גוד אחית

גוד אחית (קיצור של גוד אחית מחיצתא; בעברית: משוך והורד את המחיצה) הוא הלכה למשה מסיני הנוגעת לדיני מחיצות, ומשמעות ההלכה היא שישנם מקרים בהם ישנה רק חלק קטן מהמחיצה הנצרכת, כגון קורה תלויה או קצה גג, ואנו רואים כאילו הם נמשכים עד לקרקע ומשלימים תחתיהם מחיצה, ועל ידי זה נחשב כמוקף מחיצה, כגון בהלכות עירובין ושבת.

אטימולוגיה

לדעת רוב הפרשנים המילה גוד משמעותה משוך בארמית. ברבינו חנננאל מביא פירוש נוסף לפיו המילה גוד היא מלשון 'חתוך': ”הבן בלבבך כאילו חתכתה והעליתה מחיצות מזה העמוד”.

ביאור המילה אחית, פירושה 'להוריד'. המושג ההופכי בתלמוד הוא 'גוד אסיק' - שמשמעותו 'משוך ועלה'.

הגדרת הדין ומקורו

דין גוד אחית נאמר במחיצה שהיא גבוהה מהקרקע, ועל ידי דין גוד אחית אנו מושכים את המחיצה מלמעלה למטה עד הקרקע. מקור הדין נאמר במסכת שבת לעניין עמוד שנמצא ברשות הרבים והוא גבוה עשרה טפחים, ובראשו ישנו שטו של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, אבל העמוד מתקצר והולך למטה, וממילא אין בתחתיתו ארבעה על ארבעה, בכל זאת דינו כרשות היחיד לעניין שבת, כאילו היה גם למטה בעיקרו ארבעה על ארבעה מדין גוד אחית מחיצה שאנו רואים כאילו העמוד נמשך מכל צד עד הקרקע, וכאילו העמוד כולו בגודל שווה.

לדעת רבי יוסי במשנה מועיל דין גוד אחית להכשיר סוכה שדפנותיה מסתיימים מעל הקרקע אפילו יותר מג' טפחים (ואין בהם דין לבוד), טעם ההכשר הוא מדין 'גוד אחית'':

המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוהה מן הארץ שלשה טפחים, פסולה... רבי יוסי אומר, כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים, כך מלמעלה למטה עשרה טפחים.

— משנה, מסכת סוכה, פרק א', משנה ט'

בתלמוד נאמר בטעם חכמים הפסולים מחיצה תלויה, מפני "שהגדיין בוקעין בה". לדעת רש"י כיוון שהגדיים בוקעין בה אי אפשר לומר גוד אחית. לדעת המאירי בקיעת הגדיים מבטלת את המחיצה, כאילו היא אינה.

לדעת התלמוד אף רבי יוסי לא הכשיר מחיצה תלויה אלא לעניין הלכות סוכה, שהיא מצווה עשה ולא לעניין הלכות שבת שהם חיוב סקילה.

דינים מקבילים

בתלמוד מובאים דינים נוספים הפועלים על פי העיקרון של 'גוד אחית':

פי תקרה יורד וסותם

ערך מורחב – פי תקרה יורד וסותם

דין דומה הוא הכלל פי תקרה יורד וסותם, והוא עוסק בבית מקורה שנפלו כתליו החיצונים והתקרה עומדת, רואים כאילו מחיצות יורדות מהגג והבית נחשב לרשות היחיד, אף שכתליו פרוצים ברוחב גדול, היות שרואים כאילו הפרצה היא פתח.

דוגמה נוספת היא בית שהתמוטטה חצי מתקרתו, שרואים את התקרה כאילו היא יורדת עד למטה ומבדילה בין החלקים, כך שניתן לזרוע בשני החלקים שני מיני צמחים שיש להרחיק ביניהם בגלל שהם כלאים זה בזה.

במקרה של תקרה, שאין לה מחיצות כלל, ואנו דנים את 'פי התיקרה' (=חודה של התקרה) כאילו היא תחילתה של מחיצה שאותה אנו מושכים למטה. דין זה שונה בפרטיו מגוד אחית, ראשית הוא נאמר בתנאי שנפרצו כתלים שאינם אחד כנגד השני, וכן שיש צורך שהתקרה תהיה בשטח של לפחות ד' על ד' טפחים וכן בתנאי שהתקרה שטוחה ולא משופעת . כמו כן אם הבית נפרץ באחת מזויותיו ולא בכתליו - אין אומרים 'פי תקרה יורד וסותם', שאין פתח בקרן זווית.

לדעת רבים מהראשונים, דין זה של פי תקרה הוא תולדה של הכלל 'גוד אחית'.

חביט רמי

ערך מורחב – חבוט רמי

דין נוסף המקביל לכלל של גוד אחית הוא ההלכה 'חבוט רמי' (=הכה והשלך) שנאמר במקרה של קורה העומדת למעלה, שעל פי כלל זה אנו רואים כאילו הקורה נתונה למטה. מכוח כלל זה אנו מכשירים סוכה שהחלק מהסכך עומד רחוק יותר משלושה טפחים מחלקו האחר.

דין זה נאמר בתלמוד לגבי באר מים שנמצאת בין שתי חצרות שלא עירבו ביניהם עירוב חצירות, שניתן לשאוב ממנה מים על ידי הצבת קורה מעל הבאר, מאחר שרואים כאילו היא מחלקת את הבאר בין שתי החצרות וכל חצר שואבת מים מהצד שלה.