לדלג לתוכן

גבי לסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבי לסקי
לידה 18 במרץ 1967 (בת 59)
מקסיקו סיטי, מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1982
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה רצ, מרצ
פרסים והוקרה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
16 ביוני 2021 – 15 בנובמבר 2022
(שנה ו־5 חודשים)
כנסות 24
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בעיריית תל אביב-יפו
2013–2018
(כ־5 שנים)
חברת מועצה עיריית תל אביב-יפו
2013–2018
(כ־5 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבריאלה (גבי) לסקי-שוץ (נולדה ב-18 במרץ 1967, ו' באדר ב' ה'תשכ"ז) היא חברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת מרצ, עורכת דין ופעילת זכויות אדם פמיניסטית, פעילה חברתית ופוליטית ישראלית. חברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפלגת מרצ בין השנים 2013–2018, מזכ"לית שלום עכשיו לשעבר, אחת ממייסדות מערך הסיוע לעצורי המחאה.[1]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבי לסקי נולדה במקסיקו סיטי שבמקסיקו, לשם היגרו הוריה ממזרח אירופה לפני מלחמת העולם השנייה. עלתה לישראל לבדה בגיל 15 ונקלטה בפנימייה של עליית הנוער. אמה ואחותה עלו אחר-כך. שירתה כקצינה בגדנ"ע.

למדה במכללה למנהל, ובתוכנית של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף אוניברסיטת נורת'ווסטרן.

הייתה שותפה במשרד עורכי דין שהקימה, "גבי לסקי ושות'", העוסק בדיני חופש הביטוי והזכות למחאה. שימשה יועצת משפטית של ארגוני מחאה וייצגה במספר תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, בהם מעצרו של תא"ל אמיר השכל במהלך מחאת בלפור בירושלים, משפטה של דפני ליף (שהסתיים בזיכוי) ושאר פעילי המחאה החברתית, חושף השחיתויות רפי רותם,[2] יונתן פולק מתנועת אנרכיסטים נגד הגדר,[3] פעילות ארגון מחסום ווטש, ארגון בצלם, דארין טאטור ועהד תמימי וקטינים פלסטינים שהואשמו בעבירות כגון יידוי אבנים[4] הייתה יו"ר ועדת חקיקת זכויות אדם בלשכת עורכי הדין. אחדות מהעתירות לבג"ץ שבהן ייצגה את העותרים:

בשנת 2012 הוענק לה אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח.

ב-1989 הצטרפה למפלגת רצ, שהפכה למפלגת מרצ. ב-1992 שימשה עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת דדי צוקר.[8] שימשה כ"שופטת" בבית הדין העממי לדיור הציבורי, חתמה על הקול הקורא למען יונתן היילו, וכיהנה כמזכ"ל "שלום עכשיו" בראשית המאה ה-21.

בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ תל אביב-יפו ויזמה את אימוץ החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, בדבר שילובן של נשים במוקדי קבלת החלטות, כחוק עירוני בתל אביב. הייתה יו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי,[9] ויועצת ראש העיר לנושאי קיימות ואורבניות. בבחירות המוניציפליות ב-2018 הייתה במקום הרביעי ברשימה אך מפלגתה זכתה בשלושה מושבים בלבד ולסקי נותרה מחוץ למועצה.

נבחרה למקום השביעי ברשימת מועמדי מרצ לכנסת העשרים, אך מרצ זכתה בחמישה מנדטים בלבד והיא לא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת ה-22 שובצה מטעם מרצ במקום ה-19 ברשימת המחנה הדמוקרטי.

כחברת כנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת ה-24 שובצה במקום השמיני, בזמן שהמפלגה זכתה ב-6 מנדטים.[10] בעקבות כניסת מרצ לממשלה, לסקי נכנסה לכנסת במסגרת החוק הנורווגי.[11]

במהלך כהונתה בכנסת העשרים וארבע הייתה לסקי חברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.[12]

בנוסף כיהנה לסקי כיו"ר במספר שדולות וביניהן השדולה למען הדיור ציבורי, השדולה לעידוד ושיפור התחבורה הציבורית, השדולה למען חיזוק התרבות הישראלית, השדולה למען שימור ונטיעה של עצים והשדולה למען המים והנחלים.[12]

במהלך כהונתה בכנסת העשרים וארבע יזמה לסקי מספר רב של הצעות חוק, ביניהן:

על פי מדד ה"פרלמטר" של אתר "שקוף" הייתה לסקי בין חמשת החכי"ם המצטיינים מהקואליציה בכנסת ה-24, על פי פרמטרים של נוכחות בוועדות, שאילתות והצעות לסדר.[20]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, התמודדה בבחירות המקדימות במרצ ושובצה במקום ה-6 ברשימה לכנסת. בבחירות המפלגה לא צלחה את אחוז החסימה ולכן לא נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות המקומיות של 2023 (שנדחו בהמשך ל-2024) הוצבה לסקי במקום של כבוד, במקום ה-22, הסוגר את רשימת "כל המחאה בפתק אחד - חוזה חדש הירוק במרכז מרצ תל אביב-יפו".

עשייה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתה כחברת מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מרצ, יזמה מספר הצעות לסדר היום, ביניהן הצעה העוסקת באיסור הדרת נשים במרחב הציבורי[21]; הצעה העוסקת בסגירת מועדוני חשפנות,[22] אשר היוותה נדבך משמעותי בתהליך סגירת מועדוני החשפנות בתל אביב-יפו; הצעה להצללה כמנוף לפיתוח עירוניות מודרנית, אשר הובילה להתקנת פתרונות הצללה במרחבים עירוניים שונים.[23]

יו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעיריית תל אביב-יפו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידה כיו״ר הוועדה העירונית לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעיריית תל אביב-יפו, הובילה לסקי ב-2014 ביחד עם ארגוני נשים לאימוץ החלטת האו"ם 1325, הקובעת כי יש צורך בייצוג שווה של נשים במוקדי קבלת החלטות, בכל הנוגע לקידום שלום, הפחתת אלימות ויישוב סכסוכים. בכך הפכה תל אביב-יפו הפכה לעיר הראשונה בעולם שאימצה את החלטה 1325 של האו"ם.[24] בנוסף הובילה לסקי בשיתוף עם המשטרה וגורמים עירוניים מאבק, שהביא למיגור התופעה של כרטיסי ביקור המשדלים לזנות במדרכות העיר.[9] כמו כן יזמה לסקי קמפיין חדשני נגד הטרדות מיניות בחיי הלילה.[25]

החמ"ל האזרחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023 התנדבה לסקי כחלק מפעילות החמ"ל האזרחי ופעלה כמתכללת הלוגיסטיקה של תרומות ציוד לחמ"ל. בהמשך הקימה בתוך החמ"ל האזרחי, יחד עם פעילות אחרות, את החמ"ל העורפי שפעל למען בעלי חיים של מפונים מהעוטף.[26]

חמל עוטף עצורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסקי הקימה, יחד עם עורך הדין גונן בן יצחק את מערך עוטף עצורים, המסייע לעצורים בהפגנות נגד המהפיכה המשפטית.

עמדותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את חקיקתם של חוקים אחדים שנחקקו ביוזמת מפלגות הימין, כגון "חוק החרם" ו"חוק הנכבה", תיארה כ"רוב פרלמנטרי דחוק משתמש בדמוקרטיה כדי לשים סוף לדמוקרטיה".[27] לשיטתה "הדמוקרטיה היא לא רק מנגנון פורמליסטי של שלטון הרוב, היא מבוססת על הגנה על זכויות המיעוט ועל העקרונות שמאפשרים את השכנוע והביקורת. חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, שהתפתחו לכיוון של זכויות חברתיות וקולקטיביות – וגם סביבתיות – זה חלק מהמארג של מחשבה דמוקרטית."[27] כשנשאלה בשנת 2019 מה תעשה אם תיבחר לכנסת ענתה שתפעל "לביטול כל החוקים האנטי-דמוקרטיים שלתוכו ייכנס ביטול מוחלט של חוק הלאום, חוק ההסדרה, חוק שוברים שתיקה, חוק העמותות."[28]

לסקי מתחה ביקורת על הגבלת חופש ההפגנה[29] ועל תפקוד המשטרה נגד פעילות מחאה חברתית: "הסיטואציה היא שהמשטרה לא מבצעת את תפקידה שהוא להגן על האזרח ועל הזכויות שלו, ביניהן זכות המחאה. זו הפכה להיות משטרת שלטון. באופן קבוע, בכל הפגנה נגד השלטון, יהיה מישהו שיבצע מעצרים כדי להרתיע. זה שימוש לרעה ברשויות אכיפת החוק".[28] כמו כן, מתחה ביקורת על "חוק הקורונה", וציינה ש"יש דרכים פוגעניות פחות להילחם בנגיף. כאלה שלא יתנו לראש הממשלה סמכויות בלתי מוגבלות להתקין תקנות שפוגעות פגיעה קשה בזכויות שלנו ובמשטר הפרלמנטרי והחוקתי של ישראל. "[30]

גבי לסקי בהפגנה נגד המאחז אביתר, פברואר 2022

היא מתנגדת נחרצת לשליטה הישראלית ביהודה ושומרון ולהתנחלויות.[31] על מערכת המשפט הישראלית ביהודה ושומרון אמרה: “אנחנו מדברים בעצם על מערכת שמטרתה זה להנציח את הכיבוש או לאפשר את הכיבוש, בוודאי שאנחנו לא מדברים על מטרה של צדק."[32] ובראיון אמרה "המשפט הצבאי מאפשר מעצר קטינים פלסטינים באמצע הלילה, השארתם במעצר עד תום ההליכים על דברים שבישראל לעולם לא משאירים. כל זה לא נכון לגבי הקטינים הישראלים שנעצרים בשטחים, שמוגנים בהתאם לחוק הנוער הישראלי. כשמפעילים חוק אחר באותו מקום על שתי אוכלוסיות שונות, זו בדיוק ההגדרה של אפרטהייד".[8]

היא גורסת ששיתוף פעולה עם גורמי הביטחון הפלסטינים הוא חלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון הישראלי, שכן רוב הפלסטינים מעוניינים בשקט וביטחון בדיוק כמו רוב הישראלים. היא מתנגדת להריסת בתי משפחות מחבלים בטענה שהשיטה פוגעת בחפים מפשע וכלל אינה מועילה.[33] כעורכת דין בעתירה נגד הריסת בית מחבל תבעה שהמדינה תוכיח את יעילות שיטת הריסת הבתים, אך בית המשפט השיב שהיעילות נתונה להערכת גורמי הביטחון ובית המשפט אינו נוטה להתערב בהערכתם.[7]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסקי היא אם לתאומים, מתגוררת בתל אביב. בן זוגה, תמיר בן דב קריספין, מונה למשרת אמון על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג'.[34]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבי לסקי בוויקישיתוף

מכּתביה:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ עמיר קורץ, "הפכנו לתמנון רב־זרועי שיגן על כל מי שיוצא להפגין", באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2024
  2. ↑ ניצן שפיר, ‏בדיון חריג ובהרכב מורחב: הסתיים עניינו של רפי רותם, עובד רשות המסים לשעבר, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2021
  3. ↑ יאיר אלטמן, כתבה חדשה, באתר ישראל היום, 21 באפריל 2021
  4. ↑ רוני פלי, עו"ד גבי לסקי, באתר הקתדרה לזכויות אדם ע״ש אמיל זולא של המכללה למינהל
  5. ↑ בג"ץ 5239/11 אורי אבנרי ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־15 באפריל 2015
  6. ↑ בג"ץ 2964/18 חוג ההורים – פורום המשפחות, לוחמים לשלום נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־17 באפריל 2018
  7. 1 2 בג"ץ 1125/16 חמד מרעי ואחרים נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב־31 במרץ 2016
  8. 1 2 אתר למנויים בלבד שני ליטמן, "נחצה פה קו. אני לא יודעת כמה זמן הממשלה הזאת תוכל להחזיק", באתר הארץ, 27 באוקטובר 2021
  9. 1 2 אתר למנויים בלבד ורד לי, המשטרה מתעוררת: פעילות למיגור תופעת כרטיסי הביקור לבתי-בושת בתל-אביב, באתר הארץ, 8 במרץ 2017
  10. ↑ מרצ: הכירו את רשימת המפלגה בדרך לבחירות 2021, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2021
  11. ↑ בנצי רובין, ‏אלו הח"כים החדשים שיכנסו במסגרת החוק הנורווגי, באתר "סרוגים", 9 ביוני 2021
  12. 1 2 אתר הכנסת, חברת הכנסת גבי לסקי, באתר https://m.knesset.gov.il, ‏יוני 2021
  13. ↑ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, אושרה הצעת חוק שמחייבת ליידע שופטים על אסיר או עציר ששוהה אזוק באולם ביהמ"ש, באתר הארץ, 31 במאי 2022;
    חוק כבילת עצורים ואסירים (חובת יידוע) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, באתר הכנסת
  14. ↑ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, אושרה הצעת חוק שמחייבת ליידע שופטים על אסיר או עציר ששוהה אזוק באולם ביהמ"ש, באתר הארץ, 31 במאי 2022
  15. ↑ אנה ברסקי, אריק בנדר, ‏בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי: ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הנאשם, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2022
  16. ↑ עו"ד טל קפלן, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכתזית), התשפ"ב-2022, באתר www.law.co.il, ‏2022-03-09
  17. ↑ אתר הכנסת, הצעת חוק שכר מינימום (תיקון - העלאת שכר המינימום), באתר הכנסת, ‏יוני 2022
  18. ↑ אילנה קוריאל, הצעת חוק: גם מי שמזהם נחלים - ייענש, באתר ynet, 4 בינואר 2022
  19. ↑ אתר הכנסת, הצעת חוק להבטחת פיצוי לתושבי גבעת עמל, באתר הכנסת, ‏יוני 2022
  20. ↑ עידן בנימין, הפרלמטר של "שקוף" לכנסת ה-24: הח"כים המצטיינים בפיקוח על הממשלה - ואלו שאפילו לא ניסו, באתר שקוף, ‏2022-08-08
  21. ↑ עיריית תל אביב יפו, ישיבה מן המניין מס' 46, באתר www.tel-aviv.gov.il, ‏14/11/2016
  22. ↑ עיריית תל אביב-יפו, ישיבה מן המניין מס' 64, באתר www.tel-aviv.gov.il, ‏29 בינואר 2018
  23. ↑ עיריית תל אביב-יפו, ישיבה מן המניין מס' 36, באתר www.tel-aviv.gov.il, ‏25 בינואר 2016
  24. ↑ בתל אביב יודעים שצריך נשים | בחדשות | סלונה, באתר saloona.co.il
  25. ↑ איתי בלומנטל, קמפיין נגד הטרדות מיניות: "אל תהיה הגבר הזה", באתר ynet, 18 במאי 2017
  26. ↑ מיטל וייזברג, ‏ישראל מתגייסת: היוזמות האזרחיות והעסקיות לסיוע בזמן המלחמה, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  27. 1 2 עינת פישביין, "הכעס שלי הוא על הניסיון לשתול שקר בליבם של אנשים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 28 בינואר 2016
  28. 1 2 ירון טן ברינק, ‏הלוחמת: גבי לסקי ממרצ לא מוכנה להיות ילדה טובה, באתר "Time Out ישראל", 1 בפברואר 2019
  29. ↑ יונית נעמן, כל פעם נדמה שעוד גבול נחצה, באתר העוקץ, ‏30 במאי 2017
  30. ↑ אתר למנויים בלבד גבי לסקי, הדרך אל הדיקטטורה רצופה בתקנות, באתר הארץ, 13 ביוני 2020
  31. ↑ אורן זיו, "הסיפוח הוא העמקת הכיבוש. גם אם ייכשל, הכיבוש יישאר", באתר "שיחה מקומית", 18 ביוני 2020
  32. ↑ רותי זוטא, בתי משפט צבאים – צדק יחסי, אבסולוטי או כלי בשירות הכיבוש?, דיון בעקבות הסרט "שלטון החוק"
  33. ↑ ראיון בערוץ כאן, מדקה 25:30
  34. ↑ איתמר אייכנר, מחטף לפני בחירות? השר ממרצ, בעלה של הח"כית והג'וב האסור, באתר ynet, 11 באוגוסט 2022
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גבי_לסקי&oldid=42807633"