הגדוד הקדוש של תבאי

הגדוד הקדוש של תבאי (ביוונית: Ἱερὸς Λόχος Θηβών - הִיֶרוֹס לוֹכוֹס תֵבּוֹן) היה יחידת עילית של הופליטים בצבא תבאי ביוון העתיקה. לפי פלוטרכוס, הרכבו של הגדוד הוא שעשהו למיוחד: 150 זוגות אוהבי־גברים, שצוותו יחדיו מתוך אמונה שנאהבים יילחמו בעוז ובגיבוש רב יותר, זה לצד זה, מאשר זרים שאין ביניהם יחסי חיבה מיוחדים. יחסים אינטימיים בין גברים ביוון הקלאסית לא היו נוהג נלעג או בלתי מקובל. על אף זאת, לא הייתה יחידה אחרת שהורכבה מזוגות נאהבים.

תולדות הגדוד

את הקמתו של הגדוד, בשנת 378 לפנה"ס, יזמו המצביא התבני אפמינונדס וחברו הקרוב פלופידס, בעקבות שחרור הקדמאה, האקרופוליס של תבאי, משליטת ספרטה בשנת 379 לפנה"ס. משימת הקמתו הוטלה על המפקד התבאי גורגידס.

בארבעת העשורים לקיומו היה הגדוד מהחשובים שבכוחות תבאי, ואיפשר למנהיגי הפוליס להביא את תבאי לגדולתה קצרת הימים. הגדוד מילא תפקיד מכריע בקרב לאוקטרה, והושמד לחלוטין בקרב כירונאה בשנת 338 לפנה"ס.

במועד הקמתו גויסו אל הגדוד זוגות פֵּדַרַסְטים משורות צבא תבאי. כלומר, מערכת היחסים הייתה על בסיס חונך ונחנך. הזוגות הורכבו מ"הֵנְיוֹכוֹי" (נהגי מרכבה) - הבוגרים, ו"פַרַאיבַטַאי" (בני-לוויה) - הצעירים.

ייחודו של הגדוד הקדוש

כאמור, מקור כוחם של לוחמי הגדוד הייתה הנכונות למות למען אהובם ולא להביך את עצמם מולו בשדה הקרב. באחד התיאורים סופר על מקרה שבו אחד מחיילי היחידה הבין כי מותו קרב, וביקש מן הבא להורגו כי יפלח את חזהו רק כדי לחסוך מאהובו את הבושה של לראותו מדמם מאחור. אפלטון, בדיאלוגים המפורסמים שלו, מספר על כוחו של גוף הבנוי מאוהבים ונאהבים:

והוא הדבר שאנו רואים גם באהוב: בושה יתרה יתבייש מפני אוהביו, שעה שייראה בחרפתו. ולו נמצאה אפוא תחבולת־מה, שיקומו מדינה או חיל צבא שאין בהם אלא אוהבים ואהוביהם, הרי יימנעו האזרחים של מדינה כזאת מכל מעשי חרפה ויתאוו להתכבד איש בעיני רעהו, עד שלא תתואר מדינה טובה מזו; ואנשי צבא כאלה, אפילו מועטים הם שעה שיילחמו שכם אחד, ודאי ינצחו - אם לומר את הדבר בפה מלא - את כל העולם כולו. כי איש אשר אוהב - ודאי יעדיף שכל שאר בני האדם יראוהו עוזב את המערכה או משליך את כלי זינו ובלבד שלא יראנו בכך אהובו, וכדי למנוע זאת, יבחר למות מיתות מרובות.

— אפלטון, המשתה, 179 (בתרגום יוסף ג' ליבס)

גם פלוטרכוס הביע את הערכתו לצבאות אוהבים:

כי בשעת סכנה שבטים ומשפחות נותנים רק מעט דעתם על בני שבטם ומשפחתם, אבל חבורה האחוזה בקשרי ידידות של אהבה אינה מתפרדת ואינה משתברת, כי החושקים מתביישים מחשוקיהם והללו מחושקיהם, והם נשארים על עמדם להגן זה על זה.

— פלוטרכוס, חיי פלופידס, יח (בתרגום א"א הלוי)

היחסים בין הזוגות לא תאמו בהכרח את המודל הדוברי, המתייחס למבנה מערכות היחסים החד-מיניות ביוון העתיקה, שכיום נהוג יותר לייחסו בעיקר לאתונה. סביר להניח שתחום הגילאים לא הוגבל ומערכת היחסים הייתה רגשית, ארוכת טווח ולא פדרסטית, כדוגמת זו האתונאית (למרות שכיום הסברה היא שהיחסים הפדרסטיים לרוב לא מומשו לסופם, אפילו באתונה).

הסכנה הגדולה לגדוד הייתה טמונה בכוחו שלו, אם תתפרק המסגרת הרגשית של הלוחמים היחידה תתמוטט. על כן, יש הסוברים כי נערך טקס תבאיי של מחויבות שבו שני הגברים היו מגיעים לנקודה מסוימת בלילה, לאור הירח, והיו נשבעים שבועת אהבה ונאמנות זה לזה. אם אכן היה טקס שכזה הרי שזה היה טקס הנישואים החד-מיניים העתיק ביותר שידוע לנו עליו ואולי מקור השם "הגדוד הקדוש".

קרבות

אפמינונדס שפיקד על הגדוד בקרב לאוקטרה ונחל ניצחון על כוח ספרטני עדיף ב-4,000 איש.

בתחילת דרכו, מתוך כוונה לחזק את המורל, פוזרו זוגות לוחמי גדוד העילית במערך החזית של צבא תבאי. אולם בקרבות מאוחרים יותר נלחם הגדוד כיחידה אורגנית.

בשנת 375 לפנה"ס זכה הגדוד ל"טבילת האש" שלו תחת פיקודו של פילופדס, בקרב טגירה, בו הצליח להביס כוח ספרטני גדול פי שלושה.

בשנת 371 לפנה"ס השתתף הגדוד בפיקודו של אפמינונדס בקרב לאוקטרה ונחל ניצחון על כוח ספרטני עדיף ב-4,000 איש. בקרב נהרג קלאומברוטוס הראשון מלך ספרטה. יש המחשיבים את הניצחון הזה "כניצחון המכריע ביותר במלחמת יוונים כנגד יוונים". לימים היה הגדוד ל"כלב השמירה" של ההגמוניה התבאית על יוון, אך עם מותו של אפמינונדס בקרב מנטיניאה השני (362 לפנה"ס) היא הלכה ונחלשה.

עשורים אחדים לאחר מכן ביססו המקדונים את ההגמוניה שלהם ביוון בקרב כיירונאה (338 לפנה"ס), שבו ניצחו פיליפוס השני ובנו אלכסנדר צבא תבאיי ואתונאי. כשמרבית הצבא ויתר וברח, רק הגדוד הקדוש עמד איתן ונלחם למוות. 46 בלבד נותרו בחיים.

פלוטרכוס מביא את תגובת פיליפוס לאחר הקרב כאשר ראה את גופות הגיבורים:

וכשסקר פיליפוס לאחר הקרב את החללים ונעצר במקום שבו היו מונחים שלוש־המאות, כל אלה שהתייצבו בנשקם בפני הרמחים הארוכים, והיו מעורבבים זה בזה, תמה על הדבר. וכשנודע לו שזהו הגדוד של החושקים והחשוקים בכה ואמר: 'יאבדו בענין רע אותם הסבורים שהללו עשו מעשה מביש כלשהו או שבאה עליהם חרפה'.

— פלוטרכוס, חיי פלופידס, יח (בתרגום א"א הלוי)

פיליפוס הורה לקבור את גופותיהם בקבר אחים והקים מעליו את אנדרטת האריה מכיירונאה לזכרם. הקבר נחקר בשנת 1881 והחקירה איששה את דברי פלוטרכוס.

אזכורים בספרות

היחידה הוזכרה בספרם של אילון לסטר ושי טובלי "צבא האלים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ב (2012).

ראו גם

• הומוסקסואליות ביוון העתיקה
• גברים המקיימים יחסי מין עם גברים

לקריאה נוספת

• K. J. Dover, Greek Homosexuality, 1978

• פלוטארכוס, חיי אישים - אנשי יוון. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"א (1971).
• כתבי אפלטון. תרגם מיוונית יוסף ג. ליבס. ירושלים ותל אביב, הוצאת שוקן. כרך ב', תשי"ז.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הגדוד הקדוש של תבאי בוויקישיתוף

• הקמת היחידה וקטעי מקורות (באנגלית)
• Homosexual Eros in Early Greece
• הגדוד הקדוש של תבאי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
• ארז ביאלר, ‏למה אנחנו עדיין מופתעים שהומואים משרתים בקרבי?, באתר ‏מאקו‏, 8 בדצמבר 2023