גוג'ו ריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוג'ו ריו
剛柔流
ארץ מקור יפןיפן יפן, אוקינאווה
מייסד צ'וגון מיאגי סנסיי
התפתחה מ אגרוף שאולין, עגור לבן פוג'יאני
ספורט אולימפי כן (אולימפיאדת טוקיו 2020)

גוג'ו ריו, (מיפנית: 剛柔流) היא שיטת קראטה מסורתית שפירוש שמה "דרך רכה-קשה". מקור השיטה באי היפני אוקינאווה, אך ידוע כי השיטה מושפעת מאמנויות לחימה בנות למעלה ממאתיים שנה שמקורן בדרום סין.

השיטה מבוססת על טכניקות ישרות ומעגליות ולחימה מטווח קרוב. השיטה משתמשת בכלים שונים, כגון משקולות יד ומאקיווארה, העוזרים בפיתוח וחישול הגוף והנפש.

צ'וגון מיאגי סנסיי (宮城 長順, יליד נהה, אוקינאווה, 1888 - 1953) נחשב לאבי השיטה.

הארגון הבינלאומי לגוג'ו ריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הבינלאומי של קראטה מסוג גוג'ו ריו הוא Traditional Okinawan Goju-Ryu Karate Federation, או בראשי תיבות TOGKF. הארגון נוסד בשנת 1979 באוקינאווה, יפן.

בראש הארגון העולמי עומד כיום מוריו היגאונה סנסיי, (חגורה שחורה דאן #10, יליד אוקינאווה, 1938), הנאמן לדרכו (ה"דו") של צ'וגון מיאגי סנסיי ושם לו למטרה לשמר אותה בעזרתם של תלמידיו - תלמידי ומדריכי גוג'ו ריו בכל רחבי העולם.

לארגון סניפים בכל רחבי העולם: ישראל, איטליה, קנדה, צ'כיה, אזרבייג'ן, נמיביה, סרי לנקה, ארגנטינה ועוד מדינות בעיקר באירופה, מזרח אסיה ואמריקה.

מהלך אימון בגוג'ו ריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך אימון טיפוסי כולל:

  • מדיטציה קצרה, להכנה נפשית לאימון.
  • תרגילי חימום, הכוללים מתיחות מקצות האצבעות ועד לראש (בדרך כלל לפי הסדר) ותרגילי כוח ואירובי.
  • תרגילי יסוד, כלומר התקפות בסיסיות, הגנות, התחמקויות וכו'. בדרך כלל נבחרים התרגילים עליהם יש להתאמן כדי לבצע את התרגילים המתקדמים יותר בהצלחה.
  • תרגילים מתקדמים, הכוללים שילוב מעניין של תרגילי יסוד, עמידות מוצא ומעברים ביניהם, בהיבט של אופי לחימה מסוים.
  • עבודה בזוגות, בהם חוזרים על התרגילים המתקדמים כאשר אחד מתקיף והשני מתגונן בעזרת התרגילים שהתאמנו עליהם.
  • קרבות, בדרך כלל באותו היבט עליו התאמנו באימון, כלומר אם האימון היה בדגש על זרימה, המתאמן יידרש להשקיע יותר בזרימת התרגילים שלו ופחות בהפעלת כוח או דיוק.
  • קאטות. לעיתים נבחרות קאטה או שתיים שאופיין תואם לאופי האימון הספציפי.
  • אימון כוח קצר, למיצוי האימון.
  • שחרור.
  • מדיטציה קצרה, לחזרה בראש על האימון.

קאטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאטה היא סדרה של תנועות לחימה, הן הגנתיות והן התקפיות, שמתבצעות באופן יחידני נגד יריב וירטואלי. הן מהוות חלק אינטגרלי חשוב מכל סוג של קראטה ומטרת לימודן לאפשר למתאמן להפנים את מטרתן ומהותן של התנועות שהוא עושה. בשלב מאוחר יותר יוכל המתאמן לשלב את התנועות הללו ברנדורי (קרבות חופשיים) ולפתח אינסטינקטים בהתאם.

בגוג'ו ריו יש 13 קאטות. שלוש קאטות נשימה - סאנצ'ין בשתי וריאציות וטנשו - ו-10 נוספות עם ידיים סגורות. צ'וגון מיאגי סנסיי פיתח את שתי הקאטות הראשונות - גקיסאי-דאי-איצ'י וגקיסאי-דאי-ני - שהדמיון ביניהן רב למעט תנועות מעטות. כל שאר הקאטות פותחו בסין בטרם התגבשות השיטה במאה ה-20. בשל אופייה של השיטה, כמעט בכל הקאטות המתקדמות קיימים אלמנטים של לחימה צמודה או היחלצות מאחיזות בצורות מגוונות, בנוסף על תרגילים לטווחים רחוקים יותר.

הקאטות :

  • גקיסאי-דאי-איצ'י - "השמדה" מספר אחת - הקאטה הראשונה בגוג'ו ריו. קאטה בסיסית הכוללת בעיקר תנועות בסיסיות ונלמדת בתחילת דרכו של המתאמן. הקאטה נקראה כך כיוון שפותחה על ידי אחד התלמידים המצטיינים של השיטה שגויס לצבא היפני במלחמת העולם השנייה. הוא צפה כי המלחמה תביא מפלה קשה לעמו ולעצמו, ולכן קרא לקאטה על שם עתידו הצפוי (הוא אכן לא חזר בחיים).
  • גקיסאי-דאי-ני - "השמדה" מספר שתיים - קאטה מתקדמת יותר, דומה למדי לקאטה הראשונה, למעט שינויים קלים בהם עמידת חתול (נקו-אשי-דאץ'), בלימת איקי-אוקה ותנועת טורה-גוץ'.
  • סייפה (サイファー, Saifa) - הקאטה המסורתית הראשונה למעשה של הגוג'ו ריו, ופותחת את סדרת הקאטות עם ידיים פתוחות (קאי-שו-גאטה). פירוש שמה, "להרוס ולהביס", מייצג היטב את התנועות והרצף שלהן בקאטה. ברמות הגבוהות, היישום של הסייפה מביא לידי ביטוי את היכולת להימלט מאחיזה רבת עוצמה של יריב אחד או שניים.
  • סיונצ'ין - "דרך ארוכה אל המטרה" - קאטה המאופיינת בתרגילי ידיים ובעמידות חזקות, ללא בעיטות. משלבת תרגילים רכים וקשים לסירוגין.
  • שיסוצ'ין - "ארבעה שערים \ התקפות" - קאטה המאופיינת בתרגילי ידיים פתוחות המחליפים כיווני התקפה בתדירות גבוהה.
  • סאן סירו - "שלושים ושש" - קאטה המיועדת, כמו הקאטות הבאות ברשימה, לחגורות שחורות, מאופיינת בהתקפות והפלות בכוח רב.
  • סאי פאי - "שמונה עשרה" - מאופיינת בתקיפות רכות וקשות לסירוגין.
  • קורורונפה - "השקט שלפני הסערה"- קאטה מהירה שכוללת התחמקויות.
  • סאי סאן - "שלוש עשרה".
  • סופר אינפאי - "מאה ושמונה". זוהי קאטה ארוכה במיוחד, לדרגות גבוהות בלבד, והיא היחידה מכל קאטות גוג'ו ריו הכוללת קפיצה.

קאטות נשימה וכוח זורם:

  • סאנצ'ין.
  • סאנצ'ין קאנריו היגאונה סנסי. (כוללת סיבוב).
  • טנשו.

גוג'ו ריו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תורת הגוג'ו ריו הביא לישראל סנסיי (ליאון) יהודה פנטנוביץ' (נולד ב-30 בנובמבר 1938 בקלקרסדוף טרנסוואל, דרום אפריקה, נפטר ב-12 באוקטובר 2006 בישראל), וייסד את קראטה-דו ישראל - הארגון הישראלי לגוג'ו ריו.

בשנת 1972 עלה לישראל ביחד עם אשתו, נורמה - אשר תרמה גם היא רבות לקיומה של השיטה בארץ ותמכה בו, ועם שלושת ילדיו. הוא הקים את המועדון הראשון של שיטת הגוג'ו ריו בפתח תקווה. את השיטה למד בדרום אפריקה מיו סט ג'ונסון והתאמן תחת השיטה עד לדרגה דאן 5, בשנת 1985 חזר למקורות למורהו - סנסיי מוריו היגאונה, יושב ראש הארגון העולמי לגוג'ו ריו, אותו פגש לראשונה שנים קודם לכן, כאשר שהה עמו באותו חדר במלון בחו"ל, ובמשך כל שנות חייו הקפיד על הקראטה האוקינאוי המסורתי כדרך חיים, והעביר זאת לתלמידיו. בדצמבר 2004 קיבל דרגת דאן #8. הדוג'ו עבר לנתניה בתחילת שנות שמונים. סנסיי יהודה היה אדם מאמין והשתמש רבות במקורות היהודיים לחינוך תלמידיו.

הארגון שייסד סנסיי פנטנוביץ' ממשיך בפעילותו גם כיום. הדוג'ו הראשי של הארגון (הונבו דוג'ו) עדיין פעיל בנתניה ואת הארגון הארצי מובילים כיום תלמידיו הבכירים החברים בארגון העולמי IOGKF של סנסאי נקמורה.

ארבעה תלמידים בכירים לשעבר של פנטנוביץ' הפכו למורים בולטים לאמנויות לחימה בישראל. הראשון מביניהם, שעדיין מלמד גוג'ו ריו קראטה בפתח תקווה, הוא רוני קלוגר סנסיי. השני הוא ירון בנימיני, אשר לימד גוג'ו ריו משך שנים רבות, אך ברבות הזמן עבר לתרגל וללמד אמנויות לחימה סיניות. השלישי הוא, יוסי קאבלי, שפרש בתחילת שנות התשעים לאחר מעבר למדינה אחרת, הרביעי הוא תלמידו של יוסי, אילן אופנהיימר, אשר פרש מארגון IOGKF ומלמד גוג'ו ריו בפתח תקווה, בתל אביב וברעננה. אחד המורים היותר מוכרים באזור הדרום,תאודור שפיר מאורוגוואי אשר מלמד את שיטת הגוג׳ו ריו ,עלה לישראל משנת 1974, והיום מלמד באזור המרכז ,גם הכשיר שני תלמידים בכירים בולטים לאמנויות לחימה בישראל, הראשון הוא אורליו בוניה, כיום מתגורר בספרד,והשני הוא אלברט בן דוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]