גבריאל ונציאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל ונציאנו
Gabriele Veneziano
לידה 7 בספטמבר 1942 (בן 81)
פירנצה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה תאורטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט צבי ליפקין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבריאל ונציאנו (נולד ב-7 בספטמבר 1942 בפירנצה שבאיטליה) הוא פיזיקאי תאורטי איטלקי-יהודי, ממניחי היסוד לתורת המיתרים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל את לימודי הדוקטורט שלו ב-1966 במכון ויצמן, בהנחיית צבי ליפקין והקטור רובינשטיין, ואותם סיים בשנת 1967. עם סיום לימודיו בארץ, עשה תקופה קצרה במאיץ החלקיקים CERN, ולאחר מכן המשיך ללימודי פוסט דוקטורט במכון לפיזיקה תאורטית בMIT. עבד במשך שלושים שנה במאיץ החלקיקים CERN, ובין השנים 1994 ל-1997 היה ראש המחלקה לפיזיקה תאורטית במאיץ.

ונציאנו נודע בכך שהיה הפיזיקאי הראשון שהציע, בעת שעשה את הדוקטורט במכון ויצמן, דרך לתאר את חלקיקי יסוד עם אינטראקציית כח חזק כמורכבים ממיתרים ולא כנקודות. תיאור זה התפתח עם השנים לתורת המיתרים, המהווה את חזית המחקר בתחום הפיזיקה התאורטית. כיום הוא מלמד בקולז' דה פראנס בפריז. בשנת 2007 הוענקה לו מדליית אוסקר קליין. בשנת 2015 הוענק לו תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת סוונסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל ונציאנו בוויקישיתוף