גבעת התחמושת (אתר הנצחה)

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
גבעת התחמושת
מידע כללי
סוג אתר הנצחה ממלכתי בישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם הקרב על גבעת התחמושת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1975
תאריך פתיחה רשמי 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל בנימין אידלסון, גרשון צפור, רפי בלומנפלד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′54″N 35°13′40″E / 31.798314150904°N 35.227798447284°E / 31.798314150904; 35.227798447284
www.g-h.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
גבעת התחמושת
גבעת התחמושת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גבעת התחמושת וסביבותיה
אזור גבעת התחמושת
הוריו של החובש הקרבי רב"ט אורי לבוביץ בעל עיטור המופת, טובה ויצחק ליד הגלעד הספונטני הזמני שהוקם בגבעת התחמושת, בסיור למשפחות שכולות שהתקיים לאחר חודש ממועד הקרב. לסיור צורפו מפקדי היחידה שגויסו ליום מילואים, ונתנו הסבר בסיסי על התנהלות הקרב. יולי 1967
אנדרטת גבעת התחמושת, 1968
קבוצת מבקרים ליד מגדל המים בגבעת התחמושת

גבעת התחמושת הוא אתר להנצחת הקרב על גבעת התחמושת שהוקם ביוזמת ההורים השכולים, לאחר מלחמת ששת הימים,

כאשר החלו עבודות להכשרת הגבעות החשופות שבצפון-מזרח ירושלים שעד המלחמה היו שטח הפקר להקמת שכונות מגורים, פנה מג"ד 66, יוסי יפה, ליצחק פניגר, אביו של עופר פניגר, אחרון הנופלים בקרב, וזה האחרון כינס כמה הורים שכולים שביקשו לשמר את מוצב גבעת התחמושת ולהקים בו אתר הנצחה מרכזי לנופלים. בשנת 1968 הוחל בתכנון אתר ההנצחה במקום. את התכנון ביצע משרד האדריכלים בנימין אידלסוןגרשון צפור כשעל עיצוב הפנים והתצוגה הופקד רפי בלומנפלד.

בשנת 1975 נחנך בגבעת התחמושת אתר ההנצחה, שבו נשמר חלק מהמוצב שהיה במקום, והוקם בו מוזיאון להנצחת הלוחמים. על קיר במוזיאון חקוקים שמות 182 הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. במקום ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים בקרב על ירושלים. חלק מן המוצב נהרס, אך חלקיו המרכזיים והמערביים נותרו כשהיו בעת הלחימה. בשנת 1990 הוכר האתר כאתר הנצחה ממלכתי.

כך מתאר האדריכל גרשון צפור את אתר ההנצחה:

באתר ההנצחה שני חלקים עיקריים: המבנים מתחת לקרקע, שהינם 'בונקרים' ו'תעלות'. אלה מהווים רקע לקרבות המרים, שנערכו בגבעת התחמושת; והמבנים שמעל הקרקע, המשמשים ללימוד הלחימה של יחידות צה"ל בקרב על ירושלים ומוקד לזיכרון ולהתייחדות.

הגישה אל האתר היא ממפלס נמוך, הדומה לכניסות אל הבונקרים. מחלל הכניסה יש מעבר למסדרון מקורה, הבנוי בחלקו בטון חשוף ובחלקו אבן גסה, המשרה תחושה של מעבר בתעלות קשר בין הבונקרים לנקודות האיסוף. לאורך קירות המסדרון נחצבו גומחות, ובהן מוצגים כלי נשק שהונחו באופן פיסולי, אות ועדות לכלי המלחמה, שבהם השתמשו הלוחמים. באולמות ובמבואות נפרצו פתחי התבוננות ותצפית אל ירושלים, ומהם ניתן לראות את נופי העיר. קיימים גם פתחים ודלתות אל תעלות הקשר, הנמצאות מחוץ למבנה והמקיפות את הגבעה כולה.

המראה, שנצפה על גבעת התחמושת לפני מלחמת ששת הימים, היה של עצי אורן וביניהם היו פזורים מבנים עם קשתות וגגות פח עגולים. לכן תוכנן המבנה שמעל הקרקע באופן דומה. הוא עשוי מבטון בהיר ומקשתות המשתזרות אחת בשנייה. בדרך זו מתהווים חללים המשתלבים והמתאחדים מדי פעם, כאשר עוצמת התאורה והמבטים משתנים ומפתיעים. הקשתות מחודדות מעט וגבוהות, והן יוצרות ניגוד לבונקרים ולתעלות. כך מודגש המעבר מחשיכה אל האור, מהלחימה לניצחון.

על קיר מרוקע זהב באולם הזיכרון וההתייחדות חקוקים שמות 183[דרושה הבהרה] החללים, סדורים לפי חטיבותיהם: צנחנים, ירושלים, שריון וחיל אוויר. קיר זה הנו מוקד חדר ההתייחדות. נר תמיד מהבהב בפינה. מאולם זה ישנה יציאה אל משטח המסדרים ואל הנוף של ירושלים וסביבתה. הגבעה עצמה נשארה כפי שהייתה לפני הקמת האתר, ולא נעשו בה שינויים חזותיים ניכרים

מקומו המרכזי של שדה הקרב גבעת התחמושת במיתוס הגבורה בישראל, והקשר הישיר שיש לו למערכה על ירושלים, הפכו את אתר ההנצחה לנקודת מוקד טקסית בעלת משמעות לאומית. במקום נערך מדי שנה ביום ירושלים טקס הזיכרון הממלכתי המרכזי.

באתר ההנצחה מוצבים זחל"מ הפיקוד של מוטה גור, טנק השרמן של הפלוגה הירושלמית וג'יפ התול"ר ומשוריין של מגיני הר הצופים. ב 29 נובמבר 2017 עמותת גבעת התחמושת שהפעילה את המקום כל השנים, הפכה להיות תאגיד ממשלתי, המדינה לקחה אחריות על המקום ומממנת את התפעול השוטף של האתר. בחמש השנים האחרונות הושקעו באתר כ 25 מיליון ש״ח, במסגרת פרויקט מורשת שסייעו להקים במקום מוזיאון חדש וייחודי, היכל הנצחה חדש גם הוא ייחודי, אתר הקרב עבר תהליך שימור והוקם מסביב האתר גן ובתוכו שביל תוכן המתאר את תולדות ירושלים במלל ותמונות, מתקופת השלטון העות'מאני ועד מלחמת ששת הימים. בנוסף עמותת גבעת התחמושת יזמה מחקר מקיף המתאר את כל הקרבות בירושלים, של כל החטיבות והיחידות שלחמו בעיר במלחמת ששת הימים, המחקר יצא כספר לאחרונה ושמו-67, ירושלים מלחמה.

עיריית ירושלים והעמותה להנחלת מורשת הצנחנים אישרו בפברואר 2020 תוכנית להקמת אתר ומרכז הנצחה למורשת הצנחנים שישתלב לצד אתר המורשת הקיים בגבעת התחמושת[1].

דגם קו התפר העירוני משולב במייצג אור קולי באתר גבעת התחמושת הממחיש את הקרבות בירושלים ב1967. ביצוע הדגם: גד מה-טוב
דגם קו התפר העירוני משולב במייצג אור קולי באתר גבעת התחמושת הממחיש את הקרבות בירושלים ב1967. ביצוע הדגם: גד מה-טוב

בפברואר 2024 עמד האתר על סף סגירה, לאחר שמשרדי הממשלה קיצצו את תקציבו באופן משמעותי.[2]

הנצחת הלוחם היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הווטרנים היהודים העולמי: International Council of jewish war veterans החליט להקים את מרכזו בירושלים בגבעת התחמושת.

אתר ההנצחה בסיוע קרן קיימת לישראל – J.N.F ארצות הברית קיבלו על עצמם לממש את פרויקט: "כבוד ותהילה ללוחמים היהודים". במטרה לרכז מידע ונתונים על פועלם של הלוחמים היהודים לדורותיהם, שמותיהם ופרטים אישיים, וכן להנציחם על "קיר הנצחה ללוחם היהודי".

שרותם, של הלוחמים היהודים בצבאות ומסגרות אחרות (מחתרות, פרטיזנים, משטרה וכל שרות ביטחוני אחר) בארצותיהם במלחמות העולם, ביניהן, לפניהן ואחריהן כולל למעלה מ-3 מיליון לוחמים יהודים.

קיר המנציח את שמות הנופלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת התחמושת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]