גבעת משואה

גבעת משואה
מידע
עיר ירושלים
מדינה ישראל
תאריך ייסוד 1996 עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 4,522 (30 בנובמבר 2017)
קואורדינטות 31°45′00″N 35°10′04″E / 31.749908°N 35.167655°E / 31.749908; 35.167655
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
 
גבעת משואה
גבעת משואה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. היא שוכנת בסמוך למועצה אזורית מטה יהודה. השכונה שוכנת בסמוך לרכס לבן ועין לבן. שמה ניתן לה בשל גובהה, ובשל ההשערה שבעבר הדליקו בה מַשואות איתות[1]. בשכונה מתגוררים, נכון לשנת 2017, כ-4,500 תושבים[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון השכונה החל בשנת 1974 על ידי משרד השיכון, כחלק מתוכנית חומש להוספת 30,000 יחידות דיור בירושלים[3]. לאחר שהוחלט בתוכנית החומש לקדם בנייה בצפון ירושלים, ולהקים את שכונת פסגת זאב, הקמת השכונה נדחתה[4][5]. הקמת השכונה בפועל החלה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20[6].

בשנת 2012 אישרה הוועדה לדיור לאומי (וד"ל) במחוז ירושלים את תוכנית "מורדות משואה", תוכנית לבניית 490 יחידות דיור, בשטח שבין שכונת גבעת משואה לבין גן החיות, סמוך מאוד לגדר גן החיות. חוות דעת שהוגשה מטעם גן החיות קבעה שיש סכנה לבעלי החיים עקב הבנייה, בשל תאורה, רעשים וזיהום. מתנגדי התוכנית הגישו גם חוות דעת העוסקות ברווחתם של בעלי החיים ומצביעות על סכנות שונות לבריאות הפיזית והנפשית של דרי גן החיות[7]. באפריל 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תוכנית הבנייה בשל פגיעה אפשרית בתנאי מחייתן של החיות[8][9][10].

בשנת 2015 צולם בשכונה הסרט "אבוללה".

במאי 2019, אישרה הועדה המקומית לתכנון ולבנייה בירושלים תוכנית לבניית 706 יחידות דיור ב-21 בניינים (שאחד מהם יהיה בגובה 31 קומות), על עתודות הקרקע לבינוי האחרונות בשכונה, בחלקה הצפוני[11].

מיקום וטופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוגם מספר 2

השכונה שוכנת על גבעה בגובה 745–790 מטר, המתנשאת מעל רכס לבן המקיף אותה ממערב, מצפון וממזרח. בצפון גובלת גבעת משואה בשכונה עיר גנים, מושב אורה נמצא מערבית אליה, ובדרומה הכפר הפלסטיני אל-ולג'ה ונחל רפאים. השכונה נמצאת מעל מעין עין לבן.

כמו בשכנותיה, קריית מנחם ועיר גנים נמצאים בשכונה רגמים, אתרים ארכאולוגיים מן המאה ה-8 לפנה"ס. בהם רוגם מס' 2 שנחפר על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט ב-1923 בלב השכונה בשיא גובהה ורוגם קטן יותר בגן משחקים ברחוב מיס לנדאו. רות עמירן שיערה שאלו הם שרידי במות לעבודת אלילים שהוסרו ונגנזו על ידי המלך יאשיהו.

מאפייניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת מַשּׂוּאָה היא אחת מ-5 השכונות היקרות ביותר בירושלים לפי תחקיר שנעשה ב-2013, מתאפיינת באוכלוסייה במעמד הסוציו אקונומי גבוה הן בשל הבנייה החדשה והן בשל הקרבה למגוון המוסדות המצויים באזור, כגון קניון ירושלים ואצטדיון טדי. כמו כן השכונה קרובה לגן החיות התנ"כי ולעמק לבן ומעיינות רבים.

בשכונה קיים בית ספר בשם "היובל", שנקרא כך כיוון שתוכנן להיפתח בשנת היובל למדינת ישראל. בשכונה פועלת תחנת חיזוי מזג האוויר שאת נתוניה אפשר לראות ברשת האינטרנט בזמן אמיתי. בשכונה קיימים שני רגמים מתוך 19 שבאזור.

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה ניתן למצוא 3 בתי כנסת פעילים:

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב דולצ'ין, רחובה המרכזי של השכונה

רחובות השכונה קרויים על שמות אישים ציוניים ויהודים. הרחוב הראשי בשכונה קרוי על שם נשיא ההסתדרות הציונית לשעבר אריה דולצ'ין. רחובות נוספים קרויים על שם יעקב צור, גרטרוד קראוס, מיס לנדאו, האחות זלמה (על שם זלמה מאיר, האחות הראשית של בית החולים שערי צדק), אנשי רשות השידור לאה בן פורת ויורם רונן, העיתונאי יהושע ביצור ועוד.

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה פועלות שתי תנועות נוער. שבט "רכסים" מתנועת הצופים וסניף גבעת משואה (גמ"ש) של תנועת בני עקיבא.

בשל סמיכותה של גבעת משואה לשכונות קריית מנחם ועיר גנים, מהווים מרכזי הפעילות של תנועות הנוער בני עקיבא והצופים מוקד גם עבור נוער משכונות אלו. שבט "רכסים" של תנועת הצופים ממוקם בעיקרו בשכונת קריית מנחם, ופעולתו בשכונת גבעת משואה היא משנית יותר. סניף בני עקיבא פועל בעיקרו בשכונת גבעת משואה ופעולתו בשכונת קריית מנחם היא משנית יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת משואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלונה גלבוע, ממצפה משואה לתל גודד, באתר טיולי
  2. ^ שכונת גבעת משואה, באתר האתר הרשמי של עיריית ירושלים
  3. ^ עופר: הפקעת קרקעות ופינוי מחנות צה"ל - לביצוע תכנית חומש לשיכון, דבר, 29 באוקטובר 1974
  4. ^ מחלוקת הבנייה בירושלים תכניות .סותרות של גופים ממשלתיים על כיווני הפיתוח של בירת ישראל, דבר, 17 באוקטובר 1975
  5. ^ אסתר גולדברשט, לאן תתפתח ירושלים ־ צפונה או דרומה?, מעריב, 28 בנובמבר 1975
  6. ^ בונים את הבירה. חגיגת נדל"ן, מעריב, 24 באוגוסט 1990
  7. ^ ניר חסון, מאות יחידות דיור - 60 מטר מגן החיות התנ"כי, באתר הארץ, 3 ביוני 2012
  8. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, בשל פגיעה ברווחת בעלי החיים: בית המשפט דחה הקמת שכונה ליד גן החיות התנכ"י, באתר הארץ, 20 באפריל 2017
  9. ^ משה גורלי, החיות דורשות מומחה חיצוני, באתר כלכליסט, 1 בדצמבר 2014
  10. ^ במקום - מתכננים למען זכויות תכנון ואח' נ' הוועדה לדיור לאומי במחוז ירושלים ואח' 27-11-2014 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, באתר www.ruling.co.il
  11. ^ הדסה שניידר, גבעת משואה מתרחבת ועולה לגובה: 21 מגדלים, 706 דירות חדשות, באתר כל העיר, 14 במאי 2019