גדליהו אהרן קניג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב גדליהו אהרן קניג
רבי גדליהו אהרן קניג
תאריך לידה כ"ז בניסן ה'תרפ"א
תאריך פטירה כ"ג בתמוז ה'תש"ם (בגיל 59)
תאריך לידה לועזי 1921
תאריך פטירה לועזי 7 ביולי 1980
מקום פעילות ירושלים וצפת
השתייכות חסידות ברסלב
נושאים בהם עסק תורת רבי נחמן מברסלב.
רבותיו רבי אברהם שטרנהרץ
חיבוריו שערי צדיק, חיי נפש

רבי גדליהו אהרן קניגיידיש קעניג; כ"ז בניסן ה'תרפ"א, 1921 - כ"ג בתמוז ה'תש"ם, 7 ביולי 1980) היה רב ברסלבי, מייסד ומנהיג קהילת ברסלב צפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לאסתר פרומט ולרבי אלעזר מרדכי, חסידי קוזניץ (פוריסוב) שמוצאם מלודז'. בצעירותו למד בישיבת חב"ד והתקרב לחסידות חב"ד. אחר מסע חיפוש הכיר את רבי אברהם שטרנהרץ והפך לחסיד ברסלב נלהב. התגורר בבתי ויטנברג בסמוך לשכונת מאה שערים.

נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם כאשר שהה באנגליה במסע לגיוס תרומות עבור אגודתו, בשנת ה-59 לחייו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר פטירת רבו הרב שטרנהרץ, המשיך הרב קעניג את מורשתו ולימד את כתבי רבי נחמן מברסלב במסגרות שונות. הוא היה הראשון מבין רבני ברסלב שמסר שיעורים בתורת ברסלב בעברית. בין משתתפי שיעוריו היו דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית.

נודע במכתבי התשובה הרבים ששלח למי שפנה אליו. רבים ממכתביו אלו משתרעים על פני עשרות עמודים, שבהם הוא מביא בין היתר תורות שלמד מהרב שטרנהרץ.

אגודת ננמ"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשכ"ז (1967) הקים הרב קעניג את אגודת "נחל נבע מקור חכמה (ננמ"ח), האגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון, על שם רבנו נחמן אור האורות מברסלב", במטרה להקים קהילה של חסידי ברסלב בעיר. לדבריו הוא קיבל מסורת מרבו, הרב שטרנהרץ, לפיה תלויה הגאולה בעניין זה.

הוא השקיע מאמצים במטרה זו, ויצא למסע גיוס תרומות בארצות הברית ובאירופה, חרף מצבו הבריאותי הרעוע. באמצע דרשה נלהבת במנצ'סטר שבאנגליה בעניין צפת הוא חש שלא בטוב, וכעבור דקות אחדות נפטר.

הקריה והמוסדות שיזם הוקמו ברובם לאחר פטירתו, על ידי בניו. בנו, רבי אלעזר מרדכי קניג, מנהיג את הקהילה והמוסדות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס חיי נפש, הוצאת חסידי ברסלב, תשכ"ח (1968). זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון שיטתו של רבי חיים מוולוז'ין בעניין זה (המובאת בספרו "נפש החיים"), שלפיה יש בעניין זה משום עבודה זרה. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני העדה החרדית ורבנים נוספים, חסידים ומתנגדים. בשנת תשע"א התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב צבי יהודה קוק[1]. בשנת תשע"ג (2013) נדפס שוב בכרך ג' של "שערי צדיק" (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר.

מהדורה מחודשת ומתוקנת הודפסה שוב בשנת תשע"ו (2016), עם הוספות ומילואים, וכוללת מפתח נושאים נרחב.

  • שערי צדיק, סדרת ספרים שהחלה לראות אור בשנת תשע"ב, בהוצאת בניו. עד עתה יצאו לאור שמונה כרכים. הספרים כוללים תשובות אודות תורת ברסלב, ובהן מסורות ששמע מהרב שטרנהרץ וביאורים בספר ליקוטי מוהר"ן.

חיבורים נוספים שכתב עודם בכתב יד, ובהם חיבור על ליקוטי מוהר"ן ומפתח מקיף לספרות ברסלב בשם "שפת הנחל"[2]. מלבד חיבוריו שלו, ערך והדפיס ספרי ברסלב בלתי מוכרים יחסית, כמו ליקוטי אבן ותפילות הבוקר של רבי אפרים ב"ר נפתלי, תלמידו של רבי נתן מנמירוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר 'שני המאורות', ירושלים תשע"א
  2. ^ על פי דף השער של הספרים חיי נפש ושערי צדיק