גווידו קאנטלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גווידו קאנטלי
Guido Cantelli
לידה 27 באפריל 1920
נוברה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בנובמבר 1956 (בגיל 36)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון של מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גואידו קאנטלי

גווידו קאנטליאיטלקית: Guido Cantelli; ‏27 באפריל 1920 - 24 בנובמבר 1956) היה מנצח תזמורת איטלקי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאנטלי נולד בשנת 1920 בנובארה, איטליה והתמנה למנהל המוזיקלי של לה סקאלה במילאנו ב-16 בנובמבר 1956, אבל הקריירה המבטיחה שלו נקטעה באופן טראגי בתאונת מטוס בפריז כעבור שבוע בסך הכל, בגיל 36.

במהלך הקריירה הקצרה שלו ניצח לא רק ברבים מאולמות הקונצרטים המפורסמים ביותר של אירופה אלא גם בארצות הברית ובדרום אפריקה. המנצח המפורסם ארטורו טוסקניני התרשם ממנו ביותר ובמכתב שכתב לאשתו של קאנטלי, איריס, בשנת 1950, אחרי ארבעה קונצרטים של קאנטלי כמנצח אורח על התזמורת הסימפונית של רשות השידור הלאומית (NBC), אמר:

אני מאושר ונרגש לבשר לך על הצלחתו הגדולה של גווידו וכי הצגתי אותו לפני התזמורת שלי, שאוהבת אותו ממש כמוני. זו הפעם הראשונה בקריירה הארוכה שלי שאני פוגש צעיר מחונן כל כך. הוא יגיע רחוק, רחוק מאוד.[1]

טוסקניני, שהלך לעולמו פחות מחודשיים אחרי התרסקות מטוסו של קאנטלי, לא ידע על מותו של המנצח הצעיר.

קאנטלי הותיר אחריו מורשת קטנה אך יקרת-ערך של הקלטות, ביניהן הסימפוניה השביעית של בטהובן, הסימפוניות הראשונה והשלישית של יוהנס ברהמס, הסימפוניה ברה מינור של סזר פרנק (עם תזמורת NBC), תמונות בתערוכה של מודסט מוסורגסקי, הקונצ'רטו השני לפסנתר של פרנץ ליסט עם קלאודיו אראו, וכן קטעים קצרים יותר משל ראוול, רוסיני ועוד. האופרה היחידה שהוקלטה בניצוחו היא כך עושות כולן של מוצרט, בלה סקאלה בשנת 1956. יש גם תקליטור מקונצרט חי של הרקוויאם של ורדי בניצוחו (עם הרווה נלי). הסימפוניה של פרנק, השלישית של ברהמס והשביעית של בטהובן הן בין הקלטות הסטראו היחידות שלו. ממש לפני מותו, הקליט קאנטלי שלושה פרקים של הסימפוניה החמישית של בטהובן לחברת EMI, אבל לא הספיק להקליט את הפרק הראשון. בשנים האחרונות יש אפשרות להשיג הקלטות משידורים רבים של תזמורת רשות השידור הלאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גווידו קאנטלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sachs, Harvey, Toscanini, New York: J.B. Lippincott, 1978. ISBN 0-397-01320-5


הקודם:
קרלו מריה ג'וליני
מנהלים מוזיקליים, לה סקאלה, מילאנו

1956

הבא:
קלאודיו אבאדו