לדלג לתוכן

גבעת היקבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גבעת היקבים הוא אתר ארכאולוגי[1] ליד חרשה שבגוש טלמונים ובו שרידי יישוב יהודי מתקופת הברזל ובית שני עם ארבעה בתי בד וגת משוחזרת מימי בית ראשון.

באתר נשתמרו רחובות, קירות בתים ומערכת בורות תת-קרקעית הכוללת כ-30 בורות פעמון חצובים בסלע (בקבוקונים) המכונים במחקר "בורות גבעון", מפני שבורות מסוג זה נמצאו והוגדרו לראשונה על ידי פריצ'רד ב-1956 בחפירות אל ג'יב המזוהה כגבעון המקראית. הם שימשו כיקבים לאחסון של קנקני יין ושמן זית בימי בית ראשון.[דרוש מקור]

אולם בימי בית שני נעשה שימוש בבורותיו כמחסנים וקולומבריום. בזמן מרד בר-כוכבא הבורות שימשו למסתור מפני הרומאים, פתחיהם נאטמו באבנים והם חוברו במחילות.

האתר נמצא בסמוך לחורש ירון ושיח' עיסא. הוא נקרא כיום "גבעת היקבים" בהשראת דברי רש"י ”"וּלְיֹגְבִים"[2] – חופרי הארץ, לשון יקבים, שהם חפירות בקרקע.”[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת היקבים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דביר רביב, הישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי, כרך ב', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת בר אילן,
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק י"ב
  3. ^ רש"י על ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק י"ב