חטיבת גבעתי

חטיבת גבעתי

תג החטיבה, דגל החטיבה
"יחידת סגולה" "העוז להוביל, הענווה ללמוד"
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם	מחנה שדה תימן
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1983–הווה (כ־43 שנים)
מלחמות	המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה מבצע חומת מגן   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה   מבצע צוק איתן מבצע שומר החומות מבצע שובר גלים מבצע מגן וחץ מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ נשק קל נוסף: מאג, נגב, M2 בראונינג, M24 SWS, ברק 338. נשק נ"ט: M-72 לאו, מטאדור (רקטה), טילי ספייק,קשת (מרגמה), עוקץ פלדה. נגמ"ש: נמ"ר.
פיקוד
יחידת אם	עוצבת הפלדה
יחידות בת	גדוד צבר גדוד רותם גדוד שקד סיירת גבעתי גדוד 607 פלחי"ק 7497 גדס"ם גבעתי 5084 גדחה"ן 8170
דרגת המפקד	אלוף-משנה
מפקד נוכחי	אל"ם נתנאל שמכה
מפקדים	מפקדי החטיבה

חטיבת גבעתי (חטיבה 84) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל, הנמצאת תחת עוצבת הפלדה (אוגדה 162). החטיבה הוקמה בשנת 1983 ונקראת על שם חטיבת גבעתי הסדירה, שפעלה במלחמת העצמאות.

חיילי חטיבת גבעתי חובשים כומתה סגולה עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים שחורות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי חטיבת גבעתי שלחמה בתש"ח וסיירת שקד.

היסטוריה

"חטיבת גבעתי" (חטיבה 5 המקורית) הייתה חטיבת חיל רגלים סדירה שלחמה במלחמת העצמאות, והמשיכה לפעול בשנים שלאחריה. בשנת 1956 פורקה החטיבה הסדירה. 3 חודשים לאחר מכן, קיבלה חטיבה 17, שהייתה חטיבה מרחבית במילואים, את השם גבעתי. בהמשך שונה מספרה לחטיבה 5, ושמה עודכן לגבעתי תש"ח וגם גבעתי במילואים. חטיבת מילואים זו פעילה ברצף עד היום.

גבעתי תש"ח (1947–1956) חטיבה 5, סדירה

ערך מורחב – חטיבת גבעתי (תש"ח)

חטיבה מספר 5, שנקראה גם חטיבת "גבעתי", הוקמה על ידי ארגון ההגנה כאחת משש החטיבות הראשונות בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות. החטיבה הוקמה על בסיס יחידות חי"ש שלחמו במרחב תל אביב והדרום, כוחות מח"ל וכן גדוד אצ"ל.

מייד לאחר עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר, כאשר הותקף היישוב היהודי, הטיל המטה הארצי של ההגנה את משימת הקמתה של החטיבה על שמעון אבידן – שהיה מפקד ותיק בהגנה ובפלמ"ח. השם "גבעתי" היה שמו המחתרתי של שמעון אבידן בתקופה שקדמה לקום המדינה.

במלחמת העצמאות הגנה החטיבה על מרחב תל אביב ונטלה חלק בליווי שיירות לירושלים. במבצעים להבקעת הדרך לירושלים דוגמת מבצע נחשון. ערב ההפוגה השנייה כבשו לוחמי החטיבה את משלט עיבדיס והגנו עליו מהתקפות האויב. לאחר מכן כבשו את גבעה 105 ומנעו את ניתוקה של נגבה, שעמדה בגבורה מול התקפות כבדות הן מן האוויר והן מהיבשה. פעולה זו נעשתה על ידי יחידת הג'יפים של החטיבה אשר לה הוענק השם "שועלי שמשון". בשל היותו של שמשון סמל לכוח, בחר בו אבא קובנר, ששירת כקצין חינוך בחטיבת גבעתי בתש"ח, והעניק את שמו ליחידה. נקמת שמשון בפלשתים באמצעות 300 שועלים, העניקה לחטיבת גבעתי ולפיקוד הדרום את סמלם – השועל.

ב-13 בספטמבר 1948 נערך ברחובות מסדר החגיגי של חטיבת גבעתי, ובו השתתפו אלפי חיילים על נשקם וכלי רכבם. על כתף שמאל של כל חייל התנוסס, לראשונה, תג היחידה של גבעתי, חרב ומשני צידיה עלי צבר.

החטיבה הסדירה המשיכה לפעול עד אוקטובר 1956, אז פורקה, וגדודיה הועברו לחטיבות אחרות (גדוד 51 לגולני, וגדוד 52 הוסב לחרמ"ש והועבר לחטיבה 7).

גבעתי תש"ח (1949–הווה) – חטיבה 5, במילואים (בעבר חטיבה 17)

ערך מורחב – חטיבה 5

שלושה חודשים לאחר פירוק חטיבת גבעתי הסדירה, חטיבה 17 – חטיבה מרחבית במילואים, אורגנה מחדש וקיבלה את השם "גבעתי". ב-1957 שונה מספרה ל"חטיבה 5". חטיבת המילואים 5 השתתפה במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, במהלכה הוסבה לחטיבת חי"ר משוריין (חרמ"ש). החטיבה השתתפה גם במלחמת שלום הגליל ובאפריל 1989 הוחלט על הסבתה של החטיבה לחטיבת חי"ר מעולה (חיר"ם). כיום חיילי החטיבה הם יוצאי חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי (84) הסדירות.

חטיבה 84 – גבעתי המחודשת, סדירה (1983–הווה)

סיכת לוחם בחטיבת גבעתי

סיכת החפה של גבעתי, שהלוחמים היו מקבלים בסוף המסלול, עד תחילת שנות התשעים

כלקח ממלחמת לבנון הראשונה, הוחלט בצה"ל להקים חטיבת חי"ר סדירה שלישית, בנוסף לשתיים (צנחנים וגולני) שהיו קיימות אז. בנובמבר 1982, הטיל הרמטכ"ל רפאל איתן על אלוף-משנה יהודה דובדבני להקים את חטיבה 84 הסדירה החדשה. החטיבה נקראה "גבעתי" – כשמה של חטיבת גבעתי תש"ח שלחמה במלחמת העצמאות. סמלה של החטיבה משלב בתוכו את סמלי החטיבה הסדירה גבעתי תש"ח (שפורקה ב-1956) וסמלי סיירת שקד (שפורקה ב-1979). עד תחילת שנות התשעים היה לחטיבת גבעתי יעוד נוסף – יכולת החפה (נחיתה על החוף מכלי שיט) שהתבססה על הנחתת היחידה של צה"ל – אח"י בת שבע. בסוף מסלול בוצע תרגיל החפה שאחריו הלוחמים היו מקבלים סיכת החפה (תנין), אשר עם הזמן הפכה לסיכת לוחם לכל דבר, עד שהוחלפה בסיכת הלוחם הנוכחית. מפקדה הראשון של גבעתי היה יהודה דובדבני. החטיבה החדשה התבססה על סגל פיקוד שגויס מכל חטיבות החי"ר ובין השאר על מתגייסים מישיבות ההסדר שהיוו חלק ניכר מחיילי החטיבה בשלב ההקמה. החטיבה הוקמה על בסיס גדוד הבט"ש 424 (לשעבר 519) "שקד", שנקרא על שם סיירת שקד – יחידה 424 שפורקה ב-1979. הגדוד אורגן מחדש כגדוד חי"ר. אליו הצטרפו גדוד 432 "צבר", גדוד 435 "רותם"; וכן פלוגת הסיור (פלס"ר), פלוגת הנ"ט (פלנ"ט), פלוגת ההנדסה (פלחה"ן), ופלוגת הקשר (פלחי"ק).

עם הקמתה עברו חיילי החטיבה את שלב הטירונות ביחד עם לוחמי חטיבת גולני בבסיס בזק הממוקם לא רחוק מג'נין, לאחר תקופה קצרה עברה החטיבה לבסיס קציעות המשמש אותה עד היום.

גבעתי המחודשת נלחמה לסירוגין בלבנון, ולאחר הנסיגה לרצועת הביטחון, ברצועת הביטחון בלבנון וברצועת עזה. בעקבות הנסיגה מלבנון בשנת 2000 עברה החטיבה לפיקוד הדרום והוצבה בגזרת רצועת עזה, ושם הובילה שורה של מבצעים נגד הטרור שבהם נהרגו מאות מחבלים. היחידה שירתה ברצועה עד לביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט 2005 ואחריו הוצבה בגזרת עוטף עזה. על פעילותה ללוחמה בטרור ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה ובתקופה שבין ההתנתקות למבצע עופרת יצוקה (2000–2009) זכתה החטיבה להערכה רבה ואף למספר פרסים וצל"שים, כולל פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לשנת 2002 ולשנת 2004.

בינואר 2016 הוכפפה החטיבה לעוצבת הפלדה (אוגדה 162) במסגרת מעבר עוצבה זו לפיקוד דרום וארגון האוגדות והחטיבות הסדירות במסגרת תוכנית רב-שנתית "גדעון".

בעשור השני של המאה ה-21 שמה חטיבת גבעתי דגש על תחום הצליפה. ההשקעה נשאה פרי ומאז שלהי אותו עשור, צלפי גבעתי מתברגים בצמרת צה"ל כולל זכייה באליפויות הצליפה של צה"ל הנערכות מדי שנה.

פרשות בתקופת האינתיפאדה הראשונה

• משפט גבעתי א: בשנת 1988 נכנסו חיילי החטיבה לבית בעזה על-מנת לעצור מבוקש לחקירה. כאשר נתקלו בהתנגדות מצד אביו הכו בו למוות. בית הדין הצבאי קבע שפקודה להפעיל אלימות כאמצעי ענישה היא בלתי חוקית בעליל.
• משפט גבעתי ב: מג"ד רותם ושלושה מפקודיו נאשמו שהורו לחייליהם לשבור ידיים ורגליים של פלסטינים. להגנתם טענו שהפקודה ירדה מהמח"ט אפי איתם ומאלוף הפיקוד יצחק מרדכי. במשפט שהתנהל ב-1990 הכחישו שני הקצינים הבכירים את הטענות וכל הנאשמים הורשעו.

האינתיפאדה השנייה

בשנות האינתיפאדה השנייה חטיבת גבעתי הייתה חטיבת החי"ר העיקרית שמוצבת ברצועת עזה ואחראית על המלחמה בטרור שם, ביחד עם גדוד שמשון, כוחות שריון, גדוד להב של חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר. במהלך פעילותם שם הרגו כוחות גבעתי מאות מחבלים, אך הפשיטות בעומק מחנות הפליטים הצפופים של עזה והפעילות השוחקת והיומיומית תחת אש בציר פילדלפי גרמו להם גם לאבדות.

ב-22 בדצמבר 2003 התקבל מידע על שני מחבלים שמתקרבים לעבר עמדה צה"לית. מפקד פלוגת החוד של גדוד "צבר", סרן חגי ביבי, וסגנו, סגן לאונרדו וייסמן, יצאו עם חוליית הפיקוד לכיוונם. בחילופי האש עם המחבלים נהרגו שני המפקדים.

לוחמי גבעתי בתעסוקה מבצעית בגבול רצועת עזה

ב-11 במאי 2004 התפוצץ נגמ"ש M-113 בשכונת זייתון בעזה, ובפיצוץ נהרגו 6 אנשי צוות הנגמ"ש, מהפלחה"ן. למחרת, ב-12 במאי, פוצץ נגמ"ש M-113 נוסף בציר פילדלפי, ונהרגו 5 אנשי צוות המנהרות שהיו בנגמ"ש. אירועים אלה כונו אסון הנגמ"שים. צה"ל ערך שני מבצעים גדולים להחזרת הגופות, שבהם נהרגו עשרות מחבלים ונהרסו עשרות בניינים בשכונת זייתון וברפיח. בגלל איומו של צה"ל להמשיך לסרוק עד שכל הגופות יוחזרו, וההרס הרב שגרמו הדחפורים המשוריינים, נכנעו המחבלים והעבירו את שרידי הגופות לצלב האדום.

חטיבת גבעתי נטלה חלק מרכזי במבצע קשת בענן ברפיח וכן במבצע ימי תשובה בצפון רצועת עזה, שמטרתו הייתה למנוע ירי רקטות קסאם על שדרות.

בחודש ינואר 2005 הוענק לגדוד הסיור של גבעתי עיטור המופת מידי הרמטכ"ל, כהוקרה על פעילות הגדוד ברצועת עזה בזמן האינתיפאדה השנייה.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות יצאה חטיבת גבעתי מרצועת עזה, והחלה להחליף קווים בדומה לשאר חטיבות החי"ר.

מבצעים ברצועת עזה עד מבצע צוק איתן

בחודשים יולי ואוגוסט 2006 נטלה החטיבה, חלק מרכזי במבצע גשמי קיץ, במהלכו נהרגו למעלה מ-200 מחבלים.

בתחילת מרץ 2008 הובילה החטיבה (יחד עם חטיבה 188 וכוחות נוספים) את מבצע חורף חם במחנה הפליטים ג'באליה ובשכונת סג'עיה. שניים מלוחמי החטיבה (סמ"ר דורון אסולין מגדוד הסיור וסמ"ר ערן דן-גור מגדוד שקד) נהרגו בפעילות זו, שבה נהרגו יותר מ-120 פלסטינים.

במבצע עופרת יצוקה (סוף 2008 – ינואר 2009) פעלה החטיבה בשכונותיה הדרומיות של עזה, זייתון ותל אל-הווא.

מבצע צוק איתן

במבצע צוק איתן לחמה החטיבה בדרום רצועת עזה בפיקודו של אלוף-משנה עופר וינטר. במהלך המבצע פגעה החטיבה במחבלים רבים והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות ששימשו את ארגון החמאס. החטיבה זכתה להערכה רבה על לחימתה: יחידת רימון קיבלה את צל"ש אלוף פיקוד הדרום, לוחם סיירת גבעתי קיבל את עיטור המופת, ותשעה מלוחמי החטיבה קיבלו צל"ש על לחימתם. חמישה מלוחמי החטיבה נהרגו בקרבות.

צק"ח גבעתי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש לסיים את תיאור קרבות הצק"ח.

לוחמי גבעתי בסמטאות ח'אן יונס במהלך התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל

יממה לאחר שנמצאו גופות שלושת הנערים, ב-1 ביולי הוקם צוות קרב חטיבתי המבוסס על חטיבת גבעתי. הצק"ח כלל את גדוד צבר, גדס"ר גבעתי ויחידת רימון, גדוד 101 מחטיבת הצנחנים, גדוד 52 מחטיבה 401 וגדוד 603 מחיל ההנדסה הקרבית. התוכנית האופרטיבית של הצק"ח כללה איגוף שקט של כוחות החמאס ותקיפתם מהעורף.

לאחר שבבוקר 17 ביולי ניסתה חוליית מחבלים לחדור לישראל באזור קיבוץ סופה, החל שלב התמרון הקרקעי. בלילה שבין 17 ל-18 ביולי פשטו יחידת רימון וגדוד צבר על שדה התעופה בדהניה, ועד הבוקר כותר המתחם על ידי גדוד צבר וטוהר על ידי יחידת רימון. במקביל, תקפו כוחות גדוד 101 וגדוד 52, בסיוע פלוגה מגדוד 603, את שכונת מעמר שבפרברי רפיח. ארגון החמאס הקים בשכונה מתחם מבוצר וניהל אש צלפים ומרגמות כנגד הכוח המתקדם לעבר השכונה. במהלך הלילה הצליח הכוח להתקדם פחות מ-3 קילומטר אל תוך רצועת עזה, בתנועה שארכה כ-8 שעות.

ב-18 ביולי החלו לוחמי מגדוד 603 ומיחידת רימון לאתר את פירי המנהרות במתחם שדה התעופה בדהניה. עד הצהריים אותרו במרחב שלושה פירי מנהרות. במהלך היום העמיק גדוד צבר את אחיזתו בפאתי רפיח. במקביל, ניסה החמאס לפגוע בכוחות גדוד צבר, בין השאר באמצעות חמור תופת ואופנוע תופת. גדוד 603 איתר במהלך היום ארבעה פירי מנהרות ופעל לנטרול כל פירי המנהרות שנמצאו. גדוד 101 איתר במהלך היום 5 פירי מנהרות, והמשיך להתקדם אל תוך שכונת מעמר בשני מאמצים: פלוגת החרמ"ש של גדוד 52 מדרום, ופלוגת החוד של גדוד פתן מצפון, יחד עם הפלוגה המסייעת.

ב-19 ביולי נשלח גדוד הסיור החטיבתי לאתר ולהשמיד מנהרת תקיפה נוספת באזור רפיח. הגדס"ר לא נתקל בכוחות אויב ולא איתר את פיר המנהרה, ולאחר יממה שונתה משימת הגדס"ר והוא יצא מהמרחב. גדוד 52 נערך ממגנן, אך מחבל שיצא מפיר מנהרה הצליח לירות פגז RPG על אחד הטנקים, פצע את קצין המבצעים של הגדוד והשבית את טנק המג"ד. גדוד 101 ספג את ההרוג הראשון שלו, כאשר בשעות הערב נשלחה מחלקת התצפית של הפלוגה המסייעת להתמקם במבנה שולט. בדרכם למבנה זיהה מפקד הכוח סככת פח חשודה, ולאחר שהסככה נסרקה נפתחה אש מתוכה, שממנה נהרג סמל בניה רובל.

ב-20 ביולי נמשכה הלחימה, ולוחמי גדוד 101 זיהו שני פירי מנהרות נוספים. במקביל, פעלו לוחמי גדוד 603 להשמדת פירי המנהרות שזוהו. במהלך פעולתם, זיהו לוחמי הגדוד חוליית מחבלים מתקרבת לעברם, והקפיצו מסוק קרב שהשמיד את החוליה.

לוחמי חטיבת גבעתי בח'אן יונס במלחמת חרבות ברזל

מבצע שובר גלים

במהלך מבצע שובר גלים סיירת גבעתי תפסה קו בגזרת שכם וניהלה לחימה נגד חוליות של ארגוני הטרור, ובהן, ארגון גוב האריות. במהלך התעסוקה המבצעית, שארכה למעלה מחצי שנה, פעלו הלוחמים במאות פעולות כנגד יעדי טרור, פגעו בעשרות מחבלים חמושים והשתתפו במבצע נגד המפקדה הראשית של גוב האריות.

באוקטובר 2022, במהלך פעילות במרחב שכם, חוליית מחבלים רכובה פתחה בירי לעבר כוח של סיירת גבעתי, ובאירוע נפל לוחם הסיירת עידו ברוך.

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – חטיבת גבעתי במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023 יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל בעקבות מתקפת הפתע על ידי ארגון הטרור חמאס, והשתלטות מחבלים על יישובי העוטף. שני גדודים של החטיבה לחמו בכפר עזה במשך שעות ארוכות נגד עשרות מחבלים במקום, ופעלו לחילוץ האזרחים והתושבים. סיירת גבעתי פעלה בקיבוץ נחל עוז ופעלה בקרבות. לאחר מכן הובילה החטיבה בשיתוף שריון והנדסה את ההתקפה בצפון רצועת עזה ופגעה במאות מחבלים.

ב-31 באוקטובר 2023, נגמ"ש מסוג נמ"ר של החטיבה נפגע מטיל נ"ט ו-11 לוחמים נהרגו.

ערך מורחב – חטיבת גבעתי#צמ"ה גבעתי

במהלך הלחימה הוקמה בחטיבה פלוגת צמ"ה שכונתה "כוח רייש". היחידה הפעילה כלי צמ"ה ממוגנים בהם דחפורי D9 משוריינים ומחפרים בשירות צה"ל. הפלוגה נלחמה בקרב רפיח (2024) וקרב ג'באליה השלישי (2024) בהם הרסה בתים רבים. הרב אברהם זרביב, שזכה לפרסום רב במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיתח טכניקה להפלת בתים ובניינים בעלי 3–7 קומות באמצעות דחפורי D9. ביחד עם מח"ט גבעתי לירון בטיטו, הם פיתחו ויישמו את דוקטרינת "קרב ההרס" שבמסגרתו את המבנים החשודים טיהרו מבחוץ באמצעות דחפורים ומחפרים במקום להכניס לתוכם חיילים שמסכנים את חייהם. מטרת "קרב ההרס" היא השמדת מקסימום תשתיות טרור במינימום סיכון לכוחות צה"ל, שלילת נכסים אסטרטגיים וטקטיים מהמחבלים ונטרול איומים על הכוחות (מבנים ממולכדים, צלפים ופירי מנהרות בתוך בתים).

יחידות חטיבת גבעתי

סמל גדוד שקד

גדוד שקד (424)

לוחם סיירת גבעתי בפעילות בח'אן יונס במהלך מלחמת חרבות ברזל

גדוד שקד (424) – נקרא על שם סיירת שקד – יחידה 424. הסיירת פורקה ב-1979, ובמקומה הוקם גדוד 519, גדוד חרמ"ש פיקודי (עצמאי תחת פיקוד דרום) שבסיסו באום חשיבה. הגדוד קיבל את השם "שקד", על שם הסיירת שפורקה, וכלל פלוגת עורב שריון ו-2 פלוגות נח"ל מתחלפות שהיו מגיעות אליו. ב-1981 מספרו שונה ל-424. בשנת 1983 עם הקמת חטיבה 84, גבעתי הסדירה, הועבר אליה כגדוד הראשון – גדוד ההקמה שלה, ואורגן מחדש כגדוד חי"ר.

הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת סיוע מנהלתי, רובאית, פלחוד, מסייעת ומבצעית.

סמל הגדוד הוא כנפיים, המסמלות את סיירת שקד, ארץ ישראל, המסמלת את הגנת הגדוד על ארץ ישראל במשימותיו השונות, וחרב, המסמלת גדוד חי"ר לוחם ומובחר. הגדוד נלחם בלבנון שנים רבות אך את עיקר תהילתו קצר ברצועת עזה, שבה הוצב ברציפות מאפריל 2001 ועד ביצוע תוכנית ההתנתקות. הגדוד נלחם ואיבד לוחמים במלחמת חרבות ברזל והשתתף במבצעים נועזים בלבנון ובתמרון הקרקעי 2026 מהכוחות הראשונים שנכנסו ללבנון להתקפות באלחיאם ובינת ג׳בל רכס הבופור בחרבות ברזל הגדוד היה תחת צוות קרב חטיבתי 401 וחיסל מאות מחבלים בצפון ובדרום הרצועה לאחר עסקת החטופים והשבתם הבית עברה חטיבת גבעתי אל הגזרה הצפונית ובהמשך התפתח תמרון קרקעי שבו חטיבת גבעתי הובילה את הלחימה אל דרום לבנון ובו הגדוד לכד וחיסל עשרות מחבלים והשמיד מאות תשתיות טרור ואמלח

בשנת 2018 היה לגדוד הראשון בחטיבה הקולט את הנמ"ר.

קצינים בולטים שצמחו בגדוד: אל"ם עומרי משיח, אל"ם אייל שוימר, תא"ל משה אור, אל"ם אלדד פלד, אל"ם יוסי אליאס

מפקדי גדוד שקד

שם	תקופת כהונה	הערות
יובל דביר	1978–1980	שימש מפקד גדוד חרמ"ש 519
יצחק גורן	1980–1981	שינה את מספרו של הגדוד ל-424 – גדוד בט"ש פיקודי
שריה עופר	1981–1982	שימש בהמשך כסמח"ט גבעתי, נרצח על ידי מחבלים בבקעה
משה מרקובסקי	1982–1983	שימש המפקד האחרון של גדוד שקד כגדוד בט"ש פיקודי
יוסי אלעד	1983–1984	המפקד הראשון של הגדוד כחלק מחטיבה 84 – גבעתי המחודשת
ציון גזית	1984–1986	לימים מפקד עוצבת ברעם
שלמה אורן	1986–1987	לימים מפקד אוגדת איו"ש
מאיר מינץ	1987–1988	לימים קצין המבצעים המיוחדים באוגדת עזה שם נהרג ב-24 בדצמבר 1993
איתן מטמון	1988–1990	לימים רמ"ח כושר קרבי בצה"ל
אייל שליין	1990–1992	לימים מפקד עוצבת עידן
אסף שביט	1992–1993	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה ומפקד חטיבת יהודה
איל איזנברג	1993–1995	לימים מפקד פיקוד העורף
אבי בורשטיין	1995–1997
יואל סטריק	1997–1999	לימים מפקד זרוע היבשה
אלדד פלד	1999–2001	לימים מפקד הבא"ח, סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
ארז כץ	2001–2002	לימים מפקד חטיבת הנגב
משה אור	2002–2004	לימים מפקד עוצבת שועלי מרום
עופר לוי	2004–2006	לימים ראש מטה של פיקוד הדרום
טל כרמל	2006–2008	לימים ראש תו"ל בזרוע היבשה
דדו בר כליפא	2008–2010	לימים ראש אכ"א
אבי רחמים	2010–2012	לימים סגן מפקד עוצבת הפלדה
יהודה ואך	2012–2014	לימים מפקד עוצבת סיני
אייל שוימר	2014–2016	לימים מפקד חטיבת עציון
יהודה לב	2016–2017	לימים מפקד חטיבת ירושלים
חיים כהן	2017–2019	לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
בר בשן	2019–2021	לימים מפקד גדוד דקל
עומרי משיח	2021–2023	לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
יאיר אטיאס	2023–2024	סמח"ט גבעתי, מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
דניאל לוריא	ספטמבר 2024 – מאי 2026	לשעבר מפקד גדוד 17
רואד בלעוס	מאי 2026 –	מפקד הגדוד הנוכחי, לשעבר רע"ן חי"ר במל"י

גדוד צבר (432)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סמל גדוד צבר

גדוד צבר (432) הוקם בשנת 1983. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה נמצא הגדוד בלחימה מתמדת בגזרת עזה.

סמל הגדוד הוא צבר, על שם שיחי הצבר שבהם השתמשו התושבים הערביים בארץ ישראל לסימון גבולות חלקות האדמה שעיבדו כשם ש"גבעתי" יגן על הגבולות, וכן רמז למושג "צבר" – ישראלי יליד הארץ. הגדוד מורכב מחמש פלוגות: פלוגת הפושטים, פלוגת החוד, מבצעית מסייעת ופלוגת הסיוע המנהלתי.

הגדוד זכה לתעודת הערכה על פעילותו ההתקפית במבצע צוק איתן ולתעודת הערכה נוספת על פעילותו המבצעית בגזרת חברון במהלך "אינתיפאדת הסכינים".

בדצמבר 2014 הדיח הרמטכ"ל את מפקד הגדוד לירן חג'בי לאחר שנחשד בהטרדה מינית ושיבוש הליכי חקירה.

ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על עוטף עזה ויישובי הנגב המערבי, והשתלט על יישובי העוטף. לוחמי הגדוד לחמו על מנת לשחרר את היישובים, ובמהלך חילופי אש נפל סגן דור שדה, מפקד מחלקה בגדוד.

ב-31 באוקטובר 2023, במהלך התמרון הקרקעי של מלחמת חרבות ברזל בעומק הרצועה, תקפו כוחות גדוד צבר וחיסלו מספר גדול של מחבלי חמאס שהתבצרו בבניין רב-קומות בסמוך למבנה בית ספר ומשרדי ממשל של החמאס בג'באליה שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעולה איבד הגדוד 11 מלוחמיו מפגיעת טיל נ"ט בנגמ"ש נמ"ר. ב-14 במרץ 2024, הנמ"ר שנפגע באסון חזר לכשירות מבצעית.

קצינים בולטים שצמחו בגדוד: אל"ם טל חרמוני, אל"ם לירון בטיטו, אל"ם שלמה דגן, אל"ם אבי רחמים, אל"ם רונן מרלי

לוחמי גדוד צבר של חטיבת גבעתי במיזם "צועדים בשבילי צה"ל" לכבוד חגיגות 75 שנה למדינה ולצה"ל, אפריל 2023

מפקדי גדוד צבר

שם	תקופת כהונה	הערות
מוני חורב		לימים מפקד עוצבת עמוד האש
יצחק ספורטה		1983–1984 לימים ראש משלחת צה"ל בזאיר
אהרון סבג
שמואל אדיב	1988	נהרג בקרב מול מחבלי חזבאללה
שמואל אפל
ניצן פלג
דוד אוחנה
שלמה דגן		לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
דוד מנחם	1996–1998	לימים ראש המנהל האזרחי
מני מוזס	1998–1999
דני טוויזר	1999–2001	לימים ראש מטה אוגדת איו"ש
טל חרמוני	2001–2003	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
רונן מרלי	2003–2005	לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח וקצין אג"ם של פיקוד הדרום
יוסי דרורי	2005–2007	לימים מפקד בא"ח גבעתי
אורן זיני	2007–2009	לימים מדריך יבשה בפו"ם
איציק כהן	2009–2011	לימים מפקד עוצבת הפלדה
עידן כץ	2011–2013	לימים מפקד חטיבת אפרים ומפקד המרכז לאימונים באש במל"י
לירן חג'בי	2013–2014	הודח מתפקידו ב־2014 ונפטר ממחלת הסרטן באפריל 2022.
חזי נחמה	2014	שימש ממלא מקום במקביל לתפקידו כסגן מפקד חטיבת גבעתי
קובי בראל	2014–2016	לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז
אסף חממי	2016–2018	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה, נהרג וגופתו נחטפה במתקפת הפתע על ישראל
אלי טולדנו	2018–2020	לימים סגן מפקד אוגדת עזה
דביר עלמי	2020–2022	לימים קצין אג"ם של עוצבת אדום
אבירן אלפסי	2022–2024	מעוטר צל"ש מפקד חטיבה, מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד עוצבת ברעם
מתן אלגרבלי	יולי 2024 – אפריל 2026	נפצע באורח קשה ב-7 באוקטובר בטבח כפר עזה והחלים מפציעתו
מנחם מעוז	אפריל 2026 –	מפקד הגדוד הנוכחי

גדוד רותם (435)

סמל גדוד רותם

גדוד רותם (435), הוא הגדוד הצעיר מבין שלושת הגדודים של החטיבה. הגדוד הוקם בשנת 1984, בעוד השאר הוקמו קודם לכן. הגדוד מורכב משש פלוגות: מסייעת, מבצעית, פלוגת חוד, פלוגת הרובאית, פלוגת חשיפה תקיפה ופלוגת המפקדה (פלס"ם). סמל הגדוד הוא רותם, על שם שיח הרותם שגדל במדבר ונאחז בחוזקה באדמת ארץ ישראל בשורשיו העמוקים.

גדוד רותם היה הגדוד היחיד בחטיבה שנכנס לעומק לבנון במלחמת לבנון השנייה. בשנת 2017 זכה במקום הראשון באליפות צה"ל בצליפה, הן בבית גדודי החי"ר והן בסיכום הכולל.

קצינים בולטים שצמחו בגדוד: האלוף איציק כהן, אל"ם אבי לוי, תא"ל אילן מלכא, אל"ם אילן עזראן, אל"ם אדם זוסמן, אל"ם אלי טולדנו, אל"ם ענאן פארס

מפקדי גדוד רותם

שם	תקופת כהונה	הערות
רובי גולדשטיין	1984–1985
יצחק גבאי	1985–1986
יואש רובין	1986–1987
יצחק לויט	1987–1988	יו"ר עמותת גבעתי
אריה קופרברג	1988–1990
צביקה אמדור	1990–1991	לימים מפקד חטמ"ר אפרים ומפקד מערך מג"ל
טל רוסו	1991–1992	לימים מפקד מפקדת העומק
עימאד פארס	1992–1994	לימים מפקד עוצבת הגליל
אילן נוי	1994–1996
אבי לוי	1996–1998	לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה
מוני כץ	1998–2000	לימים מפקד מפקדת העומק
אילן מלכא	2000–2002	לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד המרכז
אדם זוסמן	2002–2004	לימים נספח צה"ל בקנדה
אילן עזרן	2004–2006	לימים מפקד חטיבת ירושלים ומפקד בא"פ לכיש
בסאם עליאן	2006–2008
יהודה הכהן	2008–2010	לימים מפקד חטיבת אלון
דולב קידר	2010–2012	נהרג במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש אלוף, באתר הגבורה
דני אוקן	2012–2014	לשעבר רע"ן חי"ר במל"י, לימים קצין אג"ם של מפקדת קחצ"ר
לירון בטיטו	2014–2016	לימים מפקד החטיבה
טל אשור	2016–2018	לימים מפקד היחידה הרב-ממדית
עמרי רוזנקרנץ	2018–2020	לימים מפקד עוצבת ברעם
יוסי אליאס	2020–2022	קודם לכן היה ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י, לימים מפקד חטיבת הנגב
ענאן פארס	2022 – יוני 2024	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, לימים מפקד חטיבת בנימין
בניה הר זהב	יוני 2024 – מאי 2025	מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל. לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י, לימים מפקד בא"ח קומנדו
אלי סגל	מאי 2025 –	לשעבר מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי

סיירת גבעתי

סמל סיירת גבעתי

לוחמי סיירת גבעתי בטקס, ספטמבר 2023

הסיירת כונתה בעבר גדס"ר גבעתי. בשנת 2019 ביצע צה"ל שינוי בגדוד הסיור של החטיבה ובפלוגותיו. שם הגדוד שונה מ"גדס"ר גבעתי" ל"סיירת גבעתי" וכעת הוא מוגדר כסיירת. הפלוגות הייעודיות מגדוד הסיור הוסבו ל-3 פלגות המתמחות בפשיטה, סיור, חבלה, קשר, לוחמה בשטח בנוי, לחימה בתוואי תת-קרקע, צלפים והפעלת טילים נגד טנקים.

קצינים בולטים שצמחו בפלס"ר ובסיירת: אל"ם אסף חממי, אל"ם נתנאל שמכה, אל"ם אריאל גונן, אל"ם עברי אלבז, אל"ם דודו כהן תא"ל עופר וינטר.

הסיירת כוללת את:

• פלס"ר גבעתי – פלגה א'
• פלחה"ן גבעתי – פלגה ב'
• עורב גבעתי (פלנ"ט) – פלגה ג'
• מסייעת סיירת גבעתי - פלגה ד'
• פלוגת סיוע מנהלתי – פלס"מ

מפקדי הגדוד בהיותו במתכונת גדס"ר
שם	תקופת כהונה	הערות
רון אשרוב	2001–2003	מפקד הגדוד הראשון
עופר וינטר	2003–2005	לימים מפקד עוצבת האש
גיא ביטון	2005–2007	לימים מפקד חטיבת שגיא
גור שרייבמן	2007–2009	לימים מפקד עוצבת אדום
חזי נחמה	2009–2011	מעוטר צל"ש אלוף, לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
אליעד מאור	2011–2013	לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
אלי ג'ינו	2013–2015	לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה, לימים סגן מפקד עוצבת אדום
ניר בן חמו	2015–2017	לשעבר מפק"ץ במכללה לפיקוד טקטי וסגן מפקד החטיבה

מפקדי סיירת גבעתי הנוכחית

שם	תקופת כהונה	הערות
עברי אלבז	2017–2019	תחת פיקודו הגדוד הוסב ממתכונת גדס"ר לסיירת. לימים סגן מפקד אוגדת איו"ש וראש תחצ"ן
נתנאל שמכה	2019–2021	מעוטר צל"ש מפקד אוגדה. לימים מפקד החטיבה
אריאל גונן	2021–2023	לימים מפקד חטיבת שומרון
זיו בואניש	2023–2024	מפקד הסיירת במלחמת חרבות ברזל, לשעבר ראש ענף חי"ר במא"ש במל"י
שמואל בטיט	יוני 2024 – דצמבר 2025	לימים מפקד בא"ח גבעתי
עמית לוי	31 בדצמבר 2025 –	מפקד הסיירת הנוכחי

הגדוד עוטר בשנת 2005 בעיטור המופת על רצף פעילויות מוצלחות ברצועת עזה.

פלס"ר גבעתי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פלס"ר (פלוגת הסיור) גבעתי הוקמה בשנת 1983, וחדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה, לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי בשנת 2001. בסיס היחידה היה מחנה 'עמוס ירקוני' או בשמו העממי 'משמר הנגב' על שם הקיבוץ הסמוך. מסלול האימונים ארך כשנה ושמונה חודשים והוא כלל בין השאר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים וסיור. בנוסף לכך צורף לפלוגה צוות הצלפים של היחידה המכונה "נץ". בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגת התצפית של חטיבת גבעתי, פלוגת הסיור של חטיבת ביסלמ"ח, חטיבת בה"ד 1 וחטיבת הנגב. הפלס"ר התקיים במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי הפלס"ר

שם	תקופת כהונה	הערות
אילן סופר
אייל שליין		לימים מפקד עוצבת עידן
עמית ווינר
דן שוורצפוקס
עמוס גולדמן
אסף שביט		לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה וחטיבת יהודה
איל איזנברג	1990–1992	לימים מפקד פיקוד העורף
רז שגיא	1992–1993
בועז זלמנוביץ	1993–1994
מוני כץ	1994–1996
מני מוזס	1996–1998
אלדד פלד		לימים מפקד מערך מגל
טל חרמוני	1998–2000	לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
עופר וינטר	2000–2002	לימים מפקד עוצבת האש
חזי נחמה	2002–2004	לימים מפקד חטיבת אלכסנדרוני
גור שרייבמן	2004–2005	לימים מפקד עוצבת אדום
עידן כץ	2005–2006	לימים מפקד חטיבת אפרים
לירון ארוך		לימים מפקד בא"פ דרום וסגן מפקד חטיבת יהודה
אמיר זיגדון
ירון סימסולו		לימים מפקד עוצבת שועלי מרום
חנן בוחבוט
מוטי חיים		לימים מפקד גדוד 450
נדב דנינו	2013–2014	לימים סגן מפקד בה"ד 1
בניה שראל	2014	(נהרג במבצע צוק איתן, קרב רפיח)
רועי גנוניאן	2014–2015
ערן ארזי	2015–2016
יהונתן צור (ברנש)	2016–2017	לשעבר קצין אג"ם של החטיבה, לימים מפקד סיירת נח"ל, נהרג במתקפת הפתע על ישראל
דניאל לוריא	2017–2018	לימים מפקד גדוד שקד
עמית לוי	2018–2019	לימים מפקד סיירת גבעתי
אסף דמארי	2019–2020
מנחם מעוז	2020–2021	לימים מפקד גדוד צבר
אופק הלפנד	2021–2022	מפקד הפלגה במבצע שובר גלים
נדב סרלין	2022–2023	במלחמת חרבות ברזל החליף זמנית את מפקד הפלחה"ן יהודה כהן שנפל בלחימה
אדר וולף	2023–2024	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל
אפיק דרעי	2024–2026	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל
שי משישה	2026-	מפקד הפלגה במערכת ״שאגת הארי״

פלחה"ן גבעתי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לוחם סיירת גבעתי בשכונת העבסאנים בח'אן יונס במהלך מלחמת חרבות ברזל, אפריל 2025

הפלחה"ן (פלוגת החבלה וההנדסה) הוקמה בשנת 1984 כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. ייעוד פלוגת ההנדסה החטיבתית היה לפרוץ את הדרך לכוחות הלוחמים ולהובילם לעבר היעד. מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים במסגרת פעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון. חיילי הפלוגה זכו לצל"ש מפקד פיקוד הדרום, על פעילותם המצטיינת בצומת נצרים בספטמבר 2000 בפרוץ האינתיפאדה השנייה. בשנת 2001 הפלוגה שולבה במסגרת גדס"ר גבעתי שהוקם אז, והתקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי הפלחה"ן

שם	תקופת כהונה	הערות
אריה איטח		לימים סגן מפקד בה"ד 1
ניר מוקוטוב		לימים מפקד יחידת עוקץ
איתן מגל
אבי בורשטיין
יובל וינשטיין		נהרג בוואדי צברין בשנת 1990
שגיא תלמי
טל סיני
אלדד פלד		לימים מפקד מערך מגל
יגאל נחום
רון אשרוב		לימים מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ומפקד המרכז לאימונים טקטיים במל"י
רונן מרלי		לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
בוני מזר	1998–1999
גל תמיר	1999
דולב קידר		נהרג במבצע צוק איתן בעת ששימש מפקד גדוד גפן
איציק כהן		לימים ראש אגף המבצעים
טל חפץ
אלי ג'ינו		לימים מפקד עוצבת אדום ורמ״ט חטיבת גבעתי
עפר קעה		לימים ראש מנהלת 'אופק רחב'
קובי בראל		לימים קצין המבצעים של פיקוד המרכז
בני מאיר		לימים מפקד יחידת רימון, גדוד שחר וסיירת דבורה, מעוטר צל"ש מח"ט
נתי בן חורין
קובי אוחיון
אלי טולדנו		לימים מפקד חטיבת אלון
יונתן הלוי		לימים מפקד יחידת רימון
ליאור ליברמן
שמואל ביטרן		לימים ממ"ח בבא"ח גבעתי
זיו בואניש		לימים מפקד סיירת גבעתי ויחידת מגלן
אבירן אלפסי		לימים מפקד גדוד 450 וגדוד צבר, משרת כיום כמפקד חטיבה 300
טל כהן (טלכו)	2018 – 2019	בתקופתו הוסב הפלחה"ן לפלגה בסיירת. נהרג במלחמת חרבות ברזל
אלי סגל	2019–2020	לשעבר מפקד בית הספר להכשרות של סיירת גבעתי, לימים מפקד גדוד רותם
אייל מייזל	2020–2021	מפקד הפלגה במבצע שומר החומות
עידו נהרי	2021–2022	מפקד הפלגה במבצע שובר גלים
ברוך אטיאס	2022–2023
יהודה נתן כהן	2023	נהרג במלחמת חרבות ברזל
אופק ברוס	2023–2025	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל
הלל פרקש	2025-2026	מפקד הפלגה במלחמת חרבות ברזל

עורב גבעתי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפלנ"ט (פלוגת נ"ט) הייתה פלוגה נגד טנקים (נ"ט) המכונה "עורב" (על שם הטיל שבעבר השתמשו בו). ייעודה של הפלוגה היה לפגוע בשריון אויב, בחי"ר ובמטרות איכות, ולהוות כוח חי"ר איכותי. בנוסף תפקיד הפלוגה היה להכניס את החטיבה ללחימה בעזרת יכולות האש והתצפית המגוונות שלה, דבר שבעבר עשתה פלוגת הסיור.^{[דרוש מקור]} מאז הקמתה השתתפה הפלוגה במארבים ובמבצעים מיוחדים רבים, בפעילות הבט"ש, בגזרת גבול לבנון, רצועת עזה, ואזור יהודה ושומרון, וזכתה פעמים רבות בפלוגה המצטיינת של החטיבה. הפלוגה התקיימה במתכונת זו עד שנת 2019.

מפקדי עורב גבעתי

שם	תקופת כהונה	הערות
שלומי משה	1988
צחי ברבר	1991–1992	לימים רמ"ט כרמלי
יואל סטריק		לימים מפקד זרוע היבשה
צביקה דן	1993–1995
אדם זוסמן	1995–1996	לימים מפקד חטיבת הנגב
משה אור	1996–1997
עופר לוי		לימים ראש מטה פיקוד הדרום
יניב אוחנה
דוד כהן-דביר
יהודה הכהן		לימים מפקד חטיבת אלון
טל כרמל		לימים מפקד חטיבת הערבה
קובי פרחי
ניר בן חמו		לימים סגן מפקד החטיבה
שי שרף
אליק סרור
חנן שוורץ
אלישי גואטה	2012–2013
דוד רון	2013–2014	לימים סגן מפקד החטיבה
אלון פייזר	2014–2015
אייל גול	2015–2016
שמואל בטיט	2016–2018	לימים מפקד סיירת גבעתי
איתי משאט	אוגוסט 2018–2019	בתקופתו הוסב הפלנ"ט לפלגה בסיירת
רואד בלעוס	2019–2020	לימים מפקד גדוד שקד
יואב אורבך	2020–2021
עידן גל[דרוש מקור]	2021–2022
האדי גאנם	2022–2023
משה צבי נריה	2023–2024	נפצע באורח קשה במלחמת חרבות ברזל
שמואל כהן	2024	ממלא מקום עקב פציעת משה צבי נריה במלחמת חרבות ברזל
יונה קורנשטיין	2024-2025	לימים סגן מפקד יחידת מגלן
ניצן שמעון	2025-היום	מפקד הפלגה במערכת ״שאגת הארי״

מסייעת סיירת גבעתי

מסייעת סיירת גבעתי הוקמה בשנת 2013 ולקחה חלק פעיל בלחימה במבצע צוק איתן.

הפלגה מורכבת מ-3 צוותים עיקריים.

• צוות ניוד
• צוות מרגמות
• צוות פינוי כבד

ב-7 באוקטובר הפלגה קפצה עם היחידה הסדירה ונתנה מענה מהיר בכל אחד מהתחומים ומשרתת לאורך כל הלחימה ברצועת עזה ובלבנון.

גדס"ם גבעתי

סמל יחידת גדס"ם

גדס"ם גבעתי הוא גדוד הסיוע הקרבי-מנהלתי של חטיבת גבעתי

בשנת 2020 הוקם גדוד הסיוע מנהלתי-קרבי על מנת לתת מענה לוגיסטי בשם גדס"ם גבעתי 5084. הגדוד מורכב מאנשי מילואים בלבד ופועל תחת חטיבה סדירה ומופעל איתה בעת חירום, ותורם ונוכח בכל פעילות מבצעית בעת חירום.

לוחמי הגדוד בעלי יכולות והתמחויות שונות שנועדו להבטיח יכולות מבצעיות מגוונות כמו נהיגה מבצעית על אמצעים שונים, התמחויות בנשק, אנשי טכנולוגיה ואחזקה ואמצעי איסוף.

לגדוד 6 פלוגות שונות, מתוכן 5 מבצעיות: חי"ר, שינוע, פת"ן, פלכ"ר וטנ"א.

• חי"ר – לוחמי מילואים שהועברו מפלוגת חרמ"ש של גדוד 9 של שריון. אחראים על אבטחת שיירות לוגיסטיות ומבצעיות בצירים מבצעיים.
• שינוע – לוחמי מילואים של גדודי גבעתי הסדירים. לוחמים ונהגי מסע כבד המובילים כניסה של שיירות, ציוד לחימה ומשנעים כוח אדם.
• פת"ן – לוחמי מילואים של סיירת גבעתי. לוחמים ונהגי מסע כבד המובילים כניסה של שיירות, ציוד לחימה ומשנעים כוח אדם.
• טנ"א – פלוגת הטכנולוגיה והאחזקה, אחראים על כשירות כלי התמרון של החטיבה והגדוד. מומחי אחזקה וחילוץ כלים תקועים וחילוץ אדם.
• פלכ"ר – פלוגה רפואית המורכבת מחובשים, פרמדיקים ורופאים כירורגים מנוסים, נותנים מענה רפואי מורכב בצורה המקצועית ביותר בשטח. אחראים על פריסת בית חולים שדה הנותן מענה מקיף לכל צורך בעת לחימה.

מפקדי הגדוד

שם	תקופת כהונה	הערות
סא"ל ק'	2019–2021
סא"ל א'	2021–2025
סא"ל ש'	2025–

פלחי"ק גבעתי

סיכת פלחי"ק גבעתי

פלוגת מאור (הפלחי"ק) היא פלוגת הקשר והתקשוב של חטיבת גבעתי. הפלוגה אחראית על הפעלת אמצעי הקשר, התקשוב והשו"ב במפקדת החטיבה ובגדודים. בנוסף הפלוגה אחראית לפריסה והקמת מפקדות וחמ"לי החטיבה, וחפ"ק המח"ט בסדיר ובמילואים.

הפלוגה מורכבת מ-5 מחלקות: 4 מחלקות מקצועיות (אלחוט, שו"ב, כ"ס, וקצ"ק) ומצוות לוחמים.

לוחמי הפלחי"ק מבצעים את מסלול הכשרת הלוחם בבא"ח גבעתי. בתקופת השגרה מבצעים פעולות ביטחון שוטף יחד עם היחידה שאליה הם משתייכים. בחירום ובאימונים משמשים לוחמי הפלחי"ק כקשרי המח"ט ובתוך כך אמונים על אבטחת המח"ט וקציני המטה.

מערך התקשוב החטיבתי מונה את כלל קציני, נגדי וחיילי חיל התקשוב שבחטיבה, בגדודים ובבאח. אחריות הפלחי"ק לאמן את כלל המסגרות התקשוביות על מנת שיבצעו את תפקידן בצורה נכונה ומדויקת.

בא"ח גבעתי

טירון לוחם של חטיבת גבעתי בטקס סוף מסלול

בא"ח (בסיס אימון חטיבתי) גבעתי, הוא בית הספר ללוחמת חי"ר, שבו מתקיימים ההכשרה, ההדרכה והאימונים של חטיבת גבעתי. הבסיס הוקם על ידי אל"ם (מיל') יעקב עמר, ששימש קודם לכן מפקד גדוד 51 בגולני, כחלק מהקמת חטיבת גבעתי המחודשת. הבסיס שוכן בבסיס קציעות שבנגב על כביש באר שבע – ניצנה סמוך לגבול ישראל–מצרים, ונועד להכשרת טירונים.

בעבר התבצעה הטירונות בשטח הבא"ח והאימון המתקדם במחנה הר קרן, אך בשנת 2015 הוחלט שכל מחזור גיוס ישלים הכשרה מלאה בבסיס אחד, על מנת לחסוך זמן אימון יקר שמתבזבז על ההעברה. בשל העובדה שהצבא מקדיש יותר כסף לבסיסי טירונים, שופץ בסיס הר קרן בצורה נרחבת, וחלק ממטה הבא"ח הועבר אליו. כמו כן בשנה זו הושלמה בנייתם של מגורי הקבע בבסיס במקום האוהלים.

מפקדי הבא"ח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שם	תקופת כהונה	הערות
משה בכר	1983–1984	מפקד הבא"ח בזמן הקמת החטיבה
יעקב עמר	1984–	הקים את בסיס קציעות
מנשה עמית
חיים אביטל
נביה מרעי		נהרג במהומות מנהרת הכותל כשכיהן כסגן מפקד אוגדת עזה
יעקב בכר
דוד אוחנה
שלמה דגן		לימים מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה
ארז כץ	1998–2001	לימים רמ"ח תורת לחימה באגף המבצעים
אלדד פלד	2001–2002	לימים סגן מפקד החטיבה ומפקד מערך מגל
אילן מלכא	2002–2004	לימים ראש מטה של פיקוד המרכז
משה אור	2004–2006	לימים ראש תורת חי"ר וצנחנים במפקדת קחצ"ר
עופר לוי	2006–2008	לימים מפקד החטיבה וראש מטה פיקוד הדרום
יוסי דרורי	2008–2010
דדו בר כליפא	2010–2012	לימים ראש אכ"א
איציק כהן	2012–2014	לימים ראש אגף המבצעים
דודו כהן	2014–2016	לימים סגן מפקד עוצבת אדום
לירון בטיטו	2016–2018	לימים מפקד החטיבה
טל אשור	2018–2020	לימים מפקד היחידה הרב-ממדית
עברי אלבז	2020–2022	לימים מפקד חטיבת הנגב
יוסי אליאס	2022–2024	לימים מפקד חטיבת הנגב
אבירן אלפסי	יולי 2024 – אפריל 2026
שמואל בטיט	אפריל 2026 –	מפקד הבא"ח הנוכחי

גדוד הנדסה 8170

ערך מורחב – גדוד הנדסה 8170

תג גדוד 8170

גדוד חיל ההנדסה הקרבית 8170 הוא גדוד הנדסה קרבית במילואים. במרץ 2014 עבר הגדוד מחטיבה 27 שנסגרה, והוכפף לחטיבת גבעתי. הגדוד השתתף תחת פיקוד החטיבה במבצע צוק איתן. ב-2018 זכה הגדוד בפרס הרמטכ"ל ליחידות מילואים מצטיינות.^{[דרוש מקור]}

מפקדי הגדוד: אודי אלבז, מני בראונשטיין, אמיר זרגרי, סא"ל (במיל׳) יובל נתנאל, אלי בן שטרית סא"ל (במיל').

גדוד הנדסה 607

ערך מורחב – גדוד 607

סמל גדחה"ן 607

גדוד 607 שנקרא המפ"ץ – ראשי תיבות של "הבקעת מכשולים, פלסים, צמ"ה" – הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית שהוקם ב-2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל וכפוף מבצעית לחטיבת גבעתי. הגדוד מפעיל פלוגות פלסים שנלחמים רגלית וממוכן שלהן נגמ"שי הנדסה ופלוגת הצמ"ה המפעילה דחפורי D9 משוריינים, מחפרים ממוגנים, אמצעי גישור וכלי צמ"ה ממוגנים אחרים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקים, כלי רק"ם, וכוחות חיל הרגלים דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים, מכשולים מלאכותיים וטבעיים ועוד, תוך מתן סיוע הנדסי בלחימה בשטח בנוי ופתוח הכולל חבלה והבטחת ניידות הכוחות. פלוגת הצמ"ה של הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלצת טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש. תפקיד נוסף של הגדוד הוא להשמיד תשתיות אויב, כולל תשתיות טרור ותשתיוחת תת-קרקעיות, התעסקות בחבלה התקפית, איסוף והשמדת אמל"ח, השמדת מבנים ופירי מנהרות טרור.

הגדוד החל בתהליכי הקמה לאור לקחי מלחמת חרבות ברזל והמחסור בכוח הנדסי סדיר. המחזור הראשון היה פלוגת נובמבר 2024 ובאוגוסט 2025 החל הגדוד בפעילות מבצעית ברצועת עזה.

צמ"ה גבעתי

צמ"ה גבעתי, המכונה גם "כוח רייש" על שם מקימה ומפקדה הראשון, היא פלוגת ציוד מכני הנדסי שמפעילה כלי צמ"ה ובעיקר דחפורי D9 ומחפרים בשירות צה"ל וכפופה ישירות למח"ט גבעתי. היחידה מורכבת מלוחמי סיירת גבעתי במילואים שעשו הסבה לצמ"ה, ממפעילי צמ"ה ש"יובאו" מחיל ההנדסה הקרבית וממפעילי צמ"ה אזרחיים מיהודה ושומרון (כולל חרדים) שגויסו ליחידה, עברו הכשרה קצרה וחוילו. כחלק ממהכשרה, לוחמי היחידה מוכשרים גם בתיקון תקלות בסיסיות ונפוצות בדחפור בתנאי שטח, וזאת על מנת להבטיח לחימה רציפה על ידי מזעור הזמן שבו הכלי מושבת (שכן הוא מתוקן בשטח וכך נחסכים הזמן והלוגיסטיקה של פינויו למוסך).

היחידה הוקמה במהלך מלחמת חרבות ברזל בהוראת המח"ט לירון בטיטו והשתתפה בקרבות חשובים בזירת רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, בהם הייתה הכוח המוביל והמכריע. היחידה פיתחה תורת לחימה בשם "קרב ההרס" שבמסגרתה הרסה תשתיות טרור רבות וטיהרה שכונות שלמות מאיומי טרור על ידי הקרסת מבנים ששימשו לטרור, הריגת מחבלים, נטרול מטעני חבלה ומבנים ממולכדים, חישוף אזורי הלחימה וחסימת פירי מנהרות לחימה ברצועת עזה. מטרת תורת הלחימה היא השמדת מקסימום תשתיות טרור במינימום סיכון לכוחות צה"ל, שלילת נכסים אסטרטגיים וטקטיים מהאויב ונטרול איומים על הכוחות (מבנים ממולכדים, צלפים ופירי מנהרות בתוך בתים). שיטה זו הקטינה באופן דרסטי את מספר האבדות לחטיבה והכריעה את חמאס על ידי הריסת נכסיו הצבאיים וסיכול שיטת הלחימה שלו שהתבססה על מבנים ממולכדים ולוחמת מנהרות. הנזק הרב שגרמה לחמאס הייתה זרז לעסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2025).

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה	הערות
יהודה דובדבני	1983–1985	מקים חטיבה 84 גבעתי, ומפקדה הראשון
זאב דרורי	1985–1986
אריק מורן	1986–1987
אפי איתם	1987–1988	מפקד החטיבה בתחילת האינתיפאדה הראשונה. לימים מפקד עוצבת הגליל
יום טוב סמיה	1988–1990	לימים מפקד פיקוד הדרום
גיורא ענבר	1990–1992	לימים מפקד יק"ל
גיורא איילנד	1992–1993	לימים ראש אגף התכנון
מוני חורב	1993–1995
מאיר כליפי	1995–1997	לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה
אייל שליין	1997–1999	לימים מפקד עוצבת עידן
ליאור שלו	1999–2001
עימאד פארס	2001–2003	לימים מפקד עוצבת הגליל
איל איזנברג	2003–2005	לימים מפקד פיקוד העורף
יואל סטריק	2005–2007	מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה. לימים מפקד פיקוד הצפון ומפקד זרוע היבשה
אילן מלכא	2007–2009	המח"ט במבצע עופרת יצוקה. צמח בחטיבה מגיוסו ועד להיותו מפקד החטיבה
מוני כץ	2009–2011	לימים מפקד מפקדת העומק
עופר לוי	יוני 2011 – אוגוסט 2013	לימים ראש מטה פיקוד הדרום
עופר וינטר	אוגוסט 2013 – יוני 2015	מפקד החטיבה במבצע צוק איתן. לימים מפקד עוצבת האש
ירון פינקלמן	יוני 2015 – יולי 2017	לימים מפקד פיקוד הדרום
דדו בר כליפא	יולי 2017 – יולי 2019	לימים ראש אגף כוח האדם
איציק כהן	יולי 2019 – יולי 2021	לימים ראש אגף המבצעים
אליעד מואטי (מאור)	7 ביולי 2021 – 16 באוגוסט 2023	לימים מפקד חיל הגנת הגבולות
לירון בטיטו	16 באוגוסט 2023 – 11 ביוני 2025	מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל
נתנאל שמכה	11 ביוני 2025 –

שיוך מילואים

חטיבת גבעתי היא חטיבה סדירה, עם סיום השירות הסדיר בשורות החטיבה, משויכים הלוחמים לחטיבות גבעתי במילואים.

שם החטיבה	מספר	גדוד מזין	יחידת אם	פיקוד
חטיבה 5	5	גדוד צבר	עוצבת הפלדה	פיקוד הדרום
חטיבת הנגב	12	גדוד רותם	עוצבת סיני
חטיבת רמון	261	גדוד שקד	עוצבת סיני

נשק ואמצעים

רובה שירות

לוחם גבעתי עם רובה M4A1 פלאט-טופ, אמצעים אופטיים ומשתיק קול, מבצע מרכבות גדעון, 2025

לוחם גבעתי עם תבור X-95 פלאט-טופ בקרב רפיח (2024), מלחמת חרבות ברזל.

נכון ל-2026, רובה השירות והנשק האישי של לוחמי גבעתי הוא רובה סער M4A1 קרבין. הנשקים האישיים של הלוחמים מדוגמים במגוון אמצעים אופטיים לנשק קל.

בעבר חיילי חטיבת גבעתי היו חמושים ברובה סער תבור X-95 פלאט-טופ , מיקרו-תבור (גרסה מקוצרת יותר של התבור) ותבור קומנדו CTAR-21 ובעבר הרחוק יותר גליל, M16. בשנת 2023 חזרה החטיבה לרובי ה-M4A1 פלאט-טופ בדגמים חדשים.

נשק קל

כמו שאר חטיבות החי"ר בצה"ל, הנשק של גבעתי כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24, מאוזר 86SR,‏ SR-25 Mk 11 וברק 338, מטולי רקטות נגד טנקים ומבנים מדגמי לאו M-72 ומטאדור "מפצח אגוזים", מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג ומקלעי רימונים מקל"ר סאקו דיפנס Mk-19 ומקל"רון MK47 בקליבר 40 מ"מ. בסוף שנת 2018 החלה החטיבה להצטייד ברובי מיקרו-תבור משופרים בעלי קנה ארוך יותר מדגם תבור X-95 פלאט-טופ.

ב-2024 החל להיקלט בצה"ל מטול רימונים M320 , שמכונה גם "אקדח רימונים", שכן הוא כלי נשק עצמאי (ולא מתלבש על קנה הרובה). חטיבת גבעתי היא הראשונה שקלטה את ה-M320.

• 
  נשק אישי: M4A1 פלאט-טופ
• 
  מקלע נגב ומקלעי מאג
• 
  מטאדור "מפצח אגוזים"
• 
  רובה צלפים רמינגטון M24
• 
  מק"כ M2 בראונינג
• 
  רובה צלפים ברק

כלי רכב

עד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הייתה החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 בלבד, הנחשבים למיושנים ופגיעים, בעלי מיגון לא מספק. בעקבות אסון הנגמ"שים ואיום הנ"ט הגובר ברצועת עזה, הוחלט לתגבר את החטיבה בנגמ"שי המרכבה הכבדים, הנחשבים לאחד הכלים הממוגנים בצה"ל. כמו כן, הועברו נגמחונים ונקפדונים לשירות החטיבה.

בשנים 2005 ו-2008 נמסרו מספר נגמ"שי מרכבה (נמ"ר) לשורות החטיבה, לצורכי הערכה ובדיקתם בשטח לפני שייוצרו באופן מסיבי לכלל הכוחות. מאוחר יותר הוחלט שחטיבת גולני היא שתצטייד בנמ"ר ואילו נגמ"שי האכזרית של גולני יועברו לשימוש גבעתי. בשנת 2019 החלה החטיבה בהצטיידות בנמ"ר המצויד ב"מעיל רוח". במלחמת חרבות ברזל, הנגמ"ש העיקרי של החטיבה היה הנמ"ר.

פלוגת הצמ"ה החטיבתית, "כוח רייש", מפעילה ציוד מכני הנדסי ובעיקר דחפורי D9 משוריינים ומחפרים בשירות צה"ל, חלקם ממוגנים וחלקם לא.

• 
  נמ"רים בשטחי כינוס
• 
  דחפור D9R משוריין בקרב רפיח (2024), 11 ביולי 2024

ציונים לשבח

לוחם גבעתי משגר רקטת כתף מטאדור ("מפצח") בקרב רפיח (2024), מלחמת חרבות ברזל.

הצל"שים מוצגים בסדר הענקתם.

•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסמל שלומי פרץ ביוני 2001, אלוף על אומץ לב ותפקוד קר רוח בלחימה בצומת נצרים בתחילת אינתיפאדת 2000.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לחטיבת גבעתי באוקטובר 2002, על נשיאה במרבית עול הלחימה ברצועת עזה.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דורון אלמוג, הוענק לסג"ם ליעד גולן מגדוד שקד באוקטובר 2002, על כך שהרג מחבל בקרב פנים אל-פנים באמצעות קסדה, לאחר שאזלה התחמושת מנשקו.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חגי ביבי וסגן לאונרדו וייסמן באפריל 2004, על אומץ ליבם, חתירה למגע ולקיחת אחריות פיקודית בגזרה שאינה באחריותם.
•   עיטור המופת – הוענק לגדס"ר גבעתי ב-14 באפריל 2005, על פעילותו המבצעית הרצופה והמתמשכת במהלך שנת 2004 באזור חבל עזה.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסא"ל עופר וינטר באפריל 2004, על הובלת גדוד הסיור החטיבתי בפעילות רציפה ומתמשכת ברצועת עזה.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, דן הראל, הוענק לסרן חזי נחמה באפריל 2004, על פועלו.
•   צל"ש אלוף – מאת אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, הוענק לסרן אליק סרור בספטמבר 2008, על שהוביל כוחות תחת אש באזור רווי מחבלים, בעת שהיה מפקד פלוגה מסייעת בגדוד שקד.
•   צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסגן נדב מוסאי בספטמבר 2009, על פועלו במבצע עופרת יצוקה.
•   צל"ש מפקד חטיבה – מאת מפקד החטיבה, אל"ם אילן מלכא, הוענק לסרן בני מאיר בספטמבר 2008, על פועלו.
•   עיטור המופת – הוענק לסגן איתן פונד בינואר 2015, על גבורתו במהלך קרב רפיח, במבצע צוק איתן.
•   צל"ש אלוף – מאת מפקד פיקוד הדרום, סמי תורג'מן, הוענק ליחידת רימון בינואר 2015, על פעילות היחידה במבצע צוק איתן.
•   צל"ש הרמטכ"ל – מאת הרמטכ"ל, בני גנץ, הוענק ללוחם ביחידת רימון בינואר 2015, על תפקודו במבצע צוק איתן, והריגתם של 4 מחבלים בהיתקלות.

סמלי החטיבה

את הסמל הראשון של גבעתי איירה דבורה פופקו בהיותה חיילת בחטיבה.

צבע הכומתה הוא סגול. הראשונות שבחרו צבע זה היו בנותיו של המח"ט הראשון (לאחר הקמת החטיבה מחדש ב-1983), יהודה דובדבני, שרצה שלחטיבה המחודשת בפיקודו יהיו צבע וזיהוי ייחודי משלה. הוא הגיע לביתו עם שקיות מלאות בדוגמאות של כומתות בצבעים שונים, וביקש מבנותיו לבחור את הצבע האהוב עליהן. הן בחרו בסגול. הבחירה עברה מבחן נוסף, אצל שתי פלוגות טירונים של החטיבה, אשר להפתעת דובדבני בחרו גם חייליהן בסגול. בפברואר 1986 אישר הרמטכ"ל משה לוי את הכומתה החדשה.

תג החטיבה: החרב מסמלת את היותה של החטיבה חטיבה לוחמת. השועל מסמל את יחידת שועלי שמשון שהייתה הסיירת של חטיבת גבעתי הוותיקה; הצבע הכחול מסמל את הים (ייעודה המקורי של החטיבה הוא נחיתה מן הים באמצעות נגמ"שים אמפיביים – "תמסחים"); הצבע הצהוב מסמל את צבע האדמה המדברית של דרום הארץ, גזרתה הייעודית של החטיבה. רגליו של השועל נעוצות בקרקע – נחיתה מהים, זנבו מורם לאוויר לאות גאוות יחידה. צבר – מסמל את ארץ ישראל וכמו כן את גדוד צבר. על פי מורשת הקרב של החטיבה מקור סמל הצבר הוא בקרבות תש"ח.

המנון החטיבה הוא "מי שחלם גבעתי". ב-2015 נוספו בתים נוספים להמנון בעקבות מבצע צוק איתן.

סיכות יחידות חטיבת גבעתי

• 
  סיכת לוחם סיירת גבעתי
• 
  סיכת לוחם פלחה"ן אותה מקבלים הלוחמים בנוסף לסיכה המשותפת של סיירת גבעתי.
• 
  סיכת לוחם פלנ"ט שאותה מקבלים הלוחמים בנוסף לסיכה המשותפת של סיירת גבעתי.
• 
  סיכת לוחם גדוד שקד
• 
  סיכת לוחם גדוד רותם
• 
  סיכת לוחם גדוד צבר

בתרבות

חטיבת גבעתי הוזכרה פעמים רבות בתרבות הישראלית. מספר דוגמאות לכך:

• הסדרה הדוקומנטרית לוחמים שהופקה על ידי כאן 11 מתעדת ארבעה מלוחמי החטיבה החל משלב הטירונות בשירותם הצבאי.
• הספר אם יש גן עדן שחובר על ידי רון לשם נכתב בהשראת לחימת החטיבה ברצועת הביטחון בדרום לבנון. הספר מדבר על הלחימה במוצב הבופור תוך התמודדות עם אובדן ופחד. בשנת 2007 יצא לאקרנים הסרט בופור המבוסס על הספר.
• הספר אשה בורחת מבשורה שנכתב על ידי דויד גרוסמן מספר על אמא שבנה הלוחם בגבעתי נכנס ללחימה ברצועת עזה. האמא שמרגישה שבנה עומד למות בקרב, בורחת לשביל ישראל, זאת על מנת שלא לקבל את הבשורה על נפילת בנה בלחימה. הספר מתאר את תחושת הדאגה, הפחד והגעגוע שאם שבנה נכנס ללחימה מרגישה.

לקריאה נוספת

• קובי סגל, יחד, ורק יחד, ננצח!: חטיבת "גבעתי" במבצע "צוק איתן", בן שמן: מערכות, 2018
• מאיר פינקל, הפקת לקחים ברמה הטקטית במלחמת העצמאות - חלון לשני דפוסי ארגון צבאי, בתוך: מלחמה המעצבת הראשונה – שבעה מאמרים במלאת שבעים שנה למלחמת העצמאות, מודן, משרד הביטחון וצה"ל/המחלקה להיסטוריה, 2018, עמודים 113–150

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של חטיבת גבעתי
• שלמה מן, סגול כהה – גבעתי בנחיתה, בין גלים" 169 דצמבר 1986, עמ' 9.
• תמונות מתרח"ט גבעתי, פורום צבא וביטחון בפרש
• אמיר בוחבוט, עזה - הבית השני של סיירת גבעתי, באתר nrg‏, 24 במאי 2007
• יואב לימור ואלון בן דוד, מקום שביעי: סיירת גבעתי, באתר ynet, 22 בינואר 2008
• אהרל'ה ויסברג, סגול גאה, באתר ישראל היום, 24 באפריל 2011
• גבעתי ציינה שלושים שנה להקמתה: "ראשונה להתייצב לעת פקודה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013.
• נעם ויטמן, 30 שנה לחטיבה הסגולה: 30 עובדות שלא ידעתם על "גבעתי", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 באפריל 2013
• מיכל קליין ונעמי נידם, 25 שנה לגבעתי לחטיבה הסגולה, במחנה, 18 באוגוסט 2008, כפי שהועלה באתר "שב"וז חיילים"
• רון בן ישי, עופרת יצוקה - תיעוד מיוחד: יום עם חיילי צה"ל הלוחמים ברצועת עזה, באתר הארץ, 8 בינואר 2009
• תצלומים של מצעד חטיבת גבעתי במושבה רחובות
• תמונות מאוסף חזי אשל - חטיבת גבעתי מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• תרגיל נחיתה של חיילי חטיבת גבעתי, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• סגול עמוק, סרט בערוץ YouTube של דובר צה"ל, נובמבר 2014
• אמיר בוחבוט‏, לכל פגז יש כתובת: המג"דים של גבעתי פותחים הכול, באתר וואלה, 9 באפריל 2015
• טקס הענקת אות מלחמת ששת הימים למשפחות הנופלים, יומני כרמל, דצמבר 1967 (התחלה 0:19)
• אלון תשובה, כך הפכה חטיבת גבעתי לאלופת הצליפה של צה"ל, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2017
• אייל לוי, ‏"המחבלים לא רוצים להיתקל בנו": כך חיילי גבעתי נערכים לאיום המנהרות, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2018
• עוז רוזנברג, ‏"נלחמים להיות טובים. נקודה": גבעתי חוגגת 70 שנה להיווסדה, באתר מעריב אונליין, 28 במאי 2018
• יואב זיתון, גבעתי נגד חיזבאללה: "הפעם זו תהיה לוחמה פנים מול פנים", באתר ynet, 5 בינואר 2019
• יואב זיתון, חמש שנים לצוק איתן: היחידה של הדר גולדין נערכת לחזור לעזה, באתר ynet, 7 ביולי 2019
• ניר דבורי, הסיירת שנכנסה לגוב האריות בשכם – וחזרה כדי לספר, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2022
• רעות גוויסר, גלגוליה של החטיבה הסגולה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 15 בנובמבר 2023
• יואב זיתון, בצומת המנהרות שחוצות את הרצועה עם המפקד מגבעתי שהחליף כבר 20 "בתי מג"ד" בעזה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
• אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: מדוע חט' 7 נקראת חטיבה 7? (על כינויי החטיבות במלחמת העצמאות), גלי צה"ל, 2 בינואר 2025