גבעת התנ"ך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת התנ"ך
מידע כללי
סוג אתר טבע עירוני
מיקום
מדינה ישראל
מיקום בין הרחובות דרך חברון ודוד רמז, ירושלים
מפה

גבעת התנ"ך היא גבעה חשופה, אתר טבע עירוני וארכאולוגי סמוך לעיר העתיקה של ירושלים. במורד הצפוני של הגבעה נמצאים כנסיית סנט אנדרוז עם מצודת אייל הצמודה (קאצר אל ע'זאל) וכן מתחם מערות קבורה מימי בית ראשון.

טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעה ממוקמת על קו פרשת המים של ירושלים - עמק רפאים הזורם לים התיכון מצד אחד וגיא בן הינום ונחל קדרון הזורמים לים המלח מצד שני. מראש הגבעה נשקף נוף מרהיב למדבר יהודה, הר הזיתים, הר ציון והעיר העתיקה.

הגבעה מהווה אתר טבע עירוני (מס' 11) ובעונות המעבר מתמלאת בפריחה צפופה. בספטמבר פורח בה חצב מצוי, לאחר היורה סתוונית היורה, בפברואר כלנית מצויה וסביון אביבי ובמרץ צהרון מצוי. בקיץ, הגבעה מצהיבה ומתמלאת קוצים כשהבולט שבהם הוא הקיפודן הכחול. הגבעה מושכת אליה מגוון בעלי חיים כגון פרפרים וציפורי שיר ביניהן סנוניות וחוגלות ההרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג, גבריאל ברקאי גילה את לוחיות ברכת כהנים במתחם מערות הקבורה מתקופת בית ראשון שלמרגלות הגבעה. ברקאי הוא שנתן לאתר את השם "כתף הינום" על פי הפסוק בספר יהושע (טו ח) בהקשר לגבולות נחלת שבט יהודה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה."

בראש הגבעה מספר שרידי מבנים ששימשו כנראה את תחנת הרכבת הסמוכה בתקופת המנדט הבריטי.

השם גבעת התנ"ך הופיע לראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-20 לאחר שהחברה לחקר המקרא בישראל והחברה היהודית העולמית לתנ"ך בתמיכתו של דוד בן-גוריון, תכננו להקים על הגבעה מרכז בינלאומי לתנ"ך. האדריכלים היינריך ארדרייך וגרט גוטמן הציעו להקים את המבנה בצורת גלילי ענק שיסמלו את נצחיות התנ"ך ובאוקטובר 1970 אף נערכה על הגבעה טקס נחת אבן פינה.[1] לבסוף התוכניות להקמת מרכז לתנ"ך לא מומשו בשל קשיי מימון.[2] מבחינה תכנונית חלקה הדרומי של הגבעה הוגדר אתר טבע עירוני ושטחי הגן המיוערים המקיפים את הכנסייה הוגדרו כשטחי ציבור המיועדים לבנייה.

תוכניות בניה על הגבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, הכנסייה היוונית האורתודוקסית, בעלת הקרקע, יזמה לבנות בשטח הגבעה מלון גדול, אך התוכנית נדחתה על ידי רשויות התכנון. בשנת 2011, חברה בשם קרונטי אינבסטמנטס הולדינגס רכשה את הקרקע במחיר 7 מיליון ש"ח בלבד. בשנת 2023 החברה הגישה הצעה לשנות את יעוד הקרקע מ"ציבורי", ל"מסחר, תיירות ומיבני ציבור" ולהקים עליה מלון בן 6 קומות ומבנה מסחרי בשטח של כ-20,000 מ"ר.[3] התוכנית עוררה התנגדויות רבות כולל של השגרירות הבריטית,[4] תיאטרון החאן, המועצה לשימור אתרים, התאחדות האדריכלים,[5] ארגון "עמק שווה", החברה להגנת הטבע, מינהלים קהילתיים, חוקרים ירושלמים וכמאה תושבים.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]