גדליה אייזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדליה אייזמן
הרב אייזמן בשנות ה-70
הרב אייזמן בשנות ה-70
הרב אייזמן בשנות ה-70
לידה 23 במאי 1910
י"ד באייר תר"ע
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 באוקטובר 2011 (בגיל 101)
ג' בתשרי תשע"ב
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות ישיבת קול תורה ירושלים
תקופת הפעילות ? – 1 באוקטובר 2011 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההתנגדות לחסידות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חינוך
מעסיק ישיבת קול תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע, 23 במאי 1910[1]ג' בתשרי תשע"ב, 1 באוקטובר 2011) היה משגיח בישיבת קול תורה במשך שנים רבות. כונה "זקן המשגיחים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורשה למשפחה מחסידות אלכסנדר. בצעירותו למד בישיבת קמניץ אצל הרב ברוך בר ליבוביץ וכן בקלעצק בליטא הפולנית, שבה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין. נישא לחיה ליבא לבית אידלמן מווילנה.

כשהיה חשש שיגויס לצבא הפולני נמלט לארץ ישראל בעזרת סרטיפיקט שהשיג לו הרב צבי יהודה קוק, שעמו התכתב על תורתו של אביו הראי"ה קוק.[2] למד בישיבת מרכז הרב.[3] בבחרותו שימש כמשגיח בישיבת מקור חיים בירושלים. לאחר נישואיו, המשיך ללמוד בכולל של ישיבת מרכז הרב, עד שבשנת ה'תש"ד החל לכהן כמשגיח בישיבת קול תורה.[4] בתפקידו כמשגיח הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני.

הרב אייזמן עם הרב שלמה זלמן אוירבך ראש ישיבת קול תורה

בשלהי שנות ה-70, הודיע לפתע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו לאלתר. לתלמידיו הקרובים הסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת עצבנות הנובעת מזקנתו, ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו. לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי לתלמידי הישיבה. הקדיש שעות רבות מדי יום לשיחות אישיות עם תלמידים במקומו בשולי בית המדרש.

בי"ד באייר תש"ע, יום הולדתו המאה, הכינו לו רבים מתלמידיו הפתעה. הם השכימו להתפלל עמו שחרית בהיכל הישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב אייזמן לא הגיב להמולה סביבו.

נפטר בליל שבת ג' תשרי ה'תשע"ב בבית בנו יוסף שבשכונת בית וגן, שם התגורר בשנותיו האחרונות. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחותיו יצאו לאור בסדרת הספרים "גידולי מוסר". הכרך הראשון יצא על ידי תלמידיו בחייו (ירושלים תשס"ח) ולאחר פטירתו, יצאו לאור שני כרכים נוספים שנערכו על ידי חתנו, הרב שלמה ברויאר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין גינצבורג, רבי גדליה, ירושלים: 'מוסר בגדלות', תשפ"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גדליה אייזמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]