יחידה 636
  | |
| סיכת לוחם ביחידה 636 | |
| "אין מקום שהוא רחוק מדי" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | יחידת ניצן |
| כינוי עבר | גדוד ניצן |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| סוג | יחידת איסוף קרבי |
| בסיס האם | מחנה עופר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | נובמבר 1993 – הווה (כ־30 שנה) |
| מקים היחידה | אל"מ יוסי גרינפלד |
| מלחמות | רצועת הביטחון, האינתיפאדה השנייה, מבצע חומת מגן, מלחמת לבנון השנייה, מבצע שובו אחים, מבצע צוק איתן, מבצע שובר גלים, מבצע בית וגן, מלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | איסוף קרבי של מודיעין טקטי וסיכול טרור |
| כוח אדם | לוחמי איסוף, בקא"סיות ותצפיתניות |
| ציוד עיקרי | רובי סער M4A1 קרבין ו-M16A1, מקלע נגב ומאג, מטול M203, רוגר SR-22 ורובה צלפים M24, רחפנים, אמצעי תצפית, רכבי שטח ואמצעים חשאיים מיוחדים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
|
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
| מפקד נוכחי | סא"ל ג' |
| מפקדים | מפקדי היחידה |
| עיטורים | |
 אות הערכה מטעם הרמטכ"ל צל"ש אלוף | |
יחידת ניצן 636 היא יחידה מיוחדת בצבא ההגנה לישראל הכפופה פיקודית לאוגדת איו"ש בפיקוד המרכז ולמערך האיסוף הקרבי בחיל הגנת הגבולות. היחידה פועלת ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת סגן-אלוף. היחידה עוסקת בסיכול טרור, איסוף מודיעין קרבי בשטחי אויב, מארבי תצפית וסיכול ייחודיים, אבטחת כוחות צהל בשטחי אויב ויירוט מפגעים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ועוד.
היחידה הוקמה בשנת 1993 כיחמ"מ בגזרת רצועת הביטחון, ולאחר מבצע חומת מגן הועברה לפיקוד המרכז. בעקבות הישגי היחידה בסיכול טרור, מספר המשרתים הגבוה והגדלת כמות משימותיה, הוגדלה היחידה והוסבה מגדוד ליחידה צבאית, בעלת היקף גבוה במיוחד של משרתים ותחומי עיסוק ומבנה וארגון של יחידה מיוחדת. היחידה מוגדרת כיחידת חוד של יחידות האיסוף הרב-ממדיות בגבולות, והיא היחידה הגדולה בצה"ל עליה מפקד סגן-אלוף.
ליחידה עיטור אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל משנת 2020 ועיטור צל"ש אלוף פיקוד המרכז משנת 2023.[1] במלחמת חרבות ברזל פועלת היחידה בזירות נוספות, כרצועת עזה, ולא רק בפיקוד המרכז.[2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
1993—1999: השנים הראשונות, דרום לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה הוקמה בשנת 1993 על ידי אל"ם יוסי גרינפלד כיחידת מודיעין מטרות (יחמ"מ) בגזרת לבנון, תחת אוגדה 36. הקמת היחידה התבצעה כתוצאה מלקחי מלחמת יום הכיפורים והצורך לזהות כוחות אויב מבעוד מועד. היחידה הייתה אמונה על ביצוע תצפיות ארוכות טווח ברצועת הביטחון, זיהוי כוחות אויב והכוונת אש יבשתית, ארטילרית או אווירית עליהם.[3] בתחילה ליחידה לא היה שם ומספר, וניתן לו שמה של אשתו של גרינפלד, ניצן, ושלושת הספרות האחרונות של המספר האישי שלו - 636.
הפעילות המבצעית של היחידה בדרום לבנון התבצעה ממוצבי רצועת הביטחון: דלעת, סוג'וד, ריחן, הבופור ואחרים. עמדות התצפית במוצבים אלו הוקמו תחת אש אויב ונדרשו למיגון מיוחד.[4] מטרת היחידה הייתה יירוט של חוליות ארגון הטרור חזבאללה על ידי זיהויין מבעוד מועד.[5] הוכחת היכולת המבצעית גרמה לעליה בכמות המתגייסים ליחידה (משתי מחלקות לסדר גודל של פלוגה בכל מחזור גיוס). בשנותיה הראשונות היחידה הייתה מורכבת מארבע פלוגות: פלוגת מפקדה, פלוגת הכשרה ושתי פלוגות מבצעיות. הפלוגות המבצעיות התחלקו לפלוגה אחת בגזרת לבנון ופלוגה נוספת שמבצעת אימון ואחראית על גזרת רמת הגולן. היחידה שכנה במחנה ארעי בבסיס צאלים, עד למעברה למחנה ירדן שבסמוך לקצרין.
בשנת 1995 נכנס לתפקיד מפקד היחידה סא"ל יואל רונן, שבעברו הקים את פלס"ר 500. היחידה פעלה, כאמור, בשיתוף פעולה עם כוחות חיל האוויר, מרגמות וארטילריה לטובת יירוט של חוליות חזבאללה. תחת פיקודו של מפקד אוגדה 36 שי אביטל היחידה התמקדה ביכולות שיבדלו אותה מיחידות תצפית אחרות וישלימו את מעגל הסיכול - על ידי הפעלת אש:
עבדנו הרבה בהכשרה על האיסוף ועבדנו לא פחות על הפעלת אש, כולל ריענונים, סימולטורים ושיחות עם טייסי מסוקי קרב. תמיד הדגשנו: לא מספיק לאסוף ולתצפת, צריך גם להשמיד את האויב. ואין אף אחד שיעשה זאת במקומנו. זאת הייתה התכונה הבולטת של היחידה ברצועת הביטחון.
— ספר יחידה 636 'ניצן' - אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 32
היחידה פעלה במשך 4 שנים כיחידה חשאית. באסון המסוקים בשנת 1997 נפלו שלושה לוחמי מודיעין קרבי, עידן אלפר ויפתח שלפוברסקי מיחידת ניצן וקובי בן שם מיחמ"מ 869, מה שהביא בהמשך לחשיפת היחידה לציבור.
בשנים 1997–1999 היחידה התייצבה על תקינה של 10 צוותים לוחמים ועוד 2 צוותים בהכשרה, כאשר בכל צוות ישנם לוחמים ותיקים יחד עם חדשים, כדי לייצר למידה של האחרונים מהלוחמים המנוסים יותר. בשנים אלה צברו צוותי היחידה ניסיון בעבודה במבצעים בעומק השטח ברצועת הביטחון, יחד עם יחידת אגוז ויחידות אחרות. בחירום היו תחת פיקוד היחידה 29 צוותים - צוותי היחידה, ובנוסף צוותים מיחידת שלדג, תצ"מ 5707, יחמ"מ 869, צוותים מחטיבת גולני ועוד.[6] היחידה עבדה בצמידות לאלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין ולידיעות שצוינו כחיוניות. מפקד היחידה, שי קולר, אמר על לוין שהוא ”הרגיש כי אנחנו יחידת הבת שלו ודאג לספק לנו כל מה שצריך לביצוע המשימות”.[7]
בשנת 1999 קיבלה היחידה תעודת הערכה וציון לשבח ממפקד פיקוד הצפון גבי אשכנזי, כיחידה מצטיינת פיקודית באותה השנה. כבר בשנותיה הראשונות פעלה היחידה במקביל לגזרת לבנון בגזרת יהודה ושומרון, ואף פעלה לפרקים בגזרת רצועת עזה.
1999—2002: התבססות ומבצע חומת מגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 היו ביחידה פלוגות א' ו-ב', שנותרו מוצבת בגזרת לבנון והר דב. בתקופה זו הגיוס ליחידה נעשה ברובו בשיטה שבה המעוניין להגיע ליחידה מצהיר על כך בבקו"ם, בשיטת חבר מביא חבר, ואין דרך מסודרת להתמיין ולהגיע ליחידה. בחודש אפריל 2000 ביצעה היחידה מארב מוצלח ליירוט חוליית מחבלים במרחב כאוכבא בו חוסל מפקד יחידת החבלה של החזבאללה בגזרה המזרחית בדרום לבנון, שלו יוחס הפיגוע שהביא לנפילתו של מפקד יק"ל ארז גרשטיין. בחודש מאי של אותה שנה התבצעה הנסיגה מלבנון, כאשר פלוגה ב' יוצאת מהמרחב עם אובדן ציוד מינימלי עקב תכנון מקדים ועבודה יסודית למניעת תקלות במהלך הנסיגה. לאחר הנסיגה לקווי שביתת הנשק של 1948 צומצמו מרחבי האחריות של הגדוד מפריסה מרמת הגולן ועד ראש הנקרה לכזו ממוקדת יותר, הפרוסה בין מטולה להר החרמון.
בשנת 1999 סופחה פלוגה מיחידה 869, פלוגת זיקית, ליחידת דובדבן כפלגה ירוקה, שבאחריותה תצפיות ומודיעין. ציוות זה התבצע עקב מומחיות הפלוגה באיסוף מודיעין ופעילות חשאית בתחומי יהודה ושומרון, ונשאר עד שנת 2003, כאשר הפלוגה ממשיכה להיות מוזנת בכוח אדם מבית הספר לאיסוף קרבי. הפלוגה נקראה בשם זה, לציון יכולות ההסוואה וההיטמעות המתקדמות שלה. לוחם מהפלגה הירוקה, אלקנה גובי, עוטר בצל"ש אלוף פיקוד הדרום דורון אלמוג על תפקודו בקרב מול מחבלים ברצועת עזה בו נפל בדרכו לביתו. בשנת 2003 פלוגה זו צוותה ליחידה 636, כאשר מורשתה מתקופתה ביהודה ושומרון עמה.
על תקופת פיקודו על היחידה בין השנים 1999–2001 כתב אל"ם רז שגיא את ספרו "להיות מג"ד", שזכה בפרס מולדובן לספרות ביטחונית בשנת 2013 (מטעם אוניברסיטת אריאל בשומרון).[8]
בשנת 2001, תחת פיקודו של יובל ג'רבי, הוקמו ביחידה "צוותים מובילים", שייעודם היה לבצע פעילויות מורכבות ומאתגרות. הצוותים הוקמו מתוך אלה הקיימים, ויועדו לשיתוף פעולה עם מגוון כוחות כדי לבצע כל שיידרש מהם. בשנת 2002, בתחילה בצורה ספורדית ומחודש מרץ בצורה סדורה ומשמעותית יותר, לקחה היחידה חלק בלחימה במרחב יהודה ושומרון כחלק ממבצע חומת מגן. לוחמי היחידה תפקדו ככוח תצפית במהלך הלחימה בשטח הבנוי בסיוע לכוחות השונים שפעלו ברחבי יהודה ושומרון, בעיקר בגזרת ג'נין, שכם וטול כרם ובעבודה בשיתוף פעולה עם כוחות אוגדה 36 ובראשן יחידות חטיבת גולני. במהלך המבצע נקרא מפקד היחידה, יובל ג'רבי, להחליף את אופק בוכריס כמפקד גדוד 51, לאחר שזה האחרון נפצע קשה בקרב לכיבוש הקסבה של שכם. את הפיקוד על היחידה קיבל טל בראון שיועד להחליף את ג'רבי ולמד באותה תקופה במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה. כתוצאה מלקחי המבצע הוחלט להעביר את היחידה תחת פיקוד המרכז ולא תחת פיקוד הצפון כפי שהיה עד אותה עת.
2003—2010: מעבר לפיקוד המרכז והתעצמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 הוחל בהקמת מכשול ההפרדה במרחב התפר ביהודה ושומרון, ועלה צורך מוגבר במתן מענה למרחב זה. לקראת סוף השנה, בדחיפת סגן הרמטכ"ל גבי אשכנזי, הוחלט על העברת יחידה 636 לפיקוד המרכז. זאת כלקח ממבצע חומת מגן שהורה על הצורך בכוח איסוף זמין לגזרה, שיתן מענה לאתגרים במצב החדש. במהלך המעבר ניתנה יד חופשית למפקדי היחידה לבחור את הבסיס אליו יעברו, ואף שם, מספר וסמל חדשים - אך הוחלט להישאר עם הסמלים ההיסטוריים ולעבור למחנה עופר הסמוך לגבעת זאב. החלטה זו התקבלה עקב מרכזיות המיקום בגזרה והקרבה למחנה הפיקוד בנווה יעקב ולמחנה האוגדה בבית אל. בחודש ינואר 2003 פלוגה ב' ופלוגת המפקדה ביצעו את המעבר למחנה עופר, כאשר פלוגה א' נשארת בגזרת הר דב, ובעתיד עוברת ליחידה 869.
המעבר טמן בחובו שינוי מבצעי נדרש - לא עוד תצפיות ארוכות טווח מנגד, אלא "יחמ"מ בלב האוכלוסיות". תוך זמן קצר צוותי הלוחמים היו צריכים להסתגל לפעילות מסוג חדש ואף הגיעו להצלחות מבצעיות.[9] בתקופה קצרה נוספו ליחידה פלוגות נוספות והתבצעו שינויים ארגוניים: פלוגה ב' הוצבה כפלוגה רגלית במרחב חטיבת שומרון, ופלוגה ג' (לשעבר הפלגה הירוקה ביחידה 217 ולאחר מכן הפלוגה הייעודית) הוגדרה כפלוגה בעלת משימות איכות חוצות פיקוד. מיחידת מורן עברה ליחידה פלוגה נוספת שעברה להיקרא פלוגה ה' והוצבה במרחב חטמ"ר יהודה. בנוסף הוקמה פלוגה ו' שבאחריותה היה מרחב חטיבת בנימין. הפלוגות ייצרו שיתופי פעולה עם יחידות הסיכול במרחב, כימ"ס ויחידות נוספות, ועם כוחות הביטחון השוטף במרחב, לביצוע מבצעים מיוחדים ופעילויות נוספות.
בנוסף לשינוי המבצעי שנדרש מצוותי הלוחמים הוחלט על הקמת מערך תצפיתניות, תחילה במרחב התפר ולאחר מכן גם בעומק. פלוגה א' הוקמה כפלוגה למרחב התפר בבסיס צופים, כפלוגה שכללה תצפיתניות ולוחמים רכובים, כאשר לא הוקמו עדיין חמ"לי תצפיות מסודרים, וחלק מהתצפיתניות ישבו מתחת למגדל שעליו הוצב אמצעי התצפית וצפו בו מהשטח. פלוגה ד' הוקמה על בסיס לוחמים רכובים (המתניידים על גבי רכבי תצפית כגון רקון) ותצפיתניות שהובאו מגדוד הקשתות המטכ"לי (לימים גדוד 414 במרחב אוגדת עזה) וקיבלה אחריות על מרחב חטמ"ר הבקעה. הקמת מערך תצפיתניות ביחידה יצר השלמה ליכולות האיסוף הניידות שהתפתחו ביחידה, בדמות שפה מודיעינית משותפת למושגים כמו "גילוי", "זיהוי", "צי"ח" ו"ידיעה".
בשנת 2004 עבר הגדוד מאחריות פיקוד המרכז לאחריות אוגדת איו"ש, וכן הוגדרה לכל פלוגה חטיבה מרחבית ספציפית שהפלוגה תחתיה. כך הצוותים הרגליים כונסו לפלוגה הייעודית, פלוגה ג', שגדלה ותפסה אחריות על כלל הגזרה בהקשר משימות איסוף חשאיות וייחודיות, בשיתוף קציני המודיעין באוגדה ובחטיבות, השב"כ ויחידות הסיכול השונות. שאר הפלוגות הורכבו מתצפיתניות, שעמדותיהן אוחדו והוכנסו לתוך חמ"לים, והושם דגש על פיתוח פיקוד מקרב שורותיהן - עד דרג המ"פ.
במלחמת לבנון השנייה פעלו צוותי לוחמים מהפלוגה הייעודית של היחידה בעומק השטח, יחד עם חטיבת הצנחנים ויחידות אחרות. בשנת 2006 הוקמה פלוגת איסוף במרחב חטיבת עציון. בשנים 2006–2008 הוקמה פלוגת האחזקה, שתחתיה רוכזו הסמכויות לטיפול באמצעים הרבים שהיו בשימוש הגדוד וברכיבי התקשוב, כאשר היא תחת סמכות מקצועית של חיל הטכנולוגיה והאחזקה וחיל התקשוב.[10]
לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 לקחו צוותי היחידה חלק במבצעים רבים לאיתור ותפיסת מבוקשים. במבצעים שולבו מארבי תצפית ממושכים, עבודה בשיתוף פלוגות האיסוף הגזרתיות ואמצעים טכנולוגיים חדשניים כגון בלוני תצפית ואמצעים מסווגים נוספים. חלק נרחב מהעבודה המבצעית התרחב מעבר לתחום האיסוף והתפתחה שיטה של מתן מענה לבעיה מבצעית בעזרת שימוש ביכולותיה הייחודיות של היחידה.
2010—2014: הקמת פלוגת נץ ומיסוד שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2011–2012 הוקמה הפלוגה הרכובה, על בסיס לוחמים שעד אז הוצבו תחת הפלוגות הגזרתיות. הלוחמים בפלוגה הרכובה קובצו למחנה עופר במקום המשך פעילות במחנות החטיבות השונות, כדי לרכז את הפיקוד והטמעת המקצוע תחת קורת גג אחת. הגדרת הצוותים הפכה לזהה לזו של הפלוגה הייעודית - עתודה איסופית למרחבים השונים על פי הצורך, כאשר הסמכות המקצועית ביחידה משפיעה על בחירת משימותיה למרחבים הרלוונטיים ביותר ולא כבולה לגזרה מסוימת. בנוסף התבצעה ביחידה הקמה של פלוגת אימונים שתהיה אחראית על כשירות הלוחמים והתצפיתניות, ובנוסף העלאה של כמות התצפיתניות למענה על כלל האתגרים בתחום האיסוף הנייח.
יחד עם שב"כ ואגף חקירות ומודיעין של מג"ב איו"ש פותחו ביחידה טכניקות להפללה של מחוללי הפרות סדר במרחב איו"ש, כאשר לוחמי היחידה מתמחים בזיהוי פנים של מפרי הסדר ומביאים למעצרם לאחר מכן, על ידי כוחות מהיחידה וכוחות אחרים.
תחת מפקדי האוגדה חגי מרדכי ותמיר ידעי התחזק הקשר בין היחידה לאוגדה, וצוותים מהפלוגה הייעודית עברו באופן קבוע תחת ימ"ס איו"ש ויחידה 217 לביצוע משימות מיוחדות וחשאיות במרחב האוגדה. במהלך שנים אלו בוצעה העברה של שידור התצפית בעמדות מרוחקות ומבודדות אל חמ"לי האיסוף הגזרתיים המרכזיים. אחרי עבודת מטה הוחלט על הוספת סגן מפקד יחידה נוסף ליחידה, שיאפשר חלוקה של הקשב הפיקודי בין התצפיתניות ללוחמים.
בשנת 2014 השתתפה היחידה במבצע שובו אחים למציאת שלושת הנערים החטופים במרחב חטיבת עציון וחטיבת יהודה[11] והתמודדה עם גל הפרות הסדר שהגיע לאחר מכן. היחידה נערכה לכניסה לרצועת עזה במהלך מבצעי עמוד ענן וצוק איתן עם חטיבת כפיר ויחידות נוספות, אך לבסוף לא השתתפה בפועל בכניסה הקרקעית לרצועה, כדי לתת מענה למציאות המבצעית בגזרת יהודה ושומרון.
2014—2020: אירועי "גודל השעה" ופיתוח שיטות לחימה חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2015–2016 התפתח גל טרור פלסטיני שקיבל את השם הצבאי "אירועי גודל השעה". גל הטרור כלל מקרים רבים של פיגועי טרור שהתבצעו על ידי זאבים בודדים, בכוחות עצמם וללא תשתית או השתייכות לארגון טרור. יחידת ניצן התמודדה עם מציאות זו בעזרת פיתוח שיטות לחימה חדשות, והתבססות על תפיסה שדוגלת בהתמדה, חשאיות ועצמאות, תוך שהיחידה מבצעת את סגירת המעגל על המחבלים בתחום היירוט (אם בתפיסת המפגעים או פגיעה בהם) ולא רק בתחום הזיהוי וההפללה. מפקד היחידה אז, אל"ם ניר ישעיה, אמר כך:
היו התנגדויות כי ראו אותנו כיחידה שנותנת איסוף, בעוד היירוט נעשה על-ידי מישהו אחר, בדרך-כלל החי"ר והכוחות המתמרנים בגזרה. אבל הרוח הלוחמנית והמשימתית שלנו שמה אותנו במקום שבו אנחנו יכולים להיות הטובים ביותר והוכחנו את זה.
— ספר יחידה 636 'ניצן' - אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 82
שיטות הלחימה החדשות התבטאו בשימוש והטמעה במגוון אמצעים חדשים בתחומי איסוף המודיעין, ההסוואה והיירוט, ובשילוב בין האמצעים והכוחות השונים ביחידה לטובת מתן פתרון לבעיה מבצעית. היחידה פיתחה יכולות שונות במשך השנים, ששילוב שלהן יחד יצר יכולת לסגור מעגל על מפגע מתחילה ועד סוף: משלב איסוף המודיעין המקדים, אפיון השגרה, איסוף ייעודי בעזרת אמצעים מתקדמים, הפללה ולאחר מכן סגירת מעגל בצורת יירוט על ידי מארב ירי, מארב תפיסה או מעצר.[12] היחידה צברה הצלחות מבצעיות במארבים ארוכי טווח מסוגים שונים, על מניחי מטענים, זורקי אבנים ובקבוקי תבערה ומובילי טרור עממי בהפרות סדר.[13][14][15] בשנת 2016 הוגדרה הפלוגה הרכובה מחדש כ"פלוגת נץ", כאשר היא מבצעת מארבים רבים ומבצעת משימות הדורשות כשירות ללוחמה רגלית, על אף שעד שנת 2019 יכלו להגיע לפלוגה זו גם לוחמים בעלי פרופיל רפואי של 72 בלבד.
ביחידה פותחה בשנים אלו גם טכניקה של צק"מ איסוף, במטרה לתת מענה לאירועים מתפרצים או ריכוזי מאמץ, שהתבטאה באירועים כגון הפיגוע בצומת אריאל,[16] ומטרתה להעביר את תשומת הלב ואת הכוחות למרחב שזקוק לכך. בעתיד יושמה טכניקה זו באירועים כגון רצח בני משפחת סולומון בחלמיש, רצח דביר שורק, פיגוע הדריסה במתחם התחנה, בריחת האסירים הביטחוניים והפיגוע באלעד. היחידה הייתה מהראשונות בצה"ל להשתמש ברחפנים למטרות איסוף מודיעין ומטרות נוספות, החל משנת 2016.[17] בשנת 2017 זכתה היחידה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.[18]
בשנת 2018 הוקמה על ידי מפקד היחידה איילון פרץ הפלוגה הייעודית במילואים, שתפקידה לתמוך את מאמצי היחידה בעת אירועים אופרטיביים ולהוות עתודת מילואים איסופית זמינה ומיומנת. הפלוגה הוקמה מתוך הפלוגות וצוותי הלוחמים ביחידה ומהווה כוח מילואים ייחודי שמתמחה בעבודת איסוף במרחב יהודה ושומרון. בנוסף עובה מערך המילואים לתצפיתניות, והיחידה כללה באותה עת כ-2,000 חיילים בסדיר ובמילואים.[17] בוצעו שיפורים טכנולוגיים באחיזת השטח בחמ"לי האיסוף ונוצר מסד לחיבור חזק יותר לגורמי המודיעין.
כהשלמה ליכולות סגירת המעגל של היחידה, הועלתה כשירות היירוט והוקמו צוותי יירוט ייעודיים שמטרתם לבצע את סגירת המעגל, אם בירי או בתפיסת המפגע. בנוסף הוכנסו ליחידה צלפים כחלק אורגני מהצוותים, והצוותים הייעודיים יצרו כשירות של ירי אקדחים, נהיגה מבצעית חשוכה - ללא אורות וכשירויות חשאיות נוספות. בוצע רישות של כביש 443 במצלמות במטרה להתמודד עם טרור האבנים במרחב זה, שהביא לירידה משמעותית של אירועי טרור במרחב.[17]
בשנת 2019 החליט מפקד היחידה רועי יתח על הקמת פלוגת לוחמים שלישית, פלוגת חנית, ועל העלאת הסף הרפואי של הלוחמים בפלוגת נץ לפרופיל קרבי של 82. פלוגת חנית הוקמה על בסיס צוות מפלוגת נץ וצוותי לוחמים חדשים שעלו מההכשרה בבהל"ג, כאשר פלוגת זיקית מקטינה את מספר הצוותים שלה. בשנה הראשונה להקמתה זכתה הפלוגה בהצטיינות ממפקד אוגדת איו"ש כפלוגה מצטיינת אוגדתית.[19] כתוצאה מפעולות אלה הועלתה היכולת לבצע משימות בבקרה של פיקוד בכיר יותר ברמת הפלוגה, כאשר המבנה הארגוני מאפשר יותר תשומת לב פיקודית לכל פעילות מבצעית. בשנים הבאות בוצעו תהליכים של הידוק שיתוף הפעולה עם גופי הביטחון בגזרת יהודה ושומרון כשב"כ, מג"ב איו"ש ומחוז ש"י של משטרת ישראל.
לאחר רצח ארי פולד בוצע שינוי בתפיסת המרחב באזורים צפופים המהווים מוקד לפיגועים, כצומת גוש עציון, צומת אריאל, צומת תפוח ועוד, והוחלט על הצבת מספר רב של אמצעים בשילוב אנליזות וידאו ויכולות עיבוד תמונה, כדי לייצר סיכול טרור מיטבי במרחבים אלה. הפרויקט במרחבים אלה נקרא "בקא"סית מסכלת". בנוסף הוכנסו שינויים שאיפשרו למפקדת בחמ"ל התצפיות לבצע ירי של אמצעים לפיזור הפגנות בשטח דרך פקודה מהחמ"ל (גרסת אל-הרג של רואה-יורה). בנוסף הוגדלה תפוצת הרחפנים בפלוגות הלוחמות לביצוע משימות תצפית ותקיפה.[20] כלקח מרצח רנה שנרב, נכנס לפעולה פרויקט "בקא"סית רב-ממדית" שכולל צוות רחפנים תחת הפלוגה הגזרתית בחטיבה המרחבית, לטובת אחיזת שטח עילית.[21] בדחיפת מפקד האוגדה ערן ניב, בפלוגת שומרון הוסב חמ"ל התצפיות לחמ"ל מר"ס המשלב מכ"ם, תצפית וליבת עיבוד מידע המקשרת ביניהם. בהמשך התרחב פרויקט זה לחטיבות נוספות.
2020—2023: יחידת איסוף וסיכול מיוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2020 נעשתה עבודת מטה שמסגרתה הכוללת את הגדרתה של היחידה כיחידה צבאית שאינה מוגדרת עוד כגדוד, בהקשר מספר המשרתים, מורכבות ומבנה היחידה (היחידה הגדולה בצה"ל עליה מפקד סגן-אלוף).[22][23] בוצע שינוי גם בסיכת היחידה ובשמותיה הרשמיים במערכות השונות, שנועד לשקף את היותה של היחידה יחידת איסוף וסיכול ייחודית ביהודה ושמורון. פעילות היחידה הקנתה לה זכייה באות ההערכה המבצעי מטעם הרמטכ"ל לשנת 2020, עקב סיכול מספר רב של פיגועים והשתנות מבצעית.[24] בשנה זו נכנס גם לפעילות פרויקט "מרחב חכם", שבעזרת בינה מלאכותית וניתוח של היסטוריית הפיגועים בגזרה מסוימת, מסייע לנתח סימנים מחשידים לפעילות טרור ומייצר מניעה מוקדמת.[25]
במבצע שומר החומות פעלה היחידה במספר רב של מוקדי טרור עממי והפרות סדר. היחידה פגעה במחבלים רבים שביצעו פיגועים על צירי התנועה ומוקדי החיכוך ביהודה ושומרון, והיוותה גורם מכריע במבצעים למציאת המחבל מהפיגוע בצומת תפוח, בבריחת האסירים הביטחוניים ובמבצעים רבים נוספים.[26][27] במהלך שנת 2021, בהובלת מפקד היחידה אבידן לוגסי, בוצעה עבודת ארגון שבמסגרתה הפלוגות הלוחמות ביחידה מתמקדות במקצוע ייחודי להן ומייצרות מומחיות בתחום זה.[28]
במבצע שובר גלים סיכלה יחידת ניצן מאות פיגועים ביהודה ושומרון. בנוסף בוצע שינוי משמעותי באחיזה במרחב התפר בקו הירוק, והתבצע תהליך שבסופו ממספר של עשרות אלפי מסתננים שביצעו שהייה בלתי חוקית בשטח ישראל, כמות המסתננים ירדה למאות בודדות.[29] בנוסף בוצעו מספר סיכולים משמעותיים של הברחות אמל"ח במרחב גבול ירדן–ישראל. במסגרת המבצע, בסדרה של מארבים מוצלחים חיסלו כוחות מהיחידה מחבלים חמושים שביצעו פיגועי ירי במרחב מחסום חווארה, כפר קליל, אלון מורה ופסגות.[30][31][32]
במבצע בית וגן כוחות מהיחידה בשיתוף פעולה עם חטיבת הקומנדו, חיל האוויר ויחידות נוספות ביצעו פעולות לחשיפה וסיכול מחבלים ותפיסת אמל"ח.[33][34] בעצרת לציון 30 שנים ליחידה, שנערכה באוגוסט 2023, אמר מפקד אוגדת איו"ש תת-אלוף אבי בלוט כי:
כפי שהוכחתם במבצע ״בית וגן״, שבו כל הכשירויות השונות באו לידי ביטוי, כל צה"ל הבין מה שאנחנו יודעים כבר מזמן - שיחידת ניצן 636 היא יחידת החשיפה הטובה והמשמעותית ביותר בצה״ל.
בספטמבר 2023 הוענק ליחידה צל"ש אלוף פיקוד המרכז, על ”ביצוע פעילות מבצעית ייחודית במסגרת מבצע "שובר גלים" ומבצע "בית וגן" בגזרת פיקוד המרכז. במהלך מבצע "שובר גלים", היחידה ביצעה מספר מבצעים משמעותיים לסיכול הטרור, בתנאי לחימה מורכבים, באופן מקצועי וייחודי תוך חתירה למגע”.[35]
מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
החל מסוף שנת 2023, במסגרת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, פועלים צוותי לוחמים של היחידה, בסדיר ובמילואים, משולבים בכוחות הלוחמים ברצועה.[36] צוותי היחידה פעלו ראשית כל במרחב עוטף עזה בראשית הלחימה, ובהמשך השתלבו בצוותי הקרב המשולבים, החטיבתיים והאוגדתיים במהלך התמרון הקרקעי. במהלך המלחמה שיתפו צוותי היחידה פעולה עם כלל סוגי הכוחות, ביניהן האוגדות המתמרנות - 36, 162, 98 ו-252, אוגדת עזה וכוחות מיוחדים.[37] במסגרת פעילותם זיהו וסיכלו הצוותים מספר רב של מחבלים, וכמו כן סיפקו מודיעין בזמן אמת לטובת מאמץ ההתקפה, שכלל זיהוי של מאות פירי מנהרות, עשרות רבות של תשתיות טרור, הפצצה של מעל 10 משגרי רקטות וטילים ועוד.[38] להלן מספר פעולות שביצעו לוחמי היחידה במהלך המלחמה אשר הותרו לפרסום:
- במרחב בית חאנון בגזרת אוגדה 252 זיהו לוחמי היחידה עמדת תצפית שהקימו מחבלי חמאס. הלוחמים הכווינו אש מדויקת, חיסלו את המחבלים והביאו לסגירת מעגל מהירה על המחבלים והתצפית.[39]
- במרחב ג'באליה בגזרת אוגדה 162 זיהו הלוחמים עמדת שיגור רקטות והכווינו לעברה כלי טיס שהשמיד אמצעי לחימה רבים. בנוסף הכווינו הלוחמים מטוס קרב לעבר מחסן של ארגון הטרור חמאס והביאו להשמדתו.[40]
- במרחב סג'עיה בגזרת חטיבה 828 זיהו הלוחמים חוליית מחבלים חמושה בטיל כתף מסוג RPG, הכווינו אש מדויקת והביאו לחיסול החוליה.[41] לאחר מספר ימים, במתאר דומה, זיהו הלוחמים חוליית מחבלים שעסקה בשיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל, והכווינו כלי טיס של חיל האוויר לסיכולה.[42]
- במרחב בית החולים שיפא בגזרת אוגדה 36 וחטיבה 7 חשפו כוחות מהיחידה תשתיות טרור ופירי מנהרות, ותיעדו את השמדת מנהרות הטרור במרחב כחלק מהמאמץ התודעתי וההסברה במלחמה.[43]
- במרחב אל-מע'אזי בגזרת חטיבת גולני, בעבודה משותפת עם גורמי מודיעין מסווגים, סגרו כוחות מהיחידה מעגל על חוליית מחבלים שזיהו במרחב, והכווינו לנקודה תקיפה של כלי טיס.[44]
- במרחב ח'אן יונס בגזרת אוגדה 98 זיהו הלוחמים באמצעות רחפן מתקדם חוליית מחבלים, שהתכוננה לתקיפת כוחות צה"ל במרחב, והביאו לחיסולה על ידי תקיפה מהאוויר.[45]
בפיקוד המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המלחמה היחידה הגיעה להישגים משמעותיים בגזרת פיקוד המרכז, שפתח בסדרה של מבצעים לסיכול טרור של תנועת החמאס וארגוני טרור פלסטיניים אחרים, בייחוד כאלה המוכוונים על ידי גורמים מחוץ ליהודה ושומרון.[46] במהלך המלחמה נעצרו אלפי פעילי טרור, ביניהם עשרות על ידי ובהכוונת הלוחמים והתצפיתניות ביחידה. בנוסף סוכלו מחבלים רבים ברחבי יהודה והשומרון על ידי לוחמי היחידה, לצד פעילות מודיעינית חשאית. להלן מספר פעולות שהותרו לפרסום:
- במספר רב של מארבים במרחב חטיבת עציון, חטיבת שומרון, חטיבת אפרים וחטיבת בנימין ניטרלו לוחמי היחידה בסדיר ובמילואים מעל ל-12 מחבלים בעת השלכת מטעני חבלה וזריקת אבנים ובקבוקי תבערה לעבר אזרחים וכוחות צה"ל.[47][48][49][50]
- לוחמי היחידה פעלו במבצעים ממוקדים במחנות פליטים שונים בג'נין, טול כרם וערים נוספות, ובמבצעים יזומים במרחב חטיבת מנשה וחטיבת אפרים, בהם סוכלו על ידי הלוחמים ובהכוונתם עשרות מחבלים שהיוו סכנה לכוחות ולאזרחים במרחב.[51][52][53]
- במספר מקרים זיהו תצפיתניות היחידה במרחב התפר ובמרחב חטיבת שומרון מחבלים נושאי נשק שנעצרו או סוכלו על ידי כוחות שהוקפצו למקום, ומנעו פיגועים.[54][55][56]
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה הסדירה בנויה מ-12 פלוגות: 3 פלוגות לוחמים ייעודיות, 7 פלוגות תצפית גזרתיות, פלוגת סיוע מבצעי ופלוגת אחזקה.
פלוגות לוחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפלוגות הלוחמות של יחידה 636 הן פלוגת זיקית,[57] פלוגת נץ[58] ופלוגת חנית[19][13]. לכל אחת מהפלוגות ייעוד שונה וייחודי בהקשר המבצעי, על מנת ליצור התמחות מקצועית משמעותית בתחום ספציפי.
הפלוגות הייעודיות מורכבות מצוותים קטנים ומומחים, ופעילותן לרוב מורכבת ומסווגת ועוסקת באיסוף מודיעין קרבי וביירוט מחבלים העוסקים בפעולות טרור. אף על פי שעיקר תפקידם של הלוחמים ביחידות ההגנה הרב-ממדיות של חיל הגנת הגבולות הוא איסוף מודיעין, הפלוגות הלוחמות ביחידה 636 מתמחות גם בסיכול של פעילות חבלנית ותפיסתם של המבצעים, ומבצעות פעילויות שונות וייחודיות בהקשרים אלו. בין מוקדי הפעילות: טיפול בהפרות סדר באיו"ש, מעצרים, פעילויות עם יחידות מיוחדות, שיתופי פעולה עם גורמי ביטחון, מיפויי ופריקת מצלמות, התגנבויות לכפרים לצורך איסוף מידע מודיעיני בשטח, תצפיות ותקיפה בעזרת רחפנים מתקדמים, מארבי תצפית ומארבי ירי לסיכול פיגועים ועוד.
צוותים מהפלוגות הייעודיות של יחידת ניצן משמשים ככוח אופרטיבי לצד כוחות שונים מחטיבת עוז ויחידות מסווגות אחרות בתרחישים בעומק שטח האויב, במסגרת שיתופי פעולה אורגניים בתחומי האיסוף והיירוט, בין השאר בתרגילי החטיבה ויחידת דובדבן בקפריסין וביוון. שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי בשטח במבצע בית וגן ובמבצעים חשאיים נוספים.
במסגרת הפעילות ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל ביצעו הצוותים הלוחמים בסדיר ובמילואים ביחידה שיתופי פעולה עם האוגדות והחטיבות שפעלו ברצועה - ביניהן אוגדה 162, אוגדה 98, אוגדה 99 ואוגדה 36 שמתוכה צמחה היחידה.
פלוגות תצפית גזרתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליחידה 7 פלוגות איסוף גזרתיות בהן משרתות תצפיתניות ובקריות איסוף יבשתי. הפלוגות כפופות לחטיבות המרחביות של אוגדת איו"ש ופיקוד מרכז: חטיבות מנשה, אפרים, שומרון, בנימין, יהודה ועציון באוגדת איו"ש וחטיבת הבקעה בפיקוד המרכז. ליחידה מאות אמצעים הפרושים בשטחי יהודה ושומרון, הבקעה והעמקים ומנוטרים על ידי פלוגות האיסוף הגזרתיות. תפקיד הפלוגות הוא לייצר תמונת מצב בתחום הויזינט למִפקדת החטיבה המרחבית, ולייצר שיתוף פעולה עם כוחות החטיבה הפרושים בשטח.
בכל פלוגה גזרתית יש בין 2–4 מחלקות איסוף, כשרובן מתפקדות כחמ"לי תצפיות המהווים כוח איסוף נייח בגזרה קבועה ומחזיקים במומחיות בהכרת השטח והמתרחש בו. בכל חטיבה ישנה מחלקה של בקריות איסוף רב-ממדיות, המפעילות רחפנים לצורך מתן מודיעין ותצפית. אלו מפעילות מערכות טכנולוגיות מתקדמות המייצרות אחיזת שטח באמצעות להקת רחפנים, המתבססת על טכנולוגיה של בינה מלאכותית.[59]
על פלוגת האיסוף מפקדת קצינה בוגרת קורס מפקדי פלוגות ביבשה ולעיתים גם קצינים ממין זכר. חמ"לי האיסוף מופעלים על ידי מערכות "מורשת" ו"מר"ס" מתוצרת אלביט מערכות, כאשר אמצעי האיסוף המשדרים לחמ"ל שוכנים לרוב על מגדלים בנקודות שולטות ומיוצרים על ידי קונטרופ מבית רפאל - מערכות לחימה מתקדמות וחברות נוספות. במספר חמ"לים, כגון אלו הצופים על העיר חברון, על כיכר אריאל ועל צומת גוש עציון, ישנם מספר רב של אמצעים האוחזים במרחב בסגנון טלוויזיה במעגל סגור. העמדה שצופה את האמצעים אלה נקראת "בקא"סית מסכלת".[60]
הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכשרת הלוחמים ביחידה מתבצעת בבהל"ג יחד עם ארבע יחידות האיסוף האחרות של מערך האיסוף הקרבי בחיל הגנת הגבולות. בראשית ההכשרה מתבצעת חלוקה למחלקות וריכוז המיועדים ל-636 במחלקות נפרדות בפלוגות ההכשרה. הגעה ליחידה אפשרית לבעלי פרופיל רפואי 82 ומעלה.
הטירונות היא טירונות 05 האורכת כארבעה חודשים ובמסגרתה מבצעים תוכני קליעה והכשרות על פק"לי נשק (קלע סער, מטול רימונים M-203, מקלע נגב, מאג, M-24 ועוד), כושר קרבי, לוחמת שטח פתוח ובנוי ושדאות. לאחר מכן מתבצע אימון מתקדם, בו עוברים תכנים על אמצעי איסוף ואמצעים נוספים, תוכני מודיעין ותודעת אויב ותכני הסוואה צבאית מתקדמת, יחד עם מספר שבועות ניווט ותרגילים מסכמים המדמים פעילות מבצעית בשטח וסיכול פעילויות טרור. שלב האימון המתקדם אורך גם הוא כארבעה חודשים.
ההכשרה בבהל"ג אורכת בסך הכל כשמונה חודשים ומלווה בטירונות יחידה (נקראת גם אימון שלב ב' או אימון לפני תעסוקה) לאחר העלייה לקו המבצעי, האורכת כחודשיים נוספים, ובה עוברים הלוחמים הכשרה נוספת בשטחי האימונים של היחידה. טירונות היחידה כוללת אימונים נוספים בנושאי הסוואה, לוחמה בשטח בנוי, לוחמה בטרור, מקצועות מיוחדים כנהיגה מבצעית, בניית עמדות הסתתרות, שימוש באמצעים ייחודיים ועוד, ולחימה במתאר איו"ש בבסיס האימונים הפיקודי של פיקוד המרכז ובמתחם האימונים ללוחמה אורבנית שבבסיס צאלים. בסיום טירונות היחידה מתחלקים הלוחמים למקצועות בפלוגות השונות: נץ, זיקית וחנית, ובהן הם מבצעים הכשרה ייחודית נוספת בהתאם למקצועם. סיום המסלול הרשמי, לאחר כעשרה חודשים מיום הגיוס, מלווה במסע עלייה ליחידה בהר הסרטבה שבסופו מוענקת ללוחמים סיכת היחידה.
בטירונות הלוחמים מוסמכים כרובאי 05, ובאימון המתקדם הלוחמים מוסמכים כסייר 07 בהתאם למאפייני המסלול הייחודיים (בדומה ללוחמי חיל ההנדסה הקרבית המוגדרים פלס 07).
למעוניינים להתגייס ליחידה ניתן גם להתמיין למסלול ייעודי לקצונה ללוחמי איסוף בחיל הגנת הגבולות שבמסגרתו מתגייסים ליחידה ומבצעים תפקיד פיקודי לפני יציאה לבה"ד 1 ושירות כמפקד צוות ביחידה 636.
אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי היחידה חמושים ברובי סער M4A1 קרבין ו-M16A1, בתצורה רובאית עם כוונת מפרולייט M5 ומפרומור או כוונת MARS, ובתצורת קלע סער עם כוונת טלסקופית מסוג טריג'יקון ACOG, כוונת תרמית מסוג מכבים ומכבית מתוצרת אלביט מערכות, וכוונת מגבר אור כוכבים מסוג ליאור ואקילה. בנוסף הפלוגות הלוחמות חמושות במקלע נגב ומאג, מטול ומטולון M203 עם כוונת זאבון, רובה צלפים קל רוגר SR-22 ורובה צלפים M24.
היחידה מפעילה רחפנים אזרחיים וצבאיים למטרות תצפית ואיסוף מודיעין, הכוונת אש, אבטחת כוחות, פיזור הפרות סדר וכן למטרות תקיפה.[61] כיחידת איסוף קרבי מפעילה היחידה אמצעי תצפית מסוגים שונים, ביניהם מת"ן SWIR, עמית איכון, בלון טקטי, מכ"ם טקטי, מצלמות DSLR ו-DSL לצילום ביום ובלילה, מצלמות וידאו, מצלמות גוף טקטיות ועוד. ברשות היחידה ציוד הסוואה מתקדם וציוד לבניית עמדות הסתתרות.[62] בנוסף, מפעילה היחידה אמצעים מיוחדים חשאיים ויחודיים.
היחידה מתניידת על גבי רכבי שטח ורכבים ממוגנים, בהם HMMWV ("האמר"), סופה, דוד, זאב וטיגריס.
ציונים לשבח ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תעודת הערכה בשנת 1999 ממפקד פיקוד הצפון ליחידה מצטיינת פיקודית.
- תעודת הערכה בשנת 2016 ממפקד אוגדת איו"ש על הישגי היחידה באירועי "גודל השעה".
- פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנת 2017
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל בשנת 2020 על סיכול מספר רב של אירועי טרור.
צל"ש אלוף פיקוד המרכז בשנת 2023 לאור הישגי היחידה במבצע שובר גלים.[1]
אבדות והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר הנצחה ועיר מאמצת[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ליחידה 11 נופלים, המונצחים באנדרטה ואתר המורשת של היחידה בעיר קיסריה, שאימצה את היחידה מהקמתה. בתחילת טירונות היחידה (שלב ב') מבצעים הלוחמים מסע אל האנדרטה בחולות על שפת הים התיכון באזור קיסריה. בסיום המסע הלוחמים מקבלים לראשונה את תג היחידה.
אתר ההנצחה הוקם בשנת 2003, עם מעבר היחידה לגזרת פיקוד המרכז, והוא שוכן בפארק חרוב בעיר קיסריה, בחלק הדרומי של העיר, בסמיכות לשדרות רוטשילד. קיסריה אימצה את היחידה בשנת 1993 בסיועו של סגן מפקד היחידה ולימים מפקדה, יואל רונן. בזמן שירותה של היחידה ברצועת הביטחון בדרום לבנוו היו הלוחמים יוצאים מהקו לקאנטרי שבעיר, ותושבי העיר היו מגיעים דרך קבע לבסיס היחידה במחנה ירדן כדי לסייע ללוחמים. הקשר עם היחידה המשיך גם אחרי יציאתה מלבנון ועד היום.
בסביבות אנדרטה מתבצעות באופן עתי ריצות ניווט ואירועים נוספים לזכר חללי היחידה, יחד עם החברה הכלכלית קיסריה ויחד למען החייל.[63]
חללי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבין הנופלים בתקופתה של היחידה תחת אוגדה 36 בפיקוד הצפון שלושה לוחמים שנהרגו ממטעני חבלה ברצועת הביטחון בדרום לבנון (צחי מזרחי, זהר דורון ואורי סמואלוב) ושני לוחמים שנפלו באסון המסוקים (עידן אלפר ויפתח שלפוברסקי). נופלי היחידה בתקופה זו מונצחים גם באתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין שבמרכז למורשת המודיעין בסמוך לבסיס גלילות ובבית התותחן שבזכרון יעקב.
בתקופתה של הפלוגה הייעודית תחת יחידת דובדבן ליחידה חלל אחד, אלקנה גובי, שנהרג בקרב עם מחבלים ברצועת עזה בזמן היותו בחופשה. על תפקודו בקרב קיבל גובי עיטור צל"ש אלוף ממפקד פיקוד הדרום דאז, דורון אלמוג, וכך נכתב בתיאור המעשה:
רב"ט גובי אלקנה ז"ל
על יוזמה, קור-רוח, נחישות ואומץ-לב
בתאריך 9/3/02 כ"ה באדר התשס"ב, בהיותו בחופשה ובזמן נסיעה על ציר כיסופים יחד עם שני אחיו, זיהה אלקנה גובי ז"ל מחבל אשר פתח באש לעבר מכוניות אזרחיות בחולפן על הציר. אלקנה גובי ז"ל, עצר את רכבו בצד הדרך, תפס עמדה ופתח באש לעבר המחבל שברח. כוח כוננות מהגזרה אשר הבחין באלקנה גובי ז"ל, כשהוא שוכב ויורה, בלבוש אזרחי, החשיבהו בשוגג למחבל ודרסהו למוות. אלקנה גובי ז"ל בפעולתו מהווה דוגמא ומופת, לחייל לוחם ואזרח כאחד, באחריות, בנחישות ובאומץ-הלב שהפגין, ובאופן טראגי שילם על כך בחייו.
תחת אוגדת איו"ש בפיקוד המרכז ליחידה חמישה נופלים - ארבעה שנפלו בעת מילוי תפקידם (חופית מורביה, אריה יוגב, שני מדינה ודותן יצחק) וחלל אחד, זיו זכאי מזרחי, שנפל בקרב עם מחבל בתחנת דלק בכביש 443.[64]
סמלי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
לאורך השנים החליפה היחידה מספר רב של תגים, סמלים וכומתות. בשנת 2003, בעת מעבר היחידה לפיקוד מרכז, הוצע למפקדי היחידה לשנות את שמה ומספרה. מפקד היחידה אז, אל"ם טל בראון, אמר כך:
אמרו לי – תקרא ליחידה שלך איך שאתה רוצה. ואני ידעתי שאנו ממשיכים עם המורשת של הגדוד ומטפחים אותה כי עוצמתו של גדוד נשענת על הרוח שלו, על ההיסטוריה – איפה נולדת, היכן גדלת, מי היו מוריך ומהו ניסיונך. וכל זה הוא גדוד ניצן, גדוד 636.
— ספר יחידה 636 'ניצן' - אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 76
תג היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת הקמת היחידה כגדוד יחמ"מ בגזרת לבנון, חבשו לוחמי היחידה כומתות שחורות וענדו את תג אוגדה 36. לאחר זמן קצר קיבלו הלוחמים לראשונה את תג היחידה הנמצא בשימוש עד היום. בתג תנשמת לבנה על רקע אדום עם שמש צהובה מעל הכנף בצד ימין. התנשמת מייצגת את התכונות בהן דוגלת היחידה - חכמה, חשאיות והסתגלות מהירה.
כומתת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקמת היחידה, כנזכר, חבשו הלוחמים כומתות שחורות עם סמל חיל המודיעין. בעת שפלוגת זיקית שירתה כפלגה ירוקה ביחידת דובדבן צבע הכומתה שלה היה אדום, כבשאר היחידה, יחד עם נעלי חי"ר בצבע אדום, כאשר לפני כן ואחרי כן נעלו הלוחמים ביחידה נעליים שחורות. בשנת 2003, שלוש שנים אחרי הקמת חיל מודיעין השדה, עברו כלל לוחמי החיל וביניהם לוחמי היחידה לכומתה בצבע ירוק עם סמל חיל מודיעין השדה. בשנת 2009 שונה שם החיל ל"חיל האיסוף הקרבי", וכך גם סיכת הכומתה. בשנת 2015 החליפה את הירוקה הכומתה הצהובה ששימשה את חיל האיסוף הקרבי בלבד. בשנת 2023 החליפה את הכומתה הצהובה כומתה מנומרת בצבעי הסוואה מדבריים, עם סמל חיל הגנת הגבולות, והנעליים השחורות הוחלפו לנעליים אדומות.
סיכת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכת היחידה ששימשה עד שנת 2020 (ניתנה לראשונה בעת הקמת היחידה ובשנת 2000 עברה עיצוב מחדש) הציגה את התנשמת המצויה בתג היחידה, כאשר היא פונה לימין במעופה ומעליה פלר דה ליס המסמל את המודיעין, מקצועה של היחידה, ואת הקשר לאגף המודיעין. את הסיכה קיבלו הלוחמים בעת סיום מסלול ההכשרה שלהם, והיא נהגתה ועוצבה על ידי לוחמים ביחידה.
בשנת 2020 שונה עיצוב הסיכה. בזאת המשמשת מאז, בנוסף לתנשמת מופיעות שתי כנפיים כפולות המחולקות לשלושה פסים בכל אחת, שיחד עם חרב במרכז הסיכה מסמלות את שש החטיבות המרחביות של אוגדת איו"ש ואת חטיבת הבקעה. במרכז הסיכה, מעל לניצב החרב, ישנה מטרה, המסמלת את הדיוק הנדרש כדי לעמוד במשימתה של היחידה בהגנה על האזרחים והתושבים. צבעי הסיכה, שחור וכסף, מסמלים את פעילותה של היחידה ביום ובלילה. את הסיכה החדשה מקבלים הלוחמים בתום מסע בהר סרטבה או באנדרטת פורצי הדרך לירושלים, בסיום טירונות היחידה.[65]
|
.jpg)
מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקד יחידת ניצן הוא קצין בדרגת סגן אלוף. מפקדי היחידה לאורך השנים הגיעו מתוך היחידה וחיל האיסוף הקרבי או מחטיבות חי"ר כחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבת הצנחנים.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| יוסי גרינפלד | 1993–1995 | מקים היחידה ומפקדה הראשון |
| יואל רונן | 1995–1997 | |
| שי קולר | 1997–1999 | לימים רמ"ח מוד"ש |
| רז שגיא | 1999–2001 | לימים רמ"ט עוצבת אתגר וראש עיריית ראש העין |
| יובל ג'רבי | 2001–2002 | מפקד היחידה במבצע חומת מגן, לימים נספח צה"ל ביוון |
| טל בראון | 2002–2004 | מפקד היחידה במבצע חומת מגן, לימים מפקד ביסל"ק |
| רזי קפלינסקי | 2004–2006 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום |
| אילן דיין | 2006–2008 | מפקד היחידה במלחמת לבנון השנייה |
| ברק כהן | 2008–2010 | לימים מפקד ביסל"ק |
| שימי מסיקה | 2010–2012 | |
| ערן שמואלי | 2012–2014 | מפקד היחידה במבצע שובו אחים |
| ניר ישעיה | 2014–2016 | לימים רמ"ח הגנת הגבולות ומפקד אגד האיסוף |
| איילון פרץ | 2016–2018 | לימים סגן מפקד עוצבת אדום ומפקד חטיבת יואב |
| רועי יתח | 2018–2020 | לימים רמ"ט אוגדת איו"ש ומפקד בהל"ג |
| אבידן לוגסי | 2020–2022 | מפקד היחידה במבצע שומר החומות, לימים קמב"ץ פיקוד הדרום |
| ג' | 2022–הווה | מפקד היחידה במבצע שובר גלים, מבצע בית וגן ומלחמת חרבות ברזל |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידה 636, ברשת החברתית פייסבוק- תומי שטוקמן, מחליפים צבעים: יחידת האיסוף המיוחדת של פיקוד המרכז כמו שלא ראיתם מעולם, באתר מאקו, 2 בנובמבר 2018
- ניר דבורי, תיעוד מיוחד | עם הצלפים בשכם במארב לאנשי "גוב האריות": "סיכוי גבוה שנפגוש עכשיו מחבל", באתר מאקו, 20 באוקטובר 2022
- טל וייזל, עיני נץ - עולם קטן, באתר עולם קטן, 12 בינואר 2023
- אור הלר, מארבים בלי הפסקה: מבצע לילי עם היחידה שמסכלת פיגועים בשטחים, באתר חדשות 13, 30 בספטמבר 2023
- אמיר בוחבוט, מאחורי הסיכולים הממוקדים ביהודה ושומרון: צבא הרחפנים נחשף, באתר וואלה!, 7 ביולי 2023
- ארנולד נטייב, היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 636 ניצן חיל האיסוף הקרבי 351386, באתר הגבורה
- ^
בפעם הראשונה אי פעם - 636 פועלים ברצועת עזה, באתר צה"ל, 13 בדצמבר 2023
- ^ משה ויסטוך, יהודע ושומרון, מגזין שביעי, גיליון 552, 25 באוגוסט 2023
- ^
סיפור הקמת יחידת ניצן 636 - מתוך עצרת לציון חצי יובל ליחידת ניצן 2018, סרטון בערוץ "Shai Kachlon", באתר יוטיוב (אורך: 07:51)
- ^ חנן גרינווד, "חלק מהפעילות מסווגת": ציידי המחבלים, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2018
- ^ ספר יחידה 636 'ניצן' - אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 42
- ^ ספר יחידה 636 'ניצן' - אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 43
- ^ להיות מג"ד, באתר בוקספר
- ^ ספר יחידת 'ניצן' 636 - אין מקום שהוא רחוק מידי, עמ' 78
- ^ ניסים קלו, גדוד 636 - פלוגת האחזקה בגדוד, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה, 23 באוגוסט 2021
- ^ יואב זיתון, מכל זווית: בלוני תצפית סוגרים על החוטפים, באתר ynet, 27 ביוני 2014
- ^ שמעון כהן, לוחמי 'זיקית' תרגלו מרדף אחרי "רוצחי" משפחה, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2014
- ^ 1 2 אלישע בן קימון, תיעוד מיוחד: לילה עם הלוחמים שמסכלים פיגועים ביו"ש, באתר ynet, 10 בינואר 2016
- ^ מבט - רואים ואינם נראים: לוחמי גדוד 636 של חיל האיסוף הקרבי, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 05:24)
- ^ צפו בתיעוד: פעילות כוחותינו במהלך הפרות סדר במרחב עציון, באתר חדשות 0404, 22 בינואר 2019
- ^ השעות בדרך ללכידת המחבל מצומת אריאל - מעיניי הכוחות בשטח, באתר צה"ל, 20 במרץ 2019
- ^ 1 2 3 עמי רוחקס דומבה, איסוף מודיעין בחיכוך גבוה, באתר "IsraelDefense", 24 בנובמבר 2017
- ^ אלו היחידות המצטיינות הזוכות בפרס הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 24 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 חדשות 0404, כבר בשנת הקמתה: פלוגת ״חנית״ זכתה בהצטיינות מאו"ג איו"ש, באתר חדשות 0404, 24 בספטמבר 2020
- ^ שמעון כהן, אנחנו חוד החנית ההתקפית של צה"ל, באתר ערוץ 7, 4 בנובמבר 2018
- ^ אלישע בן קימון, הכוח הנשי בקו החזית: העיניים של יהודה שומרון, באתר ynet, 19 באפריל 2021
- ^ נועם אמיר, קצין בכיר ביו"ש בראיון מיוחד: "טרור האבנים ירד למספרים נמוכים מאוד", בעיתון מקור ראשון, 31 ביולי 2022
- ^ אהרל'ה ויסברג, הכי צבאי, הכי ישראלי: ספר השיאים של צה"ל נחשף, באתר ישראל היום, 6 ביוני 2019
- ^ מערכת אתר צה"ל, אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
- ^ נועם אמיר, המערכת הדיגיטלית החכמה שתציל חיים ביו"ש, בעיתון מקור ראשון, 15 ביוני 2020
- ^ כוחותינו תפסו אמצעי לחימה בגזרת החטיבה המרחבית ״מנשה״, באתר חדשות 0404, 14 בדצמבר 2021
- ^ אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, נמשך המצוד אחר שני המחבלים שנמלטו מהכלא: "מתקרבים אליהם", באתר ynet, 14 בספטמבר 2021
- ^ עיני נץ - עולם קטן, באתר עולם קטן, 12 בינואר 2023
- ^ 527 פעילויות בחודשיים וחצי. שיאני המבצעים עשו זאת שוב, באתר צה"ל, 15 ביוני 2022
- ^ מאחורי סיכול הפיגוע של הפלגה המיוחדת מ-636, באתר צה"ל, 30 ביולי 2022
- ^ לוחמי צה"ל פגעו בחוליית מחבלים שביצעה ירי למוצב, באתר צה"ל, 11 באפריל 2023
- ^ 2 מטר ממחבל, בלי לנשום ולזוז - מאחורי הקלעים של מארב ירי, באתר צה"ל, 21 במרץ 2021
- ^ דבר וסוכנות הידיעות רויטרס, עדכונים שוטפים / מבצע ״בית וגן״: צה"ל החל ביציאה מג׳נין, חיל האוויר תקף חוליית מחבלים בבית העלמין בעיר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 ביולי 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מאחורי הסיכולים הממוקדים ביהודה ושומרון: צבא הרחפנים נחשף, באתר וואלה!, 7 ביולי 2023
- ^ הוענק צל"ש מפקד פיקוד המרכז ליחידה 636, באתר צה"ל, 13 בספטמבר 2023.
- ^ ארנולד נטייב, היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2023
- ^ בפעם הראשונה אי פעם - 636 פועלים ברצועת עזה, באתר צה"ל, 13 בדצמבר 2023
- ^ לוחמי יחידת האיסוף 636 נלחמים ברצועת עזה, באתר צה"ל, 26 בינואר 2024
- ^ ניר דבורי, תיעוד: מחבלי חמאס הסתתרו בעמדה - וחוסלו, באתר מאקו, 17 בנובמבר 2023
- ^ אלחנן מזוז, כוחותינו הפציצו עמדת שיגור רקטות – בזמן שירתה לשדרות | צפו, באתר עכשיו 14, 12 בדצמבר 2023
- ^ עמי רוחקס דומבה, גדוד האיסוף 636 וחטיבת ביסל"ח: חיסלו מחבלים חמושים בטילי כתף, באתר "IsraelDefense", 11 בדצמבר 2023
- ^ כך חיסל חיל האוויר חוליית מחבלים בסג'עייה - המחדש | כל החדשות והעדכונים, באתר המחדש, 13 בדצמבר 2023
- ^ הישג דרמטי: הושמדה המנהרה המשמעותית של חמאס מתחת לשיפא' | צפו בתיעוד, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2024
- ^ מערכת אתר חיל-האוויר, היום ה-95 למלחמה: חיל-האוויר תקף תשתיות צבאיות של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בינואר 2024
- ^ ירון משה תנעמי, איתור מחבלים ופירי מנהרות: פעילות יחידת האיסוף בחאן יונס, באתר עכשיו 14, 26 בינואר 2024
- ^ אלישע בן קימון, המגרש של אל-עארורי: זו תוכנית חמאס להשתלט על יו"ש, ואלה צעדי שב"כ, באתר ynet, 3 בינואר 2024
- ^ לוחמים נטרלו מחבל שניסה להשליך מטען לעבר עמדה צבאית ממזרח לי-ם, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ חנן גרינווד, מתוח גם ביו"ש: שני ניסיונות פיגוע בפחות משעה, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, לאחר שזרקו בקבוקי תבערה: שני מחבלים נורו סמוך ליישוב פסגות, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2023
- ^ בנימין: כוח צה"ל חיסל 2 מחבלים סמוך לרמאללה, באתר "סרוגים", 14 בינואר 2024
- ^ חנן גרינווד, מתוח גם ביו"ש: שני ניסיונות פיגוע בפחות משעה, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ כלי טיס של צה"ל תקף חוליית חמושים, באתר צה"ל, 19 באוקטובר 2023
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, לוחמי צה"ל נכנסו למחנה הפליטים בג'נין, כלי טיס תקף מחבלים: "לפחות 4 נהרגו", באתר ynet, 12 בדצמבר 2023
- ^ טל לב רם, בהכוונת תצפיתניות: נתפס מחבל עם נשק בסמוך לאלון מורה, באתר מעריב אונליין, 7 בדצמבר 2023
- ^ יאיר אמר, זיהוי מדויק של תצפיתנית מנע פיגוע סמוך לקלקיליה, באתר "סרוגים", 13 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, חילופי אש בשומרון: חוסלו 4 מחבלים שהתבצרו בבית, קצין צה"ל נפצע בינוני, באתר מאקו, 2 בינואר 2024
- ^ הכירו: הזיקית הקרבית, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013
- ^ צפו באימון המיוחד של פלוגת הלוחמים שרואה הכל, באתר צה"ל, 05 ספטמבר 2017
- ^ מערכת "רונן" נכנסת רשמית לפעילות מבצעית, באתר צה"ל, 12 ביוני 2023
- ^ פלוגת אפרים מקבלת הצטיינות על פרויקט הבקא"סית המסכלת, פוסט באתר פייסבוק
- ^ לגרסה כזו של 'ים של דמעות' עוד לא נחשפתם, באתר צה"ל, 7 בפברואר 2023
- ^ תלויים ושוכבים: לוחמי העילית במארבים שהופכים לדירות ארעי - בחזית, באתר בחזית, 22 בספטמבר 2021
- ^ השבוע גדוד ניצן ערך אירוע מרגש מאוד ובלתי נשכח, פוסט בעמוד הפייסבוק של גדוד ניצן
- ^ יעל פרידסון, יואב זיתון, רועי קייס ואלישע בן קימון, זיו שנרצח בפיגוע גר ברחוב ע"ש דודו שנרצח: "כל יום זיכרון היה מזכיר לו את הדוד", באתר ynet, 24 בנובמבר 2015
קרני אלדד, אסון רודף אסון: זיו נרצח בפיגוע בכביש 443, 12 שנים לאחר דודו, באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2015 - ^ מסע הסיכה של לוחמי יחידה 636, באתר צה"ל, 7 ביוני 2022
