גבריאל גארסיה מארקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גארסיה מארקס, 2002
גארסיה מארקס, 2009
גבריאל גארסיה מארקס חותם על ספרו

גבּריאל חוזה דה לה קונקורדיה גָארסיה מארקֶס (בספרדית: Gabriel José de la Concordia García Márquez;‏ 6 במרץ 1927 – 17 באפריל 2014) היה סופר, עיתונאי, תסריטאי קולומביאני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1982.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גארסיה מארקֶס נולד בעיירה אראקאטאקה שבקולומביה. הוא החל לעבוד כעיתונאי ביומון הקולומביאני "אל אספקטדור" (El Espectador), ובהמשך עבד ככתב חוץ של העיתון ברומא, פריז, ברצלונה, קראקס וניו יורק.

במהלך חייו נדד בין ארצות שונות כגון: מקסיקו, שבה חי שש שנים, ספרד, שבה חי שלוש שנים ועוד מדינות שונות, עד שבשנת 1971 שב למולדתו. גרסיה מארקס נחשב לאבי סוגת הריאליזם הקסום.

ספרו הראשון, "השלכת" (La hojarasca, נקרא בעברית סופת שלכת, תורגם על ידי ישעיהו אוסטרידן), יצא לאור בשנת 1955.

בספרים רבים שלו מתעצבת עיירת הולדתו תחת השם "מקונדו", והיא מגיעה לשיא עיצובה בספרו המפורסם, מסיפורי המופת של הפרוזה של אמריקה הלטינית, "מאה שנים של בדידות".

ב-2006 החליטו אנשי העיירה אראקאטאקה לערוך הצבעה כדי להחליט האם לשנות את שמה, ולקרוא לה על שם יוצא העיירה המפורסם. מעל הכביש הראשי בעיירה מוכת העוני כבר מתנוסס השם החדש: "ברוכים הבאים לעולם הקסום של מקונדו", אך ביוני 2006 נערכה ההצבעה ותושבי העיירה דחו את ההצעה. "מקונדו" תישאר עיירה בדיונית בלבד.

ביולי 2012 סיפר חיימה גארסיה מארקס, אחיו של הסופר, כי גבריאל גארסיה מארקס סובל מדמנציה[1].

גבריאל גארסיה מארקס נפטר ב-17 באפריל 2014 מסיבוכים של דלקת ריאות, והוא בן 87. גופתו נשרפה לפי בקשתו במשרפה במקסיקו סיטי. בדצמבר 2014, לפי הסכם משפחתי אפרו הוחזר לקרטחנה דה אינדיאס, קולומביה, והונח בפטיו של מנזר מרסד של אוניברסיטת קרטחנה.

בנו הוא במאי הקולנוע רודריגו גרסיה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סופת שלכת (La hojarasca), יצא לאור ב-1955. תרגם ישעיהו אוסטרידן, זמורה-ביתן, 1982.
  • אין לקולונל מי שיכתוב אליו (El coronel no tiene quien le escriba), יצא לאור ב-1961. תרגם יוסף דיין, ספרית פועלים, 1974.
  • לווייתה של האם הגדולה (Los funerales de la Mamá Grande), יצא לאור ב-1962.
  • ימי רעה (La mala hora), יצא לאור ב-1962. תרגם ישעיהו אוסטרידן, זמורה-ביתן, 1983.
  • מאה שנים של בדידות (Cien años de soledad), יצא לאור ב-1967. תרגם ישעיהו אוסטרידן, עם עובד, 1972.
  • עיניים של כלב כחול (Ojos de perro azul), יצא לאור ב-1974. תרגם יוסף שריג, הוצאת כתר, 1986.
  • סתיו של פטריארך (El otoño del patriarca), יצא לאור ב-1975. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1979.
  • הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית (La increíble y triste historia da la cándida Eréndira y de su abuela desalmada), יצא לאור ב-1978. תרגם יואב הלוי, הוצאת שוקן, 1980.
  • כרוניקה של מוות ידוע מראש (Crónica de una muerte anunciada), יצא לאור ב-1981. תרגמה טל ניצן, עם עובד, 1988.
  • אהבה בימי כולרה (El amor en los tiempos del cólera), יצא לאור ב-1985. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1989.
  • עלילותיו של מיגל ליטין מוסווה בצ’ילה (La aventura de Miguel Littin clandestino en Chile), יצא לאור ב-1986. תרגם יורם ברונובסקי, הוצאת כנרת, 1988.
  • גנרל במבוך (El general en su laberinto), יצא לאור ב-1989. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1991.
  • שנים עשר סיפורים נודדים (Doce cuentos peregrinos), יצא לאור ב-1992. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1993.
  • על אהבה ושדים אחרים (Del amor y otros demonios), יצא לאור ב-1994. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1995.
  • ידיעה על חטיפה (Noticia de un secuestro), יצא לאור ב-1996. תרגמה אילנה המרמן, עם עובד, 1997.
  • לחיות כדי לספר (Vivir para contarla), יצא לאור ב-2002. תרגמה טל ניצן, עם עובד, 2003.
  • זיכרונות מהזונות העצובות שלי (Memoria de mis putas tristes), יצא לאור ב-2004. תרגמה טל ניצן, עם עובד, 2004.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'רלד מרטין, גבריאל גרסיה מארקס: חיים, תל אביב: עם עובד, תשע"ב, ISBN 9789651322631

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: גבריאל גארסיה מארקס
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבריאל גארסיה מארקס
עם מותו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיה סלע, גבריאל גרסיה מארקס הפסיק לכתוב: סובל מדמנציה, באתר הארץ, 7 ביולי 2012.


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) Nobel Prize.png
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סיפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גבריאל_גארסיה_מארקס&oldid=21043243"