לדלג לתוכן

גדר ההפרדה בין מצרים לרצועת עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנהרת הברחה ברפיח, 2009

גדר ההפרדה בין מצרים לרצועת עזה היא מחסום גבול באורך 14 ק"מ שנמצא לאורך הגבול בין מצרים לבין רצועת עזה.

מעבר הגבול ברפיח הוא מעבר הגבול היחיד בין רצועת עזה למצרים והוא למעשה הפתח ה"חוקי" והרשמי היחיד בגדר ההפרדה.

לדברי אנליסטים בכנס הביטחון המצרי בינואר 2010, המכשול משקף את החשש המצרי שפעילי טרור שעובדים עבור או בשליחות אל-קאעדה ופועלים ברצועת עזה יסתננו למצרים בעקבות העובדה שהם נרדפים אחר חמאס, ארגון ששולט בפועל ברצועה ומוגדר על ידי ישראל, מצרים, ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות נוספות כארגון טרור[1].

בדצמבר 2009, בשיתוף חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ובסיוע צרפתי[2] החלה מצרים לבנות חומת פלדה לאורך הגבול עם רצועת עזה. כ-10–11 קילומטרים של גדר הוצבו במקום ובעומק של 18 מטרים מתחת לאדמה[3].

באוקטובר 2014 החלה ממשלת מצרים בהקמת אזור חיץ ברוחב של כ–500 מטר באורך של 14 ק"מ, לאורך גבול רצועת עזה[4]. תחילה פונו 120 בתים ברפיח המצרית במסגרת מאבק הממשל במנהרות מרצועת עזה, ואחר כך כ-880 בתים נוספים כשרוחב הרצועה גדל לקילומטר[5][6]. באוגוסט 2015 החלה מצרים לחפור בריכות דגים בגבול עם עזה כדי להרוס מנהרות הברחה[7].

בפברואר 2020 החלה מצרים לבנות חומת בטון חדשה בת 3 ק"מ לאורך גבולה עם רצועת עזה, מהקצה הדרום מזרחי של הרצועה (בצמוד לקיבוץ הישראלי, כרם שלום) ועד מעבר הגבול ברפיח[8]. המחסום החדש האריך את גדר ההפרדה לאורך של כ-14 קילומרים וכמו קודמו, נבנה בצד המצרי של הגבול. הגדר החדשה תצויד בחיישנים אלקטרוניים[9]. לצד הגדר, יוקם באזור הגבול אזור סחר[10].

היבטים טכניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים תגברה את הגבול בכמה מאות חיילים כדי להגן על צוותי הבנייה של הגדר מפני התקפות של צלפים פלסטינים.

מקורות פלסטיניים אמרו כי בניית המכשול פוגעת בעשרות מנהרות הברחה שנמצאות בעומק של עד כ-30 מטר מתחת לאדמה, ובשל המחסום 1,500 המנהרות בין הרצועה למצרים הפכו ברובן לחסרות חשיבות ולא ניתן להשתמש בהן.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]