גבריאל אפלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל אפלין
Gabrielle Aplin
Gabrielle Aplin 25th June.jpg
לידה 10 באוקטובר 1992 (בת 30)
צ'יפנהאם, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה גבריאל אן אפלין
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2008–הווה (כ־14 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת באת', בית הספר שלדון עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה עממית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פרלופון עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gabrielleaplin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אפלין בפסטיבל המוזיקה של גיברלטר ב-2013
אפלין מופיעה במועדון הלילה "הטרובדון" בלוס אנג'לס ב-2018

גבריאל אן אפליןאנגלית: Gabrielle Ann Aplin; נולדה ב-10 באוקטובר 1992), המוכרת בשם הבמה גבריאל אפלין (Gabrielle Aplin), היא זמרת-יוצרת בריטית.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלין נולדה וגדלה בצ'יפנהאם (אנ'), בווילטשייר, הממלכה המאוחדת. הוריה של אפלין קנו לה את הגיטרה הראשונה שלה כשהייתה בת 11.[1] אפלין המשיכה ללמוד מוזיקה במכללת באת' (אנ')‏,[2] והייתה חתומה תחת חברת התקליטים BA1 רקורדס.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2010–2012: תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בספטמבר 2010, היא הוציאה את המיני-אלבום הראשון שלה, Acoustic.

באפריל 2011, היא ביצעה את "Fix You" של קולדפליי בתוכנית המוזיקה BBC Music Introducing (אנ').‏[2]

ב-9 במאי 2011, היא הוציאה את המיני-אלבום השני שלה, Never Fade.‏[4]

ב-9 בינואר 2012, היא הוציאה את המיני-אלבום השלישי שלה, Home.‏[5][6]

2012–2016: English Rain ו-Light Up the Dark[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 בפברואר 2012, אפלין הודיעה שהיא חתומה תחת פרלופון.[7]

ב-17 בספטמבר 2012, היא הוציאה את אלבום ההופעה הראשון שלה, Gabrielle Aplin: iTunes Festival 2012.

ב-9 בנובמבר 2012, היא הוציאה גרסת כיסוי לשיר "The Power of Love" (אנ') של פרנקי הולך להוליווד, כחלק מפרסומת חג המולד של John Lewis & Partners (אנ').‏[8] השיר הגיע, בשיאו, למקום הראשון של מצעד הסינגלים הבריטי.[9]

ב-10 בפברואר 2013, היא הוציאה את הסינגל "Please Don't Say You Love Me". השיר הגיע, בשיאו, למקום השישי במצעד הסינגלים הבריטי.[10][11]

ב-1 במאי 2013, היא הוציאה את אלבום ההופעה השני שלה, Gabrielle Aplin: Live at Koko.

ב-5 במאי 2013, היא הוציאה את הסינגל "Panic Cord". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-19 במצעד הסינגלים הבריטי.

ב-13 במאי 2013, היא הוציאה את אלבום האולפן הראשון שלה, English Rain.‏[12][13] גרסת מיני-אלבום של אלבום האולפן יצאה בארצות הברית ב-6 במאי 2014.

ב-14 ביולי 2013, היא הוציאה את הסינגל "Home". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-48 במצעד הסינגלים הבריטי. השיר הופיע בפסקול הבין-לאומי של הטלנובלה הברזילאית, Totalmente Demais (אנ').‏[14]

ב-7 באוקטובר 2013, היא הוציאה את אלבום ההופעה השלישי שלה, Gabrielle Aplin: iTunes Festival 2013.

ב-12 בינואר 2014, היא הוציאה את הסינגל "Salvation". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-122 במצעד הסינגלים הבריטי.

ב-6 באוגוסט 2015, היא הוציאה את הסינגל "Sweet Nothing". הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-178 במצעד הסינגלים הבריטי, ולמקום ה-80 במצעד הסינגלים הדיגיטליים הבריטי.

ב-18 בספטמבר 2015, היא הוציאה את אלבום האולפן השני שלה, Light Up the Dark.‏[15]

ב-26 ביוני 2016, היא הופיעה בפסטיבל גלסטונברי.[16]

2016–הווה: Dear Happy[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בנובמבר 2016, היא הוציאה את הסינגל "Miss You".‏[17][18] הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-52 במצעד הסינגלים הדיגיטליים הבריטי.

ב-16 בדצמבר 2016, היא הוציאה את המיני-אלבום החמישי שלה, Miss You.

ב-9 באוגוסט 2017, היא הוציאה את הסינגל "Waking Up Slow".‏[19][20] הסינגל הגיע, בשיאו, למקום ה-69 במצעד הסינגלים הדיגיטליים הבריטי.

ב-6 באוקטובר 2017, היא הוציאה את המיני-אלבום השישי שלה, Avalon.‏[21]

ב-28 בנובמבר 2018, היא הוציאה את הסינגל "My Mistake".‏[22][23]

ב-4 בדצמבר 2018, היא הוציאה, בשיתוף פעולה עם האנה גרייס (אנ'), את המיני-אלבום השביעי שלה, December.

ב-27 במרץ 2019, היא הוציאה את הסינגל "Nothing Really Matters".‏[24]

ב-14 באוגוסט 2019, היא הוציאה, בשיתוף פעולה עם ג'ייפי קופר, את הסינגל "Losing Me".‏[25]

ב-3 בינואר 2020, היא הוציאה, בשיתוף פעולה עם נינה נסביט, את הסינגל "Miss You 2".

ב-17 בינואר 2020, היא הוציאה את אלבום האולפן השלישי שלה, Dear Happy.‏[26]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפלין היא טבעונית.[27] היא נמצאת במערכת יחסים עם חבר להקת הדסון טיילור (אנ'), אלפי הדסון-טיילור.[28] בני הזוג מתגוררים בברייטון.[27]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: English Rain
  • 2015: Light Up the Dark
  • 2020: Dear Happy

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Gabrielle Aplin: iTunes Festival 2012
  • 2013: Gabrielle Aplin: Live at Koko
  • 2013: Gabrielle Aplin: iTunes Festival 2013

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010: Acoustic
  • 2011: Never Fade
  • 2012: Home
  • 2014: English Rain
  • 2016: Miss You
  • 2017: Avalon
  • 2018: December(יחד עם האנה גרייס (אנ')‏)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל אפלין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thomas-Corr, Johanna (13 בנובמבר 2012). "Gabrielle Aplin: the jingle belle who rocks the John Lewis Christmas ad". London Evening Standard. London. ארכיון מ-2019-04-05. נבדק ב-17 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Wiltshire singer's big radio opportunity". BBC News. 19 באפריל 2011. ארכיון מ-2012-12-14. נבדק ב-2022-07-19. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Gabrielle Aplin to support Gotye on European tour". City of Bath College. 2012. אורכב מ-המקור ב-10 בנובמבר 2013. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Gabrielle Aplin: Never Fade". Bath Chronicle. 21 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2022-10-15. נבדק ב-13 באוקטובר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Home EP – Gabrielle Aplin". AWAL. 9 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-18 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Gabrielle Aplin – Out On My Own (Home EP now available on iTunes)". YouTube. 1 באוגוסט 2012. ארכיון מ-2012-03-25. נבדק ב-18 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Bath singer Gabrielle Aplin signs recording deal". Bath Chronicle. 6 במרץ 2012. נבדק ב-16 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Gabrielle Aplin: The Power of a Christmas John Lewis advert?". The Independent. 8 בנובמבר 2012. ארכיון מ-2012-11-11. נבדק ב-11 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Power of Love cover claims number one spot". BBC News. 9 בדצמבר 2012. ארכיון מ-2020-11-04. נבדק ב-9 בדצמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Gabrielle Aplin covers Frankie Goes To Hollywood classic". South Wales Argus. 16 בנובמבר 2012. ארכיון מ-2016-03-03. נבדק ב-17 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Steve Holden (17 באפריל 2012). "Introducing... Gabrielle Aplin". Newsbeat. BBC. ארכיון מ-2012-10-08. נבדק ב-19 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ McCormick, Neil (13 במאי 2013). "Gabrielle Aplin interview: 'I don't even know if I can sing'". The Daily Telegraph. ארכיון מ-27 במרץ 2020. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Gabrielle Aplin Reacts to Chart Success". BBC Newsbeat. 20 במאי 2013. ארכיון מ-2020-11-07. נבדק ב-2022-07-19. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Gabrielle Aplin estreia no Brasil embalada pelo sucesso de 'Home', em 'Totalmente Demais'". Rede Globo (בפורטוגזית). ארכיון מ-2016-11-08. נבדק ב-9 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Gabrielle Aplin – 'Light Up The Dark'". Universal Music Publishing. 18 בספטמבר 2015. ארכיון מ-2016-03-04. נבדק ב-12 באוקטובר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Glastonbury Line-Up 2016". Glastonburyfestivals.co.uk. ארכיון מ-2016-08-17. נבדק ב-22 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Miss You Nylon Premiere". Nylon.com. ארכיון מ-2016-12-20. נבדק ב-10 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Gabrielle Aplin Switches It Up With "Miss You"". Idolator.com. נבדק ב-10 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Donnelly, Matthew Scott (באוגוסט 2017). "Gabrielle Aplin's 'Waking Up Slow'". PopCrush. ארכיון מ-2020-11-01. נבדק ב-24 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Gabrielle Aplin interview: "I didn't try to change, I just stopped trying not to". Popjustice. 11 באוגוסט 2017. ארכיון מ-2020-10-13. נבדק ב-2022-07-19. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Gabrielle Aplin - Avalon CD EP (Signed) - TM Stores". gabrielleaplin.tmstor.es. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2018. נבדק ב-29 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Gabrielle Aplin on Instagram: "Chapter 3 begins! I'm so happy to announce my new single My Mistake, out on 28/11/18! Make sure you pre-save here to hear it first:…"". Instagram. אורכב מהמקור ב-2022-07-19. נבדק ב-2022-07-19.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  23. ^ "Gabrielle Aplin Finds Self-Acceptance in Her Vulnerable New Single 'My Mistake': Exclusive". Billboard.com. ארכיון מ-2019-04-01. נבדק ב-2022-07-19.
  24. ^ "Gabrielle Aplin Releases New Single 'Nothing Really Matters'". Broadwayworld.com. ארכיון מ-2019-03-27. נבדק ב-2022-07-19.
  25. ^ "Gabrielle Aplin and JP Cooper join forces on striking pop single "Losing Me"". Earmilk.com. 16 באוגוסט 2019. ארכיון מ-2020-02-23. נבדק ב-2022-07-19. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Cunniffe, Jessie; Lal, Kish; Shand, John; Smith, Barnaby (17 בינואר 2020). "Halsey gets lost in a sea of superstar voices on third album". The Sydney Morning Herald. ארכיון מ-2021-03-03. נבדק ב-13 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 McLean, Craig (18 בספטמבר 2015). "Gabrielle Aplin interview: The Power of Love hitmaker talks Light Up the Dark, owning her own record label and music streaming". The Independent. ארכיון מ-2020-03-18. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Kelly, Aoife (30 בספטמבר 2018). "'The response has been mental' - Hudson Taylor talk supporting Hozier, avoiding Oasis-style rifts, and romance on the road". Irish Independent. ארכיון מ-2020-11-01. נבדק ב-21 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)