתונים
יבשת אמריקה הצפונית,
אמריקה המרכזית,
הקריביים (CONCACAF)
שמות קודמים

גביע CONCACAF לאלופות
(1962 - 2008)

ליגת האלופות של קונקקאף (2008 - 2023)
זוכה מקסיקומקסיקו קלוב לאון (2023)
הכי הרבה זכיות מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה (7)
מפעל נמוך יותר ליגת CONCACAF
concacaf.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו גביע CONCACAF בעבר

גביע האלופות של CONCACAF הוא מפעל כדורגל יבשתי שנתי שבו מתחרים המועדונים המצליחים ביותר בצפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריביים. המפעל, אותו מארגנת CONCACAF, הוא המפעל היוקרתי ביותר לקבוצות המשויכות לקונפדרציית CONCACAF. הזוכה במפעל העפילה בעבר לגמר גביע אינטראמריקנה מול זוכת גביע ליברטדורס, וכיום היא מעפילה ישירות לאליפות העולם לקבוצות.

המפעל נוסד תחת השם גביע CONCACAF לאלופות בשנת 1962, בשנת 2008 שינה את מתכונתו ואת שמו לליגת האלופות וב-2023 שינה את שמו בשלישית לשמו הנוכחי. לקבוצות ממקסיקו מספר הזכיות הגבוה ביותר במפעל, 32 זכיות בסך הכול. שיאנית הזכיות במפעל היא קלוב אמריקה המקסיקנית עם שבע זכיות.

האלופה המכהנת היא קלוב לאון מהליגה המקסיקנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע CONCACAF לאלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל נוסד בשנת 1962, ככלי מדד אפשרי להעפלה לגביע ליברטדורס, מפעל אותו מארגנת CONMEBOL.

מאז הקמתו שינה המפעל את מתכונתו מספר פעמים. בשיטה המקורית חולקו המשתתפות לשתי קבוצות, קבוצת צפון/מרכז אמריקה וקבוצת הקריביים, מהן העפילו המובילות לסיבוב או למשחק הגמר. הזוכה הראשונה בתואר הייתה גוודלחרה המקסיקנית, שגברה במשחק גמר כפול 0–6 על קומוניקאסיונס מגואטמלה. החל מ-1971, הצטרפו למפעל גם סגניות מליגות בצפון אמריקה, והטורניר החל להתרחב. בהדרגה, נוסף גם שלב בתים למפעל.

בשנת 1995, בעקבות הקמת ה-MLS, שינה הטורניר את מתכונתו פעם נוספת. שלב הבתים בוטל, והטורניר שוחק בשיטת נוקאאוט מתחילתו ועד סופו. בין 2004 ל-2008, בפורמט האחרון של המפעל בשמו הישן, השתתפו בו שמונה קבוצות שהחלו את דרכן ברבע הגמר, ושיחקו בשיטת נוקאאוט במשחק כפול (בית וחוץ) עד לשלב הגמר. הזוכה האחרונה של המפעל במתכונתו הישנה הייתה פצ'וקה המקסיקנית, שגברה בגמר כפול 2–3 על דפורטיבו סאפריסה מקוסטה ריקה.

החל משנת 2005, שולחת CONCACAF את מחזיקת הגביע להשתתף בגביע העולם למועדונים.

ליגת האלופות של CONCACAF[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2006 קיבל הוועד הפועל של CONCACAF החלטה לפתח את גביע האלופות למפעל רחב יותר, בסגנון ליגת האלופות האירופית. בישיבה שנערכה ב-14 בנובמבר 2007, הוצגו הפרטים הראשונים של המפעל החדש, שהחל את דרכו באוגוסט 2008. המפעל הורחב ל-24 קבוצות. לפי השיטה המקורית, 16 מהן שיחקו בסיבוב נוקאאוט מוקדם. שמונה המעפילות מסיבוב זה הצטרפו לשמונה הקבוצות הנותרות לשלב בתים, בו חולקו לארבעה בתים בני ארבע קבוצות כל אחד. שתי הראשונות בכל בית העפילו לשלב רבע הגמר. שלבי ההכרעה שוחקו בשיטת נוקאאוט בית-חוץ. החל מ-2012 שונה הטורניר פעם נוספת, ו-24 הקבוצות החלו כולן את דרכן בשלב בתים, ממנו העפילו המובילות לשלב רבע הגמר.

שיטת המפעל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל שלב הבתים של ליגת האלופות מעפילות 24 קבוצות בסך הכול. חלוקת הקבוצות המעפילות מתבצעת לפי אזורים:

אזור מספר קבוצות חלוקה
צפון אמריקה 9 מקסיקומקסיקו מקסיקו - 4
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית - 4
קנדהקנדה קנדה - 1
מרכז אמריקה 12 קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה - 2
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור - 2
גואטמלהגואטמלה גואטמלה - 2
הונדורסהונדורס הונדורס - 2
פנמהפנמה פנמה - 2
בליזבליז בליז - 1
ניקרגואהניקרגואה ניקרגואה - 1
הקריביים 3 העפלה דרך אליפות CFU לקבוצות

אם לאחד המועדונים המעפילים אין אצטדיון זמין העומד בתנאי הבטיחות של CONCACAF, הוא נפסל מהתחרות ומוחלף במועדון מהתאחדות אחרת. אם אצטדיונה הביתי של הקבוצה לא עומד בתנאים, היא רשאית למצוא אצטדיון חלופי ראוי וזמין באותה המדינה.

האזור הצפון אמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשע קבוצות מאזור צפון אמריקה מעפילות לשלב הבתים של ליגת האלופות. מקסיקו וארצות הברית שולחות את המספר הרב ביותר של נציגות לטורניר, ארבע כל אחת, בעוד קנדה שולחת נציגה בודדת.

במקסיקו מתחלקת עונת הכדורגל בליגת העל המקסיקנית לטורנירי אפרטורה וקלאוסורה. המעפילות לליגת האלופות הן האלופה והסגנית מכל טורניר.

בארצות הברית, מחולקים ארבעת הכרטיסים לקבוצה בעלת מאזן הליגה הטוב ביותר ב-MLS, לזוכה בגביע ארצות הברית הפתוח, לזוכה בגביע ה-MLS ולזוכה ב-מגן האוהדים. אם אחת הזוכות בכרטיס היא קנדית, מועבר כרטיסה לקבוצה בעלת מאזן הליגה הטוב ביותר שלא הצליחה להעפיל באמצעות כרטיס אחר, מאחר שקנדה שולחת רק את הזוכה באליפות המקומית הקנדית לטורניר.

האזור המרכז אמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאזור מרכז אמריקה נשלחות 12 קבוצות לטורניר, כאשר קוסטה ריקה, אל סלוודור, גואטמלה, הונדורס ופנמה שולחות שתי נציגות כל אחד, בעוד בליז וניקרגואה שולחות נציגה אחת.

אם אחת מנציגות מרכז אמריקה נפסלת, היא מוחלפת בנציגה ממדינה מרכז אמריקאית אחרת, בהתאם להישגי המדינות בטורנירים קודמים.

האזור הקריבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש נציגות מאזור הקריביים מעפילות לליגת האלופות. המעפילות נקבעות על פי טורניר פנים-יבשתי קריבי שנקרא אליפות CFU לקבוצות. על מנת להשתתף במפעל הפנימי יש לזכות בתואר האליפות המקומי שנה קודם לכן, אך ישנן התאחדויות ששולחות נציגות אחרות לטורניר הפנימי, אם אלו מועדונים מקצועניים המשחקים במסגרת ליגות אחרות.

אם אחת מנציגות הקריביים נפסלת, היא מוחלפת בקבוצה שסיימה במקום הרביעי באליפות CFU לקבוצות.

שיטת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל טורניר מתחלק לשני שלבים - שלב בתים ושלב נוקאאוט.

שלב הבתים מתקיים בין החודשים אוגוסט לאוקטובר, ומשתתפות בו 24 קבוצות. הקבוצות מחולקות לשמונה בתים בני שלוש קבוצות כל אחד. ההגרלה לשלב הבתים מתבצעת על פי קבוצות דירוג. ישנן שלוש קבוצות, וכל כרטיס לטורניר מקנה מקום בקבוצת דירוג שונה. לכל בית מוגרלת נציגה מכל קבוצת דירוג. ישנה הגבלה נוספת בהגרלה, כך ששתי קבוצות מקסיקניות או שתי קבוצות אמריקאיות לא יכולות להיפגש בשלב הבתים. במסגרת משחקי שלב הבתים, כל קבוצה משחק עם שתי יריבותיה פעמיים, בבית ובחוץ. בתום ארבעה מחזורים, מעפילות שמונה הקבוצות שסיימו במקום הראשון בבית שלהן לשלב הנוקאאוט.

שלב הנוקאאוט של הטורניר משוחק בין החודשים מרץ למאי, והוא מתחיל כחמישה חודשים לאחר סיום שלב הבתים. שלב זה מתנהל בשיטת נוקאאוט לפי משחקי בית-חוץ לכל אורכו, כולל שלב הגמר. המעפילות משלב הבתים מדורגות על פי הישגיהן, ונפגשות ביניהן ברבע הגמר כך שהמדורגת ראשונה נפגשת עם המדורגת שמינית, השנייה מול השביעית וכן הלאה, כשהמדורגות 1–4 מארחות את משחק הגומלין.

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריית משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידן גביע CONCACAF לאלופות (1962 - 2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זוכה סגנית תוצאה
משחק ראשון משחק שני סיכום
1962 מקסיקומקסיקו גוודלחרה גואטמלהגואטמלה קומוניקאסיונס 0-1 0-5 0-6
1963 האיטיהאיטי האיטיין מקסיקומקסיקו גוודלחרה (2)
1967 אל סלוודוראל סלוודור אליאנסה האנטילים ההולנדייםהאנטילים ההולנדיים יונג קולומביה 2-1 0-3 2-4
1968 מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה (2)
1969 מקסיקומקסיקו קרוס אסול גואטמלהגואטמלה קומוניקאסיונס 0-0 0-1 0-1
1970 מקסיקומקסיקו קרוס אסול (2)
1971 מקסיקומקסיקו קרוס אסול קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלחואלנסה (1)
1972 הונדורסהונדורס אולימפיה סורינאם ההולנדיתסורינאם ההולנדית רובינהוד 0-0 0-2 0-2
1973 סורינאם ההולנדיתסורינאם ההולנדית טרנסוואל (2)
1974 גואטמלהגואטמלה מוניסיפל סורינאם ההולנדיתסורינאם ההולנדית טרנסוואל 1-2 1-2 2-4
1975 מקסיקומקסיקו אתלטיקו אספניול סורינאםסורינאם טרנסוואל 0-2 1-1 1-3
1976 אל סלוודוראל סלוודור אגילה סורינאםסורינאם רובינהוד 1-6 1-2 2-8
1977 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה סורינאםסורינאם רובינהוד 0-1 0-0 0-1
1978 מקסיקומקסיקו אוניברסידד דה גוודלחרה
גואטמלהגואטמלה קומוניקאסיונס
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו דיפנס פורס
(3)
1979 אל סלוודוראל סלוודור דפורטיבו פאס האנטילים ההולנדייםהאנטילים ההולנדיים יונג קולומביה 1-1 1-7 2-8
1980 מקסיקומקסיקו אוניברסידד נסיונל הונדורסהונדורסאוניברסידד (1)
1981 סורינאםסורינאם טרנסוואל אל סלוודוראל סלוודור אתלטיקו מרטה 0-1 1-1 1-2
1982 מקסיקומקסיקו אוניברסידד נסיונל סורינאםסורינאם רובניהוד 0-0 2-3 2-3
1983 מקסיקומקסיקו אטלנטה סורינאםסורינאם רובניהוד 1-1 0-5 1-6
1984 האיטיהאיטי ויולט (2)
1985 טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו דיפנס פורס הונדורסהונדורס אולימפיה 0-2 1-0 1-2
1986 קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלחואלנסה סורינאםסורינאם טרנסוואל 1-4 1-1 2-5
עונה זוכה סגנית תוצאה
משחק ראשון משחק שני סיכום
1987 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו דיפנס פורס 1-1 0-2 1-3
1988 הונדורסהונדורס אולימפיה טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו דיפנס פורס 0-2 0-2 0-4
1989 מקסיקומקסיקו אוניברסידד נסיונל קובהקובה פינאר דל ריו 1-1 1-3 2-4
1990 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה קובהקובה פינאר דל ריו 2-2 0-6 2-8
1991 מקסיקומקסיקו פואבלה טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו פוליס 1-3 1-1 2-4
1992 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלחואלנסה - 0-1
1993 קוסטה ריקהקוסטה ריקה דפורטיבו סאפריסה מקסיקומקסיקו לאון (1)
1994 קוסטה ריקהקוסטה ריקה קרטחינס מקסיקומקסיקו אטלנטה - 2-3
1995 קוסטה ריקהקוסטה ריקה דפורטיבו סאפריסה גואטמלהגואטמלה מוניסיפל (1)
1996 מקסיקומקסיקו קרוס אסול מקסיקומקסיקו נקקסה (1)
1997 מקסיקומקסיקו קרוס אסול ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס גלאקסי - 3-5
1998 ארצות הבריתארצות הברית די.סי. יונייטד מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה - 0-1
1999 מקסיקומקסיקו נקקסה קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלחואלנסה - 1-2
2000 ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס גלאקסי הונדורסהונדורס אולימפיה - 2-3
2002 מקסיקומקסיקו פצ'וקה מקסיקומקסיקו מונרקס מורליה - 0-1
2003 מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה מקסיקומקסיקו מונרקס מורליה 3-3 1-2 4-5
2004 קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלחואלנסה קוסטה ריקהקוסטה ריקה דפורטיבו סאפריסה 1-1 0-4 1-5
2005 קוסטה ריקהקוסטה ריקה דפורטיבו סאפריסה מקסיקומקסיקו אוניברסידד נסיונל 0-2 2-1 2-3
2006 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה 0-0 1-2 1-2
2007 מקסיקומקסיקו פצ'וקה מקסיקומקסיקו גוודלחרה 2-2 0-0 2-2

6-7 פ

2008 מקסיקומקסיקו פצ'וקה קוסטה ריקהקוסטה ריקה דפורטיבו סאפריסה 1-1 1-2 2-3

1 לא נערך משחק גמר, הטורניר הוכרע בבית גמר

2 זכייה כתוצאה מפסילה/פרישה של היריבות

3 זכייה משותפת של הזוכות האזוריות לאחר ביטול טורניר הגמר

עידן ליגת האלופות של CONCACAF‏ (2008 - )[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זוכה סגנית תוצאה
משחק ראשון משחק שני סיכום
2008/2009 מקסיקומקסיקו אטלנטה מקסיקומקסיקו קרוס אסול 0-2 0-0 0-2
2009/2010 מקסיקומקסיקו פצ'וקה מקסיקומקסיקו קרוס אסול 2-1 0-1 2-2שח
2010/2011 מקסיקומקסיקו מונטריי ארצות הבריתארצות הברית ריאל סולט לייק 2-2 0-1 2-3
2011/2012 מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו סנטוס לגונה 0-2 2-1 2-3
2012/2013 מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו סנטוס לגונה 0-0 2-4 2-4
2013/2014 מקסיקומקסיקו קרוס אסול מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה 0-0 1-1 1-1שח
2014/2015 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה קנדהקנדה מונטריאול אימפקט 1-1 2-4 3-5
2015/2016 מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה מקסיקומקסיקו טיגרס 0-2 1-2 1-4
2016/2017 מקסיקומקסיקו פצ'וקה מקסיקומקסיקו טיגרס 1-1 0-1 1-2
2018 מקסיקומקסיקו גוודלחרה קנדהקנדה טורונטו 1-2 2-1 3-3 (2-4)פ
2019 מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו טיגרס 0-1 1-1 1-2
2020 מקסיקומקסיקו טיגרס ארצות הבריתארצות הברית מועדון הכדורגל לוס אנג'לס 2–1
2021 מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה 1–0
2022 ארצות הבריתארצות הברית סיאטל סאונדרס מקסיקומקסיקו פומאס 2-2 0-3 2-5

זכיות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות שנים סגנות שנים
מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה 7 1977, 1987, 1990, 1992, 2006, 2015, 2016 1 2021
מקסיקומקסיקו קרוס אסול 6 1969, 1970, 1971, 1996, 1997, 2014 2 2009, 2010
מקסיקומקסיקו פצ'וקה 5 2002, 2007, 2008, 2010, 2017 0 -
מקסיקומקסיקו מונטריי 5 2011, 2012, 2013, 2019, 2021 0 -
קוסטה ריקהקוסטה ריקה דפורטיבו סאפריסה 3 1993, 1995, 2005 2 2004, 2008
מקסיקומקסיקו אוניברסידד נסיונל 3 1980, 1982, 1989 1 2005
סורינאםסורינאם טרנסוואל 2 1973, 1981 3 1974, 1975, 1986
מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה 2 1968, 2003 3 1998, 2006, 2014
קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלחואלנסה 2 1986, 2004 3 1971, 1992, 1999
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו דיפנס פורס 2 1978, 1985 2 1987, 1988
הונדורסהונדורס אולימפיה 2 1972, 1988 2 1985, 2000
מקסיקומקסיקו גוודלחרה 2 1962, 2018 2 1963, 2007
מקסיקומקסיקו אטלנטה 2 1983, 2009 1 1994
מקסיקומקסיקו טיגרס 1 2020 3 2016, 2017, 2019
גואטמלהגואטמלה קומוניקאסיונס 1 1978 2 1962, 1969
גואטמלהגואטמלה מוניסיפל 1 1974 1 1995
מקסיקומקסיקו נקקסה 1 1999 1 1996
ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס גלאקסי 1 2000 1 1997
האיטיהאיטי האיטיין 1 1963 0 -
אל סלוודוראל סלוודור אליאנסה 1 1967 0 -
מקסיקומקסיקו אתלטיקו אספניול 1 1975 0 -
אל סלוודוראל סלוודור אגילה 1 1976 0 -
מקסיקומקסיקו אוניברסידד דה גוודלחרה 1 1978 0 -
אל סלוודוראל סלוודור דפורטיבו פאס 1 1979 0 -
האיטיהאיטי ויולט 1 1984 0 -
מקסיקומקסיקו פואבלה 1 1991 0 -
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קרטחינס 1 1994 0 -
ארצות הבריתארצות הברית די. סי. יונייטד 1 1998 0 -
ארצות הבריתארצות הברית סיאטל סאונדרס 1 2022 0 -
  • 13 קבוצות העפילו לגמר לפחות פעם אחת, ולא זכו בתואר

זכיות לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה זכיות סגנויות
מקסיקומקסיקו מקסיקו 37 20
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה 6 5
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 3 3
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור 3 1
סורינאםסורינאם סורינאם 2 8
גואטמלהגואטמלה גואטמלה 2 3
הונדורסהונדורס הונדורס 2 3
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 2 3
האיטיהאיטי האיטי 2 0
קנדהקנדה קנדה 0 2
קובהקובה קובה 0 2
קוראסאוקוראסאו קוראסאו 0 2

פרסים והישגים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהקמת ליגת האלופות ב-2008, חולק בכל עונה פרס נעל הזהב למלך השערים של הטורניר. החל מעונת 2011/2012 מחולק פרס כדור הזהב לשחקן המצטיין, והחל מעונת 2012/2013 מחולק פרס כפפת הזהב לשוער המצטיין.

עונה נעל הזהב כדור הזהב כפפת הזהב
שחקן (שערים) קבוצה שחקן קבוצה שחקן קבוצה
2008/2009 מקסיקומקסיקו חאבייר אורוסקו (7) מקסיקומקסיקו קרוס אסול ניתן לראשונה ב-2011/2012 ניתן לראשונה ב-2012/2013
2009/2010 מקסיקומקסיקו אוליסס מנדיביל (9) מקסיקומקסיקו פצ'וקה
2010/2011 מקסיקומקסיקו חאבייר אורוסקו (11) מקסיקומקסיקו קרוס אסול
2011/2012 צ'ילהצ'ילה אומברטו סואסו (7) מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו אוריבה פראלטה מקסיקומקסיקו סנטוס לגונה
2012/2013 פנמהפנמה ניקולאס מוניוס (6)
קולומביהקולומביה קרלוס קינטרו (6)
אל סלוודוראל סלוודור איסידרו מטפאן
מקסיקומקסיקו סנטוס לגונה
מקסיקומקסיקו אלדו דה ניגריס מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו אוסוולדו סאנצ'ס מקסיקומקסיקו סנטוס לגונה
2013/2014 מקסיקומקסיקו ראול נאבה (7) מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה ארגנטינהארגנטינה מריאנו פאבונה מקסיקומקסיקו קרוס אסול מקסיקומקסיקו אלפרדו טלאברה מקסיקומקסיקו דפורטיבו טולוקה
2014/2015 ארגנטינהארגנטינה דריו בנדטו (7)
מקסיקומקסיקו אוריבה פראלטה (7)
מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה ארגנטינהארגנטינה דריו בנדטו מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה ארצות הבריתארצות הברית אוון בוש קנדהקנדה מונטריאל אימפקט
2015/2016 ארגנטינהארגנטינה אמנואל ויז'ה (6) מקסיקומקסיקו קרטרו ארגנטינהארגנטינה רובנס סמבואסה מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה מקסיקומקסיקו הוגו גונסאלס דוראן מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה
2016/2017 מקסיקומקסיקו הירווינג לוסאנו (8) מקסיקומקסיקו פצ'וקה ארגנטינהארגנטינה פרנקו חארה מקסיקומקסיקו פצ'וקה מקסיקומקסיקו אלפונסו בלנקו מקסיקומקסיקו פצ'וקה
2018 קנדהקנדה ג'ונתן אוסוריו (4) קנדהקנדה טורונטו איטליהאיטליה סבסטיאן ג'ובינקו קנדהקנדה טורונטו מקסיקומקסיקו רודולפו קוטה מקסיקומקסיקו גוודלחרה
2019 אקוודוראקוודור אנר ולנסיה (7) מקסיקומקסיקו טיגרס ארגנטינהארגנטינה ניקולאס סאנצ'ס מקסיקומקסיקו מונטריי ארגנטינהארגנטינה מרסלו ברוברו מקסיקומקסיקו מונטריי
2020 צרפתצרפת אנדרה פייר ז'יניאק (6) מקסיקומקסיקו טיגרס צרפתצרפת אנדרה פייר ז'יניאק מקסיקומקסיקו טיגרס ארגנטינהארגנטינה נאוול גוסמאן מקסיקומקסיקו טיגרס
2021 פוליןפולין קספר פזיבילקו (5) ארצות הבריתארצות הברית פילדלפיה יוניון מקסיקומקסיקו רוחליו פונס מורי מקסיקומקסיקו מונטריי מקסיקומקסיקו גיירמו אוצ'ואה מקסיקומקסיקו קלוב אמריקה
2022 ארגנטינהארגנטינה חואן דיננו (9) מקסיקומקסיקו פומאס שווייץשווייץ סטפן פריי ארצות הבריתארצות הברית סיאטל סאונדרס ברזילברזיל טאלס מאגנו ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק סיטי

מלך השערים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שם קבוצות שערים
1 מקסיקומקסיקו חאבייר אורוסקו קרוס אסול (23), סנטוס לגונה (1) 24
2 קולומביהקולומביה קרלוס דרווין קינטרו סנטוס לגונה (17), קלוב אמריקה (6) 23
3 מקסיקומקסיקו אוריבה פראלטה סנטוס לגונה (12), קלוב אמריקה (10) 22
4 מקסיקומקסיקו קרלוס הרמוסילו קלוב אמריקה (8), קרוס אסול (12) 20
5 ארגנטינהארגנטינה אמנואל ויז'ה קרוס אסול (11), קרטרו (6) 17
6 צ'ילהצ'ילה אומברטו סואסו מונטריי 16
מקסיקומקסיקו אלדו דה ניגריס מונטריי 16
8 צרפתצרפת אנדרה פייר ז'יניאק טיגרס 14
9 מקסיקומקסיקו דריו קארניו מונטריי (9), פצ'וקה (3) 12
ארצות הבריתארצות הברית הרקולס גומס סנטוס לגונה (9), טיחואנה (3) 12
פנמהפנמה ניקולאס מוניוס איסידרו מטפאן 12
12 פרגוואיפרגוואי אדגר בניטס פצ'וקה (5), דפורטיבו טולוקה (4), קרטרו (1) 10
מקסיקומקסיקו ראול נאבה דפורטיבו טולוקה 10
גואטמלהגואטמלה גיירמו רמירס מוניסיפל (9), מוטגואה (1) 10
קוסטה ריקהקוסטה ריקה ינדריק רויז ארדיאנו 10
קוסטה ריקהקוסטה ריקה אלבארו סבוריו ריאל סולט לייק 10
אקוודוראקוודור אנר ולנסיה טיגרס 10

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]