גבריאל גארסיה מארקס
 | |
| לידה |
6 במרץ 1927 ארקטקה, קולומביה  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 2014 (בגיל 87) מקסיקו סיטי, מקסיקו |
| שם לידה |
Gabriel José de la Concordia García Márquez |
| עיסוק |
מחבר רומנים, כותב סיפורים קצרים, עיתונאי, מחזאי, סופר, מוציא לאור, משפטן-משורר, אוטוביוגרף, תסריטאי, מחבר, פרוזאיסט |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה |
רומן |
| זרם ספרותי |
ריאליזם קסום |
| הושפע מ | ויליאם פוקנר, וירג'יניה וולף, פרנץ קפקא |
  | |
גבּריאל חוזה דה לה קונקורדיה גָארסיה מארקֶס (בספרדית: Gabriel José de la Concordia García Márquez (מידע · עזרה); 6 במרץ 1927 – 17 באפריל 2014) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי קולומביאני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1982.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גארסיה מארקֶס נולד בעיירה אראקאטאקה שבקולומביה. הוא החל לעבוד כעיתונאי ביומון הקולומביאני "אל אספקטדור" (El Espectador), ובהמשך עבד ככתב חוץ של העיתון ברומא, פריז, ברצלונה, קראקס וניו יורק.
במהלך חייו נדד בין ארצות שונות כגון: מקסיקו, שבה חי שש שנים, ספרד, שבה חי שלוש שנים ועוד מדינות שונות, עד שבשנת 1971 שב למולדתו. גרסיה מארקס נחשב לאבי סוגת הריאליזם הקסום.
ספרו הראשון, "השלכת" (La hojarasca, נקרא בעברית סופת שלכת, תורגם על ידי ישעיהו אוסטרידן), יצא לאור בשנת 1955.
בספרים רבים שלו מתעצבת עיירת הולדתו תחת השם "מקונדו", והיא מגיעה לשיא עיצובה בספרו המפורסם, מסיפורי המופת של הפרוזה של אמריקה הלטינית, "מאה שנים של בדידות".
ב-2006 החליטו אנשי העיירה אראקאטאקה לערוך הצבעה כדי להחליט האם לשנות את שמה, ולקרוא לה על שם יוצא העיירה המפורסם. מעל הכביש הראשי בעיירה מוכת העוני כבר מתנוסס השם החדש: "ברוכים הבאים לעולם הקסום של מקונדו", אך ביוני 2006 נערכה ההצבעה ותושבי העיירה דחו את ההצעה. "מקונדו" תישאר עיירה בדיונית בלבד.
ביולי 2012 סיפר חיימה גארסיה מארקס, אחיו של הסופר, כי גבריאל גארסיה מארקס סובל מדמנציה[1].
גבריאל גארסיה מארקס נפטר בגיל 87 ב-17 באפריל 2014 מסיבוכים של דלקת ריאות. גופתו נשרפה לפי בקשתו במשרפה במקסיקו סיטי. בדצמבר 2014, לפי הסכם משפחתי אפרו הוחזר לקרטחנה דה אינדיאס, קולומביה, והונח בפטיו של מנזר מרסד של אוניברסיטת קרטחנה.
בשנת 2015 רכשה אוניברסיטת טקסס את הארכיון של גרסייה. בשנת 2017 העלתה האוניברסיטה לרשת כמחצית מהארכיון והוא יהיה פתוח לגולשים. החומר כולל טיוטות של ספריו, תמונות שלא פורסמו, מחברות, תסריטים ופריטים נוספים.
בנו הוא במאי הקולנוע רודריגו גרסיה.
ב-6 במרץ 2018, לכבוד "יום הולדתו" ה-91, הוא זכה לדודל לכבודו.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סופת שלכת (La hojarasca), יצא לאור ב-1955. תרגם ישעיהו אוסטרידן, זמורה-ביתן, 1982.
- אין לקולונל מי שיכתוב אליו (El coronel no tiene quien le escriba), יצא לאור ב-1961. תרגם יוסף דיין, ספרית פועלים, 1974.
- לווייתה של האם הגדולה (Los funerales de la Mamá Grande), יצא לאור ב-1962.
- ימי רעה (La mala hora), יצא לאור ב-1962. תרגם ישעיהו אוסטרידן, זמורה-ביתן, 1983.
- מאה שנים של בדידות (Cien años de soledad), יצא לאור ב-1967. תרגם ישעיהו אוסטרידן, עם עובד, 1972.
- עיניים של כלב כחול (Ojos de perro azul), יצא לאור ב-1974. תרגם יוסף שריג, הוצאת כתר, 1986.
- סתיו של פטריארך (El otoño del patriarca), יצא לאור ב-1975. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1979.
- הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית (La increíble y triste historia da la cándida Eréndira y de su abuela desalmada), יצא לאור ב-1978. תרגם יואב הלוי, הוצאת שוקן, 1980.
- כרוניקה של מוות ידוע מראש (Crónica de una muerte anunciada), יצא לאור ב-1981. תרגמה טל ניצן, עם עובד, 1988.
- אהבה בימי כולרה (El amor en los tiempos del cólera), יצא לאור ב-1985. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1989.
- עלילותיו של מיגל ליטין מוסווה בצ’ילה (La aventura de Miguel Littin clandestino en Chile), יצא לאור ב-1986. תרגם יורם ברונובסקי, הוצאת כנרת, 1988.
- גנרל במבוך (El general en su laberinto), יצא לאור ב-1989. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1991.
- שנים עשר סיפורים נודדים (Doce cuentos peregrinos), יצא לאור ב-1992. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1993.
- על אהבה ושדים אחרים (Del amor y otros demonios), יצא לאור ב-1994. תרגמו ריטה מלצר ואמציה פורת, עם עובד, 1995.
- ידיעה על חטיפה (Noticia de un secuestro), יצא לאור ב-1996. תרגמה אילנה המרמן, עם עובד, 1997.
- לחיות כדי לספר (Vivir para contarla), יצא לאור ב-2002. תרגמה טל ניצן, עם עובד, 2003.
- זיכרונות מהזונות העצובות שלי (Memoria de mis putas tristes), יצא לאור ב-2004. תרגמה טל ניצן, עם עובד, 2004.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'רלד מרטין, גבריאל גרסיה מארקס: חיים, תל אביב: עם עובד, תשע"ב, ISBN 9789651322631
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "גאבו", האתר המקיף ביותר על מארקס (באנגלית)
- גבריאל גארסיה מארקס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- הספרים של גבריאל גארסיה מארקס, באתר "סימניה"
- הפרק הראשון מתוך הספר "זיכרונות מהזונות העצובות שלי" באתר עם עובד
- איתמר זהר, עכבר העיר אונליין, מקסיקו עקבה במשך 18 שנה אחרי גרסייה מארקס בגלל קשריו עם קסטרו, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2009
- ג'רלד מרטין, פרק ראשון מתוך הביוגרפיה שכתב "גבריאל גארסיה מארקס - חיים", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2012
- שגיא גרין, מן הארכיון || גבריאל גרסיה מרקס: "לא עסקתי אף פעם בשום נושא מלבד האהבה", באתר הארץ, 4 באפריל 2014
- רות נצר, "מאה שנים של בדידות" - המטריארכט וסמלי האלכימיה. השלם ושברו. כרמל. 2009. עמ' 53–60.
- עם מותו
- מיה סלע, מת הסופר גבריאל גרסיה מרקס, באתר הארץ, 17 באפריל 2014
- אריאנה מלמד, גבריאל גרסיה מארקס: אמן הנסים המילוליים, באתר ynet, 18 באפריל 2014
- דור בביוף, גבריאל גארסיה מארקס: לכתוב כדי לספר, באתר nrg, 18 באפריל 2014
- יואב שי, פרידה מהסופר שהצליח לסחוף מיליוני קוראים בעולם, באתר וואלה! NEWS, 18 באפריל 2014
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שהכינה גוגל לציון יום הולדתו ה-91 של גבריאל גארסיה מארקס (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיה סלע, גבריאל גרסיה מארקס הפסיק לכתוב: סובל מדמנציה, באתר הארץ, 7 ביולי 2012.
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סיפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) | |
