לדלג לתוכן

גבי ניצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבי ניצן
לידה 3 בינואר 1964 (בן 62)
קריית גת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gabinitzan.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבי ניצן (נולד ב-3 בינואר 1964) הוא סופר, עיתונאי ומנחה סדנאות כתיבה ישראלי.

נולד בקריית גת וגדל בערד ובדרום אמריקה, להורים שעלו מארגנטינה. הוא אחיה של שלומית ניצן ושל המשוררת והסופרת טל ניצן. בצבא שירת בגלי צה"ל[1].

מיד עם תום השירות הצבאי ב-1985 החל לכתוב בשבועון "כותרת ראשית"[2]. בגיל 23 כבר היה בעל טור ב"כותרת ראשית"[3], בו פרסם בין השאר טור פמיניסטי בשם “מיסטר פיגי של השבוע”[4][5]. לאחר סגירת השבועון "כותרת ראשית", בסוף 1988[6], החל לעבד ככתב ובעל טור בעיתון "חדשות" עד 1992[1]. במקביל באותן השנים גם כתב מדי פעם בשבועון "במחנה" ואחרי שעזב את "חדשות"⁩ גם מקומון "העיר"[7].

ב-1987 היה ממקימי עמותת "אור אדום" נגד אלימות משטרתית[8]. ב-1989 החל לכתוב טור במקומון "כל העיר" בשם "כלבתי הנאמנה בואי", בו סקר את קורת כלבת רחוב אותה אימץ[9]. ב-1990 זכה בפרס מטעם שדולת הנשים בישראל על 'תרומתו לקידום השוויון בין המינים'[10].

ב-1995 פרש מעולם העיתונות, עזב את ישראל עם אשתו לחווה מבודדת, ללא חשמל, בקליפורניה. אחרי שנתיים, עבר עם המשפחה לכפר קטן בהודו, ליד דרמסאלה, ופתח שם מסעדה. אחרי שנה התגרש וב-1998 חזר לישראל והחל לכתוב את הספר "באדולינה", שהיה לרב-מכר, זכה להצלחה מסחרית והוא תורגם גם לאנגלית[3]. עלילת הספר עוקבת אחר מלך ומלכה מממלכה קטנה, הבאים לביקור ייחודי בארץ ומעלים את רמת האופטימיות של תושבי ישראל.

ב-2001 פרסם את ספרו השני "פרא", סיפור פנטזיה על תינוק שנולד בגוף של אדם בן 27 ונקלע להרפתקאות רבות, שבמהלכן בורח לאמריקה ושם פוגש בין השאר בקוסם, מלאך והוביט[11].

ב-2006 הגיש את התוכנית "על הדרך" בערוץ החיים הטובים, סדרה בה נפגש עם 13 אנשים שיצאו למסע ששינה את חייהם[12]. ב-2007 היה עורך הסדרה על רוחניות "התחדשות" באותו ערוץ[13].

כ-2011 פרסם את "באדולינה - שובה של המלכה", ספר המשך לספר באדולינה, המתאר את קורותיו של גיבור הספר בחיפושיו אחר מלכת באדולינה שבה התאהב, וכן את חיפושיו אחר תשובות לשאלות אשר התעוררו בליבו מאז פגישתו האחרונה עם מלך ומלכת באדולינה[14].

ב-2014 הופיע במופע הסטנד-אפ "בעמידה", בתיאטרון הידית בפרדס חנה. מלבד זאת הוא מנחה סדנאות כתיבה[15].

ב-2020 ניצן היה אחד מפעילי המחאה נגד מדיניות הקורונה בישראל[16].

במרץ 2022 השתתף בהקמת השבועון "בראשית", בפורמט מודפס ומקוון, והוא העורך הראשי שלו[17].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לעיתונאית אימי גינזבורג[1], שחיה כיום עם בנם בהודו. כיום נשוי, אב לשניים ומתגורר במושב אביאל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 טלי חרותי-סובר, בלי פנסיה, עם באדולינה, באתר הארץ, 19 בינואר 2008
  2. ^ יוסף כהן, אחרי - לטוב ולרע, 'כותרת ראשית' הייתה נחום ברנע, כל העיר, 16 בדצמבר 1988
  3. ^ 1 2 אוריה שביט, ניצן ברוח, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2001
  4. ^ מיסטר פיגי של השבוע ומעכשיו, בכל שבוע נכריז כאן על השוביניסט הגדול של השבוע שחלף, כותרת ראשית, 24 בספטמבר 1986
  5. ^ גבי ניצן, טוב, נו, אני כבר מזיז, באתר הארץ, 1 ביולי 2003
  6. ^ גבי ניצן, 25. חי עם איימי והכלבה בואי. כתב חמש שנים מדור אישי ב" כותרת ראשית", חדשות, 21 בדצמבר 1988
  7. ^ אבא בהפתעה - מגזין בראשית, באתר מגזין בראשית, ‏5 במרץ 2023
  8. ^ גבי ניצן:נחוצה כתובת חוץ משטרתית לקרבנות האלימות, מעריב, 15 בינואר 1988
  9. ^ הצירוף האומלל של ביוגראפיה אסופית עם אילן יוחסין, שרק הסנאי המעופף מניו זילנד נעדר ממנו, יצר כלבה לא אריסטוקרטית אבל אוהבת אדם, כל העיר, 19 במאי 1989
    אחרי שיחת סוטיבאציה במרפסת יצאו החוצה (כדי שיהיה לה קל יותר להתרכז) וכך התחיל אילוף הצוררת, כל העיר, 2 ביוני 1989
  10. ^ עופר פטרסבורג, בירבורים, מעריב, 30 במרץ 1990
  11. ^ סמדר שיפמן, פרפראות, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
  12. ^ סמדר שילוני, אל עצמי, באתר ynet, 23 ביוני 2006
  13. ^ רותה קופפר, גבי ניצן יערוך את העונה שלישית של הסדרה "התחדשות", באתר הארץ, 17 ביולי 2007
  14. ^ ליאת אלקיים, באדולינה מכה שנית, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
  15. ^ דף הבית של סדנאות הכתיבה של גבי ניצן, ‏08.07.2021
  16. ^ תומר פרסיקו, מתנגדי החיסונים רצו להפנות עורף למדינה, למדע, לחברה כולה. הקורונה היתה רק תירוץ, באתר הארץ, 20 באפריל 2022
  17. ^ עפרי אילני, אחרי שנואשו מהתקשורת, מתנגדי החיסונים מנסים דרך חדשה, באתר הארץ, 7 באפריל 2022
  18. ^ יונתן יבין, הסנוביזם הבאדוליני, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2003
  19. ^ אלון עידן, "יומולדת" הוא מופע של מיסיונריות, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2023