גבריאלה קלמנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאלה קלמנס
אלן דיי הייל, דיוקן של גבריאלה קלמנס, 1883
אלן דיי הייל, דיוקן של גבריאלה קלמנס, 1883
אלן דיי הייל, דיוקן של גבריאלה קלמנס, 1883
לידה 11 בספטמבר 1858
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 במרץ 1948 (בגיל 89)
כף אן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קורנל עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס מרי סמית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבריאלה דה וו קלמנסאנגלית: Gabrielle de Veaux Clements;‏ 11 בספטמבר 1858 - 26 במרץ 1948) הייתה ציירת, מדפיסה אמריקאית.[1] קלמנס גם למדה מדעים באוניברסיטת קורנל וסיימה תואר ראשון במדע. היא יצרה ציורי קיר, ציירה דיוקנאות ועשתה תחריטים. בת זוגה לחיים הייתה עמיתה האמנית אלן דיי הייל.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלה קלמנס נולדה בפילדלפיה בשנת 1858. הוריה היו ד"ר ריצ'רד קלמנס וגבריאלה דה-וו.[2] אמה הייתה מדרום קרוליינה. קלמנס למדה בבית הספר של לונגסטרת' בפילדלפיה ופיתחה עניין באמנות כנערה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1875 למדה קלמנס בבית הספר לעיצוב לנשים בפילדלפיה אצל צ'ארלס פייג', איתו למדה ליתוגרפיה.[2] לאחר מכן היא למדה באוניברסיטת קורנל באיתקה, ניו יורק משנת 1876 עד 1880, שם למדה מדעים, עשתה רישומים מדעיים וקיבלה את התואר הראשון במדעים. התזה הסופית שלה הייתה מחקר של שני ציירים גרמנים באמנות ימי הביניים, דירר והולביין.[3] לאחר שסיימה את לימודיה בקורנל, קלמנס חזרה לפילדלפיה ולמדה באקדמיה לאמנויות פנסילבניה בשנים 1881 - 1882, אצל תומאס אייקינס. היא זכתה בפרס של בית הספר. סטיבן פאריש לימד אותה להיות תחריטאית בשנת 1883. היא הפיקה מספר ליתוגרפיות ורישומים מדעיים בשנות לימודיה.

גבריאלה קלמנס, מון סן מישל, 1885

בשנת 1883 היא פגשה את מי שתהפוך לחברתה לכל החיים שלה, האימפרסיוניסטית האמריקאית אלן דיי הייל. בערך בשנת 1884 היא למדה באקדמיה ז'וליאן בפריז. קלמנס למדה אצל ויליאם אדולף בוגרו וטוני רוברט-פלורי. הייל הגיעה לפריז והייתה איתה. ] בשנת 1885 הציגה קלמנס בסלון בפריז וכשהנשים טיילו בצרפת, לימדה קלמנס את הייל לחרוט.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1883 החלה קלמנס לעבוד במקצועיות, להדפיס הדפסים ולהציג את עבודותיה. היא יצרה מראה תלת מימד בחריטת הכנסייה והטירה, מון-סן-מישל (1885).[5] בשנת 1888 הציגה קלמנס 20 מיצירותיה בתערוכה The Work of Women Etchers of America שהתקיימה על ידי ה- Union League of New York, בראשות סילבסטר קוהלר. זו הוצגה במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון, והייתה הראשונה שהתקיימה במוזיאון ליצירות אמנות של נשים. תחריטיה התבססו על טכניקות צרפתיות מודרניות, והושפעו מהדפסת וודבלוק ביפן ומיצירותיו של ג'יימס אבוט מקניל ויסלר.

גבריאלה קלמנס יצרה דיוקן של אדמונדו דה אמיסיס, שהודפס בכרך נוסף של תחריטים ותצלומים לספרו "ספרד והספרדים" משנת 1888. היא איירה ספר פסוקים שכותרתו "שיר הפסחא" מאת שרלוט פנדלטון שיצא לאור בשנת 1892.

גבריאלה קלמנס, אסיף, ציור לתערוכה הקולומביאנית, 1893

קלמנס ציירה נופים של מקומות בארצות הברית, כמו קייפ אן, מסצ'וסטס ובולטימור, מרילנד ומקומות אחרים לאורך החוף המזרחי האמריקאי. היא גם ביקרה ביעדים זרים, כמו ארץ ישראל, אלג'יר וצרפת.[1] במהלך הקריירה שלה, עבודותיה הוצגו במספר מקומות, חלקן המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון, האקדמיה הלאומית לעיצוב, אגודת האומנים בפילדלפיה, המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית ומועדון התחריט של ניו יורק. תחריטי קלמנס הוצגו בתערוכות בינלאומיות לצד עבודותיהם של פרנסיס סימור האדן וג'יימס אבוט מקניל ויסלר. קלמנס הציגה את עבודותיה בבניין האישה ובבניין מדינת פנסילבניה בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי. היא גם הציגה בתערוכה של לואיזיאנה ב -1904, ובתערוכה בשנת 1926.

קלמנטס ציירה חמישה ציורי קיר בוושינגטון הבירה, בבלטימור בדטרויט ועוד. חלקם היו ציורים עם נושאים דתיים. חלק מהציורים צוירות על בדים ענקיים שהוצמדו לקירות.

מחנכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא לימדה אומנות בבית הספר בבולטימור משנת 1895 עד 1908. שם היא לימדה טכניקות חדשות, כמו תחריט צבע, היא לימדה אמנות בפילדלפיה. קלמנס לימדה יצירה, תחריט וציור לדפוס בצ'ארלסטון בדרום קרוליינה עם הייל במהלך החורפים בזמן מלחמת העולם הראשונה או ליתר דיוק, משנת 1916 עד 1920. הם סייעו בהקמת מועדון החריטה של צ'ארלסטון והשפיעו על הרנסאנס של צ'ארלסטון.[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאלה קלמנס, ג'ורג' ויליאם בראון - דיוקן, 1901

החל משנת 1880 סייעה קלמנס לאליזה ספראט טרנר ופלורנס קלי בהקמת הגילדה החדשה של פילדלפיה, שהציעה שיעורים חינוכיים ותוכניות לנשים עובדות.

הייל וקלמנס נפשו וציירו ביחד במהלך הקיץ בבית שקנו, במושבת אמנים בפולי קוב בקייפ אן, מסצ'וסטס. קלמנס והייל נסעו באירופה בחודשי החורף, בנוסף למגוריהן בצ'ארלסטון.

מרגרט לסלי בוש-בראון, הייתה אחת מתלמידותיה של קלמנס, ססיליה בו וליליאן ווסטקוט הייל, גיסתה של אלן דיי הייל היו חברותיהן.[7]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נפטרה בשנת 1948 ברוקפורט, מסצ'וסטס ב־26 במרץ 1948.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאלה קלמנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Gabrielle de Veaux Clements | Artist Profile, NMWA
  2. ^ 1 2 More Information | A Finding Aid to the Gabrielle de Veaux Clements papers, 1860-1948, www.aaa.si.edu (באנגלית)
  3. ^ "Clements, Gabrielle DeVaux (1858–1948), Painters, Printmakers", Oxford Academic (באנגלית)
  4. ^ Kirsten Swinth, Painting Professionals: Women Artists & the Development of Modern American Art, 1870-1930, UNC Press Books, 2001, ISBN 978-0-8078-4971-2. (באנגלית)
  5. ^ Lois Fichner-Rathus, Foundations of Art and Design, Cengage Learning, 2014-06-02, ISBN 978-1-305-17682-9. (באנגלית)
  6. ^ The Charleston Renaissance; article by Martha R. Severens, web.archive.org, ‏2010-01-13
  7. ^ Kirsten Swinth, Painting Professionals: Women Artists & the Development of Modern American Art, 1870-1930, UNC Press Books, 2001, ISBN 978-0-8078-4971-2. (באנגלית)