גבריאל בוריץ'
 | |||||
| בוריץ', 2022 | |||||
| לידה |
11 בפברואר 1986 (בן 40) פונטה ארנס, מגאיאנס, צ'ילה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | גבריאל בוריץ' פונט | ||||
| מדינה |
 צ'ילה | ||||
| מקום מגורים |
סנטיאגו דה צ'ילה  | ||||
| השכלה | אוניברסיטת צ'ילה | ||||
| מפלגה | Social Convergence | ||||
| סיעה | Autonomist Movement | ||||
| השקפה דתית |
אגנוסטיות | ||||
| בת זוג | אירינה קרמנוס (2019–הווה) | ||||
| מספר ילדים |
1 | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| חתימה |
 | ||||
|
gabrielboric | |||||
| |||||
| |||||
גבריאל בוריץ' פונט (בספרדית: Gabriel Boric Font; נולד ב-1 בפברואר 1986) הוא פוליטיקאי צ'יליאני שכיהן כנשיא צ'ילה בין השנים 2022-2026.
בעת היבחרו היה בוריץ' הנשיא הצעיר ביותר בהיסטוריה של צ'ילה והשני הצעיר ביותר בעולם,[א] וכמו כן לנשיא שנבחר עם מספר הקולות הגבוה ביותר בהיסטוריה של צ'ילה.[1][2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבריאל בוריץ' נולד בפונטה ארנס בשנת 1986. הוא בנם של לואיס בוריץ', מהנדס כימי ממוצא קרואטי שעבד למעלה ב-40 שנה ב-Empresa Nacional del Petróleo (חברת הנפט הלאומית של צ'ילה),[3] ומריה סולדד פונט אגילרה, ממוצא קטלאני.[4][5]
בוריץ' למד בבית הספר הבריטי בעיר הולדתו.[6][7] בשנת 2004 עבר לסנטיאגו כדי ללמוד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת צ'ילה.[8]
פוליטיקה סטודנטיאלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנית 1999 ו-2000, השתתף בוריץ' בהקמה מחדש של פדרציית תלמידי בתי הספר התיכוניים בפונטה ארנס.[9] בזמן לימודיו באוניברסיטה הוא הצטרף למפלגת השמאל האוטונומי (Izquierda Autónoma). בנוסף, הוא היה יועץ של אגודת הסטודנטים של המחלקה למשפטים בשנת 2008, והפך לנשיאה ב-2009, כאשר הוביל מחאה בת 44 ימים נגד הדיקן.[10] הוא גם ייצג סטודנטים בסנאט של האוניברסיטה (גוף רגולטרי באוניברסיטת צ'ילה שמורכב מנציגי הסטודנטים והסגל האקדמי) משנת 2010 עד 2012.[11]
בוריץ' היה מועמד להנהגת פדרציית הסטודנטים של אוניברסיטת צ'ילה (FECH) בבחירות של דצמבר 2011. הוא ניצח בבחירות ונבחר לנשיא עם 30.52% מהקולות, כשהוא גובר על הנשיאה המכהנת, קמילה ואייחו, שהתמודדה מטעם המפלגה הקומוניסטית.[12]
בתקופת כהונתו התמודד בוריץ' עם החלק השני של מחאות הסטודנטים, והפך לאחד הדוברים הראשיים של ה-FECH.[13] ב-2012 הוא נכלל ברשימת 100 המנהיגים הצעירים של צ'ילה, שפורסמה על ידי המגזין "El Mercurio".[14]
חבר בית הנבחרים (2014–2022)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2013 התמודד בוריץ' כמועמד עצמאי בבחירות לבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס הלאומי של צ'ילה, לייצג את מחוז הבחירה 60 (כיום מחוז 28), הכולל את מחוז מגאיאנס ואנטארטיקה צ'ילנה בדרום צ'ילה בו שוכנת פונטה ארנס. בוריץ' נבחר עם 15,418 קולות (26.18%), המספר הגבוה ביותר שקיבל מועמד באזור.[15][16] התקשורת הדגישה את העובדה שבוריץ' נבחר כמועמד עצמאי,[17] ובכך פרץ בהצלחה את הפוליטיקה הדו-מפלגתית של צ'ילה.[18][19][20][21]
בוריץ' הושבע כחבר בית הנבחרים ב-11 במרץ 2014.[9] במהלך כהונתו הראשונה ישב בוריץ' בוועדה לזכויות אדם ולעמים הילידיים, בוועדה לאזורי קצה ולאנטארטיקה צ'ילנה ובוועדת העבודה והביטוח הלאומי.[9]
בשנת 2017, נבחר בוריץ' בשנית כחבר בית הנבחרים מטעם אזור מגאיאנס עם 18,626 קולות (32.82%),[22] שהיה מספר הקולות השני בגובהו במדינה באותו זמן.[9] הוא ישב בוועדה לאזורי קצה ולאנטארקטיקה צ'ילנה ובוועדת חוקה, חקיקה, צדק ורגולציה.[9]
הבחירות לנשיאות 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוריץ' היה מועמד בבחירות לנשיאות צ'ילה ב-2021. ב-18 ביולי 2021, ניצח בוריץ' בבחירות המקדימות של ברית Apruebo Dignidad, קואליציה של מפלגות שמאל שהוקמה לרגל הבחירות, עם 60% מהקולות.[23] הוא הגיע למקום השני בסיבוב הראשון וב-19 בדצמבר 2021 ניצח בוריץ' את מועמד הימין חוסה אנטוניו קאסט בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות עם 55.85% מהקולות.[1] הושבע כנשיא צ'ילה ב-11 במרץ 2022.[2]
בשנת 2022 נכלל ברשימת טיים 100.[24]
הוא לא התמודד בבחירות לנשיאות צ'ילה ב-2025, מכיוון שלפי חוקת המדינה נשיא המדינה מוגבל לקדנציה אחת של 4 שנים. מי שצפויה להחליפו כמועמדת השמאל היא ז'אנט חארה.
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסו לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא נחשב לאנטי-ישראלי, ובספטמבר 2022 אף סירב לקבל את כתב האמנה משגריר ישראל בצ'ילה גיל ארציאלי[25]. במהלך מלחמת חרבות ברזל מתח ביקורת חריפה על פעולות ישראל במלחמה. ובנובמבר 2023 החזיר את שגריר ישראל בצ'ילה לישראל במחאה על פעילות צה"ל בעזה. ביוני 2024 הודיע כי צ'ילה תצטרף לתביעה של דרום אפריקה בבית הדין בהאג בגין רצח עם ברצועת עזה[26]. כשנה לאחר מכן ביוני 2025 האשים את ישראל בטיהור אתני, והכריז על אמברגו נשק ואיסור על ייבוא סחורות מיהודה ושומרון[27].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גבריאל בוריץ'
גבריאל בוריץ', ברשת החברתית פייסבוק
גבריאל בוריץ', ברשת החברתית X (טוויטר)
גבריאל בוריץ', ברשת החברתית אינסטגרם
גבריאל בוריץ', סרטונים בערוץ היוטיוב- דמיאן פצ'טר, הנשיא הנבחר של צ'ילה: פרו-פלשתיני ותומך ב-BDS, באתר ישראל היום, 20 בדצמבר 2021
ניו יורק טיימס, נשיא צ'ילה החדש רוצה לקבור את מורשת פינושה, וזו לא המהפכה היחידה שהוא מתכנן, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2021- נשיא חדש לצ'ילה: אנטי-ישראלי בן 35, באתר ynet, 20 בדצמבר 2021
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לאחר פרישתו של ג'אקומו סימונצ'יני, הקפיטן העוצר של סן מרינו, באפריל 2022, היה בוריץ' המנהיג הצעיר ביותר בעולם, עד שאיברהים טראורה תפס את השלטון בבורקינה פאסו באוקטובר של אותה השנה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 "Leftist Gabriel Boric wins Chile presidential election". BBC News (באנגלית בריטית). 20 בדצמבר 2021.
- 1 2 "Leftist lawmaker Boric wins polarized election in Chile, to become nation's youngest president". news.yahoo.com (באנגלית אמריקאית).
- ↑ "Familia Boric Font" (PDF). laprensaaustral.cl. 13 באוקטובר 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בדצמבר 2013.
- ↑ "Mi manifiesto: Gabriel Boric, presidente de la Fech". La Tercera. Grupo Copesa. 6 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2012.
- ↑ Andrés, Marcela (12 בדצמבר 2011). "El magallánico que llega a tomar el control de la Fech". La Tercera. Grupo Copesa. אורכב מ-המקור ב-13 בפברואר 2012.
- ↑ "The British School : List of alumni" (PDF). Britishschool.cl. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 באפריל 2018.
- ↑ Concha, Luis (7 בדצמבר 2011). "Gabriel Boric, el "magallánico fundamentalista" de la FECh". Terra. אורכב מ-המקור ב-12 בינואר 2012.
- ↑ "La historia del rival de Camila Vallejo". La Tercera. Grupo Copesa. אורכב מ-המקור ב-13 בדצמבר 2012.
- 1 2 3 4 5 "Gabriel Boric Font – Reseñas Biográficas Parlamentarias". Biblioteca del Congreso Nacional de Chile.
- ↑ Farfán, Claudia; Pozo, Andrés (12 ביוני 2009). "Los verdugos de Nahum". La Tercera. Grupo Copesa. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016.
- ↑ "Nómina de integrantes históricos del Senado Universitario". אוניברסיטת צ'ילה. ארכיון מ-21 בדצמבר 2021.
- ↑ "Elecciones Fech 2012". FECH – Federación de Estudiantes de la Universidad de Chile. אורכב מ-המקור ב-22 ביוני 2013.
- ↑ "5 exigencias fundamentales para un nuevo sistema educacional". FECH – Federación de Estudiantes de la Universidad de Chile. 28 ביוני 2012. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2012.
- ↑ "Red de Líderes. - Gabriel Boric Font (26)". 2012. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015.
- ↑ "Elección de Diputados 2013 – Votación Candidatos por Distrito 60". Servicio Electoral de Chile. ארכיון מ-22 ביולי 2021.
- ↑ F.M (17 בנובמבר 2013). "Vallejo, Jackson, Boric, Cariola y Fuentes: Las caras del movimiento social y estudiantil que llegan al Congreso". La Tercera. Grupo Copesa. אורכב מ-המקור ב-18 בנובמבר 2013.
- ↑ "Cuatro emblemáticos ex dirigentes estudiantiles son electos diputados". Emol. 18 בנובמבר 2013.
- ↑ "Edición del 18/11/2013 Página 01- Diario El Pingüino". El Pingüino. 18 בנובמבר 2013.
- ↑ "Gabriel Boric, el diputado que derrotó al binominal: "Nuestro voto no está en venta al mejor postor"". Diario y Radio U Chile. 21 בנובמבר 2013.
- ↑ Ojeda González, Patricio (18 בנובמבר 2013). "El nuevo mapa electoral y las claves que dejó la elección parlamentaria – Diario Financiero". Diario Financiero. ארכיון מ-2 בדצמבר 2013.
- ↑ "Diputados: Nueva Mayoría logra una decena de doblajes contra uno de la Alianza". Cooperativa.cl. 18 בנובמבר 2013.
- ↑ "Elección de Diputados 2017 – Votación Candidatos por Distrito 28". Servicio Electoral de Chile. ארכיון מ-29 באוקטובר 2021.
- ↑ "Two political upstarts notch upset wins in Chile's presidential primaries". Reuters. 19 ביולי 2021.
- ↑ Gabriel Boric: The 100 Most Influential People of 2022, Time (באנגלית)
- ↑ קרן בצלאל, תקרית דיפלומטית חריגה: נשיא צ'ילה סרב לקבל את כתב האמנה של השגריר הישראלי, באתר מאקו, 15 בספטמבר 2022
- ↑ צ'ילה מצטרפת לתביעה נגד ישראל בבית הדין בהאג, באתר ynet, 1 ביוני 2024
- ↑ קרן בצלאל, נשיא צ'ילה האשים את ישראל בטיהור אתני, באתר מאקו, 1 ביוני 2025
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |