גביע הופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע הופמן
Hopman Cup
ענף טניס
תאריך ייסוד 1989
ארגון מפעיל Tennis Australia עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 8 קבוצות
עיר מארחת אוסטרליהאוסטרליה פרת', אוסטרליה
אצטדיון פרת' ארנה
זוכה שווייץשווייץ שווייץ (זכייה רביעית)
הכי הרבה זכיות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (6 זכיות)
HopmanCup.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גביע הופמןאנגלית: Hopman Cup) הוא טורניר טניס בינלאומי שנתי הנערך בעיר פרת' שבאוסטרליה, על משטחים קשים באולם בתחילת ינואר. בטורניר משחקות שמונה קבוצות משמונה מדינות, כאשר כל קבוצה מורכבת מטניסאי אחד וטניסאית אחת. הטורניר הוא חלק מלוח השנה הרשמי של הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF)[1], אך התוצאות בו לא נחשבות בניקוד השחקנים בדירוג הטניס העולמי[2]. התחרות מהווה טורניר הכנה מרכזי לאליפות אוסטרליה הפתוחה שמתחילה באמצע חודש ינואר.

האליפות נקראת על שמו של הארי הופמן (1906-1985), שחקן ומאמן טניס אוסטרלי, שהדריך את נבחרת אוסטרליה לזכייה ב-16 גביעי דייוויס בין 1939 ל-1967[3].

פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לתחרויות קבוצתיות בינלאומיות אחרות, כמו גביע דייוויס (לגברים בלבד) או גביע הפדרציה (לנשים בלבד), גביע הופמן הוא תחרות מעורבת שבה שחקנים ושחקניות מייצגים את מדינתם יחד; בנוסף, השחקנים מוזמנים לטורניר, ולא נבחרים על ידי מאמן לאומי.

שמונה מדינות בלבד נבחרות כל שנה להתחרות בגביע הופמן, כאשר את כל אחת מהמדינות מייצגים שחקן אחד ושחקנית אחת. כל מפגש בין שתי קבוצות מכיל משחק יחידים, משחק יחידות ומשחק זוגות מעורבים[4].

בשלב הראשון של הטורניר, מחלקים את הקבוצות לשני בתים של ארבע; כל אחת מהקבוצות משחקת נגד כל שאר הקבוצות בבית (שיטת "ראונד רובין"). שני המקומות הראשונים עולים למפגש הגמר בו מוכרעת מי האלופה[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2012, הטורניר נערך באולם בורזווד דום (Burswood Dome) בעיר פרת'. ב-2013, עבר לאולם אחר בעיר, פרת' ארנה (Perth Arena), שבו 12,489 מושבים בתצורה המתאימה למשחקי טניס[6].

ב-2006, גביע הופמן היה הראשון להפעיל את עין הנץ (אנ'), מערכת ממוחשבת שעוקבת אחרי מהלך הכדור ומאפשרת לשחקנים לערער על החלטות שופטי הקו[7].

גביע הופמן לא נערך ב-2020 לאחר שפרת', מארחת גביע הופמן במשך 31 שנים, החליפה אותו בגביע ה-ATP החדש שנוצר. נשיא ה-ITF דייוויד הגרטי הודיע מאוחר יותר שהטורניר יחזור ב-2021. לאחר שהטורניר לא נערך ב-2021, הוא הודיע שהוא יחזור במקום זאת ב-2022. בשנת 2021, הוכרז כי הטורניר ישוחק בניס שבצרפת בשנת 2023.

בשנת 2022, הוכרז, כי אירוע מגדר מעורב חדש, ה-"United Cup", יחליף את גביע ה-ATP שבוטל, כאירוע החימום לקראת אליפות אוסטרליה הפתוחה בינואר. שלא כמו הגרסאות הקודמות שלה, הפעם נקודות דירוג יוצעו למתחרים ליחידים כמו גם כספי פרסים, על מנת לעודד השתתפות בטורניר.

זוכים[8][עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלופה תוצאה מקום שני הנבחרת המנצחת הנבחרת במקום השני
1989 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 2–0 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה הלנה סוקובה ומילוסלב מצ'יר האנה מנדליקובה ופאט קאש
1990 ספרדספרד ספרד 2–1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו ואמיליו סנצ'ס פאם שרייבר וג'ון מקנרו
1991 יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 3–0 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מוניקה סלש וגוראן פרפיץ' זינה גריסון ודייוויד ויטון
1992 שווייץשווייץ שווייץ 2–1 צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה מנואלה מלייבה ויאקוב הלאסק הלנה סוקובה וקארל נובאצ'ק
1993 גרמניהגרמניה גרמניה 2–0 ספרדספרד ספרד שטפי גראף ומיכאל שטיך ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו ואמיליו סנצ'ס
1994 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 2–1 גרמניהגרמניה גרמניה יאנה נובוטנה ופטר קורדה אנקה הובר וברנד קרבאכר
1995 גרמניהגרמניה גרמניה (2) 2–0 אוקראינהאוקראינה אוקראינה אנקה הובר ובוריס בקר נטליה מדבדבה ואנדריי מדבדב
1996 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 2–1 שווייץשווייץ שווייץ איבה מאיולי וגוראן איוואנישביץ' מרטינה הינגיס ומארק רוסה
1997 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2–1 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה צ'נדה רובין וג'סטין גימלסטוב אמנדה קוצר וויין פריירה
1998 סלובקיהסלובקיה סלובקיה 2–1 צרפתצרפת צרפת קארינה הפשודובה וקארול קוצ'רה מרי פירס וסדריק פיולין
1999 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 2–1 שוודיהשוודיה שוודיה ילנה דוקיץ' ומארק פיליפוסיס אוסה קארלסון ויונאס ביורקמן
2000 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 3–0 תאילנדתאילנד תאילנד אמנדה קוצר וויין פריירה טמרין טנסוגרן ופרדורן סריצ'פאן
2001 שווייץשווייץ שווייץ (2) 2–1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית מרטינה הינגיס ורוג'ר פדרר מוניקה סלש ויאן-מייקל גמביל
2002 ספרדספרד ספרד (2) 2–1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ארנצ'ה סנצ'ס ויקאריו (2) וטומי רוברדו מוניקה סלש ויאן-מייקל גמביל
2003 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (2) 3–0 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה סרינה ויליאמס וג'יימס בלייק אלישה מוליק ולייטון יואיט
2004 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (3) 2–1 סלובקיהסלובקיה סלובקיה לינדזי דבנפורט וג'יימס בלייק (2) דניאלה הנטוחובה וקארול קוצ'רה
2005 סלובקיהסלובקיה סלובקיה (2) 3–0 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה דניאלה הנטוחובה ודומיניק הרבאטי חיסלה דולקו וגיז'רמו קוריה
2006 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (4) 2–1 הולנדהולנד הולנד ליזה ריימונד וטיילור דנט מיכאלה קרייצ'ק ופטר וסלס
2007 רוסיהרוסיה רוסיה 2–0 ספרדספרד ספרד נדיה פטרובה ודמיטרי טורסונוב אנבל מדינה גאריגס וטומי רוברדו
2008 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (5) 2–1 סרביהסרביה סרביה סרינה ויליאמס (2) ומארדי פיש ילנה ינקוביץ' ונובאק ג'וקוביץ'
2009 סלובקיהסלובקיה סלובקיה (3) 2–0 רוסיהרוסיה רוסיה דומיניקה ציבולקובה ודומיניק הרבאטי (2) דינארה סאפינה ומראט סאפין
2010 ספרדספרד ספרד (3) 2–1 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת בריטניה מריה חוסה מרטינס סאנצ'ס וטומי רוברדו (2) לורה רובסון ואנדי מארי
2011 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית (6) 2–1 בלגיהבלגיה בלגיה בת'אני מאטק-סאנדס וג'ון איזנר ז'וסטין הנין ורובן במלמנס
2012 צ'כיהצ'כיה צ'כיה (2) 2–0 צרפתצרפת צרפת פטרה קביטובה ותומאש ברדיך מריון ברטולי ורישאר גסקה
2013 ספרדספרד ספרד (4) 2–1 סרביהסרביה סרביה אנבל מדינה גאריגס ופרננדו ורדאסקו אנה איבנוביץ' ונובאק ג'וקוביץ'
2014 צרפתצרפת צרפת 2–1 פוליןפולין פולין אליזה קורנה וז'ו-וילפריד צונגה אגניישקה רדוונסקה וגז'גוש פנפיל
2015 פוליןפולין פולין 2–1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית אגניישקה רדוונסקה ויז'י ינוביץ' סרינה ויליאמס וג'ון איזנר
2016 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה (2) 2–0 אוקראינהאוקראינה אוקראינה דריה גברילובה וניק קיריוס אלינה סביטולינה ואלכסנדר דולגופולוב
2017 צרפתצרפת צרפת (2) 2–1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית קריסטינה מלדנוביץ' ורישאר גסקה קוקו ואנדוויי וג'ק סוק
2018 שווייץשווייץ שווייץ (3) 2–1 גרמניהגרמניה גרמניה בלינדה בנצ'יץ' ורוג'ר פדרר (2) אנג'ליקה קרבר ואלכסנדר זברב
2019 שווייץשווייץ שווייץ (4) 2–1 גרמניהגרמניה גרמניה בלינדה בנצ'יץ' (2) ורוג'ר פדרר (3) אנג'ליקה קרבר ואלכסנדר זברב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גביע הופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על גביע הופמן באתר ה-ITF
  2. ^ טום וילדי, Sydney International, Brisbane International and Hopman Cup tennis tournaments face ATP threat באתר ABC News
  3. ^ על הארי הופמן באתר הרשמי של גביע הופמן
  4. ^ הסבר על פורמט הטורניר באתר הרשמי של גביע הופמן
  5. ^ הסבר על פורמט הטורניר באתר הרשמי של גביע הופמן
  6. ^ אצטדיון פרת' ארנה באתר הרשמי של גביע הופמן
  7. ^ גרג גרבר, All eyes on tennis with use of Hawk-Eye replay באתר ESPN
  8. ^ רשימת הזוכים באתר הרשמי של גביע הופמן