גבעת האיריסים השחורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר

גבעת האיריסים השחורים הוא ספר מאת יצחק נוי.

הספר עוסק בהכרות מעמיקה עם התקופה שמיד לאחר קום מדינת ישראל, מנקודת ראותם של נערים ונערות בגיל ההתבגרות.

הסיפור הוצג לראשונה בתוכניות הילדים של "קול ישראל" ורק לאחר מכן עלה אל הכתב.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתרחשת במושב נטעים שליד ראשון לציון. בתקופה המדוברת נבנתה מעברה על גבעה ששימשה מקום מפגש לנערים. יום אחד עולים הדחפורים על הגבעה בה גדלו לתפארת איריסים שחורים ומוחקים בשעה קלה את ילדותו של גיבור הספר, יפתח.

יפתח הוא נער כבן 14, שנושא על כתפיו אחריות שגדולים ממנו לא העזו לקחת. לאט לאט ונגד הזרם הוא מצליח במבעים קטנים ושקטים להיות גשר בין אנשי המעברה שסבלו מיחס מחפיר לבין אנשי המושב שבתקופה זאת של הצנע היו בראש הסולם החברתי, אולם לעולם לא השכילו להיות מאושרים. יפתח מתאהב בסוזי, נערה חריפה מהמעברה, אשר שבתה אותו ביושרה, חוכמתה ויופיה. סיפור אהבתם הוא סיפור אהבה בין שני מנהיגים בגוף של נערים.

ביקורת ומשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בספר זה הקבלה ספרותית בין דמותו של יפתח לבין משה. שניהם הגיעו מהמעמד הגבוה בחברה. משה היה כבן פרעה ויפתח "מלך הכיתה". שניהם הלכו לראות בסבלות אחיהם ה"עבדים", כאשר אנשי המעברה מופיעים בסיפור כעבדיהם הנרצעים של אנשי המושב, המנצלים אותם בכל הזדמנות. שניהם נלחמים בעוז את מלחמתם של ה"עבדים", ושניהם פועלים גם בצורה שקטה כדי ליישב ההדורים. לסיום, שניהם גם אינם מגיעים ל"ארץ המובטחת" והפורייה.

המחבר עושה בספר זה מלאכה מיוחדת במינה, כאשר הוא מספר את הסיפור מפי דמות אחרת, וכך יכול הקורא לקבל תמונה של המצב ששרר בארץ. ייתכן שאנשים שחיו את התקופה עתידים להיות מופתעים כאשר יגלו שלא הבינו בשעתו את התמונה השלמה, וכאן בספר קיבלו את ההשלמה למציאות שחוו בספר.

הספר נכתב על ידי היסטוריון, וזהו מסמך היסטורי המתאר את קרביו של כור ההיתוך של מדינת ישראל. כיצד הגיעו לכאן אנשים וויתרו, אם מרצונם ואם לא, על תרבותם ומנהגיהם בני מאות בשנים, כדי להפוך לישראלים. המחבר לא נותן לקורא לשקוע ברומנטיקה ואינו פוחד לחשוף את הפנים הפחות יפות של הישראליות, כאשר ניצול, שתלטנות, ושנאת הזר שוררים בכל פינה ופינה.

המסר בספר הינו מסר לפרט: פקח את עיניך כדי לראות את מצוקתם של הסובבים סביבך, ותן להם את הכלים להוציא את עצמם בעצמם ממצוקתם.