לדלג לתוכן

גברים ונשיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גברים ונשיות מתייחס להופעה של תוכנות שנחשבות לנשיות, בין היתר תפקידים, סטריאוטיפים, התנהגויות ומראה חיצוני נשיים, בגברים. בתרבות המערבית, גברים שמייוחסים כנשיים מתמודדים עם דעות קדומות ואפליה. כמו כן, גברים הומוסקסואלים לעיתים קרובות מתויגים כנשיים ולהפך. עם זאת, נשיות, גבריות וצורות אחרות של ביטוי מגדרי אינן תלויות בנטייה המינית.

ביוון העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אפולו הצעיר מלמד את יקינתון לשחק בליירה" של לואי דה בולון (אנ'), 1688.

ההיסטוריון היווני פלוטרכוס מספר ב-Amatorius 768F כי הטיראן השני של העיר קורינתוס במאה ה-7 לפנה"ס, פריאנדרוס, שאל את "ילדו" אם "את לא בהיריון?" בנוכחות אנשים אחרים, וכי הנער הרג אותו בנקמה להתייחסותו של פריאנדרוס אל הנער כאל אישה.

כאשר אייסכינס (אנ') הואשם בבגידה על ידי טימרכוס (אנ') ודמוסתנס ב-346 לפנה"ס, הוא הגיש תביעה נגדית נגד טימרכוס, שבו טען כי טימרכוס עשה זנות גברית בפני גברים אחרים. כמו כן, הוא ייחס את כינוי של דמוסתנס ברחוב ("arse", תחת) ל-"חוסר הגבריות והקינאידיה" (kinaidiā) שלו והתייחס לעיתים קרובות ל-"מזגו הבלתי גברי והנשי", ואף מתח ביקורת על לבושו: "אם מישהו הוריד ממך את המעילים הקטנים והחולצות הרכות האלו... ולקח אותם כדי שהמושבעים יבדקו, אני חושב שהם לא היו יכולים לומר מראש, אם החזיק בבגדים של גבר או של אישה."[1]

ביוונית קוינה, המילה ל-"נשי" היה κίναιδος (קינאידוס; cinaedus בגרסה הלטינית, סינאדוס) או μαλακός (מאלאקוי): גבר "שהתכונה הבולטת ביותר שלו הייתה כביכול אהבה 'נשית' עם גברים אחרים שחודרים מינית":[2]

cinaedus הוא גבר שמתלבש או מפלרטט כמו ילדה. ואכן, האטימולוגיה של המילה מרמזת על אקט מיני עקיף המחקה אישה מופקרת. מונח זה הושאל מה-kinaidos היווני (שאולי הגיעה בעצמה משפה של יוונים מאיוניה של אסיה הקטנה, המסמלת בעיקר רקדן נשי גרידא ששעשע את הקהל שלו עם tympanum (טימפנון) או תוף מרים בידו, ואימץ סגנון עצבני, שלעתים קרובות רימז על תנודות ראשוניות של ישבנו... cinaedus מעולם לא גווע; המונח מעולם לא נהיה מטאפורה מתה.

[3]

הארוט היווני אמורס (אנ'), שבו כתבי יד מאת לוקיאנוס מסאמוסאטה, מכיל ויכוח "בין שני גברים, צ'ריקלס (Charicles) וקליקראטידס (Callicratidas), על היתרונות היחסיים של נשים ונערים ככלי להנאה מינית גברית". קליקראטידס "רחוק מלהיות נשי בשל הנטייה המינית שלו לבנים... נטייתו של קליקראטידס הופכת אותו להיפר-ווירילי... התשוקה המינית של קליקראטידס לבנים, אם כן, הופכת אותו ליותר גבר; זה לא מחליש או מערער את זהותו המגדרית הגברית אלא מגבש אותה." לעומת זאת, "נראה שלהעדפה האירוטית של צ'ריקלס לנשים יש אפקט מקביל של נשיותו: כאשר הקורא נתקל בו לראשונה, למשל, מתואר צ'ריקלס כמי שמפגין 'שימוש מיומן בקוסמטיקה, כדי להיות מושך לנשים'".

ברומא העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיפורו של ורגיליוס על שני המאהבים הצעירים, ניסוס ואוריאלוס (אנ'), אוריאלוס היה "יפה" וניהל מערכת יחסים קרובה עם אמו, בעוד שניסוס היה מהיר ומיומן בכלי נשק.[4] בתמונה, פסל ניסוס ואוריאלוס (1827) מאת ז'אן-בטיסט רומן (אנ').

ברחוב הרומאי, עידון יתר, בגדים משובחים ורכוש אחר, חברת נשים, מקצועות מסוימים וחיבה רבה מדי לנשים, נחשבו לתכונות נשיות. כמו כן, נקיטת עמדה מינית לא הולמת, פסיבית או כנועה ביחסי מין הומוסקסואליים נחשבה לנשית ולא טבעית. גם נגיעה בראש באצבע וענידת זקן תיש (אנ') תויגו כנשיות.[5]

המצביא הרומאי פובליוס קורנליוס סקיפיו אמיליאנוס חקר את אחד ממתנגדתיו, פ. סולפיציוס גאלוס: "לאדם שמתפאר מדי יום מול מראה, עם בושם; שגבותיו מגולחות; שמסתובב עם זקן וירכיים מרוטים; שכשהיה צעיר שוכב ליד מאהבו במשתים עם טוניקה עם שרוולים ארוכים; אוהב אנשים כמו שהוא אוהב יין: האם מישהו יכול להטיל ספק בכך שהוא עשה את מה ש-cinaedi נוהג לעשות?".[6]

הרטוריקן הרומאי קווינטיליאנוס תיאר: "הגוף המרוט, ההליכה השבורה, הלבוש הנשי... [כ]סימנים של אחד שהוא רך [מוליס] ולא גבר אמיתי."[7]

עבור גברים רומאים, גבריות נחשב גם שליטה עצמית, אפילו לנוכח רגשות כואבים, מחלות או מוות. המדינאי הרומאי מרקוס טוליוס קיקרו אמר כי "קיימים מצוות מסוימות, אפילו חוקים, האוסרים על אדם להיות נשי בכאב".[8] יתר על כן, הפילוסוף הרומאי סנקה אמר כי "אם אני צריך לסבול ממחלה, זה יהיה רצוני לעשות שום דבר מחוץ לשליטה [עצמית], שום דבר נשי".[9]

קיסר רומא יוליאנוס הכופר, ביצירתו "נגד הגליליים", כתב כי: "מדוע המצרים אינטליגנטים יותר ויותר בונים, והסורים לא לוחמים ונשיים, אך בו הזמן [גם] אינטליגנטים, חמי מזג, חסרי תועלת וממהרים ללמוד?".

בספרו של המנהיג הרומי, יוליוס קיסר, "מלחמת גאליה", שמתעד מסעות המלחמה שערך הצבא הרומאי שבפיקודו בשטח גאליה בשנים 58–49 לפנה"ס, כתוב כי הבלגים היו האמיצים ביותר מכל הגאלים מאחר ש-"סוחרים פונים אליהם בתדירות נמוכה, ומייבאים את הדברים הנשיים".[10]

קיימים מקורות המייחסים לקיסר רומא מרקוס אורליוס, שראה בנשיות כתכונה בלתי רצויה. באותן מקורות, לא ברור למי הקיסר אמר את האימרה.[11]

תפיסה חברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך התפיסה החברתית, נשיות אצל גברים מתורגמת כגבר נשי עם ציפייה ממנו להיות גברי, בדרך כלל באופן מיזוגיני כדי לסווג גברים בפרמטרים של גבריות קונבנציונלית. בתוך הפרמטרים של נשיות ביחס לזהות גברית, קיימים באופן מסורתי מספר תכונות שונות, בין היתר עדינות וחמלה, מאפיינים שבדרך כלל נקשרים לטבע הנשי. תפיסה חברתית זו מקשרת לעיתים קרובות את ההומוסקסואליות ואת הטרנסג'נדריות עם הנשיות של האדם, תוך הטמעה שגויה של נשיות כתכונה בלעדית לגברים הומוסקסואלים (במיוחד הפסיביים) וטרנסים המזדהים כנשיים.[12][13]

ההגדרה של מה שנחשב גבריות ונשיות תלויה בהקשר התרבותי וכן בהקשר ההיסטורי. נשיות, בתוך התרבות המערבית, מעוררת לעיתים קרובות סטריאוטיפים שונים הקשורים להומוסקסואליות (המובילה להחלפה שגויה בין נשיות והומוסקסואליות).[14] נשיות בהקשרים אחרים מתפרשת כחוסר יכולת להפעיל שליטה סמכותית (שליטה בעם, שליטה באנשים, שליטה בנשים או שליטה במשפחה) או כעבירה חברתית המתפרשת לרוב מנקודות מבט דתיות המבקשות שליטה מסורתית במנגנונים חברתיים.[13]

בין התכונות בתרבות המערבית שמוגדרות כתכונות נשיות הן:

  • עניין באופנת נשים או התאמה מוגזמת, ראוותנית או מוגדלת של אופנת גברים.[15]
  • צורות ביטוי שונות המאפיינות את צורת הביטוי הנשית: אופי מוצף, עדין או קליל בדרך הדיבור ודגש על הבעות פנים ומחוות גופניות.[16]
  • קרוס-דרסינג (שימוש בבגדים המיוחסים חברתית למין הנשי).[17]

ההגדרה של מה שנחשב לנשיות כפופה להקשר היסטורי, שכן מה שהיה פעם גברי לחלוטין כבר לא נחשב ככזה בחברה. פריטים שנועדו במקור להדגיש גבריות, כגון נעלי עקב, הפכו כעת לאלמנטים נשיים גרידא, המייצגים נשיות באופנת הגברים הנוכחית.[17]

בקהילה הגאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תפקידי מגדר בקהילה הגאה

אף על פי שאין קשר ישיר בין נשיות וגבריות לנטייה מינית, עדיין קיימים זהויות הקשורות לנשיות או גבריות. במהלך התקופה שלפני מהומות סטונוול, היו יותר תגובות חברתיות מזלזלות שחיברו בין נשיות להומוסקסואליות. בתקופת המהומות ולאחריה, הושם דגש על אסתטיקת דראג וקאמפ והחייאת זהות עממית בקרב חברי הקהילה הגאה.

נשיות מזוהה בתוך דפוסי ההתפתחות של דיספוריה מגדרית וזהות טרנסית, על ידי סימון התנהגות נשית (לעיתים קרובות טרנסקסואלית) מעבר למה שמיועד לכל מגדר תחת מעגלים הטרוסוציאליים (אנ').‏[18]

בסלנג הלהט"בי קיימים מספר מונחי סלנג פופולריים המתייחסים לנשיות בזהויות שונות בתרבות הגאה. בין המונחים ניתן לציין את אוחץ', אוחצ'ה, נֶש, קוּקִיצָה, סוויש (אנ'), טווינק, סיסי (אנ'), דראג קווין, קווין (אנ') ופמית.

זהות טרנסית מתאימה לתפיסה של זהות מגדרית, בעוד שנשיות וגבריות הם דפוסי מגדר ספציפיים, אשר מסווגים לרוב תחת הפרמטרים הפסיכולוגיים של אנדרוגיניות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • On Virtues and Vices, Aristotle, trans. H. Rackham, Loeb Classical Library, Harvard University Press, Cambridge, MA, 1992. Vol. #285
  • The Eudemian Ethics, Aristotle, trans. H. Rackham, Loeb Classical Library. Vol. #285
  • Oxford English Dictionary, 20 vol. It has 75 references in English literature of over 500 years of usage of the word 'effeminate'.
  • Davis, Madeline and Lapovsky Kennedy, Elizabeth (1989). "Oral History and the Study of Sexuality in the Lesbian Community", Hidden from History: Reclaiming the Gay & Lesbian Past (1990), Duberman, etc., eds. New York: Meridian, New American Library, Penguin Books. ISBN 0-452-01067-5.
  • Winkler, John J. (1990). The Constraints of Desire: The Anthropology of Sex and Gender in Ancient Greece. New York: Routledge.
  • Williams, Craig A. (1999). Roman Homosexuality: Ideologies of Masculinity in Classical Antiquity. New York: Oxford University Press.
  • Martin, Dale B. (1996). "Arsenokoités and Malakos: Meanings and Consequences", Biblical Ethics & Homosexuality: Listening to Scripture, Robert L. Brawley, ed. Westminster John Knox Press.
  • Holland, Tom (2004). Rubicon: The Last Years of the Roman Republic. Doubleday. ISBN 0-385-50313-X.
  • Halperin, David M. (2002). How To Do The History of Homosexuality, p. 125. Chicago: The University of Chicago Press. ISBN 0-226-31447-2.
  • K.J. Dover, (1989). Greek Homosexuality. Cambridge, Mass.: Harvard University Press. ISBN 0-674-36270-5.
  • Levine, Martin P. (1998). Gay Macho. New York: New York University Press. ISBN 0-8147-4694-2.
  • Darryl B. Hill, "Feminine" Heterosexual Men: Subverting Heteropatriarchal Sexual Scripts? (The Journal of Men's Studies, Spring 2006, Men's Studies Press; ISSN 1060-8265)
    • Gagnon, John H. (1977). Human Sexualities. Glenview, Ill.: Scott, Foresman.
    • David, Deborah S. and Brannon, Robert (1976). The Forty-Nine Percent Majority: The Male Sex Role. Reading, Mass.: Addison-Wesley.
    • Harry (1982). Gay Children Grown Up: Gender, Culture and Gender Deviance. New York: Praeger.
    • Bell, Weinberg, and Hammersmith (1981). Sexual Preference: Its Development in Men and Women. Bloomington: Indiana University Press.
    • Saghir and Robins (1973).
    • Karlen, Arno (1978). "Homosexuality: The Scene and Its Student", The Sociology of Sex: An Introductory Reader, James M. Henslin and Edward Sagarin eds. New York: Schocken.
    • Cory, Donald W. and LeRoy, John P. (1963). The Homosexual and His Society: A View from Within. New York: Citadel Press.
    • Newton, Esther (1972). Mother Camp: Female Impersonators in America. Englewood Cliffs, N.J.: Prentice-Hall.
    • Stearn, Jess (1962). The Sixth Man. New York: MacFadden.
  • Bergling, Tim (2001). Sissyphobia: Gay Men and Effeminate Behavior. New York: Harrington Park Press. ISBN 1-56023-990-5.
    • Bailey, Michael; Kim, Peggy; Hills, Alex; and Linsenmeier, Joan (1997). "Butch, Femme, or Straight Acting? Partner Preferences of Gay Men and Lesbians.", Journal of Personality and Social Psychology, 73(5), pp. 960–973.
    • Bergling, Tim (1997). "Sissyphobia", Genre, p. 53. September.
    • Bailey, Michael (1995). "Gender Identity", The Lives of Lesbians, Gays, and Bisexuals, p. 71-93. New York: Harcourt Brace.
  • Padva, Gilad. "Claiming Lost Gay Youth, Embracing Femininostalgia: Todd Haynes's Dottie Gets Spanked and Velvet Goldmine". In: Padva, Gilad, Queer Nostalgia in Cinema and Pop Culture, pp. 72–97 (Palgrave Macmillan, 2014, ISBN 978-1-137-26633-0).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברים ונשיות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Dover, 1989
  2. ^ Winkler, 1990
  3. ^ Williams, 1999
  4. ^ Louis Crompton, Homosexuality and Civilization (Harvard University Press, 2003), pp. 84–86; Winn, The Poetry of War, p. 162.
  5. ^ Holland, 2004
  6. ^ fr. 17 Malcovati; Aulus Gellius, 6.12.5; cited/translated by Williams 1999, p. 23
  7. ^ Institutes 5.9.14, cited/translated by Richlin, 1993
  8. ^ Fin. 2.94
  9. ^ Epist. 67.4
  10. ^ Commentarii de Bello Gallico, I,1
  11. ^ Meditations, Book 4.
  12. ^ Brent Hartinger, Why Can’t You Just Butch Up? Gay Men, Effeminacy, and Our War with Ourselves, AfterElton, ‏2012-07-10 (ארכיון)
  13. ^ 1 2 Men and Masculinitie, ABC-CLIO, ISBN 1576077748
  14. ^ Colman, David (2005-06-19). "Gay or Straight? Hard to Tell". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-03-28.
  15. ^ Glenn O'brien, Ten Things That Look Too Gay - Nymag, New York Magazine, ‏2001-04-02 (באנגלית)
  16. ^ Sabine Lang, Men as women, women as men : changing gender in Native American cultures, Austin : University of Texas Press, 1998, ISBN 978-0-292-74700-5
  17. ^ 1 2 Laurie A. Wilkie, The lost boys of Zeta Psi: a historical archaeology of masculinity in a university fraternity, University of California Press, 2010, ISBN 0520260600
  18. ^ Richard Green, The "sissy boy syndrome" and the development of homosexuality, New Haven : Yale University Press, 1987, ISBN 978-0-300-03696-1